מחקר: ההוצאה על ביטחון בישראל 
ביחס לתוצר - הגבוהה ביותר בעולם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: ההוצאה על ביטחון בישראל 
ביחס לתוצר - הגבוהה ביותר בעולם

לאחר עשורים של ירידה בהוצאות הביטחון ביחס לתוצר, ב-2014 הן חזרו לעלות ■ לפי מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מערכת הביטחון סובלת מעודף שומנים, אף כי ישראל נהנית מעוצמה צבאית גדולה, המושגת בתקציב קטן יחסית

20תגובות

ישראל מדורגת בצמרת העולמית של המדדים הכלכליים להוצאה על ביטחון, בשיעורה מהתוצר או מהצריכה הציבורית, וגם בשיעור הוצאות הביטחון לנפש מסך הצריכה לנפש - כך קובע מחקר חדש בנושא, שנערך באוניברסיטת תל אביב.

"מאמצע שנות ה–70 ועד 2010 חלה ירידה תלולה בכל המדדים, ב–2011–2013 התמתן קצב הירידה, וב–2014 אף חלה עלייה קלה בשל ההוצאות למבצע צוק איתן. בסך הכל, הירידה הרב־שנתית ביחס שבין הוצאות הביטחון לתוצר בישראל היא התלולה ביותר מבין המדינות שנסקרו. למרות זאת, יחס זה בישראל עדיין גבוה משלהן", נכתב במחקר שערך ד"ר שמואל אבן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

המחקר, שהוא נדיר יחסית באקדמיה הישראלית בהתמקדותו בתקציב הביטחון, קובע כי חלק ממדינות אירופה, כמו איטליה, מוציאות על ביטחון הרבה יותר משאבים מישראל במונחים מוחלטים, אף שהאיומים עליהן פחותים בהרבה. ואולם היחס בין הוצאות הביטחון לתוצר אצלן קטן בהרבה מזה של ישראל, בשל גודל התוצר והאוכלוסייה שלהן.

סיבה שנייה להוצאות הביטחון הגבוהות יותר בישראל היא הבריתות הביטחוניות כמו נאט"ו, המאפשרות למרבית החברות בהן להתחלק במעמסה, מצב שאינו קיים בישראל, אם כי הסיוע האמריקאי לישראל מפצה על כך באופן חלקי. לדעת עורכי המחקר, "לאור זאת, היחס בין הוצאות הביטחון בישראל לתקציב המדינה או לתוצר אינו מדד בעל ערך לצורך השוואה עם מדינות אחרות כבסיס לקבלת החלטות על גודל תקציב הביטחון. יחס זה מתאים, עם זאת, לבחינה של מגמות רב־שנתיות בישראל".

מוטי מילרוד

המחקר יוצג בכנס של המכון לביטחון לאומי, שייערך בשבוע הבא בהשתתפות נשיא המדינה, שרי הביטחון, החוץ והכלכלה ובכירים בצה"ל. גם הח"כים יצחק הרצוג, ציפי לבני, יאיר לפיד וזהבה גלאון צפויים להשתתף בכנס, לצד יועצו של אובמה למזרח התיכון, ד"ר פיליפ גורדון, ראש ה–CIA לשעבר דיוויד פטראוס, המומחים האמריקאים לנושאי המזרח התיכון דניס רוס ומרטין אינדיק, ואבי כהן, בכירה בגולדמן סאקס.

11 מיליארד שקל לטובת תקיפה באיראן

התופעה המוכרת בישראל של התנצחות תקציבית פומבית בין משרדי האוצר והביטחון אינה מוכרת במדינות אחרות. "הרושם הוא שהפקידות הבכירה בישראל עוסקת בעריכת התקציב, ואילו האחריות הבלעדית לקביעתו הסופית היא של נבחרי הציבור", נאמר במחקר. אבן מציין כי "קיימת הסכמה רחבה בישראל לגבי האיומים, והנושא קיבל עדיפות גבוהה בכל הממשלות מאז הקמת המדינה. רק לעתים חריגות ניתן למצוא שוני בין ממשלות בעניין זה.

