לראשונה מאז 2006: מדד שלילי שנתי - מינוס 0.2% ב-2014 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה מאז 2006: מדד שלילי שנתי - מינוס 0.2% ב-2014

בנק ישראל בראשות הנגידה קרנית פלוג פיספס את יעד האינפלציה ■ מדד המחירים בחודש דצמבר נותר ללא שינוי ■ מה המשמעות של מדד שלילי, והאם בישראל יש דפלציה?

29תגובות

מדד המחירים לחודש דצמבר נותר ללא שינוי. בסיכום 2014 ירד המדד ב-0.2% והוא שלילי לראשונה מאז 2006. המדד ללא דיור ירד ב-2014 ב-1.4%. רוב ההערכות המוקדמות של הכלכלנים גרסו כי במדד תירשם ירידה של 0.1%, כאשר אשתקד ב-2013 עלה המדד ב-1.8%.

מדד שנתי שלילי, כלומר ירידת מחירים שנתית או דפלציה, הוא תופעה חריגה בעולם המפותח וגם בישראל. בעשור הקודם היו לישראל שני מדדים שנתיים שליליים - ב–2003 (1.9%–) וב–2006 (0.1%–). מדד דצמבר שיקף בעיקר ירידה במחירי הפירות והירקות ובסעיף הדיור (שכר דירה), עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, ואת הפיחות החד בשקל לעומת הדולר.

לפי חוק בנק ישראל, היעד המרכזי של הבנק הוא שמירה על יציבות מחירים. הכלי העיקרי שיש בידיו של בנק ישראל להשגת מטרה זו הוא קביעת שיעור הריבית. יציבות מחירים מוגדרת בישראל, בהתאם להחלטת הממשלה, כאינפלציה שנתית של 1%-3%. נגיד בנק ישראל הקודם, סטנלי פישר, הבהיר כי בהחלטות הריבית הוא חותר לאמצע הטווח - יעד אינפלציה של 2%.

ירידת מחירים שנתית, פירושה שהמועצה המוניטרית של בנק ישראל, הקובעת מדי חודש את גובה הריבית במשק, החטיאה את היעד בשנה החולפת - ובגדול. לפני כמה חודשים, כשהתברר למועצה שהיעד לא יושג, הבהיר הבנק המרכזי כי מותר לו לתקופה מסוימת להחטיא את היעד שהוגדר על ידי הממשלה כיציבות מחירים, כדי לאפשר גמישות תפעולית. נשאלת השאלה מהו אורכה של "התקופה המסוימת" הזאת.

רויטרס

ההערכות הן שגם ב–2015 יחטיא בנק ישראל את יעד האינפלציה. לדעת כלכלנים, הבנק לא החטיא את היעד השנה במקרה, ומרבית הסיבות שהובילו לסטייה מהיעד ב–2014 קיימות גם השנה - כך שאין סיבה שהאינפלציה השנה לא תהיה דומה לזו ב–2014. התחזית הממוצעת ל–2015 היא אינפלציה של 0.6%. מחלקת המחקר של בנק ישראל, לעומת זאת, צופה כי האינפלציה השנה תהיה 1.1% - מעט מעל הגבול התחתון של יעד האינפלציה הממשלתי.

בפעמיים הקודמות שבהן נרשם בישראל מדד שנתי שלילי, הסיבה העיקרית לכך היתה סעיף הדיור (שכר הדירה). הפעם, הסיבה למדד השלילי היא רוחבית, כלומר ירידה במרבית סעיפי המשנה של מדד המחירים לצרכן לעומת 2013, ואילו סעיף הדיור דווקא משך את המדד כלפי מעלה ב–2014.

מדוע המחירים במשק אינם עולים, למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית ב–2014? התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע, שיהיו קיימים גם השנה. בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות, ובראשן הנפט; התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון, שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של השנה.

בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד. הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש פעימות שוות, מ–1% ל–0.25% - שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל - אך ללא הועיל. בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–2015 ידחוף את האינפלציה לאזור תחום היעד של הממשלה, אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק. לדעתם, בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים, כנראה חריגים, כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של 1%–3%.

תגובות השוק

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אפסילון התייחס לפרסום המדד וציין כי "בדומה למה שמתרחש בכלכלה הגלובלית גם בישראל נרשמת רמת אינפלציה נמוכה ביותר, מה שיותיר את הריביות נמוכות לעוד זמן רב לאור העובדה שגם כעת לא נראים לחצים אינפלציוניים. הדבר ימשיך לתמוך בתשואות האג"ח".

