בקרוב אולי לא יכבדו את כרטיס האשראי שלכם בעולם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקרוב אולי לא יכבדו את כרטיס האשראי שלכם בעולם

פתחו את הארנק, ובדקו את כרטיס האשראי. האם יש עליו שבב קטן מוזהב?

49תגובות

פתחו את הארנק, ובדקו את כרטיס האשראי שלכם. האם יש עליו שבב קטן מוזהב? אם כן, אתם יכולים לנשום לרווחה — הגעתם למאה ה–21. אם לא, כדאי לכם להתחיל להיות מודאגים, כי קרוב היום שכרטיס האשראי שלכם, ששייך עדיין עמוק למאה ה–20, לא יתקבל יותר במרבית מדינות העולם.

כרטיס האשראי עם השבב מותאם לתקן האירופי החדש — תקן EMV. השבב הוא אמצעי אבטחה נוסף שנועד למנוע זיופים של כרטיסי אשראי, לאחר שהתברר כי טכנולוגיית הפס המגנטי התיישנה, ונהפכה פרוצה לזיופים. מרבית מדינות אירופה ואסיה עברו כבר לתקן החדש, מה שחייב את החלפת כל כרטיסי האשראי באותן מדינות וגם החלפת המסופים בבתי העסק הקוראים את המכשירים.

לפי הערכות, בתוך פרק זמן קצוב יסרבו בתי עסק באסיה ואירופה לקבל כרטיסים שאינם בתקן החדש, לאחר שחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות הודיעו כי עסק שיקבל כרטיס אשראי ישן — ובדיעבד יתברר כי הכרטיס היה מזויף — יישא בעצמו בעלות הנזק שנגרם לו וחברת כרטיסי האשראי לא תשפה אותו.

רק ישראל, לצד ארה"ב, ממשיכה לפגר בטכנולוגיית כרטיסי האשראי שלה. רק חלק מכרטיסי האשראי בישראל - השיעור המדויק לא ידוע מכיוון שלא נבדק - מותאמים לתקן החדש, ולאף אחד גם לא אצה הדרך לפעול להכנסת התקן החדש כמחייב. הדרך לא אצה במיוחד למי שאמור היה להיות הכוח המדרבן העיקרי לכך - חברות כרטיסי האשראי, שהגברת אבטחת הכרטיסים היא קודם כל אינטרס שלהן. אלא שחברות כרטיסי האשראי בישראל מנמנמות להן בנחת. שלוש החברות המנפיקות, בבעלות שלושת הבנקים הגדולים, הן חלק בלתי נפרד מקבוצת הריכוז של הבנקים בישראל, וככאלה אין להן שום תמריץ תחרותי להתאמץ להתעדכן או להשתנות.

בלומברג

למעשה, במקרה של תקן EMV, לחברות כרטיסי האשראי בישראל יש אפילו תמריץ הפוך. זאת, בעקבות העיוות המוזר של הפיקוח הפיננסי בישראל, שבעקבותיו מצא עצמו הממונה על ההגבלים פועל דווקא כמפקח העיקרי על חברות כרטיסי האשראי. המעורבות של הממונה על ההגבלים נבעה מהניסיון שלו לפתוח את שוק כרטיסי האשראי לתחרות. ניסיון זה התברר כמסובך במיוחד, מכיוון ששלוש חברות כרטיסי האשראי בישראל הן גם המנפיקות היחידות של כרטיסי אשראי, וגם הסולקות היחידות של התשלומים לאותם כרטיסים, ומערך העמלות והטכנולוגיה המחשובית בינהן הפכו את השוק לבלתי פרוץ לחדירת מתחרים.

מי מפקח?

שלב אחר שלב מנסה רשות ההגבלים לפצח את הקשר ההדוק בין שלוש חברות כרטיסי האשראי, הבנקים, ומערכת התשלומים הבנקאית — חברת שב"א־מס"ב, שהיא החברה המבצעת את כל ההתחשבנויות ההדדיות בין בנקים, כספומטים וכרטיסי אשראי בישראל. שב"א היא חברת בת של ארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים, ומכיוון שהיא היחידה ששולטת על צנרת העברת הכספים בין הבנקים היא הוכרזה על ידי הממונה על ההגבלים כהסדר כובל של הבנקים.

אחד ההיבטים של ההסדר הכובל הזה הוא בתחום כרטיסי האשראי — כל התשלומים של כל בתי העסק בישראל לסולקים שלהם, עוברים דרך שב"א. באופן די נוח התברר כי מערכת העברת התשלומים של שב"א בתחום כרטיסי האשראי נתפרה בדיוק למידותיהן של חברות כרטיסי האשראי הקיימות. כל סולק חדש שירצה להצטרף לשוק, ויצטרך להתחבר לשב"א, ימצא את עצמו נאנק תחת תהליך שצפוי לארוך שנים שעלותו כ–18 מיליון דולר. הרי לכם חסם מתוחכם, בעזרתו חברות כרטיסי האשראי — כלומר, הבנקים שהם גם הבעלים של חברות כרטיסי האשראי וגם הבעלים של שב"א — סוגרים את שוק כרטיסי האשראי בישראל לתחרות.

