התרשלתם, אז מה? הביטוח ישלם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התרשלתם, אז מה? הביטוח ישלם

כדי להתחמק ממתן פיצוי בתביעות רכוש טוענות חברות הביטוח שהאשם הוא במבוטחים - אך זו פרשנות שגויה של החוק

8תגובות

אדם נוסע במכוניתו ומגלה שנשאר בלי מזומן. הוא עוצר את רכבו בחנייה כפולה, משאיר את המנוע פועל עם המפתח במתג ההתנעה וקופץ לרגע למשוך כסף מהכספומט הסמוך. גנב זריז מבחין בהזדמנות שנקרתה לו, נכנס למכונית ובורח אתה. האם לבעל המכונית מגיע לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין גניבת רכבו? מרבית הציבור ישיב, אינסטינקטיבית, בשלילה. מי שהתרשל כל כך, לפי ההיגיון הציבורי, לא מגיע לו לקבל ביטוח.

אותו אדם נוסע עכשיו במכוניתו בלילה, הוא עייף, ובלי להבחין הוא נכנס לצומת באור אדום. התנגשות חזיתית מסתיימת בהרס מוחלט של המכונית. האם מגיע לאדם הזה לקבל פיצוי ביטוח על המכונית ההרוסה? סביר להניח שהציבור ישיב הפעם בחיוב, אף שניתוח קר ילמד שאין כל הבדל בין שני המצבים המתוארים. בשניהם הנהג שלנו היה טיפש. פעם הוא היה טיפש מספיק כדי להשאיר מכונית עם מפתח במתג ההתנעה, ופעם הוא היה טיפש ונכנס לצומת לא פנוי. מדוע במקרה האחד הוא זכאי להגנה של הביטוח שלו, ובמקרה השני לא?

אם תשאלו את חיים קליר, מבכירי עורכי הדין בתחום הביטוח בישראל, הוא יקבע כי אין כל הבדל בין שני המקרים וכי גם חוק הביטוח לא מבחין ביניהם. "אנחנו קונים ביטוח", הוא אומר, "נגד כל נזק שיכול להיגרם לנו, גם אם הנזק נגרם בגללנו. הטיפשות האנושית היא אחת הסכנות שהציבור רוצה להתגונן מפניהן באמצעות קניית ביטוח".

לכן, קליר טוען כבר שנים שחברות הביטוח מנצלות את האינסטינקט הציבורי השגוי, שגם שופטים לוקים בו, כדי לסרס את הפרשנות של חוק הביטוח באמצעות הטענה של "אשם תורם" — מי שמקרה הביטוח קרה בגללו לא זכאי לקבל ביטוח. ולא היא.

אליהו הרשקוביץ

הטיעון של קליר קיבל החודש גיבוי כפול. פסק דין של בית המשפט העליון, שהוא היה צד בו, אומץ בידי הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, בראשות דורית סלינגר, ככלל מחייב. האימוץ נעשה במסגרת מהלך יוצא דופן של הפיקוח על הביטוח, שלאחר כמעט 30 שנה בחר החודש להתערב בפוליסת ביטוח הדירה התקנית. הפעם האחרונה שבה הפיקוח עסק בפוליסה הזאת, שכמעט כל בעל דירה בישראל רוכש אותה, היתה ב–1986. בחלוף 29 שנה, ולאחר שהצטברו לא מעט תלונות ציבור לגבי בעיות בניסוח הפוליסה אשר איפשרו לחברות הביטוח לחמוק מתשלום ביטוח דירה, פירסם הפיקוח החודש כמה תיקונים לפוליסה הזאת. אחד הבולטים שבהם נוגע ל"אשם תורם".

במקרה של ביטוח דירה, מדובר ב"אי־הפעלת אמצעי מיגון", ובמלים פשוטות: יצאתם מהדירה בלי להפעיל את האזעקה, ובדיוק אז חדר פורץ לדירה. חברות הביטוח מרבות להיתלות באי־הפעלת האזעקה כתירוץ לאי־תשלום הביטוח. החברות הרי מחייבות התקנת אזעקה בפוליסה שהן מוכרות, ומיותר להניח שאם יש חובה להתקין אזעקה הרי שיש חובה גם להפעילה — לפיכך מי שלא הפעיל את האזעקה איבד את זכותו לביטוח.

יש קשר בין אמצעי מיגון לפריצה?

