עוד מסים על העשירים? הם לא מעוניינים לשמוע על זה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דאבוס 2015

עוד מסים על העשירים? הם לא מעוניינים לשמוע על זה

רגע לפני נעילת הפורום הכלכלי בדאבוס התיישבו משתתפיו לדיון בנושא אי השיוויון ■ אלא שדברי חרטה מצד העשירים, או התלהבות לבצע מהלכים מיידיים על מנת להתמודד עם הבעיה - לא נשמעו שם

4תגובות

אף פעם לא מאוחר להזכיר שמסטטיסטיקה צריך לעיתים להיזהר. הנה דוגמה: במהלך הדיון המרכזי היום (ו') בכנס דאבוס, שנערך תחת הכותרת "מי נהנה מהצמיחה?", שאל המנחה את מאות היושבים באולם את השאלה הבאה: "האם ה-0.1% העשירים תורמים לעולם ולחברה, או שהם לוקחים ממנה"?

95% מהידיים של משתתפי הדיון קבעו כי העשירים עוזרים לכלכלה, לעומתם אולי 2-3 משתתפים הרימו יד לטובת אפשרות השנייה. וזו כמובן תשובה לא סבירה, תוצאה של בעיה ב"מדגם": האולם הרי היה מלא באנשי ה-0.1% עצמם, וברור שהם חושבים שהם תורמים לכלכלה. אפילו אם היו כאלה שבינם לבין עצמם חושבים אחרת, הלחץ הקבוצתי שנוצר בעת ההצבעה גלויה לא איפשר להם להרים ידיים נגד השבט שלהם. הרי אם אתה חושב שעשירים לוקחים מהקהילה - מה אתה עושה בכנס דאבוס, ולמה אתה משלם יותר מ-60 אלף דולר לארבעה ימים כדי להתחכך איתם?

אבל גם אם הם חושבים שזו לא בעיה שלהם, העשירים של דאבוס יודעים שהם לא יכולים להתעלם לחלוטין מבעיית אי השוויון. וכך, שלושה ימים לאחר פתיחת כנס דאבוס ויום אחד לפני סיומו, לאחר שרוב הנושאים החשובים נטחנו עד דק, מצאו משתתפי דאבוס את הזמן לעסוק במה שבשנה שעברה הטריד את כולם: אי שוויון, חלוקת העוגה הכלכלית ושאלת זהותם של הנהנים מהצמיחה הגלובלית. אלא שדברי חרטה מצד העשירים, או התלהבות לבצע מהלכים מיידיים על מנת להתמודד עם אי השוויון - לא נשמעו שם.

כך, קריסטין לגארד, מנהלת קרן המטבע הבינלאומית, מוכנה להודות שיש בעיה וכדאי להתייחס אליה, ושהיא בעיה חדשה. "לפני שנתיים, כאשר דיברתי על אי שוויון, כלכלנים בקרן המטבע אמרו לי: תראי, זה לא בדיוק תחום העיסוק שלנו. אז היום זה כן תחום עיסוק שלנו, ומחקרים שעשינו מראים שיש מתאם בין אי שוויון לחולשה כלכלית", אמרה.

"למה זה קרה? אולי כי בשנים האחרונות נרשם זינוק בערך של נכסים (ומי שיש לו נכסים - הרוויח הרבה. א"א). לכן צריך להבדיל בין אי שוויון בהכנסות, אי שוויון בנכסים ואי שוויון בהזדמנויות. יש לנו חלון של הזדמנות: בגלל ירידת מחירי הנפט, אנחנו יכולים לשחרר את העולם מסובסידיות - מדובר על סכום בהיקף של שני טריליוני דולרים -  ולהשקיע את התקציבים הללו במקומות אחרים. אני מציע להשקיע טריליון אחד ביצירת מקומות עבודה, בעיקר לנשים, ואת הטריליון השני צריך להשקיע בחינוך. אני מסכימה שיש בעיות עם מנגנון המס, ושיש שחיקה בבסיס הכספי שממנו נגבים המסים, אבל היישום של מנגנון הוא עניין מורכב".

איתן אבריאל

מי שלא קיבלה את ההתייחסות הזהירה והמאופקת הזו היא ויני בניאמה, מנכ"לית ארגון "אוקספם", אותו גוף שפירסם בתחילת השבוע ש-80 מיליארדרים מחזיקים יותר הון מ- 3.5 מיליארד העניים. בניאמה שלחה את הדיון למקום האמיתי שבו הוא באמת נמצא, הרחק מהאקדמיה.

