סוף לריבית של 100%? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף לריבית של 100%?

בשעה טובה, המדינה החליטה לקחת אחריות על השוק האפור בישראל

37תגובות

בפברואר 2014, בדיוק לפני שנה, פירסמו משרדי המשפטים והאוצר עם בנק ישראל את ההצעה לתיקון חוק הלוואות חוץ־בנקאיות. ההצעה כללה שלושה תיקונים, אחד מהם היה עדכון הריבית המותרת לגבייה בהלוואות חוץ־בנקאיות מכ-13% לכ-22% בשנה. עדכון נוסף היה כי מי שיגבה ריבית גבוהה מהריבית המותרת - יבצע עבירה פלילית.

ניתן היה להתרשם לחיוב מהצעת החוק, ששלושת המשרדים עבדו עליה בשקידה רבה, לולא נקודה פעוטה אחת: אף אחד משלושת המשרדים האלה לא בדק מעולם מהי הריבית הנגבית על הלוואות חוץ־בנקאיות בישראל - במיוחד ההלוואות הניתנות על ידי הספק החוץ־הבנקאי הגדול ביותר, השוק האפור.

עופר וקנין

יש גוף יחיד בישראל שבודק אחת לשנה מהן הריביות הנגבות בשוק האפור. זהו ד"ר זוהר פלדבוי מהמכללה ללימודים אקדמיים באור יהודה, שאחת לשנה מתקשר לכמה חלפנים המפרסמים עצמם ברבים, ומתעניין בריביות הנגבות על ידם. הבדיקה של פלדבוי היא המידע היחיד שיש למדינת ישראל לגבי הנעשה בשוק האפור - ובפעם האחרונה שפלדבוי בדק, הריבית הממוצעת בשוק האפור היתה 100% בשנה.

בסופו של דבר, הצעת החוק נתקעה בהליכי העבודה במשרד המשפטים, ולא קיבלה את אישור הכנסת. נוכח הפער האבסורדי בין שיעורי הריבית שבהם נקבה הצעת החוק לבין שיעורי הריבית הנהוגים בפועל בשוק האפור, קשה להצטער על כך. גם גניזתה של ההצעה שלפיה מי שיעבור על הריבית המותרת יסתכן בעבירה פלילית - אינה מעוררת כל צער. וכי מי בדיוק היה אמור לאכוף את הסעיף הזה, כשאף גורם רשמי במדינה אינו טורח לבדוק את הריביות הנגבות בשוק האפור?

השוק האפור בישראל נשלט על ידי ארגוני הפשע, גובה חובות בדרכים אלימות ומשמש כר מרכזי להעלמות מסים ולהלבנות הון. אז איום בעבירה פלילית על כך שבשוק הזה גובים ריבית של 100%, ולא 22% כנדרש, לא היה מרעיד את אמות הספים שם. כאילו זה בדיוק מה שנחוץ כדי לנקות את השוק האפור מעבריינותו - עוד עבירה שהמשטרה, שאינה אוכפת דבר בשוק זה, תוכל לא לאכוף.

אמיל סלמן

המדינה גילגלה את האחריות למשטרה

תיקון החוק, שלא עבר, הוא ההמחשה של פשיטת הרגל של המדינה בפיקוח על השוק האפור. פיקוח אין, וגם עניין לפקח אין - וזאת אף שמדובר באחד הענפים הפיננסיים הגדולים והחשובים בישראל. ההערכה של משרד האוצר, המקבל דיווחים מחלפני מטבע לצורך חוק איסור הלבנות הון, היתה כי היקף הפעילות של חלפני המטבע לבדם הוא 100 מיליארד שקל בשנה - כ-10% מהיקף פעילות מערכת הבנקאות בישראל.

המדינה יודעת שהשוק האפור הוא ענף פיננסי ענקי, ומוקד של העלמות מסים והלבנות הון של משפחות הפשע בישראל. ההערכה היא כי העלמות מסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים מתבצעות דרך השוק האפור וחלפני המטבע. המדינה יודעת עוד שהשוק האפור הוא מפלטם היחיד של לווים חלשים, בלי ביטחונות ועם חשבונות בנק מוגבלים, שאין להם כל סיכוי לקבל אשראי כדי להקל את מצוקתם, אלא דרך השוק האפור. כלומר, המדינה מודעת לכך שהיא נוטשת את החלשים ביותר בקרבה כטרף בידי כרישי השוק האפור - שבמקרה הטוב יסתפקו בגביית ריבית נשך של 100%, ובמקרה הרע יוסיפו למאמצי הגבייה שלהם גם אי אלו רגליים שבורות.

ומה עשתה המדינה עד כה כדי להתמודד עם כל אלה? נכון, עידכנה את הריבית ל-22% וגילגלה את האחריות לאכיפת הריבית לכתפי המשטרה.

