הפטור החקלאי למשווקים יבוטל - לא בטוח שמחירי הירקות, הפירות והעופות יירדו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפטור החקלאי למשווקים יבוטל - לא בטוח שמחירי הירקות, הפירות והעופות יירדו

מסוף מארס רשתות השיווק, קמעונאים אחרים וסיטונאים לא יוכלו לתאם מחירי רכישה מהחקלאים או מחירי מכירה לחנויות

תגובות

רשתות השיווק עדיין לא הספיקו להפנים את השינויים שכפה עליהן חוק המזון, שנכנס לתוקף לפני כמה שבועות, וכבר הן נדרשות להיערך לשינויי חקיקה גם בכל הקשור לרכישת ירקות ופירות מחקלאים. בסוף מארס ייכנס לתוקף התיקון לפטור החקלאי - וחוק ההגבלים העסקיים יחול גם על סיטונאים ומשווקים. המשמעות היא שרשתות השיווק, קמעונאים אחרים וסיטונאים לא יוכלו יותר לתאם מחירי רכישה מהחקלאים או מחירי מכירה לחוליה הבאה בשרשרת - החנויות או הצרכנים.

התיאומים בין הסיטונאים היו גלויים בחסות הפטור. הרשתות לעומתם טענו כי הן מתחרות זו בזו, אך חקלאים דיווחו שהם מקבלים דרישות דומות מצד חלק מהרשתות, ותהו אם לא מדובר בתיאום בין מתחרים בחסות החוק.

התיקון אוסר על משווקים שאינם חקלאים (כמו סיטונאים, או משחטות) לתאם ביניהם צעדים מול חקלאים שמהם הם רוכשים סחורה, ומול קמעונאים שלהם הם משווקים את הסחורה שרכשו. בכלל זה ייאסרו תיאומים לגבי מחירי קנייה ומכירה, שהיו מותרים עד כה ותידלקו ככל הנראה את עליות המחירים של פירות, ירקות ועופות. מכיוון שחלק מהמשווקים הם גם חקלאים, נקבע כי משווק שלפחות 51% מהכנסתו נובעת מגידולים שלו, ייחשב חקלאי שיכול להמשיך לתאם מחירים עם חקלאים אחרים מול קמעונאים.

המרוויחים המיידיים מהשינוי אמורים להיות החקלאים, שתיאום המחירים מולם התבטא עד היום בלחצים להוריד מחירים לרשתות ולסיטונאים גדולים, או להגדיל את התשלום שגובים הסיטונאים. גם רשתות קטנות וחנויות פרטיות עשויות להרוויח מכך שהסיטונאים לא יוכלו יותר לתאם מחירים במכירה להן. לא ברור עדיין אם ביטול התיאומים יתגלגל להורדת מחירים לצרכן, או שיתבצע תיאום מחירים דה־פקטו בין מתחרים לכאורה, לפחות באותו אזור גיאוגרפי, כפי שקורה כיום.

השפעת התיקון לחוק תהיה בוודאות על סיטונאים, שרוכשים מחקלאים ומוכרים לחנויות פרטיות, לשווקים הפתוחים ולרשתות קטנות ובינוניות. כפי שפורסם כאן באחרונה, על רקע כניסת חוק המזון לתוקף הוציא איגוד הסיטונאים מכתב שקבע, כי על הסיטונאים להעלות את העמלה (קומיסיון) שלהם מהחקלאים בכ–2%. מכתב כזה ייחשב עבירה על החוק מאפריל 2015. שאלה מעניינת היא, האם רשות ההגבלים תצליח למנוע תיאום לא גלוי בין הסיטונאים לאחר כניסת החוק לתוקף.

גיל אליהו

האם מועצות הייצור ימשיכו לפעול?

שאלת מעמדן של מועצות הייצור החקלאיות בעקבות התיקון אינה ברורה. עקרונית, המועצות הפועלות מכוח החוק — מועצת הלול, מועצת החלב ומועצת הצמחים — ימשיכו לפעול ללא שינוי, מכיוון שהחוק הספציפי שלהן חזק יותר מהחקיקה החדשה (ביטול הפטור) במקרה של סתירה בין החוקים.

