הפיקוח הפיננסי בישראל תקוע - בגלל סכסוכי אגו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפיקוח הפיננסי בישראל תקוע - בגלל סכסוכי אגו

בנק ישראל והאוצר רבים מי ישלוט בוועדה שאמורה למנוע את מה שאירע ב-2008

2תגובות

אם אין לכם מושג מה זה CoCo, אין צורך שתרגישו נבוכים. מעט מאוד אנשי מקצוע מכירים את שטר ההון המורכב הזה, ובישראל הוא אינו מוכר מכיוון שעד כה הוא לא הונפק כלל. מדוע הוא לא הונפק, עם זאת, זאת כבר שאלה שכמעט כל אזרח בישראל יכול להבין בקלות - כי אחת התשובות לה היא סכסוכי מפקחים.

CoCo היא איגרת חוב שניתנת להמרה למניות. כלומר, במקום להמשיך לקבל ריבית, מחזיק האיגרת מקבל מניות. עם זאת, להבדיל מאיגרות חוב להמרה רגילות, ה–CoCo היא איגרת חוב עם המרה כפויה: הבחירה אם לוותר על איגרת החוב ולקבל במקומה מניות - או, במקרים מסוימים, שום דבר - אינה נתונה להחלטתו של המשקיע - מישהו אחר מחליט במקומו.

במקרה של ה–CoCo, מי שמקבל את ההחלטה אמור להיות המפקח על הבנקים, וזאת משום שה–CoCo הוא שטר הון שמונפק על ידי בנקים בעולם, במסגרת הלקחים ממשבר 2008. השטר נועד לסייע לבנקים לחזק את ההון שלהם במצבי מצוקה. משמע, אם מתרחש אירוע פיננסי חמור ובנק נכנס למצוקה, הבנק יוכל להפסיק לשלם את הריבית על ה–CoCo שהונפקו על ידו, בכך שיהפוך את האיגרת למניות או אפילו ימחק את האיגרת כליל. כך, מה שהיה הלוואה שהבנק מתקשה לשלם נמחק - ומצבו של הבנק משתפר.

אמיל סלמן

בנקים ברחבי העולם מוכרים CoCo, בעיקר למשקיעים גדולים ומתוחכמים, כבר כמה שנים. בישראל, לעומת זאת, אין הנפקת CoCo. מדוע? יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת היא שהפיקוח על הבנקים בישראל החליט שהוא לא אוהב את המכשיר, והורה לבנקים המקומיים להמשיך להנפיק שטרי הון מהסוג הישן. השנייה היא שבנק ישראל ורשות ניירות ערך לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה מי יהיה אחראי להגדרת בנק במצב מצוקה, ומה צריך להיות הגילוי הנאות שיינתן למשקיעים בשוק ההון לגבי מצבו של אותו בנק.

אפשר להבחין כי ה–CoCo היא איגרת חוב עם פוטנציאל סיכון דו־כיווני. למשקיעים היא מסוכנת, כי בשעת משבר הם יהיו הראשונים שיאבדו את כל השקעתם באיגרת. לבנקים היא מסוכנת, כי קל לנחש מה יקרה לבנק שהמפקח על הבנקים יורה לו לבצע המרה כפויה של ה–CoCo שלו: ביום למחרת ישתרך בפתח הבנק תור ענק של מפקידים, שיבקשו למשוך את כל כספם ממנו בהקדם האפשרי. כך, סימני המצוקה של הבנק יתפתחו במהירות לקריסה ודאית שלו.

תזכיר החוק מעלה אבק כבר שנתיים

סוגית הגילוי הנאות על מצבם של בנקים במצוקה לא מסתכמת רק בוויכוח על ה–CoCo. מצד אחד, זכותם של בעלי המניות והמפקידים לדעת שמצבו של הבנק מעורער, מה עוד שחוק ניירות ערך אוסר על הסתרת מידע מהותי שכזה, ומצד שני פרסום המידע עלול להביא, כמעט בוודאות, להחרפת מצבו של הבנק - אולי עד לקריסתו.

תומר אפלבאום

הסוגיה הזאת היא אחד ההסברים לכשל הכבד שקיים ברגולציה הפיננסית בישראל, ולכך שעד היום לא יושם בישראל הלקח העיקרי מהמשבר הפיננסי העולמי של 2008: הצורך להקים ועדה משותפת לכל המפקחים הפיננסים, שתעסוק ביציבות המשקית - הוועדה ליציבות פיננסית.

ועדה ליציבות פיננסית היא ועדה שאמורה למנוע את מה שאירע ב–2008 - אז כשל של בנק השקעות אחד נהפך למשבר הפיננסי החמור ביותר זה 80 שנה, והתפשט לכל העולם. לשם כך צריכים כל המפקחים הפיננסיים לשלב ידיים - הפיקוח על הבנקים, ניהול המדיניות המוניטרית, הפיקוח על שוק ההון, רשות ניירות ערך, משרד האוצר - ולפעול באופן שוטף כדי להכין את המשק למצבי משבר.

