לפיד, כחלון והרצוג בונים תוכנית כלכלית - אצל נתניהו אין כלום - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפיד, כחלון והרצוג בונים תוכנית כלכלית - אצל נתניהו אין כלום

מפלגת השלטון ב-6 השנים האחרונות עוברת כבר שתי מערכות הבחירות ללא מצע, ללא חזון או תוכנית

73תגובות

לו היו יח"צני הליכוד, או שמא ראשיו, מגיעים היום למסיבת העיתונאים שקיימו יצחק (בוז'י) הרצוג, ציפי לבני ומנואל טרכטנברג, ייתכן שהם היו מגלים נשק לא רע להמשך קמפיין ההשמצה שלהם. "התקשרות מראה את פרצופה האמיתי, שוב אפשר לראות שהעיתונאים עם השמאל", הם היו ודאי אומרים לעצמם בעקבות מחיאות הכפיים שנשמעו בסיומה של הצגת התכנית הכלכלית-חברתית של המחנה הציוני. זה נכון שבאולם ישבו גם כמה בעלי תפקידים בקמפיין, והיו שם גם לא מעט צוותים טכניים (צלמים אנשי קול והפקה), ובכל זאת מזמן לא הייתי במסיבת עיתונאים שבה נשמעו בסיום תשואות כאלה.

מן הסתם אף אחד לא היה שם מהליכוד, ולכן התגובה האוטומטית ששיגרה המפלגה לא מעניינת ולא חשובה. הבעיה איננה התגובה לטרכטנברג. הבעיה היא שמפלגת השלטון אינה נוכחת כלל בשיח הכלכלי-חברתי, וייתכן שאותן מחיאות הכפיים מסמלות את הצמא האדיר שיש בציבור לשמוע מישהו שמדבר איתו על המצוקות שלו: של הוריו ושל ילדיו. שיש מישהו חושב שמתכנן תכניות ומבטיח הבטחות, אפילו אם ברור שחלק גדול מהן לא יתממשו לעולם. לפחות יהיה ממי להתאכזב. הרי כך נולדה האכזבה מלפיד שהבטיח הרבה ולא קיים כמעט כלום.
 
מהיום יש למחנה הציוני לא רק מועמד ראוי לשר האוצר, אלא גם תכנית כלכלית-חברתית מפורטת, והכי חשוב: מחויבות חד משמעית של מנהיגיה, הרצוג ולבני. כמובן שיש לא מעט חורים בתכנית הזאת. יש בה הרבה סיסמאות מצד אחד ומצד שני - לא מצאנו בה, למשל, רפורמות מבניות חשובות שנדרשות במשק: בשוק העבודה, במגזר הציבורי ובחברת חשמל. בנוסף, לא גילינו בתוכנית עיסוק אמיתי בבעיות בתקציב הביטחון ובפנסיה התקציבית המאיימת. גם העובדה שבאירוע עצמו לא נכח אף לא אחד מהמועמדים "החברתיים" של המפלגה צורמת. שלא לדבר על המהירות שבה בחר הרצוג לשמור על כבודו של יו"ר ההסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן, בשאלה על מאבק עתידי מול הוועדים הגדולים.

ובכל זאת, ברור כעת כי למפלגה שמתמודדת כרגע בסקרים ראש בראש מול הליכוד על הרכבת הממשלה העתידית יש מעתה עמדה כלכלית-חברתית חזקה. ולא רק חזקה אלא גם כזו שמבשרת שינוי. טרכטנברג הציב שלושה עקרונות למדיניות העתידית שלו: הוא שם את האדם במרכז, מטיל אחריות מחודשת על הממשלה ומכניס ערכים של צדק חברתי, מוסר וחמלה. אלה ערכים שכמעט נשכחו כאן. לדבריו, התוצאה של המדיניות הכלכלית של נתניהו היא עגומה. "הצמיחה לא חלחלה לכולם. צריך לשנות כיוון, לשנות מדיניות, לשנות השקפה", הוא אמר. "הדרך של השנים האחרונות היא פג תוקף. זהו, נגמר".

המצע האחרון של הליכוד נכתב ב-2009

בדומה למחנה הציוני, גם למפלגת "כולנו" שהיו"ר שלה מועמד מטעמה לתפקיד שר האוצר יש מצע כתוב ומחויבות של ראשיה, וכך גם ליש עתיד (גם אם ניתן להניח שלפיד עצמו לא מעוניין לחזור לתפקיד שר האוצר). ולמי אין? לליכוד. לא רק שהמצע האחרון של הליכוד נכתב לקראת בחירות 2009, אין לה אפילו מועמד לתפקיד שר האוצר, שלא לדבר על מחויבות של בנימין נתניהו ושל שאר המנהיגים של המפלגה למדיניות כלכלית כלשהי.

