"גביית חובות: הבנקים מובטחים - כל השאר רודפים אחרי הכסף" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גביית חובות: הבנקים מובטחים - כל השאר רודפים אחרי הכסף"

לפי המדד של יולר הרמס, חברה לביטוח אשראי, הסיכויים של ספק בישראל לגבות חוב לאחר שהחייב נהפך לחדל פירעון הם נמוכים עד אפסיים ■ מנכ"ל בססח, דוד מילגרום: "נוצר מצב שבו הספק מימן וסיפק את המלאי ללקוח, הלקוח פשט רגל - והבנק לוקח את המלאי"

תגובות

ישראל מדורגת במקום 23 מתוך 44 מדינות במדד הקושי בגביית חובות עסקיים שעורכת יולר הרמס (Euler Hermes), אחת מחברות ביטוח האשראי הגדולות בעולם. המדד משמש כלי בידי יצואנים, ומספק אינדיקציה לא רק ליציבות הלקוחות במדינות השונות, אלא גם למורכבות הרגולציה.

יולר הרמס, השותפה בחברת ביטוח היצוא הישראלית בססח, כללה את ישראל במדד לראשונה. לפי עורכי המדד, נקודות החוזק של ישראל הן רגולציה ברורה ומערכת משפט אמינה, אף שהעומס על המערכת מקשה על טיפול מהיר בתיקים. נקודות החולשה של ישראל הן בעיקר תנאי אשראי ארוכים, וקביעתם של תנאים אלה בחוזים - ולא על פי חוק המגביל את ימי האשראי, כפי שקיים, למשל, באיחוד האירופי. תקופת אשראי ארוכה עלולה להפחית את הסיכויים לגביית החוב.

בישראל, התהליך של הפיכת חוב בפיגור לחוב שקשה לגבותו הוא מהיר יחסית, שכן הדרך להקפאת הליכים וחדלות פירעון קצרה. כך, הסיכויים של ספק לגבות חוב לאחר שהחייב נהפך לחדל פירעון הם נמוכים עד אפסיים, לפי הדו"ח.

דודו בכר

מנכ"ל בססח, דוד מילגרום, אמר עם פרסום הדו"ח כי הבעיה העיקרית בגביית חובות בישראל היא בשעבוד שהבנקים דורשים, שהוא מקיף יחסית למקובל במדינות אחרות. "הבעיה המרכזית שכאשר יש הקפאת הליכים, מפני שהבנקים כה דומיננטיים ומקבלים שעבוד על כל דבר שזז, הספקים שאינם מובטחים לא יכולים אפילו לקבל חזרה את הסחורה שלהם שנמצאת במחסני החברה שפשטה רגל. נוצר מצב שהספק מימן את המלאי ללקוח, המלאי נמצא אצל הלקוח, הלקוח פשט רגל, והבנק לוקח את המלאי הזה".

לדברי מילגרום, מספר ימי האשראי בישראל כמעט כפול מבמדינות אחרות. באיחוד האירופי עברה לפני כשנתיים הנחיה שקבעה תקרה של 60 ימי אשראי.

מילגרום אמר כי בענפי קמעונות המזון ו"עשה זאת בעצמך" ניכרת הרעה מתמשכת ברווחיות, ועמה עולה החשש לעמידות החברות. "כיום שתי הרשתות הגדולות (שופרסל ומגה) בקושי מרוויחות, והסיכון לפשיטות רגל שיכו את הספקים גדל בצורה משמעותית", אמר. עם זאת, לדבריו, אין רשת גדולה שנמצאת במצב של קלאבמרקט ערב קריסתה.

הכי קל - בשוודיה

הדירוג של יולר הרמס מעניק לכל מדינה ציון, ומכניס אותה לאחת מארבע קטגוריות שמשקפת את דרגת הקושי בגביית החוב. ישראל פותחת את הקטגוריה השלישית בחומרתה, שהמדינות החברות בה מתוארות כבעלות מורכבות ממשית בגביית חובות. לצדה חברות בקטגוריה זו צ'ילה, ארה"ב, טורקיה, ברזיל, הודו, מרוקו ותאילנד. ארה"ב מדורגת בה בעיקר מכיוון שהליכי פשיטת הרגל במדינה מגנים מאוד על בעלי החוב, ולרוב ספקים בלתי־מובטחים זוכים בשיעור החזר חוב נמוך במיוחד.

בראש הטבלה - כמדינות שבהן הגבייה פשוטה יחסית - נמצאות מדינות כמו שוודיה, גרמניה, אוסטריה ושווייץ. בתחתית הדירוג מופיעות מדינות כמו סעודיה, איחוד הנסיכויות, רוסיה, סין, מלזיה ואינדונזיה.

על פי יולר הרמס, מוסר התשלומים בשוודיה טוב, תנאי התשלום קצרים, והמערכת המשפטית יעילה מאוד ונותנת עדיפות לפתרון מחלוקות וסכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט, דבר שבא לידי ביטוי בקיצור תקופת הגבייה ובהגדלת הסיכויים לגבות את החוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#