"הקרקע עלינו, הדירה שלך": המחנה הציוני הציג את תוכניתו למלחמה ביוקר המחיה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הקרקע עלינו, הדירה שלך": המחנה הציוני הציג את תוכניתו למלחמה ביוקר המחיה

מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר, פרופ' מנואל טרכטנברג, ענה על שאלות הגולשים בטוויטר: "הציבור בישראל נמצא תחת מתקפה חברתית-כלכלית כבר שנים"

107תגובות

ראשי רשימת המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג וציפי לבני, והמועמד מטעם הרשימה לתפקיד שר האוצר, פרופ' מנואל טרכטנברג, הציגו אתמול בתל אביב את המצע הכלכלי של הרשימה, תחת הכותרת "התוכנית לתיקון חברתי". המצע כולל הבטחות רבות בתחומי הדיור, יוקר המחיה, החינוך, הרווחה והבריאות. המפלגה התחייבה לפרסם בימים הקרובים את פירוט התוכנית הכלכלית בכל התחומים, וכן התחייבה לפעול לפיה אם תיבחר להרכיב את הממשלה הבאה.

על פי התוכנית, אם המחנה הציוני יזכה להרכיב את הממשלה הבאה, ניתן יהיה ליישם אותה במלואה רק ב-2017, בעלות של כ-7 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, לפי הערכות המפלגה, ב-2016 אפשר יהיה להתחיל ליישמה באופן חלקי באמצעות הקצאת כמחצית מתקציבה השנתי - 3.4 מיליארד שקל, בין היתר באמצעות שימוש בתקציבים פנימיים שהופנו לתוכניות אחרות, למשל התקציב שנשמר ליישום תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. אנשי הצוות שכתבו את התוכנית אמרו כי "לוחות הזמנים ריאליים". לדברי הרצוג, "האזרחים יתחילו להרגיש את השינוי מהשנה הראשונה".

הרצוג אמר כי "הציבור בישראל נמצא תחת מתקפה חברתית־כלכלית כבר כמה שנים. בישראל של 2015, רכישת דירה זוהי פנטזיה עבור זוגות צעירים. יש קשישים שמחטטים בפחי הזבל, חדרי המיון עמוסים לעייפה. אנחנו רואים את מעמד הביניים הישראלי נשחק, נפגע ונדרס, ואין אופק ואין תקווה". הרצוג הוסיף כי "כל אחד צריך לשאול את עצמו אם בתקופת נתניהו מצב הכלכלה השתפר, והתשובה ברורה מאוד - לחלוטין לא. לנתניהו נמאס מהאזרחים ומהעניינים הכלכליים. הוא שם אותם בצד ונכשל בהם כישלון חרוץ".

"כלכלה היא לא רק מספרים - אלא בני אדם", הוסיפה לבני. "נחזיר את הכסף לאזרחים. נתניהו אמר שהיה עסוק בביטחון ולא היה לו זמן לטפל בכלכלה. אנחנו נטפל בשניהם". לבני הוסיפה כי "בישראל יש אנשים רעבים ובפריפריה מתים צעירים יותר. אי־אפשר לדבר רק על איומים מבחוץ. הגיע הזמן לשנות דיסקט, אחרי שש שנים של הזנחה - נתקן".

אילן אסייג

"הממשלה לוקחת אחריות בחזרה"

הרצוג ולבני הבהירו כי התוכנית נכתבה על ידי צוות בראשות טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי שמונתה ב-2011 בהבטחה להוריד את יוקר המחיה בעקבות המחאה החברתית - יחד עם חברי המחנה הציוני. עם זאת, כמה חברים בולטים ברשימת המפלגה, ובהם הח"כים שלי יחימוביץ', סתיו שפיר ואיציק שמולי, לא הוזמנו לאירוע הצגת התוכנית.

 

טרכטנברג הציג את התוכנית הכלכלית, ואמר שהיא מבוססת על עקרונות שקובעים כי "האדם במרכז, הממשלה לוקחת אחריות בחזרה, והכלכלה תהיה מושתתת על ערכים וצדק חברתי".

לדבריו, "בשנים האחרונות הלכנו רחוק מדי עם הסטטיסטיקות ושכחנו את האדם. ננהג באחריות, לא נפרוץ גבולות. אני מכיר את המערכת מבפנים. לא צריך להעלות מסים, ונדאג לשמור על גירעון אחראי". בסיום דבריו אמר טרכטנברג: "אין כלכלה בלי נשמה, אין כלכלה בלי אחריות ואין כלכלה בלי ערכים" - וזכה למחיאות כפיים.