רויטרס

הכי מצחיק הוא שמשרד האוצר נמצא בידיים של הליכוד כבר היום. מזה חודשים שעל כיסא שר האוצר לא יושב אף שר ואת המשרד מנהל מבחינת נתניהו בחור צעיר ולא מוכר, בן 31, בשם נמרוד ספיר. הוא הובא מהמגזר הפרטי ללא רקורד מוכח. מה זה אם לא הזנחה? מה הבעיה היתה למנות מתוך הליכוד שר במשרה מלאה לחודשים שעד הבחירות ולאחר מכן עד הקמת הממשלה החדשה? זה פשוט משחק של אינטרסים פוליטיים שפוגעים באינטרס הציבורי. לקראת סיום האירוע, ברגע קומי למדי, יצאה בת קול מאחד המכשירים הסלולריים של הנוכחים בקהל. "הגעת אל היעד", נשמע באוויר. זה אולי התרסה נגד נתניהו, שאין לו יעד, ואין לו מפה וגם לא ווייז.

מאז סיומו של מבצע צוק איתן מהדהד נתניהו רק את העניין הביטחוני, כאילו כל השאר יסתדר מעצמו. הוא אמר שיזרים עוד "מיליארדים רבים לביטחון". אחר כך המשיך לדבר בלי סוף על איראן, חמאס, דאעש, חיזבאללה ועכשיו - במהלך מערכת הבחירות - הוא מפרסם פוסטים בפייסבוק על הטלפון המיתולוגי בשעה 3:00 בלילה ועל זהות המבוגר האחראי שישמור לנו על הילדים. כן, היה גם רגע אחד בלתי נשכח שבו הוא דיבר על מע"מ 0% על מוצרי מזון בסיסיים (ולא חזר על זה לאחר מכן) ועוד שני רגעים שבהם נתניהו הבטיח לשנות את שיטת הממשל. אפילו נכתבו שלטים וסיסמאות על זה. אבל בשביל מה לשנות את השיטה אם אין שום תוכנית והוא לא מעוניין למשול?

צוות לכיבוי שרפות

במחנה הציוני, בכולנו וביש עתיד יושבים אנשים וחושבים על תוכניות, מתווכחים על סעיפים, על איפה לשים נקודה ואיפה פסיק על כמה יעלה שינוי כזה או אחר. הם שואלים את עצמם אם להכליל במצע שלהם גם את דו"ח גרמן למערכת הבריאות ואת דו"ח אלאלוף לטיפול בעוני, או לוותר בגלל ההתחייבות התקציבית הכבדה. ואצל נתניהו אין כלום. האם ראש הממשלה יכול להציג פרוטוקול אחד מדיון, צוות מקצועי אחד שישב והכין נייר עבודה, כנס אחד שנערך, מחקר אחד או סתם התייעצות מומחים - שיוכיחו שבליכוד מתכננים את ארבע השנים הקרובות לטובת אזרחי מדינת ישראל? ומה לגבי העשור הקרוב?

מפלגת השלטון בשש השנים האחרונות עוברת כבר שתי מערכות בחירות ללא מצע, ללא חזון או תכנית. סתם חבורה של אנשים, חלקם טובים, שהשתלטו על ההגה ומה שהם רק רוצים זה להמשיך ולנהוג. חלק מהנתונים הכלכליים טובים והיציבות של הכלכלה הישראלית נאה אבל המצוקות גדולות מדי, הפערים רחבים מדי והעתיד ללא אופק. אי אפשר להמשיך ולנהוג ככה - על אוטומט. מי שמבקר במצודת זאב, מעוז הליכוד, יכול לשים לב לאנכרוניזם של המפלגה הזאת: באולם המרכזי מוצבים עדיין שלטי ענק עם סיסמאות משנות ה-80, מהתקופה שיצחק שמיר כיהן כראש הממשלה. היום אפילו בנו של ראש הממשלה ההוא כבר פרש מפוליטיקה. איזו חברה עסקית גדולה או אפילו עסק קטן אתם מכירים שמתנהל ללא מחשבה וללא תכנון לטווח ארוך - רק עם צוות לכיבוי שרפות, ולטיפול בכותרות של מחר בבוקר?

לא לחינם נהפכה ישראל למקום שבו כל מי שמקורב למשהו או למישהו לוקח מה שאפשר לעצמו, מסדר ג'ובים לבני משפחתו, ולכל השאר - אף אחד כמעט לא דואג. לכן כשנתניהו ודובריו מייללים על התעסקות התקשורת בשטויות של בקבוקים ונרות ריחניים במקום בעניין המרכזי, כדאי להזכיר להם שגם הם לא ממש מטפלים במה שצריך.

אילן אסייג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#