"עושר מוגזם מנצח את המנגנון הפוליטי, וזו הסיבה שאנחנו מקבלים זינוק בלתי מבוקר בריכוז העושר", אמרה בניאמה. "בארה"ב ובאירופה מוציאים מאות מיליוני דולרים ללוביסטים, כדי לעוות את החוק. הדיון הוא לא מי הגיע לדאבוס במטוס פרטי ומי לא. השאלה היא האם אנשים בכל העולם יכולים לקבל חיים טובים, האם ילד שנולד עני יהיה גם מבוגר עני".

הפתרון של בניאמה הוא רפורמה גלובלית במסים. "ישנם טריליוני דולרים שחומקים ממס. מי נמצא ב-50% הנמוכים? אנשים באפריקה, בדרום אמריקה, באסיה - כולן מדינית מתפתחות. ומי הם העשירים? הם חיים בארצות הברית ובאירופה - והם חומקים ממס. אם לא נתקן את מנגנוני המס לא נוכל לשנות את זה. אין פה דיון של קפיטליזם מול סוציאליזם. זה לא מעניין. תפסיקו להיתמם: מדוע משקיעים באירופה 50 מיליון דולר על לובי פוליטי? הרי זה בעיקר כדי להקטין את המסים לעשירים".

"האמון במערכת התערער - וצריך לבנות אותו מחדש"

מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, היה גם הוא זהיר אבל גם נחרץ בזיהוי הבעיה: "(אי שוויון) זה לא חדש. אדם סמית', פרדריק הייק וכלכלנים רבים חשבו כבר אז שנדרשת רמה גבוה של סולידריות וזהות בתפיסת העולם כדי ליצור צמיחה. צריך אמון במערכת כדי שקפיטליזם יעבוד במלוא הכוח שלו. המציאות הנוכחית היא שאי השוויון גדל בהרבה מדינות, וזה נכון גם למערב וגם למדינות מתפתחות. מה שחשוב הוא לזהות אם קיים שוויון בהזדמנויות". ואילו בתשובה למרטין סורל, קבע קרני שהיו שינויים משמעותיים בכלכלה מאז המשבר הפיננסי: "האמון במערכת התערער - וצריך לבנות אותו מחדש", הסביר.

רויטרס

סר מרטין סורל, המנהל את קבוצת הפרסום הענקית WPP ונציג אנשי העסקים בדיון, החליט כנראה שלא להוריד את הראש בפני הביקורת הציבורית. "אני לא מתכוון להתנצל", אמר. "פתחתי את החברה שלי עם שני אנשים ועכשיו אני מעסיק עשרות אלפים. המצב הגלובלי לא כל כך חד משמעי: מדד הג'יני השתפר בהרבה מדינות, הנתונים על תמותה ותוחלת חיים השתפרו. נכון שהכלכלה הגלובלית צומחת לאט. זה בסדר גמור לקבל שכר גבוה בתמורה להצלחה גדולה. כסף זול דחף את מחירי המניות מעלה, מבלי שמשהו יסודי השתנה. הפתרונות לאי שוויון הם בתחומים של חינוך, מלחמה בשחיתות ויזמות".

גם פרופ' רוברט שילר, כלכלן מאוניברסיטת ייל, טען בדין כי הדברים הם מורכבים ושלכל תופעה יש כמה צדדים. "חשוב שאוקספם יביא את הנתונים לתודעה המערבית, כי מנהלים ועשירים לא רואים את האנשים הרעבים, ולא ממש מודעים להם", אמר.

ומה עם ההשפעה של האינטרנט והטכנולוגיה? האם משם יכולים לבוא פתרונות לסוגיית האי שוויון? אחד הדוברים טען כי המציאות הפוכה בכלל: "האינטרנט היה אמור להיות הטכנולוגיה הזו שתביא את הכל לכולם, גם לעניים: חינוך, מידע, מחשוב, בידור. אבל המציאות הגלובלית היא שרק 40% מאנשי העולם משתמשים באינטרנט, כך שבכל פעם שהחדשנות מאפשרת לעשות משהו טוב יותר או זול יותר, ה-40% הללו מתרחקים ומשאירים מאחור את ה-60% שלא משתמשים בטכנולוגיה. ועל זה אמר פרופ' שילר: "אני חושב שנכנסו לפאניקה מטכנולוגיה. אני עכשיו רוצה לשאול את גוגל 'מה לעשות כדי לפתור את אי השוויון' וקול מתוך המכשיר הסלולרי יענה לי בתשובה. ונכנסו לפאניקה בצדק כי אף אחד לא יודע איך המהפכה הזו תשפיע על העולם, ומה היא תעשה לקריירה ולהכנסה שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#