החברות הגדולות במשק יחויבו להגדיל תעסוקה כדי לזכות בהטבות מס - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברות הגדולות במשק יחויבו להגדיל תעסוקה כדי לזכות בהטבות מס

הוועדה לבדיקת החוק לעידוד השקעות הון ממליצה גם להעניק הטבות לחברות שיכניסו קניין רוחני לישראל

5תגובות

הוועדה לבדיקת החוק לעידוד השקעות הון, בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, סיימה את עבודתה - לאחר יותר משנה של דיונים סוערים ורוויי מחלוקות. דו"ח הוועדה, שצפוי להתפרסם בקרוב ולהיות מוגש לממשלה הבאה, משקף את המחלוקות העמוקות בין חבריה. הדו"ח מתבסס על שורה של המלצות מסוכמות, אבל כולל גם כאלה שנותרו שנויות במחלוקת בין חברי הוועדה.

ההמלצות השנויות במחלקות מהותיות ביותר, ונוגעות ללב השאלה שהעסיקה את הוועדה: האם להגביל את הטבות המס המשולמות לחברות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, לאחר שהתברר שכמה חברות גדולות - ובראשן טבע - מקבלות הטבות מס של מיליארדי שקלים בשנה.

ועדת אנדורן הוקמה בנובמבר 2013 על ידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד, עקב ביקורת ציבורית עזה על היקפן הגדול של הטבות המס המשולמות במסגרת החוק - 7.2 מיליארד שקל ב-2011, ש-4.2 מיליארד מהם זרמו לכיסי ארבע היצואניות הגדולות. לצד אנדורן, היו חברים בוועדה ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, מנהל רשות המסים משה אשר, ראש אגף התקציבים אמיר לוי, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, וראש מרכז ההשקעות נחום איצקוביץ'. מיום הקמתה נקלעו חבריה למחלוקות אידיאולוגיות עמוקות, בשאלה אם יש לשנות את החוק לעידוד השקעות הון - ששונה באופן מהותי כבר ב-2011 - ואם כן, כיצד.

בלומברג

בתום שנה וחצי של דיונים, הצליחה הוועדה להגיע להסכמות רק לגבי חלק מהנושאים הנדונים, ונשארה מפולגת לגבי הנושא העיקרי. כתוצאה מכך הדו"ח יכלול, ככל הנראה, כמה עמדות מיעוט בנוגע להמלצה העיקרית על הגבלת גובה הטבות המס לחברות הגדולות ביותר.

ההסכמה העקרונית החשובה ביותר של הוועדה היא לא לשנות את עקרונות היסוד של החוק לעידוד השקעות הון, כפי שנקבעו ב-2011 על ידי ועדת חיים שני. מדובר בשני עקרונות יסוד: פשטות החוק (מסלול ירוק), והקריטריון הקובע מי זכאי לקבל את ההטבות בחוק של יצוא.

ההמלצה שחורגת מעיקרון הפשטות

כיום, החוק מזכה בהטבת מס כל חברה שהיקף היצוא שלה עולה על 25% ממכירותיה. ההמלצה הזאת נשארה תקפה, עם הקלה שנעשתה עבור חברות קטנות (מכירות של עד 100 מיליון שקל). חברות קטנות יוכלו ליהנות מהטבות החוק כבר כשהן מייצאות רק 10% מתוצרתן, בתנאי שהן מתחייבות להגיע בתוך שלוש שנים לרף המחייב של 25%. הוועדה הגיעה למסקנה שקריטריון היצוא הוא האומדן הטוב ביותר לתחרותיות ופריון גבוה של חברות, ולכן בחרה שלא לשנות קריטריון זה, למרות ביקורת רבה שנמתחה עליו.

גם הפשטות של החוק, שלפיה הטבות המס ניתנות אוטומטית לכל חברה שמייצאת יותר מ–25% ממכירותיה, נשארה בעינה לגבי הרוב המוחלט של החברות. חריגה מכך נעשתה רק במקרה של החברות הגדולות ביותר - אלה שהיקף המכירות שלהן עולה על 400 מיליון שקל, ושהיקף הטבת המס המגיעה להן עולה על סך הוצאות השכר או סך ההשקעות השנתי שלהן. בישראל יש כמה עשרות חברות כאלה.

חברות אלה יוכלו לקבל את הטבות המס במסגרת החוק, אבל רק בתנאי שיעמדו בקריטריונים מחייבים, כמו הגדלת התעסוקה, הגדלת ההשקעות, או הגדלת הערך המוסף. זאת, בנוסף לדרישות אחרות שהחברות עשויות להידרש לעמוד בהן, בהתאם להחלטות של ועדה מיוחדת שתדון בבקשה של כל חברה גדולה כזו. בתמורה, יקבלו החברות הגדולות הבטחה כי שיעורי המס שלהן לא ישתנו במשך חמש שנים (יציבות הטבות).