כאן נכנס העיוות הפיקוחי. מכיוון ששב"א מוכרזת הסדר כובל, לממונה על ההגבלים יש סמכויות התערבות לגביה. בניסיון לפתוח את שוק כרטיסי האשראי לתחרות, השתמש הממונה בסמכותו, והורה לשב"א להיפתח, כלומר לדאוג שמערכת המחשב שלה תוכל לקלוט כל חברת סליקה, ולא רק שלוש חברות הסליקה ששייכות לבנקים.

כמובן מגוחך שהממונה על הגבלים מורה על שינוי במערכת התשלומים של הבנקים. היה מקום לצפות שהמפקח על מערכות התשלומים ידאג לכך, אולם אוזלת היד של המפקח על מערכות התשלומים הותירה את השטח פרוץ, ואילצה את הממונה על ההגבלים להיכנס לנעליו ולפעול.

הוואקום הפיקוחי על שב"א, ועוד יותר על חברות כרטיסי האשראי, הביא לכך שהיה זה הממונה על ההגבלים שדחף לבצע שינוי במערך התשלומים של שב"א. על הדרך התערב כבר המפקח על הבנקים, והודיע שאם כבר משנים את מערך המחשוב של שב"א, אז שיעשו כבר את קפיצת הדרך המתבקשת — התקן החדש של שב"א, החל מאקוטובר 2015, יהיה תקן מותאם 
ל–EMV. המפקח על הבנקים נמנע מלהורות לחברות כרטיסי האשראי הקיימות לאמץ את התקן החדש, אך הוא קבע שכל חברת כרטיסי אשראי חדשה תצטרך לפעול אך ורק לפי התקן החדש. החברות החדשות ייאלצו לפעול לפי תקן חדש, בעוד החברות הקיימות יוכלו להמשיך ולפעול לפי התקן הישן.

ההוראה החלקית של המפקח, שיצרה אבחנה בין חברות כרטיסי האשראי הקיימות לחברות חדשות, שיחקה כמובן לידהן של חברות כרטיסי האשראי הקיימות — הפתיחה של שב"א למתחרים חדשים מותנית במעבר לתקן EMV. כדי שהתקן יתממש, חייבים להחליף חלק ניכר מהמסופים של כרטיסי האשראי בבתי העסק בישראל. כמה בדיוק? גם את זה איש לא יודע. לא רק שהמתחרה החדש יצטרך לשאת בעלויות של כניסה לשוק סגור, הנשלט בידי שלוש חברות אימתניות, אלא שגם על הדרך סידרו לו הוצאה עצומה של החלפת כל מסופי כרטיסי האשראי בבתי העסק בישראל. כך, על הדרך, נולד לו חסם נוסף, שיקשה מאוד על כניסת מתחרים חדשים לשוק כרטיסי האשראי בישראל. זה מסביר, כמובן, מדוע לחברות כרטיסי האשראי יש תמריץ שלילי לעבור לתקן החדש — למה להן לעשות את החיים קלים למתחרה פוטנציאלי חדש, גם אם משמעות הדבר שישראל פותחת פיגור טכנולוגי מול העולם, וחברות כרטיסי האשראי חושפות את עצמן לבעיות אבטחה.

כמובן שכל זה לא היה קורה אם הפיקוח הפיננסי על מערכות התשלומים ועל חברות כרטיסי האשראי היה מוסדר. נכון להיום, חברות כרטיסי האשראי מפוקחות בדרך מעוותת — הפיקוח על הבנקים מפקח עליהן, על אף שהן אינן בנקים, בזכות היותן חברות בת חשובות של הבנקים. מערכות התשלומים בישראל מפוקחות בידי מפקח ייעודי להן בתוך בנק ישראל.

המפקח הייעודי מונה ב–2010, ורק ב–2013 הוא הכריז לראשונה על כך שמערכת התשלומים המרכזית של הבנקים בישראל — חברות שב"א ומס"ב — תפוקח על ידו, ובשנה וחצי שחלפו מאז ההכרזה לא ידוע על אף פעולת פיקוח משמעותית מצדו.

מכיוון שהמפקח על התשלומים הוא האח הצעיר והחלש של הפיקוח על הבנקים, לא רק שהוא מתקשה לפעול, הוא אפילו אינו מעז להרים את דגל התחרות. בהודעת בנק ישראל עם הטלת הפיקוח על שב"א ומס"ב נכתב כי "משמעות ההכרזה היא שבנק ישראל יוכל לערוך בקרה על המערכות כדי לוודא את יציבותן, יעילותן ופעילות התקינה". ומה עם תחרות? יוק.