חוק מועצת הלול מאפשר למועצה לנהל את היצע העופות משלב המדגרה ועד המכירה למשחטה, כולל מחיר המכירה. משחטות נהנו עד כה מהפטור החקלאי, ועל פי מקורות בענף, בפועל היה מתאם גבוה בין מחירי הרכישה שלהן מחקלאים ומחירי המכירה לקמעונאים. במועצה מפקחים גם על הייצור והשיווק של ביצים, שהממשלה קובעת את מחירן. פיקוח מחירים ממשלתי דומה חל גם בענף החלב, שבו קובעת הממשלה את מחיר המכירה של החלב מהרפתנים למחלבות ולצרכנים.

במועצת החלב יושבים יחד נציגי רפתנים, מחלבות ומשווקים. במועצת הצמחים יושבים יחד נציגי מגדלים ומשווקים — וכך גם במועצת הלול. עד כה התיאום ביניהם היה חופשי. מעתה כל פעולה תצטרך להיבחן במשקפיים של החוק החדש, וכל מה שלא מפורט בדיוק בחוק הוא תחום אפור שנתון לפרשנויות.

אף שהמועצות משדרות עסקים כרגיל, בחלק מהן כבר החלו לבדוק את התחומים האפורים הללו. "החוק מפרט את המטרות של המועצות שלשמן נוסדו, אך לא נקבע כיצד יבצעו את המטרות הללו", אמר מקור משפטי המעורה בתחום. "רשות ההגבלים יכולה לטעון שדרך מסוימת שבה פועלת המועצה כבר אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התיקון לחוק, ולפיכך היא עבירה", הוסיף.

במועצת החלב, למשל, סבורים שהמחלבות יכולות להמשיך לשבת במועצה, מכיוון שהחוק קובע, שמסמכי היסוד של מועצת החלב — הקובעים כי המחלבות יהיו חלק מהמועצה — לא ישונו. אך החוק והתקנות לא מזכירים במפורש שהמחלבות יכולות להתערב בקביעת מחירים. אמנם מחירי החלב נקבעים על ידי הממשלה, אולם למועצה סמכויות לקבוע הסדרים נוספים בין המחלבות והחקלאים — כמו שיווק, הובלה, איחסון ופרסום.

במועצת הלול המצב קצת יותר ברור. על פי משרד החקלאות, המשחטות לא יוכלו יותר ליהנות מחסות החוק בתיאום מחירי רכישה מהמגדלים או מחירי המכירה לקמעונאים (במשחטות מכחישים את קיומם של תיאומים כאלה) — למעט משחטות שיותר ממחצית ממכירותיהן מבוצעת ממשקים בבעלותן, כך שהן מוגדרות 
חקלאיות.

"המשחטות אינן חלק מהפטור ולא נכללות בפעולות על פי דין שעושה המועצה", אומר בכיר במשרד החקלאות. "משחטה משווקת עוף מעובד, ובישראל, בניגוד לאירופה, תוצרת מעובדת תהיה כפופה מעתה לחוק ההגבלים".

לדברי הבכיר, "חוק מועצת הלול, שהמשרד ניסה להעביר ולא קודם בגלל התפרקות הממשלה, תוקן בתיאום עם רשות ההגבלים — והנוסח החדש מחמיר ומחשק. כל הסדר בענף חייב להיות עם בקרה ממשלתית, ובתנאי שלא יפגע מהותית בצרכן ורק אם הוא חשוב ליציבות הענף. המשחטות לא יוכלו ליהנות מהפטור מחוק ההגבלים. עד כה הן יכלו לעשות מה שרצו, כולל תיאום מחיר רכישה מחקלאים. אחרי כניסת החוק לתוקף, הן לא יוכלו לתאם ביניהן אלא אם הן מוחזקות ביותר מ–50% על ידי המגדלים".

