מה עומד מאחורי הסיסמאות במצע של כחלון? כולנו מבטיחים - אנחנו בודקים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עומד מאחורי הסיסמאות במצע של כחלון? כולנו מבטיחים - אנחנו בודקים

המפלגה מבטיחה לפעול נגד יוקר המחיה והמונופולים באמצעות צעדים כמו "תוכנית חירום" ו"הורדת עלויות" - אך לא מפרטת מהיכן הכסף לרפורמות וכיצד ייצאו לפועל

42תגובות

"מטרתה המרכזית של מפלגת כולנו היא לאפשר לאדם העובד לחיות בכבוד", קובע המצע שפירסמה ביום חמישי המפלגה בראשות שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, באתר האינטרנט שלה.

כולנו, שמבטיחה להנהיג סדר יום חברתי־כלכלי ולהיאבק ביוקר המחיה, כותבת במצע כי "נפעל לפתרונות ישימים בנושאים חברתיים־כלכליים שבראש ובראשונה יצמצמו את הפערים החברתיים הקיימים, יפעלו לעידוד תחרות ויוזילו את יוקר המחיה הבלתי־נסבל. אנחנו בעד המגזר העסקי, בעד יזמות, חדשנות וחופש כלכלי. אבל אנחנו נגד מונופולים, נגד קרטלים ונגד קבוצות ריכוז, שחוסמים תחרות ומעלים מחירים".

במצעם מכריזים אנשי כולנו כי יטפלו, בין השאר, בבעיות בשוקי הדיור והמזון, ובחוליים של ענף הפנסיה. האם כיווני הפעולה שעליהם מצביעה המפלגה יוכלו באמת להצליח במקומות שבהם ממשלות קודמות נכשלו?

מוטי מילרוד

1. דיור: מאריאל שרון ועד לסתיו שפיר\ אריק מירובסקי

מצע של מפלגות שרוצות לספק פתרון רציני לבעיות הדיור ב–2015 חייב להיות שונה מב–2009, משום שבשש השנים האחרונות גדל מספר התחלות הבנייה, גם היצע הדירות החדשות גדל באופן משמעותי, מערכת התכנון התייעלה, וגם רשות מקרקעי ישראל יכולה להציג נתונים טובים יותר מבעבר. המחירים, לעומת זאת, המשיכו לעלות. למה? המפלגות, כולל זו של כחלון, לא מתעמקות בניואנסים.

"מיד לאחר הבחירות אנחנו מתכוונים ליישם את תוכנית 'דירה נטו' - תוכנית כחלון לפתרון משבר הדיור בישראל. תוכנית חירום שתביא להוזלת מחירי הדיור ותאפשר למשפחות לקנות דירה במחיר סביר ולהתגורר בשכירות במחירים סבירים", מספר מצעה של כולנו, שמבטיח כי התוכנית תקצר את מה שכחלון מכנה "שרשרת הייצור" לבניית דירה בישראל מ–13 שנים לשבע שנים באמצעות טיפול במרכיבי בניית הדירה, התכנון, השיווק, הפיתוח, הרישוי והבנייה.

כמו כן מבטיח כחלון לשחרר חסמי תשתית וביורוקרטיה לבניית רבע מיליון דירות, שנמצאות בסטטוס של תוכניות מפורטות. כל זאת, באמצעות הכפפת כל הרשויות הממשלתיות לגורם אחד, טיפול במונופולים שנמצאים לאורך הדרך ו"פתרונות מבניים לצד צעדי חירום לטווח הקצר".

רויטרס

איך בדיוק? מהם הצעדים? המצע אינו עונה על זה, אך זה מזכיר ברוחו את תוכניתו של אריאל שרון כשר הבינוי והשיכון להגדלת היצע הדירות בתחילת שנות ה-90 - בהבדל אחד: שרון הבין כי כדי להגדיל את היצע הדירות, יש לרתום את הקבלנים ולהמריץ אותם לבנות. המצע של כחלון, כמו גם מצעים אחרים, אינו עוסק כלל בממשק של התוכניות שלהם מול היזמים, שהם בסופו של דבר אלה שאמורים לממש את פוטנציאל הגידול בהיצע. האחרונים, מחשש לירידה ברווחיהם, דואגים לווסת את מלאי הדירות הלא מכורות שברשותם כל אימת שהם מבחינים בירידות בביקושים. מה בדיוק מציע כחלון בעניין? לא ברור.

כחלון מציע גם לחוקק "חוק שכירות הוגנת" לקביעת כללים ברורים שיחייבו כל הסכם שכירות עם דרישות מינימום ביחס לדירה ולחובות המשכיר - מה שמזכיר את החוק המזוהה עם המחנה הציוני, שאותו הגתה חברת הכנסת סתיו שפיר.

2. פנסיה: במרכז המצע, אבל מנין יבוא הכסף?\ אסא ששון

תחת הכותרת "הוזלות עלויות הניהול בחיסכון הפנסיוני, הגברת שקיפות ומניעת ניגודי עניינים״, משרטטת כולנו במצעה את תפישת עולמה בתחום הפנסיוני. תחום זה מקבל משקל רב במצע.

