משחקים בכספי הציבור: כך דלפו 55 מיליארד שקל מהצינור של ועדת הכספים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחקים בכספי הציבור: כך דלפו 55 מיליארד שקל מהצינור של ועדת הכספים

בדיקת TheMarker לפי נתוני הסדנא לידע ציבורי חושפת את כל שיטות הפעולה של המנגנון שדרכו זורמים מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים, שחלק מהם מגיע למקורבים

64תגובות

ועדת הכספים היא הגוף רב-העוצמה ביותר בכנסת, בשל כוחה לנווט את זרימתם של התקציבים הציבוריים. הוועדה אחראית לכל הנושאים הכלכליים הבוערים: ניהול תקציב המדינה, שינויים בגביית המסים ופיקוח על מערכת הבנקאות. אבל בגוף החולש על עשרות רבות של מיליארדי שקלים מכספי הציבור התגלו בשנים האחרונות סימנים מדאיגים, שלפיהם החלטות כלכליות כבדות משקל מתקבלות באופן שאינו הולם את האינטרס הציבורי.

מדי שנה מאושרות העברות כספים אדירות בוועדה. חלקן אמנם משרתות מטרות גלויות לציבור, אך רבות מהן מבוצעות במחטפים, ללא שקיפות או פיקוח מספיקים, לטובת יעדים ואינטרסים שאינם גלויים. במסגרת פרשות השחיתות שנחשפות באחרונה חוקרת המשטרה שורה של העברות תקציביות שאושרו בוועדת הכספים. לפי הערכות, המשטרה צפויה לחקור כמה חברי כנסת, חלקם מוועדת הכספים, שהיו בסוד העניינים.

נתונים שמוצגים כאן בראשונה, על פי ניתוח של הסדנא לידע ציבורי לבקשת TheMarker, מעלים כי רק ב–2014, משרד האוצר אישר בוועדת הכספים הסטות בתקציב המדינה בהיקף חסר תקדים של 55.7 מיליארד שקל - כמעט 13% מתקציב של 438 מיליארד שקל.

הסטות התקציב כוללות בין השאר העברת עודפים מ–2013 והעברת תקציבים לרזרבות התקציביות או מהרזרבות לסעיף ייעודי אחר. חלקן נובע מצרכים בלתי צפויים שהתעוררו במהלך השנה, כמו מימון צוק איתן. אחרות נובעות מהעברה של עודפים שמצטברים כחלק מהניהול השוטף והתקין של תקציב המדינה. אך לכל מי שעוקב אחרי ההתנהלות אין ספק כי חלק ניכר מההעברות נועדו לשרת מטרות שיש מניע כלשהו להסתיר אותן מהח"כים או מהציבור.

אמיל סלמן

בתשע השנים האחרונות נרשם גידול בהיקף הכספים שהוסטו במהלך שנת התקציב באישור של ועדת הכספים. בדרך זו מצליחים משרד האוצר וגורמים בעלי עניין, בקואליציה ולעתים גם באופוזיציה, להביא לשינוי בסדרי העדיפויות הציבוריים ובחלוקת התקציב הלאומי בלי האישור של הממשלה ומליאת הכנסת - ולמעשה מעבירים מיד ליד מיליוני שקלים, ובמצטבר עשרות מיליארדי שקלים בשנה, ללא דיון ציבורי פומבי ושקוף.

בין 2005 ל–2014 אושרו מדי שנת תקציב העברות תקציביות בהיקף של 30 מיליארד שקל לפחות, או כ–11% מהתקציב. במקביל לגידול בתקציב מדי שנה, גם שיעור ההעברות מתוכו גדל, והגיע ב–2014 ל–12.72%, כלומר כ–55 מיליארד שקל (ראו תרשים).

בחלק מהשנים שבהן התקציב אושר באמצע השנה בגלל הבחירות (2009, 2013), היקף ההעברות היה נמוך - כי לא ניתן לבצע העברות אם התקציב לא אושר בקריאה שנייה ושלישית. בשנים שבהן הונהג תקציב דו־שנתי, היקף ההעברות גדל בשנה השנייה (2010, 2012, 2014).

