נתניהו ב-2005: בתוך עשור ישראל תהיה מהמובילות ברמת החיים; מה קרה מאז? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו ב-2005: בתוך עשור ישראל תהיה מהמובילות ברמת החיים; מה קרה מאז?

באפריל הקרוב ימלאו עשר שנים ל"נאום עשר השנים" של נתניהו ■ מבט על הנתונים כיום מגלה: ישראל רחוקה מהיעד

115תגובות

"היעד של האוצר בראשותי הוא למקם את ישראל בתוך עשר שנים ברשימת עשר המדינות המובילות בעולם ברמת החיים במונחי תוצר לנפש" - כך הצהיר ב-10 באפריל 2005 שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס.

בנאום, שזכה מאוחר יותר לתואר "נאום עשר השנים", הבטיח נתניהו שיפור משמעותי בהכנסה של התושבים וברמת החיים במדינה, שנמדדת בין היתר באמצעות התוצר לנפש. נתניהו הצהיר שלצורך מימוש התוכנית המשק יידרש לצמוח במשך עשור - העשור שייגמר במאי הקרוב - בממוצע שנתי של 4.5% לפחות, כלומר צמיחה לנפש של 3% בממוצע שנתי. הוא הסביר כי היעד "ישפר את מצבם של כל אזרחי ישראל ויצמצם בצורה ניכרת את שיעורי העוני".

מבט על הנתונים כיום מגלה כי אף שחלפו עשר שנים מאותה הבטחה, ישראל רחוקה מהיעד שהציב נתניהו לפני כעשור: למרות הצמיחה בישראל בשנים האחרונות, היא ממוקמת כיום במקום 32 בעולם מבחינת גובה התמ"ג לנפש לפי נתוני קרן המטבע העולמי (במונחי שוויון כוח קנייה, המקובל לצורכי השוואה בינלאומית) - רק שלושה מקומות מעל מיקומה ב–2005.

תומר אפלבאום

בנאום ב-2005 הסביר נתניהו כי במדינות שהגיעו לפסגה "נפתרו שורה של בעיות חברתיות ובעיות העוני. בכל המדינות שחלפו על פנינו הנהיגו כלכלה חופשית, הורידו מסים, ביטלו מונופולים, תימרצו עבודה, קיצצו בביורוקרטיה, הפריטו חברות והגבירו את התחרות לאורך לפחות עשר שנים".

נתניהו, שהדגיש במסיבת העיתונאים כי הוא מחויב ונחוש ליישם את היעד על ידי תוכנית כלכלית שתכלול עשרות רפורמות ותחייב את הממשלה לטווח הארוך, התפטר שלושה חודשים לאחר מכן מתפקיד שר האוצר - במחאה על תוכנית ההתנתקות. אבל מאז הוא חזר לעמדת מפתח גבוהה יותר. ב-2009 הוא נבחר לראש הממשלה, ובמשך חלק מתקופתו בתפקיד שימש "שר על" לענייני כלכלה.

רחוק משיעור הצמיחה המובטח

ב-2014 התוצר לנפש בישראל הסתכם לפי נתוני הקרן ב-33.3 אלף דולר לנפש, לעומת 24.1 אלף דולר ב-2005. כיום הוא גבוה רק מעט יותר מהתמ"ג בספרד, ברפובליקת גינאה המשוונית ובמלטה, ונמוך מעט יותר מבאיטליה, בניו זילנד ובדרום קוריאה. בעשר השנים הגידול בצמיחה בישראל לנפש היה גבוה יותר מאשר בספרד, בקפריסין ובגינאה המשוונית - שדורגו מעל ישראל ב-2005.

לפי נתונים זמניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2014 צמח התמ"ג לנפש בישראל ב-0.9% בלבד וב-2013 ב-1.3%. ב-2012 התמ"ג לנפש גדל ב-1.1%. לפי נתוני הלשכה, במהלך 2014-2003, הגידול בתמ"ג לנפש הגיע לשיא ב-2007 (4.4%).

המשק אמנם צמח בעשור האחרון, אך רחוק משיעורי הצמיחה שעליהם דיבר נתניהו ב-2005. בכל מקרה, למרות הצמיחה הגבוהה, ישראל נותרה בשנים האחרונות אחת המדינות בעלות שיעור העוני הגבוה ביותר באוכלוסייה ב-OECD.

ב–2014 התוצר הגבוה ביותר לנפש בעולם היה בקטאר (144.4 אלף דולר) - יותר מפי ארבעה מאשר בישראל; ואחריה בלוקסמבורג (92.5 אלף דולר). עם עשר המדינות המובילות מבחינת רמת החיים של תושביה נמנות כיום גם ברוניי, כוויית, סינגפור, איחוד האמירויות ונורווגיה.