הוועדה ליציבות פיננסית אמורה לפעול בתקופות שגרה ולקבל החלטות שאמורות למנוע את היווצרותו של משבר פיננסי כלל משקי, והיא גם אמורה לנהל משבר כזה אם הוא פורץ.

תזכיר החוק להקמת המועצה ליציבות פיננסית עומד מוכן כבר יותר משנתיים, ומעלה אבק במרתפי בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך. 
אף שמדובר בלקח החשוב ביותר ממשבר 2008; ואף שאין מחלוקת על כך שכדי למנוע משבר פיננסי המאיים על המשק כולו, חייבים להקים ועדת יציבות כזו; ואף שכבר ב–2011 פירסמה קרן המטבע הבינלאומית דו"ח שמפרט את המלצותיה בנוגע להקמת ועדת יציבות פיננסית בישראל - תזכיר החוק ממשיך להעלות אבק. מדוע? בגלל סכסוכי מפקחים, כמובן.

לא מסתמנת פשרה באופק

שני סכסוכים מעיבים על הקמתה של המועצה ליציבות פיננסית. האחד הוא הסכסוך בשאלת הגילוי הנאות במקרה שבנק נמצא במצב קשה - ובעיקר לגבי הגדרת מה נחשב למצב קשה עבור בנק. 
אין מחלוקת על כך שכאשר בנק נמצא בסכנת קריסה ממשית, חייבים להסתיר זאת מהציבור - כי אם לא, קריסה אפשרית נהפכת לקריסה ודאית. הוויכוח הוא על השאלה מתי מצבו של בנק קשה עד כדי כך שיש מקום להפר את חוק הגילוי הנאות ולפעול להסתרת נתוני הבנק, ובעיקר סביב השאלה מי מחליט שמצבו של הבנק הוא קשה מספיק. כפי שאפשר להבחין, הוויכוח המקצועי הראוי הזה מידרדר במהירות לסכסוך פרסונלי של מי 
מחליט, ולמה.

הפרסונליות היא גם הכוח המניע של הסכסוך העיקרי שמונע את הקמת ועדת היציבות הפיננסית בישראל - בין המפקחים יש ויכוח עז לגבי ההרכב של ועדת היציבות בכלל, ובשאלה מי יעמוד בראשה בפרט. בקיצור, בנק ישראל ומשרד האוצר מתקוטטים ביניהם סביב השאלה מי ישלוט בגוף הפיננסי הקריטי הזה.

במהלך השנתיים שבהן הוויכוח הזה נמשך, התגבשה פשרה חלקית. הוצע שבנק ישראל ינהל את הוועדה בעתות שגרה, ואילו משרד האוצר יוביל אותה בעתות משבר. הפשרה הזאת מתבססת על היגיון מקצועי. בנק ישראל אחראי על פי חוק על היציבות הפיננסית של המשק, וכבר יש לו אגף ליציבות פיננסית שפועל לקדם את הנושא. כלומר, בנק ישראל הוא בכל מקרה הגוף המקצועי יותר בנושא. בנוסף, בנק ישראל נהנה מעצמאות פוליטית, ולכן יהיה לו קל יותר להוביל את הוועדה לקבלת החלטות לא פופולריות אבל הכרחיות להיערכות למשבר - החלטות שמשרד פוליטי יתקשה לקבל, במיוחד כשהתקופה היא תקופת שגרה, ואף אחד לא מצליח להבין למה צריך להגביל פתאום את פעילות הבנקים בשל חשש עמום למשבר עתידי.

לעומת זאת, כאשר פורץ משבר, המדינה - דרך שר האוצר - היא זאת שתצטרך לקבל החלטות על הצלת בנקים, הלאמת בנקים, איסור על מסחר בשוק ההון וכדומה. לכן די ברור שמשרד האוצר הוא זה שצריך לקחת לידיו את המושכות של הוועדה בשעת משבר.

לכאורה, הפשרה הזאת היתה אמורה לאפשר את קידומה של הצעת החוק להקמת המועצה ליציבות פיננסית - אבל היא לא. זאת, משום שלאחר ששני הצדדים הגיעו להסכמה, צצו כמובן הוויכוחים לגבי איך מגדירים מצב משבר, מי יקבע שיצאנו מתקופת שגרה ועברנו למשבר ולכן צריך להחליף את ראשות הוועדה, האם ההחלטה תתקבל פה אחד או רק ברוב קולות, ועוד. בקיצור, ויכוחי הסמכויות והאגו ממשיכים לטרפד את הקמתו של הרכיב החשוב ביותר בפיקוח הפיננסי של מדינת ישראל - בלי שמסתמנת פשרה סופית באופק. ככה לא נצליח למנוע את המשבר הפיננסי הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#