חרף העליות והירידות בהיקף ההעברות, על עובדה אחת אין מחלוקת: מדובר בכמות עצומה של העברות תקציביות דרך ועדת הכספים, לעתים בנוכחות ח"כים בודדים או אפילו יו"ר הוועדה בלבד, בלי הסבר מפורט של היעדים והמקורות של ההעברות לחברי הוועדה או לציבור - ותוך הצפת הח"כים בנתונים ומספרים מבלבלים ומטעים.

אוליבייה פיטוסי

האשמה בקיומה של מערכת מעוותת כזאת מתחלקת בין משרד האוצר לחברי ועדת הכספים. שיטת החלוקה נותנת יתרון ברור למקורבים לקופה, המעורבים במשחק האינטרסים הפוליטיים והאחרים שמשפיעים על זרימת התקציב הציבורי. האוצר מצליח להעביר כך מיליארדי שקלים, במקרים רבים מבלי שהח"כים מצליחים לעקוב אחרי נתיב הכסף; ואילו הח"כים, חלקם לפחות, מצליחים לגזור קופון שמן עבור מקורביהם.

מה הם מוקדי הכוח ודרכי הפעולה של האוצר וחברי הכנסת בוועדת הכספים, שמאפשרים העברות "מתחת לרדאר" ליעדים סקטוריאליים, ומה הפתרונות האפשריים, שיוכלו אולי לבלום את ההעברות החשאיות לגופים מקורבים? מניתוח של הסדנא לידע ציבורי, אלה ההעברות התקציביות הגדולות ביותר:

1. "הבנייה החדשה" צומחת ומתפתחת

סעיף הבנייה החדשה גדל ב–870% ב–2014 לעומת התקציב המקורי שאושר. בסעיף זה בוצעו במהלך השנה 14 הערות תקציביות, בסכום כולל של 2.4 מיליארד שקל, לעומת תקציב של 310 מיליון שקל בלבד בתחילת השנה. רוב הכספים הועברו מעודפי תקציב 2013 כבר במארס 2014.

הגדלת סעיף הבנייה החדשה אינה יחודית רק ל–2014. במהלך 2013 הוגדל הסעיף ב–494% לעומת בסיס התקציב בתחילת אותה שנה. בסיום 2013 היה התקציב 1.9 מיליארד שקל, לעומת 320 מיליון שקל בלבד בתחילת השנה.

באוצר מסבירים כי הסעיף מהווה הוצאה שמותנית בהכנסה. התקציב משמש לפעולות פיתוח שמשולמות למשרד השיכון על ידי קבלנים עם רכישת הקרקע, והכסף אינו מוזרם על חשבון תקציב המדינה. מדובר בין היתר בפרויקטים של פיתוח, למשל בראש העין, במעלה אדומים ובמודיעין, וביישובים קטנים. מכיוון שההכנסות מהקבלנים, שמשלמים את עלויות הפיתוח, מגיעות בעת רכישת הקרקע, בעוד שפעולות הפיתוח מתמשכת על פני כמה שנים לאחר מכן - מועברים התקציבים באמצעות פנייה תקציבית מהעודפים המצטברים.

2. תקציב החטיבה להתיישבות מזנק

החטיבה להתיישבות היא הזרוע הקבלנית של הממשלה לזירוז הבנייה ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל. באמצעות החטיבה מעבירה הממשלה מאות מיליוני שקלים ללא פיקוח ציבורי משמעותי. תקציב הבסיס של החטיבה גדל מדי שנה, ובמהלך כל שנה מהשנים האחרונות זינק בשיעור אדיר. מתחילת 2014 גדל תקציב החטיבה להתיישבות ב–853% לעומת התקציב המקורי, שהיה בתחילת השנה 58 מיליון שקל.

ב–2013 הוגדל התקציב של החטיבה להתיישבות בשיעור אדיר של 958% - וזינק בסוף השנה ל–614 מיליון שקל, לעומת 58 מיליון שקל בתחילת השנה. באוצר אומרים בתגובה כי "מרבית ההעברות התקציביות לחטיבה להתיישבות (כ–80%) נבעו מהעברת עודפי תקציב שהצטברו בשנות כספים קודמות".

