תקציב המדינה פרוץ לשוחד: כך עובדת השיטה - ואיך סוגרים את הפירצה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב המדינה פרוץ לשוחד: כך עובדת השיטה - ואיך סוגרים את הפירצה

קירשנבאום היא אולי הגנבת לכאורה שניצלה חור, אבל קיומו של החור הוא לב הבעיה

66תגובות

ככל שהחקירה נגד בכירי ישראל ביתנו מסתעפת, וככל שמתרבות העדויות על שוחד לכאורה שנטלו בכירי המפלגה כדי להטות את כספי תקציב המדינה לגופים המשלמים להם שלמונים, כך הולך ומתחוור עומק השבר בניהול תקציב המדינה. עם כל הכבוד לח"כ פאינה קירשנבאום ובני ביתה, לא היה ביכולתה לקבל שוחד לכאורה בעבור הטיית כספי תקציב המדינה לולא היה התקציב פרוץ להטיה כזאת. קירשנבאום היא אולי הגנבת לכאורה שניצלה את החור, אבל קיומו של החור הוא לב הבעיה.

זו הפעם השנייה בתוך 20 שנה שמתברר כי תקציב המדינה פרוץ לכאורה לשוחד מצדם של בכירי ציבור. הפעם הקודמת היתה פרשת דרעי, ובעקבותיה עברו תהליכי קבלת ההחלטות בהקצאת כספי תקציב המדינה הידוק ניכר. למעשה, כבר 20 שנה - מאז פרשת דרעי - עוסקים משרדי המשפטים והאוצר בהידוק הנהלים ובסגירת פרצות. סגירת פרצות אחרונה כזאת היתה רק השנה, עם פרסום נוהל התמיכות (הקצאת תקציבי מדינה לתמיכה בעמותות) החדש של שר האוצר. העובדה שגם אחרי 20 שנה של הידוק הליכים כזה התקציב נותר פרוץ צריכה אפוא להרעיד את אמות הספים במשרדי האוצר והמשפטים.

עד עכשיו הסברה הרווחת היתה כי הפרצות שבהן השתמשו בכירי ישראל ביתנו היו בסעיפים שנמצאים בשולי תקציב המדינה - כספי התמיכות בעמותות, הדילים הפוליטיים בכנסת והכספים הקואליציוניים. ואולם, ככל שהחקירה מתרחבת גובר החשש שגם הליכי ההקצאה המרכזיים של תקציב המדינה - הליכי ההתקשרויות של המדינה עם גופים חיצוניים, שמבצעים בעבורה עבודות שונות - עלולים להתברר כפרוצים.

דודו בכר

כוחה של שקיפות

כל ההתקשרויות של תקציב המדינה נעשות באמצעות מכרזים. כך, אם משרד הרווחה - וזו דוגמה בלבד, המשרד כמובן אינו חשוד במסגרת פרשת ישראל ביתנו - רוצה להעסיק עמותות שיטפלו בעבורו בנוער מצוקה, הוא מפרסם מכרז, מבהיר מהן דרישותיו לטיפול בנוער במצוקה, ומזמין עמותות רלוונטיות להגיש הצעות במכרז. בסופו של ההליך ייבחרו עמותה אחת או יותר לטפל בנוער במצוקה בתקצוב של המדינה.

ועדות המכרזים מנוהלות בידי המשרדים המקצועיים. הן מתבססות על דרגי המקצוע במשרד הרלוונטי - המנכ"ל והפקיד האחראי על הטיפול בנוער במצוקה במשרד הרווחה, שמגדיר את מאפייני המכרז, וכן על שומרי הסף של המשרד - נציגי היועץ המשפטי והחשב במשרד. אם כל הדרגים הרלוונטיים במשרד עובדים כהלכה, ההליך הזה אמור להיות שקוף, שוויוני, מקצועי וחסום להטיות.

אבל מה אם לא כל הדרגים המקצועיים עובדים כהלכה? למשל, אם מנכ"ל המשרד יבקש להוסיף למכרז את הקריטריון של "מסוגלות" - קרי, איזו עמותה מסוגלת לטפל בנוער במצוקה. מדובר בקריטריון עמום, הנתון לשיקול דעת ויכול לאפשר למנכ"ל לפסול את כל העמותות הניגשות למכרז פרט לאחת. באותה מידה ניתן להוסיף למכרז קריטריון סף, נניח של היקף פעילות, שרק עמותות בודדות מסוגלות לצלוח אותו. האם שומרי הסף במשרדי הממשלה יהיו מספיק מקצועיים וערניים כדי לזהות מכרזים מוטים כגון אלה?

