עוזרים ליד 
הנעלמה לעבוד - כללי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עשור לעיתון TheMarker

עוזרים ליד 
הנעלמה לעבוד

עלינו להסתפק בדיווח ובניתוח? אנחנו חשים חובה להרחיב את מנעד התפקידים שלנו

5תגובות

הכותרת הראשית בגיליונו הראשון של העיתון שאתם מחזיקים כעת, שראה אור לפני עשר שנים, עסקה בהפרטה של בנק דיסקונט. "יומו הגדול של ברונפמן: צ'ק מתאים — ודיסקונט שלו", נכתב שם (ראו משמאל). הכותרת פורסמה ביום שבו מתיו ברונפמן נדרש להגיש הצעה לרכישת הבנק.

עשר שנים חלפו מאז, ונדמה שאם היינו נדרשים לנסח מחדש את הכותרת, היה אפשר להציע גרסה שונה מעט. נניח, משהו כמו "ברונפמן עומד להשתלט על בנק דיסקונט — מה ייצא לנו מזה?"

הכותרת הזאת משקפת יותר את רוח התקופה הנוכחית, מפני שההישג של ברונפמן אינו יכול להיבחן במנותק מהשאלה אם זהו הישג גם עבור כלל הציבור. נכון שעל פי עקרון היד הנעלמה של הכלכלן הסקוטי אדם סמית, ברונפמן היה אמור לעשות טוב לעצמו, ועל הדרך גם לנו — אבל מאז הלך סמית לעולמו ב–1790 התגלו כמה וכמה מקרים שבהם היה צריך לעזור קצת לעיקרון הזה לעבוד.

כיום אנחנו יודעים בדיוק מה קרה בבנק בעשור הזה — לא כלום. מיקומו היחסי במערכת הבנקאות לא השתפר, והוא נותר הבנק הכי לא יעיל בה. מנהלים באו והתחלפו, וניתנה לנו ההוכחה לכך שהפרטה אינה מהלך משמעותי כל עוד התשתית התחרותית והמבנית של הענף הרלוונטי נותרת בעינה.

רפורמות, הפרטות, החלטות מאקרו־כלכליות ותקציביות, מהלכים עסקיים כמו רכישות ומיזוגים, תגליות גז, תמריצים ממשלתיים והחלטות מיסוי — כולם נבחנים אצלנו ביחס לתרומתם לאינטרס הציבורי הרחב. לא תמיד קל לזהות היכן בדיוק ממוקם האינטרס הציבורי. לא מעט פעמים יש התנגשות בין אינטרסים ציבוריים שונים, שצריך למצוא את נקודת האיזון ביניהם. זה בוודאי לא פשוט למי שמקבל החלטות, אבל אנחנו כאן כדי לעזור.

יש מי שיאמר שעלינו להסתפק בדיווח ובניתוח, ושהעולם יסתדר בלעדינו, אבל אנחנו מעדיפים להרחיב את מנעד התפקידים שלנו. כשאנחנו פוגשים מקבלי החלטות למיניהם שמנסים לנווט את דרכם בסבך האינטרסים וקבוצות הלחץ האימתניות כאן ובנבכי שיטה פוליטית עקומה, ברור לנו שהתפקיד הציבורי שלנו חייב לחרוג מדיווח וניתוח.

לעתים שואלים אותנו כיצד מתקבלת ההחלטה מה לדחוף, מה לקדם ומה לבקר, ואם מתקיימות אצלנו ישיבות מערכת שבהן אנו מחליטים אם להיות בעד או נגד משהו. האמת פשוטה יותר. אם נבחן את כל המאבקים שהעיתון הזה תומך בהם, קל יהיה לקטלג את כולם תחת מספר מצומצם של ערכים בסיסיים שבהם אנחנו מאמינים: תחרות חופשית אמתית, לא כסיסמה, פיקוח הדוק על מוסדות פיננסיים שמנהלים כספי ציבור, שוויון הזדמנויות במערכות החינוך והבריאות ובשוק העבודה, מלחמה בשחיתות מכל סוג שהוא, עידוד יזמות וחדשנות, וטיפול באוכלוסיות חלשות או מוחלשות. אם יש תפישה ערכית בסיסית כזאת, קל יותר למצוא את הידיים והרגליים כשצצות דילמות.

המשק הישראלי צעיר יחסית, ועבר שינויים מפליגים בשניים וחצי העשורים האחרונים — במעבר מכלכלה סוציאליסטית לקפיטליסטית. המעבר לא נעשה בצורה חלקה, רחוק מכך. יש בו אינספור תופעות לוואי, שאריות וזנבות מהעבר, וגם פערים כלכליים וחברתיים שהתרחבו.

המשק ימשיך להשתנות, כפי שכל חברה עסקית תמשיך להשתנות בהתאם לאתגרים שבפניהם היא עומדת. אנחנו חשים חובה ללוות את תהליך השינוי הזה ולוודא שאינו מפיל חללים, מגדיל פערים ומערער את היסודות של הכלכלה והחברה בישראל. השתדלנו לעשות זאת בעשור האחרון, ונמשיך לעשות זאת בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#