הערכות: מדד המחירים לצרכן ב-2014 שלילי - לראשונה מאז 2006 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכות: מדד המחירים לצרכן ב-2014 שלילי - לראשונה מאז 2006

אנליסטים: הורדת הריבית לא תספיק כדי לחזור לתחום יעד האינפלציה של הממשלה, 1%-3%, ובנק ישראל יידרש לצעדים חריגים

17תגובות

רוב ההערכות המוקדמות גורסות כי במדד המחירים לצרכן של דצמבר, שתפרסם היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשמה ירידה של 0.1%. אם תתאמת התחזית, גם ב–2014 יירד המדד ב–0.1% - לעומת עלייה של 1.8% ב–2013.

מדד שנתי שלילי, כלומר ירידת מחירים שנתית או דפלציה, הוא תופעה חריגה בעולם המפותח וגם בישראל. בעשור הקודם היו לישראל שני מדדים שנתיים שליליים - ב–2003 (1.9%–) וב–2006 (0.1%–).

מדד דצמבר צפוי לשקף בעיקר ירידה במחירי הפירות והירקות ובסעיף הדיור (שכר דירה), עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, ואת הפיחות החד בשקל לעומת הדולר.

לפי חוק בנק ישראל, היעד המרכזי של הבנק הוא שמירה על יציבות מחירים. הכלי העיקרי שיש בידיו של בנק ישראל להשגת מטרה זו הוא קביעת שיעור הריבית. יציבות מחירים מוגדרת בישראל, בהתאם להחלטת הממשלה, כאינפלציה שנתית של 1%-3%. נגיד בנק ישראל הקודם, סטנלי פישר, הבהיר כי בהחלטות הריבית הוא חותר לאמצע הטווח - יעד אינפלציה של 2%.

ירידת המחירים המוערכת, של 0.1%, פירושה שהמועצה המוניטרית של בנק ישראל, הקובעת מדי חודש את גובה הריבית במשק, החטיאה את היעד בשנה החולפת - ובגדול. לפני כמה חודשים, כשהתברר למועצה שהיעד לא יושג, הבהיר הבנק המרכזי כי מותר לו לתקופה מסוימת להחטיא את היעד שהוגדר על ידי הממשלה כיציבות מחירים, כדי לאפשר גמישות תפעולית. נשאלת השאלה מהו אורכה של "התקופה המסוימת" הזאת.

ההערכות הן שגם ב–2015 יחטיא בנק ישראל את יעד האינפלציה. לדעת כלכלנים, הבנק לא החטיא את היעד השנה במקרה, ומרבית הסיבות שהובילו לסטייה מהיעד ב–2014 קיימות גם השנה - כך שאין סיבה שהאינפלציה השנה לא תהיה דומה לזו ב–2014. התחזית הממוצעת ל–2015 היא אינפלציה של 0.6%. מחלקת המחקר של בנק ישראל, לעומת זאת, צופה כי האינפלציה השנה תהיה 1.1% - מעט מעל הגבול התחתון של יעד האינפלציה הממשלתי.

בפעמיים הקודמות שבהן נרשם בישראל מדד שנתי שלילי, הסיבה העיקרית לכך היתה סעיף הדיור (שכר הדירה). הפעם, הסיבה למדד השלילי היא רוחבית, כלומר ירידה במרבית סעיפי המשנה של מדד המחירים לצרכן לעומת 2013, ואילו סעיף הדיור דווקא משך את המדד כלפי מעלה ב–2014.

מדוע המחירים במשק אינם עולים, למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית ב–2014? התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע, שיהיו קיימים גם השנה. בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות, ובראשן הנפט; התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון, שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של השנה.

בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד. הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש פעימות שוות, מ–1% ל–0.25% - שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל - אך ללא הועיל. בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–2015 ידחוף את האינפלציה לאזור תחום היעד של הממשלה, אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק. לדעתם, בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים, כנראה חריגים, כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של 1%–3%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#