התמ"ג לנפש בישראל (במונחי שוויון כוח קנייה) הוא מהנמוכים ב-OECD. רוב החברות בארגון הובילו על ישראל ב-2005 וגם ב-2014. ב-2005 ישראל דורגה במקום 23 מבין 34 המדינות החברות כיום 
ב-OECD בתמ"ג לנפש, וכיום ישראל ממוקמת במקום 22 - לאחר שהתמ"ג לנפש בספרד, שסבלה וסובלת עדיין ממשבר כלכלי, ירד בשנים האחרונות. הפער בתמ"ג לנפש בין ישראל לממוצע OECD הסתכם ב-2013 ב-14.2% - בדומה למצב עשר שנים קודם לכן.

הבדיקה בוצעה על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית שהותאמו לכוח הקנייה בכל המדינות, במטרה להמחיש את כוח הקנייה האמיתי של הצרכנים במדינות ולנטרל את ההבדלים שנוצרים עקב ההבדלים ביוקר המחייה בין המדינות השונות. אם בוחנים את נתוני התוצר הנומינליים, מבלי להתחשב בהבדלי כוח הקנייה בין מדינות העולם - נתון שמשקף באופן נאמן פחות את רמת החיים בכל מדינה - מוצאים כי ישראל טיפסה ממקום 32 בעולם ב-2005 למקום 25 ב-2014, אך עדיין אינה נמצאת בין עשר המדינות המובילות. בהתבוננות כזאת, ישראל ממוקמת ב-2014 במקום 19 מבין המדינות החברות ב-OECD, לעומת מקום 23 ב–2005.

למעשה, במונחים נומינליים שאינם מתחשבים ביוקר המחיה, ישראל הציגה זינוק משמעותי בתוצר לנפש בהשוואה למדינות המובילות בעולם, אבל הוא לא בא לידי ביטוי כשבודקים את הנתונים המשווים בין כוח הקנייה של הצרכנים בכל המדינות. כלומר - ההכנסה הנומינלית גדלה, אך היא לא היתרגמה לעלייה ברמת החיים, ככל הנראה בשל העלייה ביוקר המחיה.

"המטרה אינה תואמת את המציאות"

נתניהו הוביל בתקופת כהונתו כשר האוצר, בתחילת העשור הקודם, כמה רפורמות כלכליות ומתווה להפחתת המסים, אך גם הוביל שורה של קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה ובקצבאות. בתקופת כהונתו הוא הוביל רפורמה בקרנות הפנסיה של ההסתדרות, שורה של הפרטת חברות, שבהן אל על, צים, בזק ובנק דיסקונט, ואת רפורמת בכר, שהפרידה את קפות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים.

במהלך כהונתו השנייה בראשות הממשלה, החל מ-2009, קידמה הממשלה אמנם את הגדלת נטל המס על נפט וגז טבעי ואת חוק הריכוזיות - אך בשש האחרונות שבהן יושב נתניהו בלשכת ראש הממשלה הוא התרחק מטיפול בנושאים כלכליים־חברתיים.

נתניהו עצמו טירפד בממשלה האחרונה כמה רפורמות חברתיות חשובות, ובהן יישום מסקנות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) ומסקנות ועדת גרמן להצלת מערכת הבריאות. נתניהו מימש רק חלק קטן מהמלצות ועדת טרכטנברג, שמינה בעצמו כמענה למחאה החברתית ב-2011. הוא לא הצליח להפחית את מחירי הדיור בשש השנים האחרונות, לא קידם מהלכים חשובים להפחתת מחירי הדיור, להפרטת הנמלים וחברת החשמל - ולא הצליח להחיל פיקוח על קק"ל.

פרופ' שמואל קנדל המנוח, שנחשב לאחד מבכירי חוקרי המימון בעולם, טען ב-2005 כי המטרה שהציג נתניהו אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות. נתניהו אמר מנגד בראיון ל-TheMarker: "אם הוא כל כך חכם, מדוע הוא פרופסור - מדוע הוא לא כזה עשיר? הפרופסורים והכלכלנים, כבודם במקומם מונח, אבל את הכלכלה עושים אנשי העסקים".

ב-2009 נמסר בתגובה לפניית TheMarker מלשכתו של נתניהו כי "ראש הממשלה עדיין סבור שניתן להגיע לאחת מהכלכלות המובילות בעולם, אך איננו רוצים לקצוב פרק זמן מדויק".

מלשכת נתניהו לא נמסרה אתמול תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#