התוכנית הכלכלית של המגזר העסקי: 24 מיליארד שקל תמורת 100 אלף מועסקים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית הכלכלית של המגזר העסקי: 24 מיליארד שקל תמורת 100 אלף מועסקים

ראשי הארגונים הכלכליים מבטיחים כי בעזרת התקציבים בתוכנית, הם יגדילו ההכנסות ממסים ב-40 מיליארד שקל ויבנו 25-20 אלף דירות

3תגובות

ראשי הארגונים הכלכליים גיבשו תוכנית הכוללת תוספת של 5.9 מיליארד שקל בשנה למגזר העסקי, וסך הכל 23.6 מיליארד שקל בארבע שנים. בעזרת הכספים הם מבטיחים להוסיף 40 אלף מקומות עבודה בשנה, להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב–40 מיליארד שקל ולבנות 20–25 אלף דירות - שיסייעו בהורדת המחירים.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, התחיל השבוע להציג בפני המפלגות את התוכנית, כדי לשכנע אותן לאמצה. בתשובה לשאלה אם התחזית של התמורה למשק לא אופטימית מדי, ענה: "אני אדם אופטימי. עם זאת, את התוכנית גיבשו כלכלני אגף הכלכלה של ההתאחדות, שהתחזיות שלהם הוכחו נכונות. הן מתבססות על מודלים, ויש בזה יותר משמץ אמת. כשמשקיעים בחינוך טכנולוגי ובמדען הראשי, אפשר להבין שההכנסות יגיעו. יכולות להיות סטיות בתחזית, אבל הכיוון נכון".

על פי המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, בראשות דפנה אבירם ניצן, העלות התקציבית של התוכנית כוללת כ–4.3 מיליארד שקל בסעיפים תקציביים (לחיזוק מנועי הצמיחה ולשיפור כושר התחרות), וכ–1.5 מיליארד שקל באובדן הכנסות ממס.

תומר אפלבאום

מנגד, בשנה הראשונה ליישום יניבו הצעדים, בין השאר, תוספת תוצר של כ–2.2%, שהם כ–24 מיליארד שקל; וקליטה של כ–39 אלף מועסקים חדשים, שהם גידול של כ–7.3 מיליארד שקל בגביית המסים (כ–0.5% תוצר). בתום ארבע שנים יניבו הצעדים תוספת תוצר של כ–6.5%, שהם כ–70 מיליארד שקל, קליטת כ–100 אלף מועסקים חדשים וגידול של כ–40 מיליארד שקל בגביית מסים.

התוכנית הכלכלית מציעה להתמקד בשני מישורים: שיפור כושר התחרות וחיזוק מנועי הצמיחה. שיפור כושר התחרות יכלול צמצום הרגולציה, יישום התוכניות לחינוך והכשרה טכנולוגית, האצת חיבור התעשייה לגז הטבעי באמצעות שחרור חסמים, הקפאת ההעלאות הצפויות במסים העקיפים (בעיקר הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, מס מעסיקים וארנונה), הפחתת העלות של תשומות נוספות שבשליטת הממשלה וביטול עיוותי מס בהעסקת עובדים זרים בחקלאות.

מנועי הצמיחה יחוזקו באמצעות הגדלת התמריצים לביצוע השקעות מו"פ והון, עידוד היצוא, הנגשת המימון לעסקים קטנים ובינוניים, עידוד התיירות, שחרור חסמי מימון לענפי היהלומים והחקלאות, והגדלת מספר יחידות הדיור שישווקו במשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#