ללא תחרות - אין סיבה לחדשנות

היעדר מפקח בעל שיניים על מערכות התשלומים הפיננסיות בישראל, והעובדה שהמפקח כלל לא מנסה לקדם את התחרות בתחום, הן תופעה חריגה בעולם. באירופה קיים מערך פיקוח מתקדם (דירקטיבה) על כל מערכות התשלומים — חברות כרטיסי אשראי, סולקים של כרטיסי אשראי, כספומטים, כל מערכות הקשרים בין הבנקים ובין חברות כרטיסי האשראי — שמתמקד בעידוד התחרות, ובעידוד כניסתם של שחקנים חדשים.

הפריחה הטכנולוגית של מערכות תשלום אלטרנטיביות לבנקים — למשל, פייפאל — מתאפשרת לא במעט בזכות רגולציה אירופית שמעודדת זאת. באוסטרליה הפיקוח הפיננסי הלך אפילו צעד אחד רחוק יותר, וקבע כי בנקים הם אך ורק גופים המגייסים פיקדונות מהציבור (ולכן צריך לשמור על יציבותם). כל שאר הגופים הפיננסיים, לרבות כל חברות כרטיסי האשראי, הסליקה והעמדת הלוואות, נמצאים תחת פיקוח נפרד, שאינו עוסק כלל ביציבות אלא בתחרות.

נזכיר שהעולם צועד לפתרונות טכנולוגיים מחליפי בנקים — דוגמת פייפאל, E-Loans וארנקים אלקטרוניים — והצמצום בהגדרת הבנקים הוא חיוני כדי שהחדשנות הטכנולוגית בתחומי התשלומים וההלוואות תשגשג, ותייצר תחרות מסוג חדש לבנקים.

בישראל, לעומת זאת, חברות התשלומים הגדולות ביותר, חברות כרטיסי האשראי, נמצאות בפיקוח עקיף בלבד של הפיקוח על הבנקים, אף שהן כלל אינן בנקים. בישראל המפקח על הבנקים אינו מורה לחברות כרטיסי האשראי לעבור לתקן החדש, אינו מורה להן להנפיק כרטיסי דביט, וגם אינו מחייב אותן להקדים תשלומים כדי לאפשר כניסה של חברות סליקה מתחרות.

בישראל החדשנות היא מאתנו והלאה, כשקבוצת הריכוז של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שולטת בכיפה ביד רמה, ואין לו כל איום תחרותי המחייב אותו להתקדם ולהשתנות.

בישראל הפיקוח הפיננסי ממשיך להיות מעוות, עם התמקדות אך ורק ביציבות, עם הזנחה פושעת של השוק האפור, עם חסימת הכניסה למתחרים חדשים ולטכנולוגיות חדשניות, ועם העדפה ברורה של הקיים, החזק והישן, על פני החדש, הצעיר והחלש. פלא שאנחנו אחת המדינות עם הפערים הגדולים ביותר בעולם?

בנק ישראל: פועלים לקדם 
את התקן החדש

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "סעיף 4 לחוק בנק ישראל קובע כי אחד מתפקידיו של בנק ישראל הוא 'להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק, במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן'. קביעה זו מהווה את מקור הסמכות לפעילות בנק ישראל בתחום מערך התשלומים בכלל, ולפעילותו של הבנק בפיקוח על מערכות התשלומים בפרט.

"בנק ישראל מפקח על מס"ב ושב"א בשתי זרועות מקבילות — הפיקוח על הבנקים, מכוח היותן חברת שירותים משותפת, והפיקוח על מערכות התשלומים, מכוח היותן מערכות תשלומים מבוקרות. מתוקף היות מס"ב ושב"א הסדרים כובלים, הרשות להגבלים עסקיים היא הסמכות לדון ולהחליט בדבר בקשת הנוגעות להסדר כובל.

"הפיקוח פועל לקדם את תקן EMV בשני מישורים. מישור אחד הוא קביעת מועד שממנו ואילך יחויבו חברות כרטיסי האשראי להנפיק אך ורק כרטיסים התומכים בתקן זה. מישור שני הוא קביעת מועד שממנו ואילך הסולקים יחויבו לחבר רק מסופים התומכים בתקן החדש. בהקשר זה נציין כי תהליך ההסבה של כלל השוק, ארך בעולם שנים. אנו סבורים כי העלות של ההסבה תושת על כלל המשתתפים בשוק (סולקים, בתי עסק ויצרני מסופים). הבנק נוקט פעולות לעידוד השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים ומופחתי סיכונים. בהתאם להמלצות דו"ח לוקר, הוקם צוות בין־משרדי שתפקידו לקדם את אמצעי התשלום האלקטרוניים המתקדמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#