אייל עופר – דוברת עמותת " ישראל יקרה לנו" התייחס למדד 2014 וציין כי "אזרחי ישראל כמהים לירידה אמיתית ביוקר המחייה.  עלות המחייה בישראל עלתה בעשור האחרון בעשרות אחוזים מעל כלכלות דומות במערב. כל עוד ימשיך בנק ישראל להציב לעצמו יעד של אינפלציה שנתית של כ-2% לא תוכל הכלכלה הישראלית להתאושש מהבעייה שכיום עוצרת את הצמיחה: רמת המחירים הגבוהה במשק – רמת מחירים שמחייבת את רוב הישראלים להמשיך ולהצטמצם כי נגמר להם הכסף.  כאשר הדיור ממשיך לזנק ב 7%-8% לשנה אין פלא שאזרחי ישראל אינם מאמינים לחישובי המדד ומגיבים בנשק היחיד שיש להם: הורדת כמות הביקושים והקניות".

בתגובה למדד דצמבר שנותר ללא שינוי אומר אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי כי "בנק ישראל נכשל בהשגת יעד האינפלציה לשנת 2014 והאינפלציה השנתית נמצאת עמוק מתחת ליעד האינפלציה השנתי. נראה כי גם בשנת 2015 גדולים הסיכויים כי הבנק לא יעמוד ביעד. מדד דצמבר הנמוך מעיד על כך שבדומה לרוב המדינות המערביות, גם בארץ אין אינפלציה ממשית. אנו מעריכים כי גם בחודשים הקרובים תמשך הירידה במדד המחירים לאור המשך ירידות במחירי הסחורות בעולם, צעדי הממשלה להוזלת יוקר המחייה והתגברות התחרות בסקטורים שונים כמו סקטור התקשורת וסקטור המזון. אנו צופים כי בנק ישראל ימשיך לנסות להרחיב עוד יותר את מדיניותו המוניטרית על אף שהכלים שעומדים ברשותו הולכים ואוזלים, ולפחות בטווח הקצר נראה כי הוא נלחם בתחנות רוח".

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי ציין כי "שנת 2014 הסתיימה ללא אינפלציה ומשקפת היטב את הלכי הרוח הצרכניים והעסקיים כפי שמשתקפים בסקרי הערכות מגמות בעסקים ואמון הצרכנים השנתיים של הלמ"ס. במילים אחרות, שנת 2014 הייתה רק הפרומו לשנת 2015 שבה הכוח הצרכני נחלש ורמת המחירים במשק הולכת ויורדת".

"בהסתכלות לקראת החודשיים הקרובים, אנו צפויים לראות ירידת מחירי החשמל (כ- 9.5%), המים (כ- 10%), מזון ותקשורת בעקבות מלחמת מחירים ענפיים, והאנרגיה (ובעיקר חבית הנפט) שהיא אקסוגנית למשק הישראלי. למעשה, הפיחות בשער השקל מול הדולר, תרומתו שולית לעליית המחירים מכיוון שמחירי האנרגיה העולמיים ובראשם חבית הנפט שמחירה התרסק בשיעור הגבוה מ-50% מאז חודש יוני אשתקד, כך שבנטו נקבל ירידת מחירים ולא עליית מחירים".

"נזכיר את האג'נדה של הבחירות בחודש מרץ הקרוב, וניכר שהנושא החברתי ויוקר המחייה יהוו נושא מרכזי. תחזית האינפלציה לחודש ינואר-פברואר עומדת בשיעור של מינוס 1% במצטבר ועלולה  לגרום לבנק ישראל דילמה קשה ביותר לקראת החלטות ריבית וכלים שעליו להפעיל. על פי הערכותינו, ניתוח התרחישים השונים מראה כי לפחות עד המחצית השנייה של 2015 לא צפוי שינוי בסביבת הריבית במשק". 

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות אומרת כי "בואו נגיד את האמת, מדד חודש דצמבר לא באמת מעניין אף אחד, למעט את מי שעושה סיכומים שנתיים או שיש לו חוזה שצמוד למדד השנתי. המשקיעים כבר מזמן עסוקים במדדים הנמוכים הצפויים בינואר ופברואר (יחד 1.2%-) ובירידה הנמשכת במחיר הנפט הגולמי והשפעתו על האינפלציה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#