כך הפכנו למממני טרור - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפכנו למממני טרור

החזקים שותים דיאט קולה עם מנכ"לי הבנקים, החלשים נזרקים לזרועות משפחות הפשע

19תגובות

האם ישראל ואיראן הן מדינות דומות? לפחות בהיבט אחד הן כנראה דומות מאוד. איראן נחשבת לאחת המדינות המובילות במימון הטרור העולמי, ובקרוב גם ישראל עלולה להיות מוכרזת מדינה שמממנת טרור. אין זה אבסורד, וגם לא בדיחה הזויה. זו האזהרה החד־משמעית שפירסמה אתמול ממשלת ישראל, במסגרת דו"ח שנכתב בידי משרד המשפטים.

"אם יוחלט כי המדינה לא הציגה התקדמות מספקת, ישראל עלולה להיכנס להליך בקרה מוגבר ובסופו אף להיכלל ברשימת המדינות שאינן משתפות פעולה עם הדרישות הבינלאומיות בתחום איסור הלבנות הון ומימון הטרור" - כך, שחור על גבי לבן, נכתב במסמך רשמי עדכני של ממשלת ישראל.

איך נהפכנו למממני טרור? כרגיל, בגלל הרשלנות הפושעת שבה מתנהלת מדינת ישראל בדרך כלל. החפיפניקיות, בקיצור. במקרה הנדון, מדובר בחפיפניקיות מזעזעת במיוחד, ולא רק מכיוון שישראל עלולה להיהפך בגינה למדינה מוקצית בעיני הקהילה הבינלאומית.

זוהי חפיפניקיות מזעזעת, מאחר שמדובר בתשתית העיקרית למימון כל הפשיעה המאורגנת בישראל - ומשטרת ישראל מכירה בכך כבר שנים. מדובר בפרצה העיקרית להעלמות מסים, ורשות המסים יודעת על כך שנים. מדובר בשוק שמנקז אליו את החלשים ביותר בחברה הישראלית, את האנשים השקופים, שאותם מדינת ישראל זנחה לאנחות והפקידה בידי משפחות הפשע.

אמיל סלמן /ג'יני

כלומר, מדובר בהזנחה שמקצרת את חייהם של רבבות אנשים, גם פיזית וגם פיננסית, ומדינת ישראל מודעת לכך - אבל פשוט לא אכפת לה. כל כך לא אכפת לה, שכל זה מתרחש כבר עשרות שנים מבלי שפקיד ממשלתי או פוליטיקאי כלשהו נקפו אצבע לשיפור המצב - עד שהגיעו הגופים הבינלאומיים ואיימו להכריז על מדינת ישראל כמדינה מממנת טרור. מזל שיש גופים בינלאומיים שיכריחו אותנו לעשות את מה שצריך היה להיעשות כבר לפני שנים.

הכוונה, כמובן, לשוק האפור. משרד המשפטים פירסם אתמול את המלצות "הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי מטבע", בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. ההערכה הבולטת היא שהיקף הפעילות של השוק האפור בישראל הוא כ–150 מיליארד שקל בשנה. נאמר זאת שוב: 150 מיליארד שקל בשנה, שמהווים יותר מ–10% מהיקף הפעילות של הבנקים בישראל. אלא שבעוד בנק ישראל מפקח על כל צעד ושעל בבנקים, על השוק האפור אין פיקוח. בכלל.

טוב, בסדר, יש כאילו פיקוח: שישה פקידים באגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר ממונים על שוק חלפני הכספים, במסגרת החובה של החלפנים לדווח על חשדות לעבירות הלבנות הון. ששת העובדים החרוצים מפקחים על לפחות 2,200 חלפני כספים רשומים - ככל הנראה יש עוד כמה מאות חלפנים שכלל לא טרחו להירשם ולהוציא רישיון כחוק.

