באוצר חגגו שיא בגבייה, בבנק ישראל בטוחים שצריך דווקא להעלות מסים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוצר חגגו שיא בגבייה, בבנק ישראל בטוחים שצריך דווקא להעלות מסים

לאחר שיא הגבייה של ינואר - 25.4 מיליארד שקל בחודש בודד, צפויה עלייה בגביית המסים גם בפברואר ■ במשרד האוצר מכינים כעת את תקציב המדינה ל–2015, ומקווים שהמשך הגידול בגבייה השנה יאפשר לשר הבא להקצות יותר כסף לרווחה ולתשתיות

23תגובות

בינואר, בלי תקציב מאושר ל–2015 ובלי שר אוצר במשרה מלאה, חגגו ברשות המסים ובאגפי משרד האוצר את הנתונים המצוינים של גביית המסים: 25.4 מיליארד שקל, שיא גבייה לחודש בודד מאז קום המדינה, לעומת 21.0 מיליארד שקל בדצמבר 2014 ו–21.2 מיליארד שקל בנובמבר. בהשוואה לינואר 2014, נרשמה בינואר השנה עלייה של 600 מיליון שקל, גידול ריאלי של 2.7%.

גם בפברואר, שלגביו טרם פורסמו נתונים רשמיים, צפויה עלייה בגביית המסים, אם כי משמעותית פחות. למגמה החיובית הזו חשיבות מיוחדת בשעה שבאגפי האוצר מסיימים להכין את תקציב המדינה ל–2015, שיאושר רק לאחר שתיבחר ממשלה חדשה. לפי ההערכות האופטימיות, הגבייה הגבוהה תאפשר לבכירי האוצר להציג לשר האוצר הבא רף הוצאה גבוה יותר בתקציב השנה למשרדים החברתיים ולתשתיות.

2014 הפתיעה לטובה

אייל טואג

ב–2011, גביית המסים היתה 211.5 מיליארד שקל, וב–2012 הסתכמה הגבייה ב–218.1 מיליארד שקל. ב–2013 נרשמה קפיצה גדולה, ל–240.6 מיליארד שקל. ב–2014, לאחר עדכון, נקבע יעד גבייה לא שאפתני, של 252.0 מיליארד שקל, אך הגבייה בפועל עלתה ל–254.7 מיליארד שקל.

בתקציב המדינה ל–2015, יעד גביית המסים נסגר סופית באוקטובר, לאחר שהתקציב שאושר בממשלה בקיץ 2014, אושר בכנסת בקריאה ראשונה בלבד ונתקע עם התפרקות הממשלה. בתקציב נקבע יעד גביית מסים שמרני מאוד ל–2015, 259.7 מיליארד שקל - עוד לפני שבאוצר ידעו כי הגבייה בפועל ב–2014 תהיה 254.7 מיליארד שקל, 2.7 מיליארד שקל יותר מהיעד. עתה, כשבאוצר עובדים על הכנת תקציב חדש ל–2015, ועם נתונים מעודכנים של שיעור הגבייה, סביר מאוד להניח שיעד גביית המסים לשנה הבאה יהיה גבוה יותר - כנראה במידה משמעותית.

באוצר מדגישים כי נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים, בקצב שנתי ממוצע של כ–4%–5%. מגמה זו תואמת את ההערכות כי צמיחת המשק גברה בחודשים האחרונים, ואת הנתונים על עלייה בתעסוקה וירידה באבטלה.

כעת מעריכים גורמים מרכזיים באוצר כי היעד המעודכן של גביית המסים ל–2015 יהיה כ–270 מיליארד שקל, כלומר כ–10 מיליארד שקל יותר מהיעד בתקציב שהכין שר האוצר היוצא, יאיר לפיד. 2 מיליארד שקל מתוך ה–10 מובטחים כבר כעת, בעקבות נפילת התוכנית של לפיד להנהגת מע"מ 0% ברכישת דירה. עלות התוכנית היתה 2 מיליארד שקל בשנה.

בתחזית הכנסות המדינה ממסים מובאים בחשבון שורה של נתונים, ורובם תומכים עתה בהגדלת יעד גביית המסים ב–2015. כך למשל, תחזית הצמיחה האחרונה של האוצר ל–2015, 2.9%–3.0%, גבוהה מהתחזית על פיה הוכנה התחזית הקודמת של היעד, 2.7%. זאת ועוד, בברנז'ה הכלכלית מדברים באחרונה על תחזיות צמיחה גבוהות יותר, וייתכן כי האוצר עובד לפיהן.

