תוכניות האוצר לתקציב 2015: רפורמות, ביטול פטורים ממס והפחתת הגירעון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכניות האוצר לתקציב 2015: רפורמות, ביטול פטורים ממס והפחתת הגירעון

כלכלני האוצר מתנגדים לקיצוץ בהוצאות המשרדים האזרחיים, הנמוכות לעומת המדינות המפותחות ■ ראש אגף התקציבים, אמיר לוי: "ברור שכל ממשלה תרצה לטפל בסוגיות ליבה, כמו מחירי הדיור וחסמים ביבוא מזון, אך הרבה תלוי בהרכב הממשלה החדשה ובסדרי העדיפויות שלה"

9תגובות

תקציב 2015 עדיין ממתין לממשלה שתוקם לאחר הבחירות ולשר האוצר הבא. במוקד ההכרעה יעמוד גודל הגירעון בתקציב - החלטה קריטית שתשליך על צד ההוצאות בתקציב 2015.

נכון לעכשיו עומדת בעינה החלטת הממשלה מיולי ולפיה הגירעון בתקציב יהיה 2.5% מהתוצר. שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, אמנם לחץ על הממשלה הנוכחית להעלות את יעד הגירעון ל-3.4%, אך הכנסת היוצאת לא אישרה את תקציב 2015 ולא את יעד הגירעון המוגדל. באוצר אומרים כי בהנחה שהממשלה החדשה תאשר גירעון נמוך יותר, יהיה צורך בהעלאת מסים, ביטול פטורים ממס או קיצוץ בהוצאות הממשלה.

במשרד האוצר מציינים כי הגירעון בפועל ב-2014 היה 2.8% מהתוצר, בעוד היעד היה 3.0%. לפיכך, יעד נמוך מ-3.0% אפשרי בהחלט גם השנה, במיוחד מכיוון שאישור תקציב 2015 בכנסת צפוי להימשך עד ספטמבר לכל המוקדם, והמדינה תתנהל עד אז לפי תקציב 2014. באוצר סבורים כי אין להגדיל את הגירעון ב-2015, והוא חייב לנוע בין 2.5%, היעד שנקבע במתווה שאושר ב-2012, ל-2.8%, הגירעון בפועל ב-2014.

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר
עופר וקנין

בכל השנים האחרונות הקפידה ישראל להוריד את סך החובות שלה כשיעור מתוצר המשק, אך ב-2014 יחס החוב־תוצר של ישראל עלה מעט. האוצר חותר להורדת יחס החוב־תוצר, הגבוה כיום מ-67%, לסביבות 60% עד סוף העשור. לשם כך צריך לחתור לגירעון נמוך בתקציב המדינה בכל אחת מהשנים הקרובות.

1. הלפיד עבר מלפיד לנתניהו

מאז שלפיד פוטר וראש הממשלה, בנימין נתניהו, נטל עליו את תפקיד שר האוצר, מתנהל האוצר באווירה שונה. אין שר במשרה מלאה באוצר. מפעם לפעם נקראים בכירים במשרד לבניין ראש הממשלה. עובדי המשרד שמגיעים בבוקר לעבודה לא רואים את מכונית השר הממונה עליהם.

למרות זאת, לשני אגפים באוצר אין הלוקסוס לשבת בתקופת הביניים הזאת רגל על רגל: אגף התקציבים בראשות אמיר לוי, ואגף החשב הכללי בראשות מיכל עבאדי־בויאנג'ו. אגף התקציבים מכין את תקציב המדינה ל-2015 ו-2016, ושותף בביצוע תקציב 2015, ואגף החשב הכללי אחראי על ביצוע תקציב המדינה. בכל חודש, האגף משחרר לכל אחד ממשרדי הממשלה 1/12 מתקציבו בשנה שעברה, עם מרחב תמרון מסוים, בהתאם לצרכים חדשים.

