האם הגיע הזמן להוציא לפנסיה
 את האג"ח המיועדות? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הגיע הזמן להוציא לפנסיה
 את האג"ח המיועדות?

הסבסוד לחיסכון הפנסיוני באמצעות ריבית אסטרונומית לאג"ח המיועדות מכביד על התקציב

27תגובות

ב-15 בספטמבר 2008 קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, והעולם הפיננסי היה כמרקחה. גם מדינת ישראל הקטנה, שעמדה אז בסיומן של חמש שנים של צמיחה מזהירה, נסחפה למערבולת העולמית. ירידות חדות שנרשמו בבורסה המקומית, גררו אחריהן הפסדים כבדים בחיסכון הפנסיוני ובהלת משיכות של כספים נזילים בקופות הגמל. הפאניקה הציבורית גאתה, ובנקודת השפל שלה הכריזה מדינת ישראל על פרישת רשת ביטחון לחוסכים המבוגרים לפנסיה.

מעניין להזכיר שרשת הביטחון עדיין בתוקף - היא נפרשה לעשר שנים, ולכן ניתנת למימוש עד סוף 2017. מעניין עוד שאיש אינו זוכר זאת, ולא בכדי. רשת הביטחון הבטיחה כי החיסכון של חוסכים מבוגרים (מעל גיל 60) לא יפחת מרמתו בינואר 2009, כלומר, הרשת הבטיחה את הקרן בלבד, עם אפס אחוזי תשואה. מאז ועד היום הניבו קרנות הפנסיה לחוסכים דרכן תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ-7% בשנה, מה שהפך את ההבטחה של רשת הביטחון לפרהיסטוריה עבשה.

אנשים מבוגרים מתעמלים
ג'וינט ישראל

ייתכן שהניסיון הזה מסביר מדוע הדיבורים על רשת ביטחון חוזרים עתה אל מרכז הבמה. הדיון המחודש ברשת ביטחון לפנסיה נעשה במסגרת סבב הרהורים מחודש במשרד האוצר לגבי רפורמות נחוצות בשוק החיסכון הפנסיוני. שבע שנים לאחר שמשרד האוצר חדל מפרץ הרפורמות הפנסיוניות של העשור הקודם, וכאשר בראש האוצר עומדת המנכ"לית יעל אנדורן, שקודם לכן עמדה בראש הגוף המנהל את כספי קרנות הפנסיה הוותיקות (עמיתים), באוצר נמצאים עתה בפרץ של בחינות לגבי שינויים מבניים בחיסכון הפנסיוני.

אחד השינויים שנדון באינטנסיביות הוא התלונה החוזרת של אגף החשב הכללי באוצר שאיגרות החוב המיועדות ממררות לו את החיים. האג"ח המיועדות - אג"ח לא סחירות, בריבית מסובסדת של 4.86% ריאלית שנתית, שהמדינה מוכרת (מנפיקה) רק לקרנות הפנסיה - הן הדרך העיקרית של מדינת ישראל לסבסד את החיסכון הפנסיוני (הדרך הנוספת היא הטבות מס על הפרשות לפנסיה).

עופר וקנין

הריבית של האג"ח המיועדות גבוהה כמעט פי חמישה מהריבית שמשלמות כיום האג"ח של ממשלת ישראל בשוק ההון, כלומר, מדובר בריבית שמגלמת סובסידיה גבוהה במיוחד שתקציב המדינה משלם בכל שנה לחוסכים לפנסיה. הלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות ב–2003 הביאה לקיטון זמני בהיקף האג"ח המיועדות שהמדינה מוכרת לקרנות, אבל החל ב–2012 חלה תפנית וקצב המכירה של האג"ח המיועדות גדל במהירות.

ב-2013-2012 המכירה של אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה כמעט הכפילה את עצמה, והגיעה ל-25 מיליארד שקל. המלאי של האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה החדשות וחברות הביטוח הוא כ-160 מיליארד שקל, והוא מהווה כ-27% מסך החוב של מדינת ישראל. תנועת המלקחיים המתקיימת בין החוב היורד של המדינה, ובין הגידול המהיר בנכסי קרנות הפנסיה, צפויה להביא לכך שהנתח של האג"ח המיועדות בתוך החוב של ישראל יגדל בקצב מהיר.

דירוג האשראי 
עלול להיפגע

ההערכה היא שכבר עתה תקציב המדינה משלם בכל שנה סובסידיה סמויה של כ-5-4 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה, דרך הריבית הגבוהה של האג"ח המיועדות. הגידול המהיר של קרנות הפנסיה מאיים להגדיל את הסובסידיה הזו במהירות, תוך הטלת נטל כבד על התקציב, פגיעה בסחירות החוב של המדינה ופגיעה גם בשוק ההון, וכתוצאה מכך בפוטנציאל הצמיחה של ישראל.