אמיל סלמן

במהלך 2014 אישרה הוועדה 15 העברות, בסך כולל של 438 מיליון שקל, שהביאו את התקציב ל–497 מיליון שקל. הכספים הועברו בעיקר מהרזרבה בתקציב, עודפי תקציב ועוד. מדובר בסעיפים עלומים, שהאוצר משתמש בהם כראות עיניו. כך למשל הועברו לחטיבה להתיישבות כספים מסעיף הוצאות שונות, ממשרד הביטחון, מהמשרד לשירותי דת, ממשרד הביטחון מסעיף תמיכות וממשרד השיכון.

סעיף "הוצאות שונות" הוא אחד התרגילים הקבועים במשחקים בתקציב המדינה - זו למעשה מסלקה שבאמצעותה מעביר האוצר במהלך השנה עשרות בקשות לשינויים בתקציב. בין היתר הועברו כך בשנה שעברה תקציבים למימון פיתוח יישובי הקבע של מפוני גוש קטיף ולפעילות שיקום תשתיות במגזר הכפרי.

בסוף מארס 2014, בתום דיון סוער, אישרה ועדת הכספים להעביר 177 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, המממנת בין היתר תשתיות ובנייה בגדה המערבית. הבקשה להעברת התקציב נוסחה בכלליות, בלי לפרט את יעדי הכספים. בסוף השבוע האחרון פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה שוקל לפרק את היחידה העירונית בחטיבה להתיישבות, אבל זה אינו מהלך פשוט. משרדי האוצר והמשפטים הקימו צוותים להגברת הפיקוח בהעברת הכספים מהחטיבה, אבל אין בכך כדי לנקותם מהשיטה הנהוגה להגדלת התקציבים של החטיבה ללא שקיפות מספקת.

3. המרכיבים: עוד תקציב לביטחון

תקציב נוסף שמתנפח בעקביות במהלך כל שנה הוא כמובן תקציב הביטחון. ב–2014 זינק תקציב הביטחון בכ–17% - מכ–60 ל–70 מיליארד שקל.

אבל תקציב מרכיבי הביטחון זינק אשתקד בשיעור חריג עוד יותר - כ–421% - באמצעות שמונה העברות שונות במהלך השנה. כך הוגדל התקציב מ–66.5 מיליון שקל ל–280.3 מיליון שקל. סעיפי התקציב כוללים בין היתר העברת 100% מתקציב 2013 בשתי פעימות והעברה לצורך תגבור המיגון של הניוד בשטחים.

4. שיווק התיירות זינק פי ארבעה

תקציב המינהל לשיווק התיירות בישראל גדל בשנה שעברה ב–237% לעומת התקציב המקורי שאושר. בתחילת השנה היה התקציב 100 מיליון שקל, ובסוף השנה הגיע ל–337 מיליון שקל, בארבע העברות. בין היתר כוללים סעיפי ההעברות תקצוב השיווק של המשרד, פעולות של משרד התיירות בחו"ל, תקצוב הילולת הרשב"י בהר מירון והעברת עודפי תקציב מהשנה הקודמת.

5. 24 העברות לפיתוח הנגב והגליל

מתחילת 2014 הוגדל תקציב המשרד ב–193% - מ–154.6 מיליון שקל ל–454.2 מיליון שקל. ועדת הכספים אישרה במהלך השנה 24 העברות בסך כולל של 299.6 מיליון שקל.

בין היתר הוסטו 10 מיליון שקל תקציבים למשרד מהמשרד לאיכות הסביבה, 2.3 מיליון שקל מתקציב משרד התרבות לצורך תקצוב פעולות בנגב, 21 מיליון שקל הועברו להקדמת תקצוב ליישום תוכנית אסטרטגית ליישובי עוטף עזה ו–3 מיליון שקל לתקצוב הקמת מוסדות ציבור במגזרי המיעוטים בגליל.