באוצר אומרים כי התקציב שהוכן בתקופת הממשלה היוצאת יהיה העוגן שעל בסיסו ייקבעו שינויים. קודם כל, הממשלה הבאה ושר האוצר הבא יצטרכו להחליט אם הם רוצים בתקציב חד־שנתי ל-2015 בלבד, או שהם מאמצים שוב את מודל התקציב הדו־שנתי, תקציב אחד ל-2015 ול-2016. עוד הם מציינים שטבעי שלממשלה חדשה ולשר אוצר חדש יהיו סדרי עדיפויות וראייה כלכלית אחרת.

אם הממשלה תוקם במאי, הכנת התקציב באוצר תהיה במאי־יוני. לפיכך יש היגיון באיחוד שני התקציבים לתקציב דו־שנתי. תקציב דו־שנתי גם נותן יציבות למשק ולמשרדי הממשלה. מאידך גיסא, תקציב דו־שנתי כרוך באובדן הגמישות התקציבית, וכך גם בכל הקשור לקידום רפורמות.

2. תשתית לעבודת הממשלה הבאה

באגף התקציבים מכינים כמה מתווים לתקציב 2015, וגם לתקציב 2016. שר האוצר הבא יוכל לבחור את המתווה המתאים לו. ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, אמר באחרונה בכנס של רשות החברות הממשלתיות: "בימים אלה אנחנו מכינים תשתית לעבודת הממשלה הבאה. ברור שכל ממשלה תרצה לטפל בסוגיות ליבה, כמו היעדר תחרות בבנקאות בישראל, בחסמים ליבוא מזון ומוצרים נוספים, במחירי הדיור ועוד, אך הרבה תלוי בהרכב הממשלה ובסדרי העדיפויות שלה.

"אפשר לבחור בדרך הקלה, לא לעשות דבר ולחכות שהקדנציה תחלוף. אנחנו במשרד האוצר בוחרים לעשות ולקחת אחריות. תמיד יהיו כאלה שינסו לעשות דה־לגיטימציה ולהפעיל לחצים למניעת שינויים, אך אנחנו נמשיך לפעול לקידום תחרות ולהסדרת השווקים, כשלנגד עינינו עומד תמיד האזרח שאינו מיוצג".

3. נגד העלאת מסים, בעד ביטול פטורים

כלכלני האוצר סבורים כי כדי להגיע לגירעון נמוך בתקציב, יהיה צורך בביטול משמעותי של הטבות מס (באוצר מתנגדים להעלאת מסים). באוצר מתנגדים לקיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה האזרחיים כדי להגיע לגירעון נמוך, שכן לדעת כלכלני המשרד ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות בהשוואה בינלאומית ובהשוואה לעבר. אם תהיה הסכמה על ביטול הטבות מס, הגירעון ב-2016 יוכל לרדת, לדעתם, אפילו ל-2%. באוצר מזכירים כי לגירעון גבוה ולחובות גדולים יש מחיר. כיום ישראל משלמת ריבית על חובות בסך של כ-40 מיליארד שקל בשנה (כ-4% מהתמ"ג), בעוד במדינות OECD ההוצאה הממוצעת בגין ריבית על חובות היא כ-2% מהתוצר.

4. חוק ההסדרים ישודרג

חוק ההסדרים ישודרג לקראת אישור התקציב החדש בממשלה ובכנסת. בתקופת כהונתו של לפיד, חוק ההסדרים היה רזה יחסית. באוצר אומרים כי חוק ההסדרים ל–2015 היה נכון ופונקציונלי, וענה על צורכי המשק. לא נכללו בו רפורמות שעדיף שיעברו את המסלול הרגיל של חקיקה בכנסת, כמו למשל הרפורמה ברשות השידור.

בניגוד לחוקי הסדרים קודמים, שכללו הרבה חוקי מס, החוק ל-2015 דיבר על רפורמות חשובות, הכרחיות, לדעת בכירי האוצר, שבפועל נקברו, כמו הרפורמות בקק"ל, ברפואה הפרטית ובתיירות המרפא, והנפקת חברות ממשלתיות. חוק ההסדרים החדש יהיה קרוב לוודאי שמן יותר, אבל לא שמן כמו חוקי העבר. ייכללו בו גם המלצות ששינסקי 2, ועוד פרויקטים שהממשלה תחשוב שהם ראויים ונחוצים, בעיקר בתחומי התשתיות, האנרגיה ומשאבי האנוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#