על פי התוכנית, יעד הגירעון של המדינה יישמר על פי המתווה הנוכחי, אך אם המשק יצמח - הוצאות הממשלה יגדלו. בנוסף, נכתב כי התוכנית לא דורשת העלאת מסים "בעתיד הנראה לעין", אך חלק מהתקציבים יתקבלו על ידי העמקת גביית המסים ומאבק בהון השחור.

טרכטנברג התחייב גם כי אם ימונה לתפקיד שר האוצר, יעלה את שיעור הוצאות הממשלה כחלק מהתוצר ל-40%, אחרי שבשנים האחרונות הן צומצמו, וכי תישקל "העלאה קטנה נוספת בהמשך בהתאם למצב המשק".

"במשך 30 שנה חלקו של תקציב הממשלה בתוצר ירד כל הזמן, כולל בשנה האחרונה. ירדנו להוצאה נמוכה מ-40% ביחס לתמ"ג, שזה מתחת לממוצע ב-OECD. תמיד אמרנו שצריך לצמצם (את הוצאות הממשלה), אבל עברנו את הגבול מזמן", אמר טרכטנברג. "בפעם הראשונה ב-30 שנה מועמד לתפקיד שר אוצר אומר שצריך להפסיק את הירידה בתקציב ולהעלות - וזאת בשורה", אמר.

אילן אסייג

טרכטנברג לא התייחס בתחילה לתקציב הביטחון, שהוועדה בראשותו קבעה שיש לקצץ כדי להגדיל את ההוצאות החברתיות. הוא התייחס לנושא לאחר מכן, ואמר כי יפעל על פי המלצות ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון, שבה היה חבר - וקבעה כלל שלפיו קצב הגידול של תקציב הביטחון בטווח הארוך יהיה נמוך מקצב הצמיחה במשק, ולכן משקלו בתוצר יקטן. בצוות שניסח את התוכנית הבהירו כי זה יקרה בתנאי שלא יהיו אירועים בלתי-צפויים שיחייבו גידול חד־פעמי בתקציב הביטחון.

"צריך לפקח על 
מחירי הגז הטבעי"

באולם שבו נערכה מסיבת העיתונאים, במכללה האקדמית תל אביב־יפו, נתלו שלטים שנשאו סיסמאות ומסרים שחזרו גם במצע וגם בדבריהם של הרצוג, לבני וטרכטנברג. הסיסמה שנלוותה להצגת המצע היתה "הכסף חוזר לציבור". לצדה נתלו הבטחות בחירות של הרשימה, כמו "סייעת שלישית לגני הילדים" ו"קרקע חינם לדירה משלך". מסר נוסף שראשי הרשימה חידדו הוא "התנעת צמיחה שוויונית לכל האוכלוסייה - ולא למעטים בלבד".

"מכרו לנו שהצמיחה מחלחלת", אמר טרכטנברג, "אז אני קם כל בוקר ומסתכל מהחלון ובודק אם הצמיחה חילחלה - והיא לא. לא אתמול ולא שלשום ולא לפני שנה. מלכתחילה הצמיחה צריכה להרים את כולנו. בשביל זה צריך להשקיע בהון האנושי של כולם, אבל צריך גם אופק מדיני. צריך לצאת מהבידוד. אם אנחנו רוצים השקעות מחו"ל, תיירות ושווקים חדשים, אנחנו לא יכולים להפנות גב לעולם".

במצגת נכתב כי "במשך שלושה עשורים בנינו כלכלת שוק תוססת, אבל דגש יתר על המקרו־כלכלי השכיח את החברתי. צמצום מעורבות הממשלה הוביל לנסיגתה מאחריות כלפי האזרח. התוצאה: המשק צומח, אבל האופק הכלכלי קודר ורמת החיים נמוכה למרבית האוכלוסייה".

טרכטנברג הוסיף כי "ההתמקדות במקרו־כלכלה השכיחה מאתנו שהיעד הוא האזרח. היתה צמיחה, אבל היא הגיעה רק למעטים. מה שעומד על הפרק הוא לא רק מה עושים, אלא שינוי המדיניות מהיסוד. הדרך שבה הלכנו בשנים האחרונות מיצתה את עצמה, וצריך ללכת בדרך חדשה. הדרך הנוכחית היא פגת תוקף. התוכנית תפתור בעיות קיומיות שמעיקות על האזרח, ומצד שני תתניע את העתיד על ידי צמיחה - אבל צמיחה שוויונית".