חרוצים ככל שיהיו, ששת עובדי אגף הפיקוח על הביטוח מבצעים בממוצע 30 ביקורות בשנה. הצוות של אבי ליכט חישב ומצא, שבקצב הזה כל חלפן בישראל יזכה לביקור של הביקורת אצלו אחת ל–70 שנה. "הנושא שבו אנחנו עוסקים", כתב על כך הצוות של ליכט, "זכה לתשומת לב מינימלית, הן מבחינת הקצאת משאבים והן מבחינת סדר העדיפות". זהו כמובן ניסוח עדין לכך שהפיקוח והבקרה על חלפני הכספים הוא עלוב עד לא קיים.

חן גלילי

זאת ועוד, הפיקוח העלוב הזה מתמקד רק בחובת דיווח על הפקדות כספים גדולות (לפי חוק איסור הלבנות הון). אין כל פיקוח על פעילות ההלוואות של השוק האפור. אין אכיפה על חלפני כספים הפועלים ללא רישיון. אין דרישות להון עצמי, אין דרישות להסברים על מקור ההון העצמי של החלפנים. איש אינו בודק אם מי שנרשם כבעלים של חלפן הכספים הוא לא איש קש. אין כל שיקולים של יציבות פיננסית או של הגינות צרכנית. בקיצור, אין שום דבר שהופך אפילו את האכיפה של איסור הלבנת ההון לאפקטיבית, מה שמסביר מדוע ישראל קרובה מאוד להסתבך עם הארגונים הבינלאומיים העוסקים במלחמה בהלבנות הון ובמימון טרור.

כל חלפן חמישי 
מעורב בחקירות

המציאות הרשלנית הזאת שוררת אף שכל גופי החקירה בישראל יודעים שהשוק האפור הוא לב לבה של הפעילות העבריינית בישראל. הערכות המשטרה הן שכמעט בכל תיק של פשיעה מאורגנת - כמעט בכל תיק - חלפן כספים הוא הבסיס לפעילות הפיננסית של ארגון הפשע. ב–14% מחקירות העלמות המס של רשות המסים היתה מעורבות מרכזית של חלפן כספים.

17% מהחלפנים המוכרים כיום היו מעורבים בחקירות של רשות המסים - כמעט כל חלפן חמישי. 11% מההתרעות שהעבירה הרשות לאיסור הלבנות הון למשטרה, התרעות לגבי חשד ברור להלבנת הון, נגעו לפעילות של חלפני כספים. מהביקורות שערכו ששת הפקידים החרוצים שלנו עלה כי חלפני הכספים הסתירו הפקדות בסכום של 70 מיליארד שקל. קראתם נכון, 70 מיליארד שקל. שנסביר שוב מדוע ישראל בדרך להסתבך עם הארגונים הבינלאומיים בגין היעדר פיקוח על הלבנות הון בשוק האפור?

במשך שנים המדינה נותנת לתשתית הפיננסית של ארגוני הפשע, שהיא גם המקור העיקרי להעלמות מסים בישראל, לפרוח באין מפריע. למה? סתם כי לאף רגולטור לא התחשק ללכלך את ידיו במלחמה הקשה של ניקיון השוק האפור. כולם מדברים גבוהה גבוהה על הצורך להילחם בכלכלה השחורה ולמצוא את הכספים החסרים לקופת המדינה בתוך ההון השחור, אבל בפועל אף אחד לא עושה את המהלך המתבקש - לנקות את השוק שהוא הפרצה העיקרית של העלמות המסים בישראל. חפיפניקיות פושעת, כבר כתבנו?

העצוב במיוחד בסיפור הזה הוא לא מימון הטרור, הלבנות ההון, ארגוני הפשע או העלמות המסים. העצוב במיוחד הוא שהשוק האפור הוא שוק חשוב ולגיטימי, שוק פיננסי לכל דבר ועניין, שיכול להיות התחרות היחידה לקבוצת הריכוז האימתנית של חמשת הבנקים בישראל.