הפנינו את השאלה הזאת למשרד האוצר, ושם הודו כי היכולת לזהות מכרזים מוטים תלויה ביכולת המקצועית של גורמי המשרד הרלוונטי. עם זאת, במשרד האוצר תולים תקוות רבות בשקיפות: מאז 2009, כל מכרזי המדינה מתפרסמים באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה, והתקווה היא שאם יש מכרז עם קריטריונים תפורים, הרי ש"פיקוח השוק" יחשוף זאת. גופים מתחרים, שיחושו מקופחים בידי קריטריונים מפלים, יתלוננו על כך בבית המשפט, אצל החשב הכללי או בתקשורת.

פיקוח השוק, או כוחה של השקיפות, הוא גם המענה העיקרי שהמדינה נסמכת עליו בתחום הרגיש יותר של פטור ממכרזים. מדי שנה מתקשרת המדינה במיליארדי שקלים עם גופים פרטיים בהליך של פטור ממכרז. משמע, המדינה בוחרת להעביר תקציב לגוף פרטי אחד. הקשר הישיר בין תקציב המדינה ובין גוף פרטי אחד, שהתקציב מובטח לו מראש, הוא בדיוק הפרצה שעלולה לעודד ניסיון לשחד פקידי ציבור ונבחרי ציבור. מהסיבה הזאת, הפטור ממכרזים אמור להיות מנוהל בדרך קפדנית ביותר.

ראשית, על הפטור ממכרז מחליטה ועדת המכרזים של המשרד, כאשר ליועץ המשפטי ולחשב המשרד יש זכות וטו על ההצעה. שנית, הפטור ממכרז מתקבל רק על סמך חוות דעת של הגורם המקצועי במשרד, המנמק מדוע יש הצדקה לפטור ממכרז. שלישית, חוות הדעת המקצועית מתפרסמת ברבים, באתר האינטרנט של המשרד, כדי שגופים מתחרים יוכלו לערור עליה בפני ועדת הפטור. רק לאחר שמיעת התנגדויות מעין אלה קובעת ועדת המכרזים אם הפטור ממכרז תקף.

נוסף על כך, החוק מפרט עילות לפטור ממכרז. יש יותר מ–30 עילות כאלה. הנפוצות שבהן הן התקשרות המשך (פרויקט שנתקל בקשיים, ולכן יש צורך להרחיב את ההתקשרות עם הקבלן המבצע מעבר למה שהוחלט במכרז המקורי שבו זכה), ביטחון המדינה (התקשרות ביטחונית מסווגת), פרויקט משותף עם עמותה תורמת (העמותה יוזמת ותורמת את מחצית תקציב הפרויקט, המדינה מצטרפת עם המחצית השנייה של התקציב), וכן ספק יחיד.

העילה האחרונה נתונה לפרשנויות, ולכן המדינה מסתמכת על פרסום ברבים של הפטור ממכרז, כדי שאם יש ספקים נוספים שיכולים להתחרות בו, הם ימהרו להודיע על כך למדינה. באותה מידה קיימת גם העילה של התקשרות עם בעל מקצוע מומחה - רואי חשבון למשל, שמבצעים ביקורות בעבור המדינה - שבגינה מחויבת המדינה להקים מאגר מומחים כזה, ולשלוף בכל פעם רואי חשבון מסוימים בדרך של רוטציה או בדרך של מכרז פנימי בין כמה שמות הרשומים במאגר.

פטורים ממכרז בסכומים גבוהים מאוד עוברים לאישור של ועדת הפטור המרכזית של החשב הכללי באוצר. לעומתם, הפטורים השגרתיים יותר, המנוהלים בידי המשרדים המקצועיים, עם בקרה של חשב המשרד אך ללא בקרה של החשב הכללי באוצר, הם אלה שמעוררים את עיקר הדאגה. לכן קבעה המדינה החל ב–2009 את חובת הגילוי הפומבי על הפטורים, ולכן גם בוטלו כל ההחלטות שהיו נתונות בידי פקיד בודד - שינוי במהלך חיי החוזה, מימוש אופציה וכו'. כל העברות התקציבים מהמדינה לידי גופים פרטיים, במסגרת של פטור ממכרז, מתקבלות כיום רק בידי ועדת הפטור המשרדית.

תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לפטורים ממכרז, כלומר, הודקו משמעותית בשנים האחרונות. מנגד, גם ההחלטה לרופף מעט את הבקרה על הפטורים ממכרז, ולהעביר את ההחלטה לסמכות המשרדים המקצועיים, התקבלה בהכרה מלאה במטרה להגדיל את הגמישות של המשרדים, להקטין ביורוקרטיה ממשלתית, ולקשור בין הסמכות לאחריות של המשרד הרלוונטי. לא כל החלטת פטור צריכה להגיע לחשב הכללי. האם העברת הסמכות למשרדי הממשלה, תוך יצירת הקשר בין סמכות לאחריות, הצדיקה את עצמה? פרשת ישראל ביתנו תוכל אולי לשפוך על כך אור חדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#