האוצר: בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר השינויים התקציבים

בתגובה לנתונים שאספה וניתחה הסדנא לידע ציבורי, הסבירו באוצר כי בשנתיים האחרונות קודמו כמה תוכניות עבודה, במטרה לשפר את תהליכי התקצוב. הבולטת היא תוכנית ״חריש עמוק״, שכללה סידור מחדש של מבנה התקציב והגדלת עצמאות המשרדים. באוצר אומרים כי כתוצאה מאותם תהליכים חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית במספר השינויים התקציביים.

באוצר מתגאים בירידה בהיקף ההעברות התקציביות בשנה בעשור האחרון, אך הנתונים מעידים על מסלול של ירידה ועלייה במספר ההעברות. ב–2005 אישרה ועדת הכספים 1,498 הפניות להעברות תקציביות, ב–2007 אמנם עלה ההיקף ל-1,610, אך ב–2008 הוא ירד ל–1,519.

ב–2009 - שבה בשל הבחירות התקציב אושר רק באמצע השנה - היו 1,163 העברות בלבד; אך ב–2010, שבה היה מספר רב יחסית של העברות, מכיוון שהיתה שנה שנייה של תקציב דו־שנתי, טיפס מספר ההעברות ל–1,623. ב–2012, שהיתה גם היא שנה שנייה של תקציב דו־שנתי, אושרו 1,867 העברות; וב–2013, שבה נערכו הבחירות והתקציב אושר רק באמצע השנה, היו 784 פניות. ואולם ב–2014, גם היא שנה שנייה של תקציב דו־שנתי, אושרו 1,192 העברות, לא מעט, אך פחות מאשר לפני עשור.

באוצר מוסיפים כי חלק גדול מהשינויים התקציביים נובעים מהעברת עודפים משנת תקציב אחת לזאת שלאחריה. לפי המשרד, העברת העודפים היא טכנית במהותה, ומסודרת במנגנון ספציפי שנקבע בכנסת להעברת תקציב בין השנים. זאת, לצורך עמידה במחויבות הממשלה משנים קודמות.

 כמו כן מדגישים באוצר כי יש מקרים רבים שבהם מתרחשים שינויים, שלא היו ידועים בעת התקציב - המחייבים לבצע הפניות תקציביות, כמו החלטות ממשלה חדשות, חוקים חדשים, הסכמים חדשים ואירועים ביטחוניים.

החרדים כועסים: בתקופת סלומינסקי זרם הכספים נבלם

חברי הכנסת החרדים, ובהם משה גפני ויעקב ליצמן (יהדות התורה) וח"כ יצחק כהן (ש"ס) מתלוננים בקדנציה האחרונה על קיפוח של המוסדות החרדיים לעומת המוסדות הדתיים־לאומיים המקורבים למפלגת הבית היהודי, שנציגה ח"כ ניסן סלומינסקי משמש יו"ר ועדת הכספים. 

אבל תקציב המשרד לענייני דת גדל ב–2014 ב–75% - מ–386 מיליון שקל ל–676 מיליון שקל. לשנת התקציב 2015 קבע האוצר תקציב של 393 מיליון שקל למשרד הדתות, כלומר קיצוץ של 57% לעומת התקציב בפועל ב–2014. ואולם סביר כי לאחר הבחירות יוגדל התקציב שוב. סעיף התמיכה בכוללים במשרד החינוך גדל ב–27% ב–2014, מ–420 מיליון שקל ל–534 מיליון שקל, בשבעה מהלכים. לאחר הבחירות צפויה דרישה של המפלגות החרדיות להחזיר את התקציב הזה לגודלו ב–2012, כמיליארד שקל, כלומר להכפיל אותו. 

אוליבייה פיטוסי

סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן, אומר כי "החרדים, ובייחוד גפני, הם האחרונים שיכולים להתלונן על קיפוח בהעברות". לדבריו, "גפני כיו"ר ועדת הכספים שיכלל את העברת הכספים הייחודיים למוסדות דת ולמוסדות חרדיים לכלל אומנות. סלומינסקי היה רק תלמיד של גפני, וספק אם התקרב לקרסולי רבו". בדיקת חדו"ש העלתה שב–2011 ו–2012, שבהן כיהן גפני כיו"ר הוועדה, הועברו כמיליארד שקל בשנה מעבר לתקציב למוסדות דת. העברות של 328 מיליון הוגדרו על ידי האוצר ב–2010 במונחים כמו "קואליציוני", "קואליציוני גפני" ו"קואליציוני יהדות התורה". 