מצע הרשימה מתייחס גם, כחלק מההבטחות בתחום יוקר המחיה, למונופול הגז הטבעי. הרשימה מציעה לפקח על מחירי הגז הטבעי ולעודד תחרות בתחום, על ידי זירוז פרישת תשתיות חלוקת הגז לתעשייה. טרכטנברג התייחס לנושא, ואמר: "פתאום גילינו אחרי התעסקות של חמש שנים שיש מונופול. לא ידענו על זה קודם? אופס, יש בעיה של יצוא? זה כשל מערכתי. אני אומר בבירור שצריך לפקח על המחירים. גם אם נעודד תחרות, זה לא יספיק כדי לשלח את הגז לפריפריה. אנחנו צריכים גז זול כדי לעודד תעסוקה".

דובר הליכוד מסר בתגובה לתוכנית הכלכלית של המחנה הציוני כי היא "צ'ק ללא כיסוי. מדובר בהבטחות לריקון הקופה הציבורית. לשמאל אין מושג איך לייצר צמיחה ואיך למלא את הקופה. סיסמאות אלה יובילו את ישראל לקריסה. המפלגה היחידה שיודעת לייצר צמיחה לאורך זמן היא הליכוד בראשות בנימין נתניהו, שבשנות כהונתו הוביל את ישראל לצמיחה מהגבוהות בעולם, אבטלה נמוכה, השקעה בחינוך וחיבור הפריפריה למרכז".

התוכנית הכלכלית שהציגו אנשי המחנה הציוני כוללת מגוון תחומים וסעיפים, אך ניכרת בה התמקדות בעיקר בדיור וביוקר המחיה, כשהדגש שניתן לענייני רווחה קטן יותר. גם נושא מע"מ מופחת על מוצרי יסוד לא מופיע בתוכנית, אם כי לדברי הרצוג ולבני, הוא ייבחן בשלב מאוחר יותר. להלן העיקרים המרכזיים של התוכנית.

1. יוקר המחיה: הרחבת החוק לעידוד השקעות הון

התוכנית הכלכלית של המחנה הציוני בתחום התעשייה, העסקים הקטנים ויוקר המחיה מתאפיינת בסיסמאות רבות וחדשנות מעטה. התוכנית כוללת את הרחבת מעגל הנהנים מתמיכה ממשלתית, אך לא נמסר באיזה היקף יורחבו התמיכות בכל סעיף ומאילו סעיפי תקציב יגיע המימון.

היעד של התוכנית שהוצגה הוא ליצור צמיחה שוויונית, באמצעות מתן תמיכות כמעט לכל גוף במשק. התוכנית אינה מתייחסת לתמיכות קיימות, מאחר שבחרה לפלח את ההשקעות בתעשייה באופן שונה מהנהוג כיום, ולכן לא ניתן לדעת אם היא דורשת תוספת תקציב.

דודו בכר

בתוכנית מוצע להשקיע 250 מיליון שקל בשנה בחדשנות ו-200 מיליון שקל בשנה בהתמודדות עם יוקר המחיה ועידוד התחרות. כיום, תקציב המדען הראשי שמתמקד בחדשנות הוא כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ותקציב מרכז ההשקעות, שכולל מענקים וכן תמיכה בתעסוקה ובעידוד תחרות, הוא כ–450 מיליון שקל בשנה.

החידוש המרכזי בתוכנית של המחנה הציוני הוא נכונות להרחיב את חוק עידוד השקעות הון גם לחברות שמייצאות בשיעור של פחות מ-25% ממכירותיהן. עם זאת, לא ברור אם המלצה זו תשפיע לחיוב או לשלילה על המשק. מגבלת היצוא נכללה בחוק כאמצעי לעודד חברות לשפר את הפריון וכושר התחרות שלהן, לאחר שהתברר כי חברות שמוכרות רק לשוק המקומי מפגרות מאחור ביעילות, ברווחיות ובכושר ההישרדות שלהן. זאת, בעוד שחברות המתמודדות בתחרות בשוק העולמי יעילות יותר ומפתחות ערוצי צמיחה חדשים.