המלצה זאת, שחורגת באופן ברור מעיקרון הפשטות של מנגנון ההטבות, וגם מטילה תקרה על היקף הטבות המס שיקבלו חברות היצוא הגדולות ביותר במשק, שנויה במחלוקת בין חברי הוועדה. המתנגד העיקרי לה הוא קנדל, שסבור שלא צריך לקנוס חברות יצוא גדולות בגין הצלחתן, וכי המושג של גידור הטבות מס שגוי לחלוטין (החישוב של הטבת המס נעשה לעומת מס החברות המרבי - שברור שחברות היצוא הגדולות לא יסכימו לשלם לעולם, כי אף מדינה בעולם לא דורשת שיעורי מס כאלה מהן).

נלחמים על החברות הרב־לאומיות

לצד השמירה על עקרון הפשטות ועל קריטריון היצוא, המלצות הוועדה מתמקדות בסוגיה אסטרטגית נוספת של החוק לעידוד השקעת הון - היותו לא אטרקטיבי מספיק בהשוואה בינלאומית. ראיה לכך היא שעד היום החוק לא משך השקעות של חברות בינלאומיות גדולות בישראל, פרט לאינטל, שקיבלה הטבות מחוץ לחוק. התחרות בעולם על משיכת חברות יצוא גדולות עצומה, ובהתאם לכך, מדינות מבטיחות הטבות מס מפליגות לחברות יצוא גדולות.

לאור זאת, הוועדה החליטה להיטיב את התנאים במסלול המועדף, המיועד לחברות רב־לאומיות ענקיות עם מחזור מכירות של יותר מ-20 מיליארד שקל ברחבי העולם. במסלול זה, המס המשולם נמוך מאוד (5% בפריפריה, 9% במרכז). המלצת הוועדה היא להפחית את הרף הנדרש כדי להיקלט במסלול, כך שדי יהיה במחזור ייצור של מיליארד שקל בשנה בישראל (לעומת 1.5 מיליארד שקל קודם). המסלול יוצע רק לחברות רב־לאומיות, המקימות בישראל מפעל חדש או מרחיבות משמעותית מפעל קיים, ולמשך עשר שנים.

ניסיון נוסף להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר להשקעות זרות מתבטא בהמלצה לכלול הכנסות מקניין רוחני (IP) שפותח בחו"ל, בישראל. ההמלצה תאפשר לחברות להעביר קניין רוחני מחו"ל לישראל, וליהנות בשל כך מהטבה בגין ההכנסות מאותו קניין רוחני, בתנאי שהעברתו לישראל תלווה בהגדלת פעילות הייצור בגינו בארץ. ההטבות על הכנסות מקניין רוחני יובטחו לחמש שנים, ואפשר יהיה לקבל הטבת מס מיוחדת על תשלום דיווידנד לחברות בחו"ל.

הוועדה קובעת כי הזכות לקבל הטבות מס תהיה רק של חברות שלפחות 51% מהיקף הייצור שלהן הוא בישראל, אבל מגדילה את ההטבות לחברות שהיקף הייצור שלהן בישראל עולה על 75% - אלה יקבלו הטבות מס על כל הייצור שלהן, לרבות זה שנעשה בחו"ל.

הוועדה ממליצה גם על הקמת יחידה מיוחדת במשרד הכלכלה, שכל תפקידה יהיה לזהות חברות רב־לאומיות שעשויות להתאים להשקעה בישראל, ולנסות למשוך אותן להשקעה באמצעות תפירה של חבילת הטבות מתאימה. מדובר בפעילות אקטיבית בניסיון לעודד משקיעים לפעול בישראל, במקום להמתין שהמשקיעים יבואו בעצמם להתעניין בהשקעה כאן.

המלצה נוספת נוגעת ללב הביקורת שהטיח דו"ח מבקר המדינה בחוק הקיים, בנוגע להיעדר מדידה ובקרה של היקף ההטבות המשולמות במסגרת החוק, והתועלת שצמחה מהן למדינה. הוועדה ממליצה כי החברות המקבלות הטבות יחויבו בדיווח לכלכלן הראשי במשרד האוצר, שיקבע בהתאם מדדים להערכת התמורה של הטבות המס למשק. לפחות חלק מהמדדים הללו יפורסמו לציבור, במסגרת הרחבת השקיפות של נתוני החוק לעידוד השקעות הון.

החוק לעידוד השקעות הון מעניק לחברות יצוא שיעורי מס מופחתים של 9% בפריפריה ו-16% במרכז הארץ, לעומת שיעור מס חברות רגיל של 26.5% שמשלמות כל החברות שאינן יצואניות (לרבות מחליפות יבוא).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#