ומה עוד קורה בתקציב משרד החינוך? על פי בדיקה שנערכה בלשכתה של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, חברה בוועדת הכספים, ב–2014 חל גידול של 63% בתקציבי המוסדות התורניים, המועצות הדתיות והרבנות הראשית. תקציב מטה אגף החינוך הדתי במשרד החינוך ותקציב התרבות היהודית במשרד החינוך גדלו יחד ב–192%. הבדיקה של גלאון העלתה עוד כי ועדת הכספים אישרה העברות של מאות מיליוני שקלים למוסדות דת במהלך דצמבר, לאחר שהוכרז על קיומן של הבחירות.

בעקבות ממצאי הבדיקה פנתה גלאון למבקר המדינה, בבקשה כי יבדוק כיצד התקבלה ההחלטה לבצע את העברות הכספים. גלאון כתבה כי "חשיבות העניין עולה ביתר שאת לאור פרשת השחיתות שנחשפה לאחרונה, במסגרתה נעשה שימוש בלתי־חוקי בכספי מדינה בכלל, ובכספים פוליטיים שהועברו למפלגות במסגרת הסכמים קואליציוניים בפרט. החשד העולה מן הנתונים, שלפיו בוצעו העברות של עשרות מיליוני שקלים רגע לפני הבחירות, מצביע על 'מכירת חיסול' שנועדה להיטיב עם השותפות הקואליציוניות לפני פירוקה הסופי של הממשלה ולנצל עד תום את העובדה כי העומד בראשות ועדת הכספים הוא חבר מפלגת הבית היהודי".

"תקציב המדינה הוא רק טיוטה"

אדם קריב, שעומד בראש פרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי לניתוח ההעברות התקציביות, זועם. לדבריו, "מתברר שתקציב המדינה שמוגש לכנסת הוא בעצם טיוטה, וכי חלק גדול מסדרי העדיפויות של המדינה לא באים בו לידי ביטוי, ומתגלים רק אחר כך בסדרה של העברות תקציביות, ללא שקיפות או ביקורת ציבורית נאותה".

אמציה רענן

קריב הסביר כי הנתונים שאספה הסדנא מקזזים העברות "כפולות" שבוצעו בין הרזרבה הכללית לסעיף תקציבי כלשהו או מהתקציב השוטף בחזרה לרזרבה הכללית. "כלומר, שקל שעבר אל הרזרבה הכללית ולאחר מכן מהרזרבה למשרד אחר, נספר פעם אחת ולא פעמיים, על אף שלמעשה הוא עובר שני מקומות", הוא אומר. "כמו כן הכנסנו לתוך נתון ההעברות את ההעברות הפנימיות במשרדים, אף שאלה לא עוברות דרך הרזרבה הכללית. הנתונים כולם זמינים באתר מפתח התקציב - וניתן לוודא את החישובים שלנו".

לדבריו, "הציבור בוחר בממשלה כדי לממש מדיניות מסוימת, שבאה לידי ביטוי בתקציב כפי שהוא מאושר בכנסת. אך למעשה הממשלה עושה מהלכים שונים בתכלית, שיש סיכוי טוב שהציבור הרחב היה מתנגד להם. אחרת, הממשלה היתה מצהירה על סדרי העדיפויות האלה בריש גלי - ולא בוחרת להסתיר אותם בהעברות".

פעילותו של קריב היא באמצעות הסדנא לידע ציבורי - עמותה של אנשי תוכנה, עיצוב ותוכן הפועלים בהתנדבות להגברת מעורבות הציבור בחברה ובמדינה, על ידי איסוף, פתיחה והנגשה של מידע ציבורי וידע אזרחי. אתר "מפתח התקציב" שפיתחו קריב ומושון זר־אביב מציג נתונים השוואתיים, מפרסם לראשונה את כלל ההעברות התקציביות ודברי ההסבר שלהן - ואף מאפשר לנתח בקשות להעברות נוספות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#