עייפותם של משרדי הממשלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עייפותם של משרדי הממשלה

יש קשר ישיר בין עצימת העין של משרדי הממשלה והתכופפותם בפני אינטרסים חזקים לפרשת ישראל ביתנו

12תגובות

לפני פחות משנתיים, כאשר יאיר שמיר מונה לשר החקלאות ולצדו מונה רמי כהן למנכ"ל, נתלו בשניים תקוות רבות. בראשונה זה שנים עמד בראש המשרד צמד שאינו חלק מההתיישבות העובדת ואינו משרת את האינטרסים שלה. סוף סוף נפתחה האפשרות לרפורמות מבניות במשרד החקלאות, שהוא מהמשרדים העבשים ביותר בממשלה.

הצמד שמיר את כהן אכן החל את דרכו בתנופה והוביל מתקפה מקצועית ראויה על מוקדי הכוח של הלובי החקלאי - מועצות הייצור החקלאיות, שהן כר נרחב למינויים של אנשי שלומנו ולקרטלים של ענפים חקלאיים שלמים. בשלב ראשון החליטה ההנהגה החדשה של משרד החקלאות לפרק את אחת ממועצות הייצור הבעייתיות ביותר, מועצת הדבש, שהפעילה את קרטל ייצור הדבש בישראל. בשלב שני החליטה ההנהגה החדשה לבחון, בראשונה אי־פעם, את נחיצותן של מועצות הייצור, והמחלקה הכלכלית של משרד החקלאות התבקשה להכין דו"ח המשווה את פעילות המועצות החקלאיות בישראל למקבילותיהן בעולם.

אמיל סלמן

הדו"ח של המחלקה הכלכלית של המשרד חשף, כמובן, שלמועצות החקלאיות בישראל אין אח ורע בעולם - לא בחובה המוטלת על החקלאים להיות חברים בהן (המועצות החקלאיות בעולם נבחרות בידי החקלאים בבחירות דמוקרטיות), ולא ביכולתן לקרטל ענפים שלמים סתם כי כך מתאים ונוח לחקלאים (ולעזאזל יוקר המחיה בישראל).

אלא שחרף הממצאים החד־משמעיים של הדו"ח והמלצותיו לערוך שינויים מרחיקי לכת במבנה המועצות החקלאיות בישראל ברוח השיטות הנהוגות בעולם, הדו"ח נקבר במגירות המנכ"ל והשר. בשלב כלשהו, בין כניסת שמיר ורמי כהן למשרד לפרסום הדו"ח, רוח הקרב שאחזה בשניים פסה. ואולי נכון יותר שרוח הקרב שאחזה במנכ"ל רמי כהן היא שפסה - שמיר נתפש במשרד כשר לא דומיננטי, וכמי שהותיר את מלאכת ניהול המשרד למנכ"ל. אפשר רק לתמוה על סמיכות האירועים - אובדן רוח הקרב של רמי כהן נגד המועצות החקלאיות, והמינוי של בתה של פאינה קירשנבאום לתפקיד נוח במועצת הבקר — ולשאול אם רק מקריות היא שהאירועים התרחשו בסמיכות זה לזה.

אוליבייה פיטוסי

כך או כך, מערומיו של משרד החקלאות נחשפו בפרשה הזאת שוב: שוב התברר כי אין כל חוט שדרה מקצועי למשרד, וכי גם כאשר קיימת המלצה מקצועית חד־משמעית למדיניות מסוימת (שינוי מבני של המועצות החקלאיות), אינטרסים שונים ומשונים במשרד גורמים להמלצה הזאת להתמסמס, ואין שום גורם מקצועי במשרד שיכול למחות או להביא לשינוי ההחלטה.

משרד החקלאות הוא ככל הנראה דוגמה קיצונית למשרד שרגיל כבר שנים להתנהל מחוץ לפסי המקצועיות, ולהכפיף את שיקול הדעת המקצועי של פקידיו לשיקול הדעת של השר, המנכ"ל או לובי חקלאי זה או אחר. לצדו של משרד החקלאות אפשר לחשוב גם על משרד האנרגיה, שגם חוט השדרה המקצועי שלו בכל הקשור לפיקוח על מוקדי הכוח הגדולים במשק האנרגיה - ברוני הגז הטבעי, חברת החשמל - נשבר מזמן. משרד האנרגיה לא היה כוח מוביל בשום רפורמה משמעותית בתחום האנרגיה בשנים האחרונות. להפך, הוא היה בעיקר כוח בולם, וזאת אף שתחום האנרגיה נהפך למוקד מרכזי של מאבקי כוח ודרישות לרפורמות מבניות. מכל הבחינות, גם משרד האנרגיה מתפקד כראש לובי - של חברת החשמל, מקורות וברוני הגז הטבעי - ולא כנציג ציבור.