ראשית, כחלון יוצא נגד תפישת העולם שהובילה המדינה בשנים האחרונות, של הסרת אחריותה מהפנסיה של הציבור. כחלון מאשים כי החיסכון הפנסיוני קטן בעקבות דמי הניהול ועלויות עקיפות של השקעות המושתות על הציבור. ראשית, דמי הניהול בפנסיה נמצאים במגמת ירידה, ואינם נחשבים גבוהים במיוחד, שכן דמי הניהול הם אחוז מההפקדות ומי שמשתכר מעט מפקיד מעט. שנית, התשלום של הגופים המנהלים את החסכונות לפנסיה לקרנות השקעה ואמצעי השקעה הוגבל באחרונה. כאן בחרו בכולנו להתעלם מהתמורה של קרנות אלה השנה, למשל, לתשואות המשקיעים: קרנות אלה אחראיות על חלק לא מבוטל מהתשואה העודפת שהניבו קרנות הפנסיה לחוסכים ב–2014.

בכולנו ממשיכים ומציעים להוביל רפורמה חשובה: השקת פנסיה מוזלת. הרעיון הוא לחייב את מנהלי החסכונות להקים מסלולי השקעה פסיביים - כלומר כאלה שעוקבים אחר מדדים, בדמי ניהול נמוכים. זהו אכן רעיון מבורך, אם הוא ייצא לפועל.

הצעה נוספת היא לשנות את הקצאת האג״ח המיועדות (אג"ח ייעודיות לחסכונות פנסיוניים, שבאמצעותם מבטיחה המדינה לחוסכים תשואה מסוימת) - כך שחוסכים מבוגרים ייהנו מאחזקה גדולה יותר של אג"ח מיועדות, מה שיצמצם את הסיכונים לנפילה בשווי החיסכון הפנסיוני עקב מפולת בשוק ההון ערב היציאה לגמלאות.

עוד מציעים בכולנו להעניק לציבור את החופש לבחור בסוכן פנסיוני, ולא לכבול עובדים לסוכן הקשור למקום עבודתם - אף הצעה זו, שכבר עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה בתחילת 2014, נתקעה מאז בוועדות השונות.

הצעה אחרת שכחלון אינו מסביר כיצד תצא לפועל נוגעת להגדלת קצבת הבטחת ההכנסה לכ–420 אלף ישראלים שהגיעו לגיל הפרישה בלי פנסיה. כחלון מציע להגדיל את הקצבה שהם מקבלים ב–200 שקל בחודש לפחות. בחישוב פשוט, צעד זה ידרוש תקציב של מיליארד שקל בשנה לפחות - אך בכולנו אין מציינים מנין יבוא תקציב זה.

בעיה בוערת אחת בנושא הפנסיה שממנה מתעלמים בכולנו היא העלייה בתוחלת החיים. מלבד זאת, עובד שמוצא את עצמו כיום מובטל בגיל 50, למשל, יתקשה מאוד למצוא עבודה חדשה, שתבטיח את המשך החיסכון לפנסיה. בנקודה זו בחרו בכולנו לא לדון.

המצע של כולנו מציב את הפנסיה במרכז העניינים. זו בחירה חשובה. אכן, בישראל קיים חשש גדול שלא מעט מהציבור המזדקן יחיה בעוני לעת פרישה. עם זאת, מהמצע קשה להבין כיצד כחלון יצליח להשיג הישגים במאבק על הפנסיה, בייחוד בשעה שאיומים ביטחוניים ובעיות חברתיות אחרות יתחרו על המשאבים המוגבלים של המדינה. אחרי הסיסמאות של כחלון בתחום הפנסיה, צריך עדיין לענות על שתי שאלות: מנין יבוא הכסף, ואילו נושאים יירדו בסדר העדיפויות כדי לטפל כראוי בבעיות הפנסיה.

דן קינן

3. מזון: סיסמאות ריקות מתוכן\ אורה קורן

"מיד לאחר הבחירות אנחנו מתכוונים ליישם תוכנית מקיפה להוזלת מחירי המזון", נכתב במצע של כולנו. אלא שבחיפוש אחר פרטי התוכנית מתברר שאין במצע באמת תוכנית, אלא רק סיסמאות - כמו עידוד התחרות בשוק המזון במקטעי הייצור ורשתות השיווק, טיפול בביורוקרטיה הממשלתית והסרת חסמים המונעים תחרות. שום דבר שלא ידענו, או שהממשלה הנוכחית לא ניסתה לטפל בו.

המצע אינו מספר לבוחרים מה מייחד את הטיפול של כולנו ביוקר המחיה. מה שיש בו הוא חזרה על דברים ידועים: שאנחנו משלמים על מזון יותר מהממוצע במדינות המפותחות - אבל את זה אנחנו יודעים כבר לפחות מ–2011; שיש ריכוזיות גבוהה במקטע היצרני וברשתות השיווק - אבל את זה אמרה לנו כבר ועדת המזון לפני ארבע שנים; ושיש חסמים ממשלתיים ליבוא - אבל את זה אנחנו יודעים מימים ימימה, וקוראים להם בין השאר, מכסים, מכסות ייצור ומכון התקנים.

המצע אמנם שם את האצבע על "קבוצות לחץ" שתורמות לעליות מחירים במזון ועל גורמים ריכוזיים שרוצים לשמר את שליטתם ולהעלות מחירים, אך אין בו הליכה קדימה ואין חשיפה של קבוצות הלחץ שמשאירות את יוקר המחיה גבוה, של דרכי הפעולה שלהן ושל האופן שבו בכוונתו של כחלון לטפל בהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#