משרד האוצר מאפשר לחברות הביטוח לייקר את ביטוחי הבריאות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד האוצר מאפשר לחברות הביטוח לייקר את ביטוחי הבריאות

חברות הביטוח יוכלו לייקר את הפוליסה בעד 20% - בלי לבקש את רשות המבוטח

25תגובות

משרד האוצר ציין השבוע בגאווה את הפרסום של הפרק הראשון מהדו"ח השנתי של המפקח על הביטוח ל-2014. פרסום תחילתו של הדו"ח השנתי רק חודש לאחר תום השנה הוא אכן הישג, אבל האמת היא שהציפייה לדו"ח השנתי של הפיקוח על הביטוח פחתה מאוד בשנה האחרונה - לאחר הנסיגה לאחור שביצעה המפקחת על הביטוח בכל הקשור לגילוי נתונים לגבי ביטוחי הבריאות.

אגף הפיקוח חדל לכלול בדו"ח השנתי שלו, מהשנה שעברה, את היחס בין הפרמיות שנגבו לבין סך תביעות הביטוח ששולמו בביטוחי בריאות (loss ratio). בפעם האחרונה שבה פורסם היחס, ב-2012, הוא היה בשיעור של 38%. המשמעות של היחס הזה היא שעל כל שקל שחברות הביטוח גבו מהציבור כפרמיה בביטוחי בריאות, הן שילמו חזרה לציבור כתשלום תביעות ביטוח רק 38 אגורות. 62 אגורות מתוך כל שקל התאיידו להם לכיסי חברות הביטוח.

עד כמה זהו יחס החזר תביעות שערורייתי תעיד העובדה שיחס החזר התביעות בביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים הוא כ–82%, והיחס בביטוחי הבריאות הקבוצתיים - הנמכרים גם הם בידי חברות הביטוח - הוא 85%.

אמיל סלמן

מתברר שכאשר קבוצות עובדים גדולות מתארגנות, יחד עם יועץ ביטוח מיומן, הן מצליחות להוציא מחברות הביטוח החזר של 85 אגורות על כל שקל ששולם להן - ואילו כשהציבור עומד לבדו מול חברות הביטוח, כשהוא קונה מהן ביטוחי בריאות פרטיים, חברות הביטוח מנצלות לרעה את חולשתו וחוסר הבנתו, ומחזירות לו רק 38 אגורות על כל שקל.

יחס החזר התביעות הוא המדד החשוב ביותר להגינותן של חברות הביטוח, ולכדאיות רכישת הביטוח מידן. בדיוק משום כך חלק ממפקחי הביטוח בעולם מבססים את הפיקוח שלהם עליו. בארה"ב, למשל, יש מפקחים שמחייבים את חברות הביטוח לעמוד ביחס החזר תביעות של 70%. המפקחים אינם קובעים לחברות הביטוח כיצד להגיע ליחס - אם לאשר יותר תביעות ביטוח, או פשוט להוזיל את הפרמיות. בכל מקרה, יש חובה של יחס עלות־תועלת מינימלי למבוטח של 70%, לא פחות.

בישראל, לעומת זאת, יחס החזר התביעות נעלם מדו"ח המפקח על הביטוח ב-2013 - נעלם כדי לא לשוב. הפיקוח נכנע ללחצי חברות הביטוח, וקיבל את טענתן כי ההשוואה בין ביטוח הבריאות הפרטי לבין הביטוחים המשלימים של קופות החולים, או הביטוחים הקבוצתיים של חברות הביטוח, אינה הוגנת, מאחר שמדובר במוצרים שונים. ביטוח הבריאות הפרטי הוא ביטוח אישי לכל החיים, וחברת הביטוח מחויבת לחוזה הביטוח גם לתקופה של עשרות שנים.

ביטוח הבריאות הקבוצתי/משלים הוא ביטוח קבוצתי וקצוב בזמן, ולכן תנאיו יכולים להשתנות מדי כמה שנים. חברות הביטוח טענו כי ההבדל הזה הוא מהותי לצורך חישוב מספר תביעות הביטוח המשולמות, מאחר שבביטוחים לכל החיים התביעות עלולות להגיע רק בעוד שנים ארוכות.

אמיל סלמן

הפיקוח עשה 
לעצמו חיים קלים

הפיקוח על הביטוח, תוך שהוא מעדיף את האינטרס של חברות הביטוח על פני האינטרס של הציבור, קיבל את עמדת חברות הביטוח וחדל לפרסם את מדד החזר התביעות. בכך הועלם מידיעת הציבור הנתון המשמעותי ביותר לגבי איך חברות הביטוח מנצלות אותו לרעה. עם זאת, הפיקוח על הביטוח התחייב כי היחס יחזור ויתפרסם ברגע שביטוחי הבריאות הפרטיים יושוו לביטוחים הקבוצתיים, כלומר, גם הם יהפכו לקצובים בזמן.

זה בדיוק מה שפרסום פוליסת הניתוחים האחידה עושה. הפוליסה החדשה, שהיא תולדה של ועדת גרמן ושל הפקת לקחים בתוך הפיקוח על הביטוח, תכלול תנאים אחידים המוכתבים בידי הפיקוח. הפוליסה גם תהיה נתונה לשינוי אחת לשנתיים — גם בתנאים וגם במחירה. כך, במחי החלטה אחת, הפך ביטוח הבריאות הפרטי מביטוח קבוע לכל החיים לביטוח המשתנה אחת לשנתיים, וביטוח שהוא בר־השוואה לכן לביטוחים הקבוצתיים.

