הסיבה שבגללה יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אלון עידן

הסיבה שבגללה יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה

יאיר לפיד יצליח בבחירות משום שהוא עוסק בבעיות שמטרידות את הישראלים ■ 
רק כשהוא יהיה ראש ממשלה לא תהיה לו ברירה אלא לעסוק בבעיות האמיתיות

143תגובות

יאיר לפיד יצליח גם בבחירות הקרובות. הוא יצליח משום שהוא איש עם כוונות טובות, וכוונות טובות זה לא מעט. זה אפילו הרבה. זה כמעט כל מה שחשוב. ולא, זה לא נכון שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. קודם כל משום שאין גיהנום (ההבנה הזאת היא בעצם הגיהנום האמיתי). אבל גם אם היה – סביר שהדרך לשם היתה מרוצפת בכוונות רעות.

>>> כמה כוח יהיה ללפיד בכנסת הבאה? כל הסקרים >>> הכירו את רשימת יש עתיד >>> בחירות 2015: כל החדשות והפרשנויות

אנשים מזהים כוונות טובות ויודעים להעריך כוונות טובות. ואף על פי שלפיד טועה לא מעט – לא רק בעובדות ופרטים, אלא גם באופן שבו הוא מנתח חלקים של המציאות – עוצמת הכוונות הטובות שלו גוברת על הטעויות עצמן. בצדק: אנשים מעדיפים אדם שמתעקש לכוון אל הטוב וטועה מדי פעם, מאשר אדם שלא מכוון אל הטוב וצודק רוב הזמן.

ניר קידר

לפיד הוא גם לא אדם ציני. הוא לא משתמש בפלטפורמה הזאת שנקראת "פוליטיקה" כדי לממש מאוויים נסתרים. זה לא עניין של כסף ולא עניין של פרסום. לפיד היה מספיק עשיר ומספיק מפורסם. לפיד באמת רוצה להשפיע, לשנות מציאות. אנשים מזהים את היעדר הציניות הזאת, את ההתכוונות האמיתית. הם מעריכים אותה. הם יתנו לו עוד הזדמנות.

אבל הכוח האמיתי של לפיד אינו טמון רק בכוונותיו הטובות. הכוח האמיתי קשור לטווח הראייה שלו ולאופן שבו הכוונות הטובות מושלכות אל אותו טווח ראייה. לטווח הראייה של לפיד קוראים "ישראל", או לחלופין - "הישראלים". ואף על פי שאפשר לאתר בעיות תפיסתיות קשות גם בתוך טווח הראייה הזה ("הזועבי'ז", היחס לחרדים) – חשוב יותר להבין שזה המשטח היחיד שעליו מופעלות הכוונות הטובות של לפיד.

לפיד באמת משוכנע שהסיפור של "הישראלים" הוא הסיפור היחיד שקיים. השכנוע העצמי העמוק הזה הוא מוקד המשיכה אליו. הוא מאפשר לדמיין את ישראל - על מעלותיה וצרותיה - בלי הדבר ההוא שמציק כל הזמן בזווית העין. לפיד הוא המועמד האידיאלי עבור המצביע שמסוגל למחוק מטווח הראייה שלו את הפלסטינים.

את לפיד צריך להבין על רקע האפשרויות האחרות: גם מפלגת העבודה לא מתעניינת במיוחד בפלסטינים, אבל היא כן מעוניינת ב"תהליך מדיני" (העברת זמן + חיוך על הפנים). הרצון בתהליך מדיני מניח שיש בעיה מדינית שצריך לפתור. לבעיה הזאת קוראים פלסטינים. עבור הישראלי שלא מעוניין להביט הצדה, די ברמיזה הזאת כדי להעכיר את רוחו.

גם הליכוד עוסק בפלסטינים - על דרך ההיפוך. כמו למשל עם "חוק הלאום". הישראלי, שמעוניין לעסוק רק בתכנים ממשיים של הישראליות, לא מבין את הצורך להגביר את הכוח של המרכיב היהודי בהגדרתו העצמית. הוא מסיק שיש בעיה חיצונית, ככל הנראה עם מישהו שאינו יהודי. למישהו הזה קוראים ערבי. העיסוק ב"ערבים" מוביל בהכרח לעיסוק בפלסטינים. הלך התיאבון.

זאת הסיבה שלפיד התנגד לחוק הלאום, וזאת הסיבה שלפיד לא מדבר על שלום. שתי צורות מובהקות של הכרה בבעיה הפלסטינית – מימין ומשמאל – מאיימות להרחיב את טווח הראייה של לפיד, ולכן למוסס אותו.

זאת גם הסיבה שהבעיות שלפיד מעוניין לטפל בהן – שוויון בנטל, מע"מ 0, שחיתות ציבורית – הן בכלל לא בעיות, אלא פתרונות: העיסוק בהן פותר את הצורך לעסוק בבעיה הגדולה. העיסוק בתנאי הקיום של הישראלים מעלים את הבעיה הקיומית של ישראל. ככל שהעין עסוקה יותר באיתור דירות לזוגות צעירים, היא עסוקה פחות בלא־ישראלים שעסוקים בלהשיג אוכל; ככל שהתודעה מתמלאת בשאלת גיוס החרדים, נשאר בה פחות מקום לעוול שנגרם על ידי אותו גיוס; ככל שהעיסוק בשחיתות תופס נפח גדול יותר בחדשות, כך נשאר פחות זמן לתיאור השליטה האכזרית על מיליוני לא־ישראלים.

לכן לפיד יהיה בסוף ראש ממשלה. דווקא בגלל טווח הראייה המצומצם שלו. כי הכמיהה למדינה מדומיינת, שלא מתנגדת לפלסטינים ולא תומכת בפלסטינים, אלא פשוט מעלימה את הפלסטינים, היא פשוט מפתה מדי. ובשלב מסוים יותר ויותר ישראלים יבקשו להצטרף לדמיון הזה; יבקשו לעסוק ב"דברים החשובים באמת" – בעיקר נדל"ן וילדים. ורק כשהדמיון הטהור הזה יעלה למרכז הבמה לא תהיה לו ברירה אלא להתנגש במציאות. ורק אז יתברר מה שתמיד מתברר: שאין דבר כזה ישראלים, ואין דבר כזה יהודים, ואין דבר כזה ערבים, ואין דבר כזה פלסטינים. שכל מה שיש זה בסך הכל בני אדם. ושאי אפשר להעלים סבל של בני אדם. לא בעזרת דמיון ולא בעזרת כוונות טובות.

מסכימים עם אלון עידן? יאיר לפיד יהיה פעם ראש ממשלה?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#