המפקחים הפיננסיים הסירו אחריות

לפחות בהקשר הזה מסתמנת תקווה לשיפור. בשעה טובה, המדינה החליטה לקחת אחריות ולהתחיל לפקח על השוק האפור. צוות בין־משרדי, שהובל על ידי המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ובהשתתפות בכירים מבנק ישראל וממשרד האוצר, קרוב להמליץ על הקמתו של מפקח פיננסי חדש בישראל. זהו המפקח על הלוואות חוץ־בנקאיות - חלפני כספים, שוק אפור ואגודות צדקה (גמ"חים).

אף שכל הגופים האלה עוסקים בהלוואות ובפעילות פיננסית, בהיקף מוערך של יותר מ-100 מיליארד שקל בשנה, אף אחד מהם אינו כפוף לפיקוח כיום, פרט לפיקוח שולי של האוצר בנוגע לדיווחים לגבי הלבנות הון. אין רישוי שלהם, אין מעקב אחריהם, איש אינו בודק כמה הלוואות הם מעמידים ובאילו תנאים, איש אינו בודק כיצד הם גובים את ההלוואות חזרה - וכאמור, איש אינו עוקב גם אחר פעילות עבריינית שמתנהלת דרך כמה מהם.

היה מקום לצפות שאחד המפקחים הפיננסיים הקיימים - המפקח על הבנקים או המפקחת על שוק ההון - ידאגו לפקח גם על המוסדות האלה, אלא ששני המפקחים הבכירים ניערו חוצנם מהנושא. מה להם ולהעמדת הלוואות לחלכאים ולנדכאים של עם ישראל, ומדוע שהם ילכלכו את ידם בהגנה על החלשים מפני עברייני השוק האפור?

דן קינן

תחת איזה משרד יפעל המפקח החדש?

נוכח הסרבנות רבת־השנים של המפקחים הקיימים, במשרד המשפטים מחפשים עתה גישה חדשה: הקמה של מפקח פיננסי חדש, שעיסוקו יהיה רק בשווקים החוץ־בנקאיים האלה. באופן מפתיע, ביחס לסכסוכי הרגולטורים המקובלים אצלנו, ההצעה של משרד המשפטים התקבלה בהסכמה עקרונית של כל הנוגעים בדבר. כנראה שגם בירושלים הבינו שההזנחה הפושעת רבת השנים של המדינה את הנעשה בשוק הפיננסי החוץ־בנקאי אינה יכולה להימשך עוד.

פרטיו של המפקח הפיננסי החדש עדיין אינן מגובשים. למשל, יש הסכמה עקרונית נוספת שהוא יקום בתוך משרד האוצר, אבל עדיין לא ברור היכן. חלופה אחת היא שרשות המסים, שנושאת את עיניה שנים רבות למאגר הבלתי נדלה של העלמות המסים (חקירות רשות המסים זיהו כי 15% מתיקי העבירות ו-50% מתיקי העבירות הכבדות בוצעו באמצעות חלפנים בשוק האפור), תהיה הרגולטור החדש - אבל אז המיקוד של המפקח החדש יהיה בתחום העברייני בעיקר. מי שרוצה לראות את המפקח בודק גם את שיעורי הריבית הנגבים, ומוודא כי חוק הלוואות חוץ־בנקאיות נאכף, מעדיף כי הרגולטור החדש יוקם כיחידה חדשה לחלוטין בתוך האוצר.

הוויכוח היכן יקום המפקח החדש מחדד גם את האי ודאות לגבי המיקוד שלו - פיקוח על הלבנות הון ופשיעה או פיקוח פיננסי צרכני. בכלל, יש גם אי בהירות לגבי גבולות הגזרה של המפקח החדש. מדוע לעסוק רק בחלפני כספים ובגמ"חים, ולא לכלול גם מוסדות פיננסיים משמעותיים יותר, כמו בנק הדואר (מפוקח כיום על ידי משרד התקשורת) או אגודות אשראי, המתקשות כיום לקום בשל רגולציה דווקנית של בנק ישראל?

מתברר כי הרוח הטובה השוררת בעת הזו במסדרונות בירושלים מעלה את מפלס הציפיות לכדי הקמת מפקח פיננסי משמעותי של ממש - כזה שיוכל להיות ברבות הימים שווה ערך לפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח. בשלב ראשון, עם זאת, הציפיות האלה הן כנראה מופרזות. די יהיה אם המפקח החדש יצליח לנקות חלק מהרפש העברייני שדבק בשוק האפור, להביא לשיפור המוניטין ולשיפור הלגיטימיות שלו - ובכך לפתוח פתח להפיכתו של שוק ההלוואות החוץ־בנקאיות בישראל למתחרה לגיטימי בבנקים.

צריך לציין לחיוב כי השוק האפור מתחרה כיום בבנקים באופן לגיטימי בהמרת מט"ח - הפעילות הקמעונית היחידה של הבנקים שחשופה כיום לתחרות. זאת כבר תהיה התחלה טובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#