גם התחזיות להעמקת הגבייה והמלחמה בהון השחור, בעקבות הפעילות האגרסיבית של רשות המסים, כולל במקלטי מס בחו"ל, מצביעות על הגדלת הכנסות המדינה ממסים השנה מעבר לתחזית המקורית. ביעד גבוה יותר תומכים גם שיעורי תעסוקה גבוהים יותר, לעומת הערכות קודמות.

המפלגות הבטיחו, המפלגות יקיימו?

כל המפלגות, במצעי הבחירות או בהבטחות פומביות, מצהירות כי יתנגדו להעלאת מסים בתקציב 2015. בחלק מהן מדברים על ביטול פטורים ממס, מהלך השקול בפועל להעלאת נטל המס. ואולם הבטחות לפני בחירות, כידוע, לא תמיד מקוימות לאחר הבחירות.

תומר אפלבאום

בישראל, בהשוואה בינלאומית, יש נטל גבוה של מסים עקיפים (מע"מ ומכס), שהם מסים רגרסיביים, ואילו נטל המסים הישירים (מס הכנסה, מס חברות מסי מקרקעין), שהם מסים פרוגרסיביים, נמוך. לא מן הנמנע כי לאחר הבחירות נהיה עדים להורדת מסים, למשל של המע"מ שכיום הוא 18%, שיעור גבוה בהשוואה בינלאומית, ומס החברות (26.5%), כדי לסייע ליצוא הישראלי. זאת, במקביל להעלאת מס ההכנסה, בעיקר לשכבות הביניים המבוססות.

קרובים ליעד הגירעון

הגירעון בביצוע התקציב ב–2014 היה 2.8% תוצר. הוא הושג בין השאר על ידי חניקת התקציבים האזרחיים בידי האוצר, שלא איפשר להם לגדול. בתקציב 2015 אישרה הממשלה (אך לא הכנסת) גירעון של 3.4% תוצר, בעקבות לחצים של לפיד. זאת, בעוד בנק ישראל התנגד לגירעון גבוה מ–3.0%.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב–12 החודשים האחרונים (פברואר 2014 - ינואר 2015) הסתכם ב–2.6% תוצר. זהו נתון רב חשיבות, שכן יעד הגירעון של הממשלה ל–2015 הוא 2.5% תוצר, לפי החלטת ממשלה מקיץ 2012.

כעת נראה כי השגת יעד זה אפשרית בהחלט. בין השאר יתרום לכך ביצוע תקציב 2015 בשיטת 1/12 מהתקציב השנתי מדי חודש.

בנק ישראל: דרושה תוספת מסים של כ–8 מיליארד שקל 
בחמש השנים הקרובות, רובם ב–2016

כדי לעמוד ביעדי הגירעון שהממשלה קבעה ב–2012 ל–2015–2020, תידרש תוספת מסים של כ–8 מיליארד שקל בשנים אלו, רובם כבר ב–2016 — כך קבעה "סקירת ההתפתחויות הכלכליות" של בנק ישראל שפורסמה לפני כחודש, ב–4 בפברואר.

לפי הבנק, אם הממשלה תפעל על פי תוכניות ההוצאה הפרטניות שאישרה בשנים האחרונות, ולא תתאים את הוצאותיה לתקרת ההוצאה, יחס החוב־תוצר יגיע לכ–70% ב–2020, במקום לרדת לכ–60% כמתוכנן.

בבנק כתבו עוד כי ניתוח תוואי הגירעון הצפוי בהמשך העשור מלמד כי אם הממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות אך לא תבצע שינויים בשיעורי המס, הגירעון בשנים הבאות יהיה גבוה מהיעדים הקבועים בחוק. כדי לעמוד ביעדים תידרש תוספת מסים של 8 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות.

בנק ישראל מעיר כי לצד ההתקדמות במתווה הפחתת הגירעון, הממשלה הבאה תצטרך להכריע אם התקדמות זו תתבסס על המשך הקטנת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, שרמתה כיום נמוכה מאשר במרבית המדינות המפותחות, או על הגדלת הכנסותיה באמצעות הגדלת תקבולי המס, שרמתם נמוכה מאשר ברוב המדינות המפותחות.

קודם לכן, בדיון שהתקיים בממשלה באוקטובר 2014 ועסק בהצעת התקציב ל–2015 של שר האוצר אז יאיר לפיד, אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג כי תחזית ההכנסות של הבנק ל–2015 נמוכה מזו של האוצר בכ–2.5 מיליארד שקל. זאת, בין היתר, בשל פערים בהערכת התקבולים שינבעו מהעמקת הגבייה. פלוג הדגישה כי הבנק ישראל רואה בחיוב את הכוונה להפחית את הגירעון ב–2016 ולהחזיר את תוואי הגירעון לרמות שיאפשרו את הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר בהמשך העשור הנוכחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#