לפי הערכות הצוות של ליכט, השוק האפור מעמיד מדי שנה הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים בסך של 30 מיליארד שקל. היקף האשראי יכול היה להיות גדול בהרבה, והשוק האפור היה יכול להוות תחרות משמעותית לבנקים. כבר כיום הוא גורם תחרותי חשוב בתחום של המרות מט"ח - הפעילות היחידה של הבנקים בישראל שחשופה לתחרות, בזכות חלפני הכספים. אבל כדי להיהפך לתחרות בבנקים, השוק האפור היה צריך להיות שוק מוסדר ולגיטימי, ולא שוק שנשלט בידי ארגוני הפשע - ושרק מי שאין לו ברירה אחרת פונה אליו לקבל אשראי.

"ציבור רחב ומוחלש לא זוכה להגנה"

המצב כיום הוא שהשוק האפור הוא הכתובת היחידה לקבלת אשראי ללווים חלשים, אלה שנפלטו ממערכת הבנקאות. הלווים החלשים הללו מוצאים את עצמם בשוק שאין כל פיקוח על ההלוואות שהוא מעמיד. חוזרים שוב: ששת החרוצים שלנו לא עוסקים בהלוואות שמעמיד השוק האפור, ולכן אין אפילו אפס קצהו של פיקוח של המדינה בהקשר הזה.

יש אמנם חוק שמסדיר את הריבית המרבית שניתן לגבות בשוק האפור, אבל בהיעדר פיקוח, החוק הזה מעולם לא נאכף. כך, בעוד החוק נוקב בריבית מרבית של כ–12%–13% המותרת כיום לגבייה, ההערכות הן שבפועל השוק האפור גובה ריבית של 100%–150%. פער קטנטן שמדינת ישראל הצליחה לא להבחין בו.

מדינת ישראל גם לא הבחינה בפרקטיקות הפסולות שבהן משתמש השוק האפור לשם גביית הלוואות ממי שמתקשה לעמוד בהחזר הלוואה ב–150% ריבית. הפרקטיקות הפסולות כוללות, על פי הערכות, גם שימוש באיומים ובאלימות. בעוד הטייקונים נפגשים בבתי קפה, על דיאט קולה ועוגה, עם מנכ"לי הבנקים - גם אם הם מתקשים בהחזר החוב שלהם לבנק - הלווים החלשים ביותר במשק נפגשים בדרך כלל עם בריונים המאיימים על שלום משפחתם בחשכת הליל.

"הזנחת הרגולציה", כתב הצוות של ליכט, "מונעת משוק חשוב להתפתח ומותירה את צרכני השירותים, רבים מהם מקרב אוכלוסיות חלשות ובעלי עסקים קטנים, ללא הגנת המדינה... בהיעדר פיקוח על הלוואות חוץ־בנקאיות, התפתחו בענף פרקטיקות בעייתיות, ולכן ציבור רחב ומוחלש לא זוכה להגנה וניצב לבדו מול תופעות פסולות אלה. כתוצאה מכך, המדינה למעשה אינה מגינה על ציבור שההגנה עליו חיונית".

בעוד החזקים זוכים להגנה המרבית של בנק ישראל, עם פיקוח הדוק שלו על פעילות הבנקים, החלשים לא זוכים ולו להגנה המינימלית ביותר. במו ידיה המדינה דוחפת אותם לזרועות משפחות הפשע, ואחר כך הפוליטיקאים מגלגלים עיניהם לשמים ומדברים על "האנשים השקופים" - אף שכבר עשרות שנים השקופים הללו נתונים לאיומי השוק האפור, ולאף פוליטיקאי לא אכפת.

הצוות של ליכט מציע, סוף סוף, לתקן את העיוות הנורא הזה באמצעות הקמת רגולטור חדש בתוך משרד האוצר שיפקח על השוק האפור - גם בהיבט העברייני וגם בהיבט הצרכני־פיננסי. משרד האוצר התחייב לפעול ליישום ההמלצה. אם המפלגות במערכת הבחירות הנוכחית באמת מתכוונות להגן על האנשים השקופים, הן חייבות להציב את ההמלצה הזאת בראש המצע שלהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#