יש משמעויות מרחיקות לכת לכך שביטוח הבריאות הפרטי משתנה אחת לשנתיים, רובן הגדול לטובת המבוטח. אפשר רק לחדד את האבסורד של קניית ביטוח לכל החיים, בעולם שבו הטכנולוגיות הרפואיות משתנות כל הזמן: תוך עשר שנים כמעט הביטוח מתיישן והופך חסר משמעות. עם זאת, יש שינוי אחד שמצטייר כבעייתי במיוחד מבחינת המבוטחים: היכולת לשנות את המחיר אחת לשנתיים גם כן.

זה כמובן מתבקש, שאם תנאי הפוליסה משתנים אחת לשנתיים, גם המחיר יוכל להשתנות אחת לשנתיים. הבעיה היא שכדי לעשות לעצמו, ולחברות הביטוח, את החיים קלים - קבע הפיקוח שחברות הביטוח יכולות לשנות את תנאי הביטוח אחת לשנתיים מבלי לשאול את רשות המבוטח (צריך רק להודיע לו על כך), וזאת בתנאי שמחיר הפוליסה מתייקר בעד 20%.

במלים אחרות, חברות הביטוח יכולות לחדש אוטומטית את פוליסת ביטוח הבריאות של הציבור, תוך שהן מייקרות אותה כל שנתיים ב-19%, מבלי לבקש כלל את אישור המבוטחים על כך. בהכירנו את התחרותיות המועטה בתחום הביטוח, התחושה הרעה היא שבכך הפיקוח פתח פתח מסוכן לחברות הביטוח לייקר את ביטוח הבריאות בשיעורים חדים.

אם המחירים יעלו יישלף נשק יום הדין

עם זאת, בפיקוח על הביטוח בטוחים שהכל יהיה בסדר. יש להם כמה סיבות לתחושה הזאת: ראשית, הפיקוח מתכוון לפרסם מחירון של השוואות מחיר - מאחר שהפוליסה היא אחידה, ההבדל בין חברות הביטוח יהיה רק במחיר. ההנחה של הפיקוח היא שפרסום המחירים במחשבון יעורר תחרות מחירים בין חברות הביטוח. כך בדיוק זה הצליח בביטוח רכב חובה. רק שביטוח רכב חובה הוא מוצר תחרותי, שהרבה מאוד חברות ביטוח מתחרות עליו, ואילו ביטוח בריאות הוא מוצר מורכב בהרבה, שרק מעט חברות ביטוח מתחרות עליו.

הציפייה שפרסום מחירי הפוליסות במחירון הממוחשב יביא לתחרות על המחירים, ולא יגרום להפך המוחלט מכך - לבלימת התחרות בכך שחברות הביטוח יעתיקו את המחיר זו מזו - לא בטוח שיש לה על להסתמך.

שנית, הפיקוח על הביטוח קבע ששינוי הפרמיה יחול גם על המבוטחים הקיימים וגם על מבוטחים חדשים. ההנחה כאן היא שגם אם המבוטחים הקיימים הם מעין לקוחות שבויים, שלא מרגישים שחידשו להם את הביטוח אוטומטית במחיר יקר ב-19%, הרי שמבוטחים חדשים ימאנו לבוא אם המחיר יהיה גבוה מדי. כך, הצורך למשוך מבוטחים חדשים יקנה מטריית הגנה מפני ייקור יתר למבוטחים קיימים.

יש לחלוק גם על ההנחה הזאת: כבר 15 שנה שמבוטחים קיימים משלמים בביטוח הבריאות הפרטי תמורת יחס החזר תביעות של 38%, וזה לא הפך את ביטוח הבריאות למוצר פופולרי פחות בקרב הציבור. להיפך - ביטוחי הבריאות הם הלהיט השיווקי הגדול של סוכני הביטוח בשנים האחרונות, והם מגייסים לקוחות חדשים בקצב מסחרר, אף שבעליל אלה מוצרים שאינם מצדיקים את ההשקעה בהם.

בצר לנו, נותרה ההגנה האחרונה שהפיקוח על הביטוח מבטיח לנו: שהוא מתכוון לעקוב אחר המחירים של פוליסות הבריאות, ואם יתברר שהמחירים אכן עולים בקצב מסחרר (יש סיכוי סביר מאוד שכך אכן יקרה), הרי שהפיקוח ישלוף את נשק יום הדין שלו - כלומר יעשה את מה שהמפקח האמריקאי עשה, ויחייב את חברות הביטוח לעמוד ביחס החזר תביעות מינימלי. בכך, הפיקוח יחייב את חברות הביטוח לשפר את השירות שהן מגישות למבוטחים, באמצעות אישור של יותר תביעות ביטוח או באמצעות הפחתת מחיר. המהלך הפיקוחי הזה הוא אכן חשוב, ואכן עשוי למנוע מחברות הביטוח להגזים בהעלאות מחירים - בתנאי שהפיקוח אכן מתכוון לאיים וגם לממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#