גם במועצת הצמחים סבורים כי השינוי בחוק לא יחול על המועצה כלל. "אנחנו לא עוסקים בשיווק בכלל", אמר בכיר במועצה. לדבריו, "שינויי החקיקה הם לטובה. השאלה עד כמה הממונה, או משרד הכלכלה, יקפידו לפקח על ישום החוק. מבחינתנו, יש המון תיאומים מול החקלאים, כולל מרשתות שיווק. החקלאים מקבלים שינויים בחיובים שהם נפלו במקרה מהשמיים, כולם אותו דבר.

"למשל, מחירי השימוש בארגזי פלסטיק להובלת פירות וירקות לרשתות, דומים להפליא (כשמונה אגורות לקילוגרם), וכך השינויים במחירים שמגיעים מעת לעת. לאחר כניסת חוק המזון לתוקף התשלום הזה נאסר, וחקלאים החלו לקבל דרישות להורדות מחיר זהות למחירי השימוש בארגזים", הוסיף.

"לבחון הקשר בין נטו, רמי לוי ויינות ביתן"

חקלאים טוענים כי בעקבות השינוי בחוק, על רשות ההגבלים העסקיים לבחון את הפעילות שמרכז הלוגיסטי בתימורים שבבעלות קבוצת נטו. הקבוצה עוסקת, בין השאר, בשיווק פירות וירקות בהיקפים גדולים — ומאפשרת לשיווק השקמה של רמי לוי וליינות ביתן להשתמש במרכז הלוגיסטי לשיווק תוצרתן. שלוש החברות משווקות בהיקפים גדולים לשוק המוסדי והרגיל. "הממונה על ההגבלים העסקיים צריך לבדוק את החיבור הזה", אמר נציג בכיר של החקלאים. "אם הכל בסדר, אז טוב, ואם לא — שיפרקו אותם".

פעילות השיווק של נטו, יינות ביתן ורמי לוי החלה כשותפות, אך לפני כשלוש שנים חל שינוי בעלות ונטו עם החברה הבת, ביכורי השדה, רכשו את מניות השותפים. ביכורי השדה מחזיקה עדיין בשותפות בביכורי השקמה עם רמי לוי. לפני כשנה הקימה נטו מרכז לוגיסטי בתימורים על שטח של כ–28 אלף מ"ר, המשרת את נטו (ביכורי השדה), ביכורי השקמה ויינות ביתן.

רמי לוי אמר בתגובה כי סוגיית הקשר בינו לבין נטו בהקשר לתיקון לפטור החקלאי נבדקה, וככל שידוע לו, השינוי בפטור לא אמור להשפיע על פעילותו במרכז הלוגיסטי. לדבריו, כל גורם שמשתמש במתקן פועל באופן עצמאי.

עוד אמר לוי כי "נטו לא קשורים אלי בשום פנים ואופן. לכל אחד יש ספקים שונים, אם כי כמה זהים, אבל אין לנו קשר עסקי. לכל אחד יש קניין אחר ומנהל נפרד. אין בינינו תיאום — לא מול החקלאי ולא מול המשווק. גם האחסון אינו משותף, לכל אחד שטח אחסון משלו על כ–8,000 מ"ר. הסחורה נכנסת ויוצאת בנפרד אצל כל אחד".

ממשרד החקלאות נמסר כי "התיקון לפטור חשוב, מכיוון שהוא לא יאפשר למשווקים לעשות יד אחת להעלות מחירים לצרכן או לקמעונאי. בנוסף, הם לא יוכלו יותר לתאם מחירים להורדת המחיר מהחקלאי התלוי בהם, שהוא החוליה החלשה בשרשרת".

עוד נמסר כי בד בבד פועל משרד החקלאות לעידוד התארגנויות מגדלים מול משווקים: "הוצאנו אישורים לכעשר התארגנויות ב–2014 בעלות של כמיליון שקל, ועם משרד הכלכלה מתוכנן עידוד התארגנויות נוספות בעלות של כ–5 מיליון שקל ב–2015, תלוי בביקוש. אם נצליח, נמתח את המהלך ל–2016".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#