חידוש נוסף הוא בהמלצה להקים קרן שתשקיע בכניסת חברות חדשות לשווקים לא־תחרותיים. אין פירוט נוסף לגבי הרכב הקרן, מנגנון פעולתה, או השאלה אם תשלב משקיעים פרטיים וערבות ממשלה. קרן כזאת יכולה לספק תמיכה לחברות בינוניות שירצו לצמוח בשווקים קשים כמו שוק החלב, אך השפעתה תותנה בהיקף ההשקעות ובסיכונים שתיטול - שאינם מוזכרים בתוכנית.

עוד מוצע לחזק יצרנים קטנים ובינוניים באמצעות רשת הפצה ארצית שתשנע את מוצריהם. כיום נסמכים חלק מהיצרנים הקטנים על שיווק באמצעות חברה גדולה, ולמעשה מכניסים למשאיותיה גם מוצרים שלהם. לא בטוח שרשת ארצית תשפר את מצבם.

התוכנית שמה דגש על חדשנות, אך הצעדים המוצעים לא צפויים לחולל מהפכה. רובם קיימים גם כיום, במסלולים עם שמות אחרים אצל המדען הראשי או ברשות המסים. אין בתוכנית מהפך תפישתי או ראייה מכלילה הקושרת חינוך מגיל צעיר לשוק העבודה, בין אם מדובר בטכנולוגיות מתקדמות או אחרות. היא גם אינה כוללת צעדים לשינוי הדימוי של מקצועות טכניים, שעלייה בפופולריות שלהם יכולה לחולל את המהפך הנדרש במשק כדי שהצמיחה תזלוג ממגזר ההיי־טק הצר לכלל התעשייה והחברה.

2. מקרו-כלכלה: הגדלת הוצאות הממשלה

התוכנית הכלכלית־חברתית של המחנה הציוני היא למעשה תיקונים לדו"ח הוועדה הציבורית שטרכטנברג עמד בראשה ב-2011, ושהוקמה בעקבות המחאה החברתית באותה שנה.

אלון רון

מבחינה מקרו־כלכלית, יש בתוכנית כמה רעיונות חשובים, ובראשם ההצעה להגדלת הוצאות הממשלה ביחס לתוצר ל-40% ויותר. כיום, מכל המדינות המפותחות, רק בדרום קוריאה שיעור הוצאות הממשלה נמוך יותר ביחס לתוצר מאשר בישראל. מאחר שבישראל המדינה מקדישה חלק גדול במיוחד מהתקציב לביטחון, תחומים אזרחיים מקבלים פחות בהשוואה לנעשה ברוב המוחץ של המדינות המתקדמות. הצעת טרכטנברג לא תפתור את הבעיה, אך היא בכיוון הנכון.

רעיון חשוב אחר שנכלל בתוכנית הוא הפחתה הדרגתית של הגירעון בתקציב באופן שמותאם למחזור העסקים. אחת הבעיות הגדולות של ישראל היא הגירעון המצטבר שלה לאורך שנים ביחס לתוצר. הפחתת גירעון שנתית לפי מתווה קבוע - אם תצליח - היא מהלך נכון בדרך לפתרון.

ואולם, לא ברור איך טרכטנברג מתכוון לממש את שני הרעיונות הללו אם הוא מתנגד, כדבריו, "להעלאת מסים בעתיד הנראה לעין", וחוזר על הקלישאה המוכרת של "העמקת הגבייה ומאבק בהון השחור באמצעים מתקדמים".

3. דיור: המדינה תהיה בעלת הבית

הצעד המרכזי שהציג המחנה הציוני בתחום הדיור הוא בניית אלפי דירות בבעלות המדינה. דירות אלה ייועדו להשכרה בשכירות מוזלת - תוך מתן אפשרות לשוכרים לרכוש בעלות בדירות לאורך זמן. התוכנית אמנם מוצגת באופן שטחי ואינה יורדת לפרטים, אך ניתן להסיק ממנה שבכוונת המפלגה להחזיר אל השולחן את הבנייה הציבורית במימון ממשלתי - עשורים לאחר שהמדינה חדלה לנקוט צעד זה.

לפי התוכנית, את הדירות יבנו קבלנים שיתמודדו במכרזים על קרקעות רשות מקרקעי ישראל. במקום להעביר למדינה בתמורה כסף מזומן, כפי שמקובל כיום, יתקשר היזם הזוכה בעסקת קומבינציה עם המדינה, ויעביר לידיה שיעור מסוים מהדירות שיבנה. ככל ששווי הקרקע גבוה יותר, יהיה שיעור הדירות שתקבל המדינה גבוה יותר.