שירן גרנות

האג"ח המיועדות הן אג"ח לא סחירות - המדינה מוכרת אותן לקרנות הפנסיה, והקרנות פשוט מאפסנות אותן במלאי עד ליום פירעון האג"ח. במשך 15 שנה אין כל מסחר באג"ח המיועדות. בשל משקלן העצום של קרנות הפנסיה בשוק האג"ח הישראלי, המשמעות היא שלאורך שנים נתח גדל והולך משוק האג"ח הסחיר מתאייד לו, כי הקרנות יוצאות מהשוק הסחיר, תוך פגיעה קשה בסחירות של שוק האג"ח ותוך פגיעה קשה בחברות פרטיות שרוצות לנצל את שוק האג"ח כדי לגייס את האשראי העסקי שהן זקוקות לו. למעשה, האג"ח המיועדות הן כלי שגורם לכך שהמדינה דוחקת את רגלי המגזר העסקי משוק האג"ח - תוך פגיעה בצמיחת המשק.

העובדה שהאג"ח המיועדות הן המצאה ישראלית מקורית - אף אחד בעולם לא שמע על המצאה דומה - מסבכת את העניינים עוד יותר. באגף החשב הכללי חוששים עד מאוד שקרוב היום שבו חברות דירוג האשראי ישאלו מה זה היצור המשונה הזה, שתקוע בתוך החוב הממשלתי ופוגע קשות בגמישות שלו, והדבר עלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

מיכל פתאל

בקיצור, אגף החשב הכללי לוחץ להפסיק לבלבל לו את המוח עם הנפקה של אג"ח לא סחירות לקרנות הפנסיה. אם המדינה רוצה לסבסד את קרנות הפנסיה, אומרים בחשב הכללי, בבקשה - שתסבסד אותן באופן ישיר מתקציב המדינה, ולא בדרך העקלקלה של הנפקת אג"ח לא סחירות בריבית אסטרונומית. במשרד האוצר, לכן, בוחנים כיום מודל חלופי לסבסוד החיסכון בפנסיה, שלא בדרך של הנפקת אג"ח מיועדות.

כפי שוודאי ניחשתם, אחת ההצעות המובילות היא להחליף את הסובסידיה של האג"ח בריבית גבוהה בסובסידיה של רשת ביטחון. משמע, הבטחה של המדינה להשלים תשואה כלשהי לקרנות הפנסיה, אם וכאשר יתברר שצברו הפסדים במשך שנים.

ההסתדרות צפויה לטרפד

היופי בהצעה הזאת, כפי שאפשר ללמוד מהניסיון הקצר של רשת הביטחון שהוטלה בסוף 2008, הוא שיש סיכוי רב שלעולם לא יהיה צורך להשתמש בה. רשת ביטחון כמוה כביטוח, וכמו כל ביטוח יש סיכוי טוב שלא נצטרך אותו. העובדה שקרנות הפנסיה צברו תשואה של יותר מ-7% בעשור האחרון, כולל המשבר של 2008, מלמדת שקיים סיכוי רב שלאורך שנים קרנות הפנסיה יצליחו להניב תשואה מספיק גבוהה גם בלי הטובות של המדינה.

מנגד, ההצעה מעלה בעיות לא פשוטות. המימוש של רשת ביטחון - מתי מחשבים ואיך - הוא בעייתי, לרבות החשש של ההשפעה שתהיה לפרישת רשת ביטחון כזו על התנהלות הגופים המנהלים את ההשקעות של קרנות הפנסיה. אם מנהלי החיסכון הפנסיוני יידעו, למשל, שהמדינה מבטיחה לחוסכים תשואה של 3% בכל מקרה דרך רשת ביטחון, האם הבטחה כזו לא תדחוף אותם לבצע השקעות מסוכנות מתוך ידיעה שהסיכון מובטח בידי המדינה?

הבעיה הנוספת בהצעה היא שצריך לשכנע את ההסתדרות, ואת שלוחה הכוחני בכנסת, ח"כ חיים כץ (הליכוד), לבחון שינוי כלשהו בסובסידיה המסורתית של האג"ח המיועדות. בהסתדרות צפויים לראות בהצעה כזו ניסיון התחמקות של המדינה מהתמיכה בקרנות הפנסיה, כי הרי הסכמנו שקיים סיכוי סביר שכלל לא יהיה צורך במימוש רשת הביטחון בדיעבד. במדינה שבה שטח כבוש לעולם אינו מוחזר, הסיכוי שמישהו יסכים לוותר על אחיזתו באג"ח המיועדות, ולהמיר את הסובסידיה הבעייתית של האג"ח המיועדות בסובסידיה חדשנית של ביטוח מטעם המדינה, נראה קלוש ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#