כך שווייץ סידרה אקשן לכנס דאבוס - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך שווייץ סידרה אקשן לכנס דאבוס

האורחים בכנס דאבוס 2015, שייפתח ביום רביעי, אולי לא ירגישו את עליית המחירים המטאורית שבאה בעקבות המהלך של הבנק המרכזי של שווייץ - אך עבור האזרחים זו רעידת אדמה: היצוא שלהם התייקר בן לילה בעשרות אחוזים, ומעמדה היציב והסולידי של המדינה חטף מכה

5תגובות

אפשר להניח שהדיונים שקיימו מנהלי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשווייץ כדי לאפיין את הנושא המרכזי שלו ב–2015 שוב לא היו קלים. אי־שוויון? זה היה הנושא - הלא מתוכנן - של השנה שעברה. איך מתמודדים עם המשבר הפיננסי שלא נגמר? אלה היו הנושאים ב–2009 ו–2010. עולם של מחאות ומהפכות? זה כל כך 2011.

לבסוף, יו"ר הפורום קלאוס שוואב וצוותו בחרו למקד את הכנס שייפתח ביום רביעי השבוע תחת הכותרת: "הקונטקסט הגלובלי החדש". מה זה אומר בדיוק? כלום, וגם הכל. בדברי ההסבר, עורכי התוכן של כנס דאבוס מדווחים שהם בחרו בעשרה אתגרים גלובליים, והם מקווים לעודד שיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם כל אחד מהם.

הרשימה צפויה: איכות הסביבה, שוק העבודה והון אנושי, שוויון מגדרי, השקעות לזמן ארוך, תשתיות, מזון וחקלאות, מסחר בינלאומי, עתיד האינטרנט, פשע ושחיתות, לכידות חברתית ועתיד המערכת הפיננסית. קצת יומרני? לא נורא, "איש דאבוס" - מונח שכבר הוגדר בספרים ומחקרים - הוא מנהל בעל יכולות גבוהות מהממוצע.

רויטרס

אם כל אלה אינם מספיקים, העורכים הוסיפו גם כמה נושאים חדשים שמן הסתם הוכנסו ברגע האחרון: מלחמות (אוקראינה ודאע"ש), מגפות (אבולה), אנרגיה (מחירי הנפט), וההבדלים בין שיעורי הצמיחה במדינות שונות (ארה"ב מול כל השאר). כך אף אחד לא יתאכזב, כל משתתף יוכל לעסוק בדיונים ובנושאים שמעניינים אותו, ולמאות העיתונאים שמכסים את הוועידה תהיה תעסוקה מלאה.

מי שנטיית לבו מעט חתרנית, יוכל להתרשם שהתוכנית של הכנס אמנם לא מתעלמת מדבר, אבל גם לא מבליטה את הנושאים שבאמת מטרידים מיליוני אנשים: האי־שוויון, שרק צומח והולך משנה לשנה (פרופ' תומאס פיקטי, מחבר הספר "הקפיטל במאה ה–21", אינו ברשימת המשתתפים), השליטה של הבנקים, הדפסת הכספים שמנפחת בועות והשליטה של המערכת הפיננסית בכלכלות מערביות רבות. בכנס ידברו על הנושאים האלה, כמובן, אבל המאמץ והדגשים יהיו על "שיתוף פעולה" ועל בעיות של עניים. זה לא צריך להפתיע: העשירים והמנהלים הבכירים לעולם יעדיפו להיות בעמדה של "שליטים נאורים" שמתקבצים יחד כדי לעזור לחלשים מאשר לדון על סדרי עולם ועל מהותם של מונופולים וקבוצות אינטרסים - ובעיקר מדוע הם אלה ששולטים ולוקחים לעצמם חלק כה גדול מהעוגה הכלכלית. זהו כנס דאבוס, לא כנס שדרות.

אלא שהמציאות פרועה מכל דמיון, וגם הפעם שיחת היום תהיה שונה מכל הנושאים שמופיעים בתוכנית העמוסה, הכוללת יותר מ–100 דיונים, מסיבות עיתונאים ופאנלים. הפעם ידברו כולם על המהלך של הבנק המרכזי השווייצי מסוף השבוע שעבר, והזינוק של עשרות אחוזים בשווי של הפרנק השווייצי - המטבע של המדינה המארחת - שבא בעקבותיו.

כבר לא מדינת מקלט?

מה קרה? באופן מפתיע וללא תיאום עם אחרים, החליט ביום חמישי האחרון הבנק המרכזי השווייצי להסיר את התקרה של 1.2 פרנקים שווייציים ליורו, שהיתה קיימת מאז 2011 - ולהפוך אותו שוב למטבע נייד לחלוטין. בתגובה, שהיתה היסטורית והסטרית בעוצמתה, קפץ הפרנק השווייצי בתוך דקות בשיעור חסר תקדים של יותר מ–30%. בהמשך הפרנק נסוג מעט, אך גם לאחר שהפאניקה הראשונית התפוגגה נותר הפרנק עם עלייה של יותר מ–1% מול שאר המטבעות.