הדירות הללו ייועדו על ידי המדינה לשכירת מסובסדת. שכר הדירה ייקבע לפי הכנסת משק הבית - ולא לפי שווי הדירה בשוק. כך למשל, משק בית עם הכנסה של 15 אלף שקל ישלם לכל היותר שכר דירה של 4,500 שקל (30% מההכנסה), ואילו משפחה מעוטת הכנסה הנסמכת על קצבאות תשלם מאות שקלים בודדות. הדיירים יוכלו לשלם שכר דירה גבוה יותר - כדי לרכוש בהדרגה אחוזי בעלות בנכס, ובסופו של דבר להגיע לבעלות מלאה.

צעד זה הוא שינוי של 180 מעלות לעומת מדיניות ממשלות ישראל מאז שנות ה-70, והוא מלווה בסימני שאלה רבים. למשל, מי ינהל את מאגר הדירות שיצטבר בידי המדינה - חברות ציבוריות כמו עמידר ועמיגור או מלכ"רים. בנוסף, עולה תהייה אם קביעת שכר הדירה כשיעור מההכנסה החודשית אינה מהווה תמריץ שלילי, שימנע ממשקי בית למצות את כושר ההשתכרות שלהם.

פרט לכך, תג המחיר שהצמידו אנשי המחנה הציוני לצעדים המוצעים על ידם - חצי מיליארד שקל - נמוך עד גיחוך, ומתעלם ככל הנראה מההפסדים שייגרמו למדינה כתוצאה מאובדן הכנסות. מכרזי רשות מקרקעי ישראל הכניסו למדינה בשנים האחרונות כ-5-4 מיליארד שקל, כך שאם בכוונת המדינה לוותר על הכנסותיה מקרקע תמורת דירות, מדובר בהוצאה של מיליארדי שקלים בשנה.

צעדי מדיניות נוספים שעליהם מדובר בתוכנית הם הכפפת רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון לאותו שר, שיהיה הסמכות העליונה לתחום הדיור. זאת בניגוד למצב השורר כיום, שבו הרשות כפופה למשרד הבינוי ומינהל התכנון כפוף למשרד הפנים.

התוכנית כוללת עוד את המשך קידום חוק שכירות הוגנת, שח"כ סתיו שפיר יזמה בכנסת היוצאת והוא אף אומץ על ידי משרדי האוצר והמשפטים, אך קידומו נעצר בשל נפילת הממשלה. מטרת החוק היא הסדרת השכירות הפרטית, והוא כולל חיוב בעל הנכס להציע חוזי שכירות לפרק זמן מינימלי של שלוש שנים, שבהם תוגבל האפשרות להעלות שכר דירה בין שנה לשנה.

שני צעדים נוספים שהוזכרו הם תמרוץ כספי ליזמים, שיינתן כנגד עמידה בלוח זמנים מזורז להשלמת הבנייה; וכן צעד שבו הממשלה כבר נוקטת כיום, והוא תמרוץ הרשויות המקומיות לשם קידום בנייה למגורים.

על אף העלויות הכבדות והשאלות, מדובר בתוכנית שצריכים לאמץ מי שנואשו מיכולתו של השוק לבדו לפתור את בעיות הדיור הקשות, והיו רוצים לראות את המדינה משתלבת בו לא רק כרגולטור - אלא כשחקן פעיל.

4. תעסוקה ורווחה: דמי ביטוח אבטלה לעצמאים

כדי לעודד עצמאים ובעלי עסקים קטנים, במחנה הציוני מציעים להנהיג ביטוח אבטלה והפרשה לפיצויים למגזר זה. כמו כן, מוצע בתוכנית הכלכלית של הרשימה להקים קרנות מיועדות לאשראי חוץ-בנקאי, ולעודד מתווכים פיננסיים מקוונים. בנוגע לשכירים, המחנה הציוני מכריז כי יפעל להקטנת מספרם של עובדי הקבלן במגזר הציבורי.

התוכנית שהציגה הרשימה אתמול קוראת להנהיג מתווה קצבאות מדורג למשפחות חד־הוריות, כדי לתמרץ הורים יחידנים לצאת לעבודה. במטרה להתאים את שוק העבודה לשינויים הטכנולוגיים, מציעה התוכנית גמישות תעסוקתית והסבה מקצועית תומכת. במחנה הציוני מדגישים כי יצדדו בהידברות סדורה בין הממשלה לארגוני המעסיקים ולהסתדרות. עם זאת, התוכנית קוראת גם להאיץ את הרפורמה בנציבות שירות המדינה, תוך עידוד מוביליות של עובדים במערכת הממשלתית ופתיחת ערוצי כניסה לכוח אדם איכותי.

