התאחדות התעשיינים: נתנגד להרעה בתנאי חוק עידוד השקעות הון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התאחדות התעשיינים: נתנגד להרעה בתנאי חוק עידוד השקעות הון

נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, טוען כי השינויים המוצעים יפגעו במשיכת משקיעים זרים לישראל

תגובות

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הגיב בסוף השבוע בכעס על חשיפת ההמלצות של ועדת אנדורן לבחינת חוק עידוד השקעות הון. לדבריו, התעשיינים לא יסכימו לכל הרעת תנאים בחוק, והצעת הוועדה פוגעת באטרקטיביות ההשקעה בישראל.

ברוש התייחס להמלצה המרכזית של הוועדה, השנויה במחלוקת בין חבריה, על כך שחברות יצואניות גדולות - עם מכירות של יותר מ–400 מיליון שקל בשנה - יצטרכו לעמוד בדרישות תעסוקה והשקעות כדי להיות זכאיות להטבות חוק עידוד השקעות הון. זאת, לעומת המצב כיום, שבו כל מפעל תעשייתי המוכר יותר מ–25% מתוצרתו בחו"ל זכאי לשלם מס מופחת, בהתאם להטבות בחוק.

השינוי המוצע חל על כמה עשרות חברות היצוא הגדולות במשק, אשר מקבלות לידיהן את הרוב המוחלט של הטבות המס בחוק. נתונים מ–2011 מראים כי ארבע היצואניות הגדולות של ישראל, וטבע בראשן, קיבלו כמעט 60% מהטבות המס בחוק - 4.2 מיליארד שקל.

תומר אפלבאום

הביקורת הציבורית שהתעוררה עקב הגידול המהיר בהטבות מס אלה, והגילוי כי רובן המוחלט של ההטבות זורם לידי היצואניות החזקות והגדולות בלאו הכי, מבלי שהן נדרשות לעמוד בדרישות כלשהן - גרמו להקמת הוועדה. אלה היו גם המניעים להמלצה העיקרית, שלפיה יצואניות גדולות ימשיכו להיות זכאיות להטבות המס, אבל יצטרכו בתמורה לעמוד בדרישות של הגדלת תעסוקה, הגדלת השקעות או הגדלת ערך מוסף - כלומר שהמשק יקבל בוודאות תמורה להטבות הגדולות שהוא משלם להן.

בתגובה להצעה אמר ברוש כי התאחדות התעשיינים לא תסכים לכל הרעה בתנאי חוק עידוד השקעות הון. לדבריו, השינוי המוצע הרסני משתי סיבות: האחת, משום שזו הפעם השלישית בארבע השנים האחרונות שתנאי החוק משתנים. ב–2011 פורסם החוק החדש, ב–2013 הועלו שיעורי המס המוצעים בו, וב–2015 מוסיפים מגבלות על ההטבות לחברות גדולות. לדברי ברוש, חוסר הוודאות בנוגע לחוק, בגלל השינויים התכופים בו, פוגע ביכולת התכנון וההשקעה של תעשיינים.

שנית, ברוש הבהיר כי הוא מתנגד להמלצה - גם אם לשם היציבות ייקבע כי היא תיושם רק בעוד כמה שנים - משום שהדבר פוגע באטרקטיביות ההשקעות בישראל. "אני רוצה להיות המקום הכי אטרקטיבי להשקעות בעולם", אמר ל–TheMarker, "והרעת התנאים בחוק רק פוגעת באטרקטיביות של ישראל ומרחיקה מכאן משקיעים".

אגב, אין מחלוקת על כך שישראל אינה אטרקטיבית מספיק להשקעה, וגם ועדת אנדורן ציינה את כישלונו של חוק עידוד השקעות הקיים במשיכת חברות רב־לאומיות לישראל (פרט לאינטל). לפיכך, הוועדה דווקא ניסחה כמה המלצות המקלות את ההשקעה בישראל למשקיעים זרים. כך, התנאים במסלול המועדף, המיועד לחברות רב־לאומיות, הוקלו כך שסף הזכאות להפחתות מס יהיה מכירות של מיליארד שקל (במקום 1.5 מיליארד שקל כיום, שניתן יהיה להגיע אליהם בתוך שלוש שנים).

בנוסף, הוועדה איפשרה להעביר הכנסות קניין רוחני מחו"ל לישראל ולקבל עליהן שיעורי מס מופחתים, וגם הקלה את הדרישות לקבלת הטבות המס לחברות המייצרות בישראל ובחו"ל (הטבה מלאה לכל מי שמייצר לפחות 75% מתוצרתו בישראל, לעומת 90% קודם). כמו כן, הוועדה המליצה על הקמתה של מחלקה ייעודית במשרד הכלכלה, שתפקידה יהיה למשוך משקיעים זרים ולסייע להם בקבלת ההטבות בחוק. ככל הידוע, ברוש אינו מתנגד לכל ההקלות הללו, אף שגם הן משנות את תנאי החוק בתוך פרק זמן קצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#