את המשמעות של התיסוף הזה באי כנס דאבוס ירגישו מיד. מחירה של כוס קפה או כל מוצר ושירות אחר עלה בן לילה עבור אורחי הכנס, שרובם אינם שווייצרים, בשיעור דו־ספרתי. עוד קודם לאירוע היתה שווייץ מקום יקר, והעיירה דאבוס בינואר היא גם כך המקום היקר בשווייץ, וכעת כל המחירים זינקו ב–10%–20%, תלוי לפי איזה שער ייסחר הפרנק ביום רביעי. מי מאורחי הכנס שיבחר לצאת מתחומי מרכז הקונגרסים ולשלב מעט סקי, יגלה שהחוויה יקרה להחריד.

את רוב אורחי הכנס השינוי לא יזעזע באופן אישי; הם ממילא משלמים יותר מ–60 אלף דולר (לפי המחירון בשנים קודמות) עבור אירוע של ארבעה ימים, לא כולל שהייה בעיירה. הם כולם אנשים שיכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הנוספת, וממילא רובם שולחים את החשבון לחברה שמעסיקה אותם. עבור האזרחים השווייצים, לעומת זאת, זו רעידת אדמה: היצוא שלהם התייקר בן לילה בעשרות אחוזים, והמעמד של שווייץ כמדינה יציבה, שקטה וסולידית - כזו שמתאימה להיות מדינת מקלט לכספים מודאגים - חטף מכה.

גם בשווייץ 
יודעים להפתיע

מבחינת כיוון התנודה, מי שהחזיק נכסים שווייציים - פרנקים ונדל"ן, למשל - דווקא הרוויח מההפתעה של הבנק המרכזי. אבל מה שמאות אלפי בעלי הון חיפשו בשווייץ, ועד כה מצאו - לא היו רווחים ספקולטיביים מהירים. מי שהפקיד את כספו בשווייץ חיפש סודיות בנקאית, פטור ממס, מטבע יציב, ובעיקר כללי משחק ורגולציה שמרניים וידועים לכל. בתמורה, אלפי משקיעים הסכימו לשלם סכומים גדולים בעמלות בנקאיות ובריבית נמוכה עד אפסית שהפרנק השווייצי הציע להם.

אלא שבשנים האחרונות היסודות האלה מתערערים, ואירועי השבוע האחרון הם סדק נוסף בתעשייה הפיננסית השווייצית. הסודיות הבנקאית נשחקת, האמריקאים ומדינות אחרות דורשים דיווחים על הפעילות של אזרחיהם מכל בנק שווייצי, וכעת מתברר שגם הבנק המרכזי השווייצי יכול להפתיע ולגרום לתנודות מטבע חסרות תקדים.

השווייצים המודאגים שואלים: מה יקרה ליצוא שלנו? מה יקרה אם אלפי משקיעים זרים יחליטו לממש את רווחי הזינוק בפרנק, ולצאת משווייץ בבת אחת? האם נוצף ביבוא זול? האם עשירי העולם יפסיקו להפקיד כסף אצלנו? בעלי מרכולים בערים שווייציות שגובלות עם צרפת, גרמניה, אוסטריה ואיטליה, חוששים עתה שלקוחות רבים פשוט יעברו את אחד הגבולות וירכשו את סל המצרכים שלהם במרכול של המדינה השכנה, שם כל המחירים נקובים ביורו.

לכן, אין ספק שאחת השאלות הראשונות שהבנקאים שייפגשו ביום רביעי ישאלו אחד את השני היא: איך הזינוק של הפרנק השווייצי משפיע על המאזן שלך? בחלק מהבנקים, כמו ברקליס הבריטי, נרשמו הפסדים של עשרות מיליוני דולרים בגלל פוזיציות פתוחות ולקוחות שלא יכלו לשלם את חובם. בנקים אחרים אולי דווקא ירוויחו, כי בעולם של משחק בסכום אפס של שוק המט"ח, מול כל מפסיד יש תמיד מישהו אחר שהרוויח.