בתחום הביטחון הסוציאלי, מציעה התוכנית להגדיל מגיל 70 את גמלת הזקנה שהביטוח הלאומי משלם - לגברים מגיל 67 ולנשים מגיל 62, ולצמצם את הביורוקרטיה בתחום הסיעוד באמצעות הקמת מוקדי תיאום בין גורמי הסיעוד וקביעת מבחני זכאות אחידים. כן מוצע להכליל בסל הבריאות טיפולי שיניים לקשישים מגיל 75 ומעלה.

5. בריאות: 
1.5 מיליארד שקל לקיצור תורים

המחנה הציוני מציע תוכנית רב־שנתית להבראת הרפואה הציבורית, שכוללת השקעה של 1.5 מיליארד שקל בקיצור תורים, תוך נוכחות של רופאים מומחים בבתי החולים לאורך כל היום - כ-500 מיליון שקל יותר מהמלצת ועדת גרמן. המפלגה מתחייבת גם למנוע שר"פ (שירותי בריאות פרטיים) בבתי חולים. "רופאים פרטיים - לא רק לעשירים", נכתב בתוכנית.

לפי המצגת שהציג טרכטנברג, הרשימה מבטיחה לחזק את הפיקוח על מערכת הבריאות הפרטית והציבורית, ולתמרץ את קופות החולים בתמורה לשיפור השירותים שלהן - כדי לצמצם את הצורך בביטוחים משלימים פרטיים.

"היתה בישראל מערכת בריאות ציבורית מהטובות בעולם, אבל היא הידרדרה כי המדינה נסוגה מאחריות", אמר טרכטנברג. "אין מנוס, צריך לתקצב את בתי החולים כדי לקצר תורים, כדי להשאיר שם את הרופאים המומחים שלא ירוצו למקומות שלא נמצאים בהישג ידם של כל האוכלוסייה. זה עולה הרבה כסף, כי יש פה פערים של שנים רבות, אבל צריך להתחיל בכך ולהחזיר את האמון במערכת הציבורית".

6. חינוך ורווחה: ביטול מעמד 
מורי הקבלן

בתחום החינוך, ניכרה השפעת מאבק ההורים, שדורשים לתקצב סייעת נוספת בגני הילדים בגיל 4-3, שלאחר יישום מסקנות ועדת טרכטנברג כורעים תחת העומס - והתחייבה לעשות זאת. לדברי טרכטנברג, "נפתחו גנים לגילי 4-3, יופי, אבל עשו חצי עבודה. איך אפשר עם סייעת אחת?"

בנוסף, מצע הרשימה מכיל הבטחות לבטל את מעמד מורי הקבלן ולהעביר אותם להעסקה ישירה. "לא יכול להיות שיהיו מורים סוג ב'. מדובר כאן במערכת חינוך, לא בתעשייה. זאת חרפה", אמר טרכטנברג. עוד התחייבה המפלגה להפחית תשלומי הורים ולהשיב את התוכנית לסבסוד צהרונים, שאושרה בממשלה בעקבות דו"ח טרכטנברג וקוצצה בממשלה היוצאת.

"המשפחות קורסות תחת נטל הדיור ויוקר המחיה", אמר טרכטנברג. "גידול הילדים נהפך לנטל בלתי נסבל. יש כיום משפחות צעירות עם ילד אחד או שניים ששואלות את עצמן אם הן יכולות להביא עוד ילד לעולם, כי צריך עוד כמה אלפי שקלים בחודש כדי לשלם על מה שנקרא חינוך חינם".

הרשימה הבטיחה גם לקדם תוכניות השכלה גבוהה כבר במהלך השירות הצבאי ולהקים מכללות מקצועיות־טכנולוגיות, שיאפשרו לבוגריהם להמשיך בלימודים באקדמיה. זאת, לצד הפחתת התלות במבחן הפסיכומטרי. כמה מההבטחות בתחומי החינוך שהציגה המפלגה, כמו הפחתת תשלומי הורים, ייתור הפסיכומטרי והעסקת ישירה של מורים, הופיעו גם במצע יש עתיד הקודם לכנסת - אך לא יושמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#