בנק ישראל: בלי הגדלת מסים, הממשלה תהיה חייבת להקטין את ההוצאה הציבורית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: בלי הגדלת מסים, הממשלה תהיה חייבת להקטין את ההוצאה הציבורית

ללא ריסון הוצאות הממשלה, הגירעון ב–2015 יהיה גבוה מ–3% תוצר ולא יירד עד סוף העשור, ויחס החוב-תוצר יגיע ל–70% ב–2020

4תגובות

מחמאה נדירה של בנק ישראל לממשלה היוצאת: בסקירה שפירסם אתמול קובע הבנק כי ההתאמה הפיסקלית שביצעה הממשלה בעת אישור התקציב ל–2013 ו–2014 הצליחה לבלום את העלייה בגירעון, ואף להפחיתו בחזרה לרמה המאפשרת ייצוב של יחס החוב לתוצר. השליטה בהוצאות הממשלה איפשרה לספוג ב–2014 את עלויות מבצע צוק איתן, בסך של כ–7 מיליארד שקל, ואת השפעות המבצע על המשק ועל ההכנסות ממסים ללא חריגה מהתקציב המקורי ומתקרת הגירעון, אם כי במחיר של צמצום ההוצאה האזרחית המתוכננת.

הבנק מציין כי הגירעון ב–2014 הסתכם ב–2.8% תוצר, מעט נמוך מהתקרה של 3% מהתוצר שקבעה הממשלה. בנק ישראל מעריך כי הפעילות על בסיס תקציב המשכי, עד שיאושר תקציב 2015, צפויה להקטין את ההוצאות האזרחיות של הממשלה ביחס לרמה הנגזרת מתקרת ההוצאות, ולאפשר עמידה בתקרה גם לאחר העברת התוספת של 4.3 מיליארד השקלים לתקציב הביטחון שעליה החליטה הממשלה היוצאת.

1. גירעון של 1.5% ב–2019 - אפשרי

בנק ישראל קובע כי הפחתת הגירעון בתוואי הקבוע בחוק, מ–2.5% תוצר ב–2015 ל–1.5% תוצר ב–2019, אפשרית, וזאת במידה רבה מכיוון שהמדינה פועלת בלי תקציב מאושר. עם זאת, הדבר תלוי בכך שהממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות ותבצע שינויים בשיעורי המס. לשם כך, הממשלה תידרש להעלות את גביית המסים בכ–8 מיליארד שקל על פני חמש השנים הקרובות, מרבתים ב–2016.

אייל טואג

אם הממשלה לא תתאים את ההוצאות שלה, הגירעון ב–2015 יהיה גבוה מ–3% תוצר, ולא יירד עד סוף העשור, ויחס החוב תוצר של ישראל יגיע לכ–70% ב–2020, במקום לרדת לכ-60% כמתוכנן. כתוצאה מכך, תשלומי הריבית השנתיים ב–2020 יהיו גבוהים בכ–3.5 מיליארד שקל מאלה שיידרשו אם הממשלה תעמוד בתוואי הגירעון הקבוע בחוק. בנק ישראל מדגיש כי כדי לעמוד ביעדי הגירעון הפוחתים בהמשך העשור, תצטרך הממשלה לבצע התאמות גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות, בשיעור כולל של כ–1.5% תוצר.

2. שירותי הממשלה ייפגעו השנה

הבנק מדגיש כי מתחילת 2015 פועלת הממשלה על בסיס תקציב 2014. לדבריו, מניסיון העבר עולה כי ההוצאות בתקופות כאלה נמוכות מהתקרה הכוללת, ולכן קיימת סבירות גבוהה למדי שעד לאישור התקציב בממשלה ובכנסת רמת ההוצאות של הממשלה תהיה נמוכה, וכי פער זה לא יתוקן עד סוף 2015.

עקב כך ייפגעו גם חלק משירותי הממשלה, בפרט אלה המתבססים על החלטות שהתקבלו בשנה האחרונה וההשקעות בתשתית. הרמה הנמוכה של ההוצאות עשויה לאפשר לממשלה לספוג את התוספת המתוכננת לתקציב הביטחון ללא חריגה מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק.

3. קיצוץ בהוצאות או העלאת מסים

בנק ישראל מעיר כי לצד ההתקדמות במתווה הפחתת הגירעון, הממשלה הבאה תצטרך להכריע אם זו תתבסס על המשך הקטנת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר או על הגדלת הכנסותיה מתקבולי המס, ששניהם ברמה נמוכה מאשר ברוב המדינות המפותחות. בהכרעה זו יהיה משקל חשוב להחלטה שתתקבל לגבי המתווה העתידי של תקציב הביטחון.

לפי האומדנים הנוכחיים, המשמעות של דבקות בתקרת ההוצאות היא שעד סוף העשור יידרשו החלטות על הפחתת הוצאות הממשלה (ביחס לתוכניות הקיימות) בשיעור של כ–1% מהתוצר. כלומר, לא רק שהממשלות שיכהנו בתקופה זו לא יוכלו לקבל החלטות על הגדלת הוצאותיהן ללא הפחתות מקבילות בהוצאות אחרות, הן אף יידרשו לצמצם או לבטל חלק מהעלאות שעליהן כבר הוחלט. צמצום הוצאות הביטחון יוכל לאפשר במתווה זה הגדלה מסוימת של ההוצאה האזרחית, ולהפך.

4. העמקת הגבייה מוטלת בספק

בנק ישראל מעיר כי כדי שתוואי התקציב ימשיך לשמור על אמינותו לאורך זמן, חשוב שהממשלה תימנע משימוש בסעיפים שהיכולת לממשם מוטלת בספק, או שהכללתם מחלישה את הקשר בין הגירעון הנרשם להתפתחות החוב הציבורי ולמצבה הפיננסי של הממשלה.

בצד ההכנסות, הסעיפים מהסוג הראשון כוללים תוספת הכנסות כתוצאה מ"העמקת הגבייה", סעיף שקשה לחזות מראש אם ומתי יתממש. הסעיפים מהסוג השני כוללים משיכת כספים מגופים במגזר הציבורי ומחברות ממשלתיות, העברה של ביצוע פעולות ממשלתיות למגזר העסקי בתמורה להתחייבות ממשלתית לשלם בעבורן לאורך זמן, ושינויים בפריסת תשלומים של הממשלה בתמורה לתשלומי ריבית לגופים חיצוניים.

5. מדיניות הממשלה פגעה בצמיחה

בנק ישראל מעריך כי מבצע צוק איתן גרע 0.3% מהצמיחה במשק. ברבעון האחרון של 2014 המשק התאושש מהזעזוע שספג, אך לא ברור אם הפעילות האיצה מעבר לכך. לדעת הבנק, אחד הגורמים העיקריים לקצב הצמיחה המתון במשק הוא הגידול המתון בצמיחה בעולם.

בנק ישראל מציין כי הכנסות המדינה ממסים ב–2014 היו גבוהות במקצת מהתחזית המקורית, בשל גידול ביבוא מוצרי צריכה והתפתחויות חיוביות בשוק ההון, בפרט רווחי הון על מניות ואג"חים. לעומת זאת, הכנסות המדינה שלא ממסים היו נמוכות מהתחזית המקורית. יחס החוב לתוצר לא השתנה ב–2014, בין השאר בזכות מימון כ–9 מיליארד שקל מהגירעון באמצעות הקטנת יתרות הממשלה בבנק ישראל ובאמצעות פירעון אשראי נטו (בעיקר משכנתאות) שהממשלה העניקה בעבר לציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#