תנודה של עשרות אחוזים בתוך דקות בודדות במטבע מרכזי כמו הפרנק השווייצי לא יכולה להסתיים ללא חללים בצד הדרך, ומספר חברות המספקות שירותי מסחר במט"ח ללקוחות קמעונאים - מה שמכונה אצלנו הימורי מט"ח באינטרנט - כבר פשטו את הרגל. אחת הגדולות שבהם, כמו FXCM שפועלת גם בישראל, נאלצה לקחת הזרמת כספים של 300 מיליון דולר מחברת ההשקעות האמריקאית לוקדיה, ואילו מניותיה קרסו ב–92% במסחר בסוף השבוע בניו יורק. החברה ממשיכה לספק שירותים ללקוחותיה, אך בסוכנויות הידיעות נמסר שהרגולטורים נמצאים במשרדי החברה והמנהלים מנסים להעריך את הנזקים. ישנן לא מעט חברות בבעלות ישראלים בענף של הימורי מט"ח, והשבוע יתברר מה עלה בגורלן.

מסיבות, עסקות - 
ואי־ודאות

לאחר ששיחה טיפוסית בין שני "אנשי דאבוס" - אורחי הכנס הרבים שחוזרים לאותו מקום, באותו שבוע של השנה, מזה יותר מעשר ולפעמים 20 שנה - תעסוק בשאלת הפרנק השווייצי, היא לא תעבור לאי־שוויון, יוקר מחיה, מחירי דיור או אפילו מונופולים. אפשר להניח שהשלב הבא בשיחה יתמקד בנושא השני שמעסיק את המנהלים: ירידת מחירי הנפט. חלקם של מנהלי חברות האנרגיה הגדולות בדאבוס תמיד היה דומיננטי, ומחירי הנפט משפיעים לא רק על הרווחים - אלא לעתים על יציבותם.

בשבועות האחרונים נרשמו ירידות חדות באיגרות החוב של פרויקטים בתחום האנרגיה, וההערכות הן שחלק מהפרויקטים האלה עלול להגיע לחדלות פירעון. אם וכאשר דבר כזה יקרה, לא רק חברות האנרגיה ייפגעו, אלא גם כל מי שמימן אותן. לפיכך, בנקים מסוימים, משקיעים מוסדיים וקרנות גידור גם הם עוקבים בדאגה אחרי הגרף היורד של מחירי הנפט. עבור מי שכספו מושקע בענף האנרגיה, העובדה שנפט זול מיטיב עם משקי בית ועם הכלכלה כולה, אינה יותר מנחמה שולית.

"אנשי דאבוס" כבר רגילים לחיות במציאות של אי־ודאות: הם עברו את המשבר הפיננסי של 2008, בתקופה שבה הם לא ידעו אם יהיה להם מקום עבודה להגיע אליו בבוקר; הם צפו במהלך הכנס בהפגנות בכיכר תחריר שבמצרים; הם הואשמו בניתוק מהחברה, בניכור, בהפעלת השפעה על פוליטיקאים, ובאחריות לאי־שוויון; היו שנים שבהם הם ראו, בכנס עצמו, ניצוצות של שלום כאשר גם שמעון פרס וגם יאסר ערפאת הסתובבו במסדרונות, וגם ימים כאשר אותו שמעון פרס התנגח מעל הבמה עם שליט טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

כמו בכל שנה, המנהלים, הפקידים הבכירים ואנשי העמותות שיגיעו לדאבוס יתמקדו במה שהם יודעים לעשות הכי טוב: לטפח את הנטוורק המקצועי שלהם, להתחיל עסקות, לבסס את החשיבות שלהם מול כל שאר העולם - ולעשות עוד כסף.

הנבחרת הישראלית

בכנס דאבוס 2015, בניגוד לשנים שעברו, ישראל לא צפויה להיות בשום מוקד: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתיכנן עד לפני שבועיים להגיע לכנס במטוס מלא עוזרים ועיתונאים, ויתר על ביקור. גם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לא תמשיך את המסורת של הנגיד לשעבר סטנלי פישר, שלא ויתר על אף הזדמנות - ולא תגיע לכנס.

למרות זאת, כמה אישים בולטים בכלכלה הישראלית לא יוותרו על המעמד, ובהם ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, רקפת רוסק־עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, יעקב פרנקל, נשיא ג'י.פי מורגן אינטרנשיונל, וכן אדוארדו אלשטיין, שיתפנה ממאבק השליטה באי.די.בי ויבוא. כמו כן, גם עידן עופר, עפרה שטראוס וסמי סגול ימשיכו את המסורת ויבקרו בכנס, ויוסי ורדי ייצג את ההיי־טק הישראלי יחד עם אלי גלמן מאמדוקס. משתתפים נוספים שיבואו הם הנשיא לשעבר, שמעון פרס וציפי לבני.

הבחירות הקרובות? אלה יהיו בין נושאי השיחה בפינה הקבועה של הישראלים, אך משה כחלון, יאיר לפיד, נפתלי בנט ואפילו אביגדור ליברמן לא מעניינים את שאר המשתתפים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#