הטענה הזו שכיחה מאוד. קליר מספר, לדוגמה, על תביעה שטיפל בה: הורים השאירו בבית את בנם בן ה–12, שירד לחצר לשחק כדורגל עם החברים ולא הפעיל את האזעקה. חברת הביטוח נסמכה על חוסר תשומת הלב של הילד כסיבה לאי־תשלום הביטוח, הסבר שבתי המשפט נוטים לאמץ אותו.

אלא שמדובר בפרשנות שגויה לחוק, כפי שקבע באחרונה בית המשפט העליון, ועכשיו גם הפיקוח על הביטוח הבהיר זאת חד־משמעית. בתיקון שפורסם החודש לפוליסת הדירות התקנית, תיקון שהפיקוח הבהיר שהוא חל גם על כל ביטוחי הרכוש, נקבע כי אי־הפעלת אמצעי מיגון אינה סיבה שלא לשלם דמי ביטוח.

ראשית, הפיקוח דורש מחברות הביטוח לבחון את נסיבות המקרה — האם אי־הפעלת האזעקה בכלל השפיעה על הפריצה, ואם יכול להיות שהפריצה היתה מתרחשת גם כך. ההערכה הרווחת היא שאמצעי המיגון משפיעים אך במעט על יכולת הפריצה לדירות או לרכב, ולמעשה יש אפילו מי שטוענים כי משונה מצד חברות הביטוח לדרוש להתקין אזעקות, שכן הן מתפרנסות מכך שיש הרבה גניבות.

הדרישה העיקרית של הפיקוח על הביטוח, בכל מקרה, היא חדה עוד יותר. הפיקוח מאמץ את הגישה של קליר, שגם עלתה מפסק הדין של בית המשפט העליון, ולפיה אכן הביטוח אמור לכסות אותנו גם על הסיכון של רשלנות שלנו, אך לרשלנות יש מחיר. לפיכך, הפיקוח קובע כי מעתה חברת הביטוח תהיה חייבת לשלם לנו את דמי הביטוח, אבל באופן יחסי למחיר של ביטוח בלי אמצעי מיגון.

אייל טואג

לדוגמה, אם שילמנו פרמיה של 100 שקל עבור ביטוח דירה עם אזעקה, ומחיר ביטוח דירה בלי אזעקה היה 150 שקל, הרי שחברת הביטוח תהיה חייבת לשלם לנו שני שלישים מהנזק שנגרם לנו — שילמנו רק שני שלישים מהפרמיה של הביטוח ללא אמצעי מיגון, ולכן נקבל רק שני שלישים מהנזק.

שאלת האשם 
לא רלוונטית

העמדה החד־משמעית של הפיקוח הוכנסה לפוליסת הדירה התקנית, אבל הפיקוח הבהיר כי העמדה חלה על כל ביטוחי הרכוש, לרבות ביטוח רכב. כבר היום בעולם הרכב, חברות הביטוח נוהגות בדרך של פיצול אישיות — מי שהרס את רכבו בתאונה, שהיתה באשמתו המלאה, יקבל את הפיצוי הביטוחי (למעשה, בביטוח תאונות חברות הביטוח כלל לא מתענינות בשאלת האשם), אבל מי שרכבו נגנב בלי שהוא הפעיל אזעקה לא יקבל את הפיצוי הביטוחי. פיצול האישיות הזה מלמד שחברות הביטוח בעצמן מבינות ששאלת האשם במקרה הביטוח היא לא באמת רלוונטית, ומעכשיו השאלה הזאת אכן לא תעלה גם במקרה של גניבת רכב.

למעשה, שאלת האשם בביטוחי הרכב מקבלת עתה תפנית הפוכה: בגניבות תהיה מעתה חובה לחברות הביטוח לשלם את הביטוח בכל מקרה, אבל מי שלא הפעיל אזעקה (התרשל) ייהנה מתשלום ביטוח מופחת. לעומת זאת, בתאונות דרכים חברות הביטוח כלל אינן בודקות את שאלת האשם או הרשלנות, וכל מי שמגיש תביעה בגין תאונה - גם אם מדובר בתאונה שבעליל לא היתה באשמתו, למשל מכונית שספגה נזק בחניון בלילה — ייאלץ שנה מאוחר יותר לשלם פרמיה גבוהה בעשרות אחוזים על לא עוול בכפו. אבל זו כבר סוגיה אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#