עופר וקנין

הבינוניות של משרדי הממשלה, שנכנעים לאינטרסים החזקים המקיפים אותם - רצונם של השר או המנכ"ל, מוקדי כוח שונים שהמשרד מפקח עליהם - ומעדיפים לשרת אותם במקום את האינטרס הציבורי, היא רעה חולה. אפשר בהקשר הזה להזכיר גם משרדים חזקים, עם כוח אדם איכותי וגאווה מקצועית, שנכנעים לא פעם לבינוניות הזאת.

כך למשל משרד הבריאות, שנשלט במידה רבה בידי מנהלי בתי החולים הגדולים, ולכן נכשל כל השנים בהטלת פיקוח אפקטיבי עליהם (בדיוק מהסיבה הזאת הוצא הפיקוח מידי משרד הבריאות והועבר לרשות האשפוז החדשה). וכך למשל משרד החינוך, שבמשך שנים שירת את השוחד שהעבירה המערכת הפוליטית למפלגות החרדיות באמצעות מימון מוסדות החינוך החרדיים. המשרד העביר מיליארדי שקלים למוסדות החינוך החרדיים, תוך העלמת עין מכך שהמוסדות הללו עוברים על החוק באי־עמידה בחובת לימודי הליבה. הפקידות המקצועית במשרד החינוך ידעה, כמובן, שהחרדים עוברים על החוק ואינם מלמדים ליבה — החוק התנה את העברת התקציבים בלימודי ליבה — אבל היא גם ידעה שהמערכת הפוליטית מצפה שהכספים יעברו, ולכן המשרד, בכוונת מכוון, נמנע מלפקח על בתי הספר החרדיים ולבדוק את לימודי הליבה בקרבם.

יש קשר ישיר בין עצימת העין של משרדי הממשלה, וההתכופפות בפני אינטרסים חזקים, לבין פרשת ישראל ביתנו. משרדי הממשלה ככלל הם משרדים נקיים — עד כה לא שורבב שמו של אף פקיד ציבור בפרשה (פרט לרמי כהן, שהוא מינוי פוליטי) — אבל לעתים קרובות הם גם חלשים ולא מקצועיים, ורגילים יותר מדי להסתכל לצד האחר ולא לעשות צרות.

משרדי הממשלה גם רגילים לקיצורי הדרך הנוחים להם — למשל, הם מתרגלים לעבוד עם גוף מקצועי מוכר להם, ובמשך שנים ממשיכים להעביר לו כספי תקציב בלי פיקוח ובלי לחשוף אותו למכרז חדש. הם מתרגלים גם לכך שאמות המידה בתקנות התמיכה, וגם בפטורים ממכרז, נתפרות לא פעם למידותיו של גוף יחיד — שוב, גוף מקצועי שנוח להם לעבוד איתו — וכך יוצרים הטיה ברורה לטובתו של אותו גוף, בניגוד למה שהנהלים אמורים היו לחייב.

תומר אפלבאום

קיצורי הדרך הללו הם חוסר מקצוענות, שבה לוקים כל הדרגים במשרדי הממשלה, החל בפקידים המקצועיים וכלה בשומרי הסף — היועצים המשפטיים והחשבים. במקרה הנפוץ, חוסר המקצוענות הזה מוביל לבינוניות, ולשירות ציבורי באיכות ירודה. במקרה הרע, חוסר המקצוענות הזה מנוצל בידי גורמים מושחתים כדי לעשות לביתם. זה, על פי החשדות, מה שעשו הבכירים בפרשת ישראל ביתנו, אבל חוסר המקצוענות הבסיסי של משרדי הממשלה והעייפות של הדרגים המקצועיים הם שאיפשרו לכך לקרות.

הגיע הזמן שהעייפות של משרדי הממשלה תעלה על ראש שמחתנו. שיפור משרדי הממשלה הוא משימה לאומית ראשונה במעלה, גם כדי שפרשות שחיתות כמו זו לכאורה שנחשפה בפרשת ישראל ביתנו לא יוכלו להתרחש, אבל בעיקר כדי לשפר את השירות הציבורי במדינת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#