"דוגמה אחת למצב כזה היא מדיניותן של ממשלות בנושא ההתגרענות של איראן: ממשלת נתניהו, בשונה מממשלת אולמרט, החליטה להשקיע 11 מיליארד שקל ביכולות שיאפשרו לישראל לתקוף יעדים בפרויקט הגרעין האיראני, אם תחליט לפעול נגדו".

המחקר מדגיש כי "לתפישת הביטחון וליעדים האסטרטגיים השפעה ניכרת על תקציב הביטחון. למדינות שרואות עצמן זכאיות לפעול הרחק מגבולותיהן (כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת ורוסיה) יש הוצאות גדולות בהרבה מאשר למדינות שאינן רואות עצמן כך. לישראל אין יומרות כאלה, אם כי היא השקיעה בזרוע ארוכה שתאפשר לה, בין היתר, לבצע תקיפה עצמאית על מתקני הגרעין של איראן במידת הצורך".

"אין ספק שיש מקומות במערכת הביטחון הישראלית שבהם ניתן להתייעל. עם זאת, נראה כי ישראל משיגה גם כיום עוצמה צבאית גדולה מזו של מדינות אחרות בתקציב ביטחון קטן יותר, כלומר היא יעילה יותר ביצירת כוח צבאי והפעלתו. אחת הסיבות לכך היא מודל השירות הצבאי. ישראל מתבססת במידה רבה על שירות חובה ארוך, שמשמש בסיס לצבא מילואים גדול ומיומן, לצד צבא הקבע. גם ההתנסות המבצעית משפרת מאוד את יכולות צה"ל ומגבירה את יעילותן. במדינות אחרות קיים משקל גדול יותר לצבא הקבע, שהעלות הישירה של אחזקתו יקרה מעלות אחזקתו של צבא חובה".

עם זאת, לדעת אבן, "הוצאות הביטחון אינן מקור עיקרי לבעיות הכלכליות־חברתיות בישראל. מקור משמעותי יותר לכך הם גורמים אחרים בתוך המגזר האזרחי, כגון אי־שוויון בחלוקת ההכנסות".

"אין דיון מעמיק בתקציב הביטחון"

יהונתן בלום

כותבי המחקר אינם מאמינים בקיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון. "היחס בין הצריכה הביטחונית (תקציב הביטחון, מ"ב) המקומית לבין סך השימושים האזרחיים (השקעות וצריכה אזרחית) נמוך כיום מאי פעם, וקרוב ל–5%. כלומר, כדי להגדיל את סך הצריכה וההשקעות האזרחיות ב–1% בלבד, יש לקצץ חמישית מהצריכה הביטחונית במטבע מקומי. תוספת זו למגזר האזרחי לא תביא לשינוי של ממש ברמת החיים ובהשקעות, ולעומת זאת, השפעתה השלילית על המגזר הביטחוני עלולה להיות גדולה".

אבן מתלונן כי "אין דיון מקצועי מעמיק בתקציב הביטחון בין משרדי האוצר והביטחון. גם אין בדיקה מעמיקה של הנחות היסוד הביטחוניות ושל תוכנית העבודה של צה"ל העומדת מאחורי התקציב, מלבד במשרד הביטחון. לכן, נדרש ליצור תהליך תקין שבו ייקבעו הוצאות הביטחון המתוכננות. תהליך זה מחייב שיקול דעת המביא בחשבון הן צרכים ביטחוניים והן אזרחיים, תוך נטילת אחריות מצד הממשלה על הסיכונים המחושבים הכרוכים בכך".

אבן, 57, הוא דוקטור לכלכלה בטכניון, וסיים שירות בחיל המודיעין בתפקידי מחקר בדרגת אלוף משנה ב–1999. עם שיחרורו הקים חברה לייעוץ עסקי, וכעבור שנה עבר לעבוד במכון. במחקר השתתפו גם ד"ר שרה פיינברג, חפני גרטנר, עומר עינב וגל פרל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#