מימון גרעיני הבית היהודי בגוש דן: "לו היה מדובר במוסדות חרדיים - מישהו כבר היה בכלא" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מימון גרעיני הבית היהודי בגוש דן: "לו היה מדובר במוסדות חרדיים - מישהו כבר היה בכלא"

המימון שנתן החטיבה להתיישבות לגרעינים תורניים וישיבות במרכז נידון בוועדה לביקורת המדינה ■ כשישבה בקואליציה, יש עתיד תמכה במימון

59תגובות

הרבה לפני פשיטת חוקרי יחידת המשטרה להב 433 על משרדי החטיבה להתיישבות השבוע, כבר התכנסה ועדת הביקורת של הכנסת באוקטובר על מנת לדון בממצאים המטרידים שהעלה התחקיר של מכון המולד מחקר "מולד" על אופן הזרמת הכספים של החטיבה לגרעינים התורניים, שאת ממצאיו פרסם היום TheMarker, בנוכחות נציגות רחבה של אנשי משרד מבקר המדינה.

הממצאים מעלים כי באמצעות החטיבה להתיישבות מימן משרד הבינוי עשרות גרעינים תורניים הפועלים במרכז הארץ, בהם הרצליה, רמת השרון ואף רמת אביב ג', וכן ישיבות הסדר הפועלות במרכז, זאת בעוד החטיבה על פי תפקידה המוצהר אמונה על סיוע בהתיישבות באזורי הפריפריה ויו"ש. כמו כן נמצא כי רבים מהגופים המתוקצבים קשורים לגופים בכירים בבית היהודי, וכי בשניים מהמקרים אף ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, איש המפד"ל הוותיק אברהם דובדבני.

אמיל סלמן

את הדיון בוועדת הביקורת יזמו חברי ועדת הכספים, ח"כ סתיו שפיר (העבודה) וח"כ משה גפני (יהדות התורה) ואליו זומנו גם ראשי החטיבה להתיישבות - בהם יו"ר החטיבה דני קריצ'מן והמנכ"ל ירון בן עזרא - שניהם אנשי ישראל ביתנו. עיון בפרוטוקול מלמד על דיון סוער, שבו ניסו שפיר וגפני להציג את הנתונים, כשאנשי החטיבה הנוכחים, יחד עם חברות הכנסת אורית סטרוק ואיילת שקד מהבית היהודי, קוטעים את הדברים שוב ושוב בדברי ביניים, כולל קריאה של המנכ"ל בן עזרא לעבר שפיר: "חכי שנוריד לך את החסינות". מנגד קרא גפני כלפי הח"כים של הבית היהודי: "לו היה מדובר במימון מוסדות חרדיים מישהו כבר מזמן היה הולך לכלא".

הדיון בוועדה לביקורת המדינה נערך בעקבות שורה של דיונים סוערים בוועדת הכספים על העברות תקציביות חסרות שקיפות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לפעילות החטיבה. לפני כשבועיים נערך הדיון האחרון בנושא, שבו, ולא בפעם הראשונה, הורה יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, על הרחקתה מהדיון של ח"כ סתיו שפיר, שמחתה על כך שהח"כים נדרשים להצביע בלי שיש להם מושג איזה שימוש ייעשה בסופו של דבר בכסף.

יש לציין כי חוסר השקיפות נובע ממעמדה המיוחד של החטיבה להתיישבות שהפך אותה לאחד הגופים רבי העוצמה ומחוסרי השקיפות, בכל הקשור לפעולות שעניינן התיישבות. ארגונית, מדובר בזרוע של ההסתדרות הציונית העולמית, גוף שאינו ממשלתי, ולכן אינו כפוף לחוק חופש המידע כמו משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. עם זאת, פעילותה מתבססת על תקציב המגיע במלואו מהמדינה בהתאם להחלטות ממשלת ישראל.

קביעתה של החטיבה להתיישבות כאחד הצינורות המרכזיים להעברת תמיכות לגרעיני התיישבות נקבעה במסגרת החלטה 741 שקיבל קבינט הדיור בספטמבר 2013 , תחת הכותרת: "תוכנית אסטרטגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות". במסגרת החלטה זו נקבע כי "משרד הבינוי יסייע לקבוצות התיישבות במרחב העירוני באמצעות הקמת גרעיני התיישבות חדשים". עוד הוחלט כי הכסף יועבר לגרעינים על ידי החטיבה להתיישבות, כי משרדי הבינוי והנגב והגליל יישאו במשותף בעלות, שנקבעה על 110 מיליון שקל ל-2014-2013 , וכן יחליטו יחד אילו גרעינים לתקצב.

אמנם נוסח ההחלטה לא חייב כי הגרעינים שיהיו תחת אחריות משרד הבינוי להיות בגליל ובנגב דווקא, אך ספק אם אפילו יו"ר הקבינט, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, תיאר לעצמו שכשר הבינוי מדבר על "התיישבות במרחב העירוני" - הוא מתכוון, בין היתר, לשכונת מגוריו רמת אביב ג', הרצליה או רמת השרון. יש לציין כי בעוד ששפיר, גפני, או אפילו חברי הכנסת אלעזר שטרן ועמרם מצנע מ"התנועה" שישבה בקואליציה התנגדו להעברות הכספים הללו, הקפידו נציגי יש עתיד בוועדת הכספים לתמוך באופן אדוק בהעברות הכספים, כל עוד ישבו בקואליציה.

שפיר עסקה בקמפיין לחשיפת הוצאות החטיבה להתיישבות במהלכה של כל השנה האחרונה, ופעם אחר פעם בדיוני ועדת הכספים דרשה מנציגי החטיבה לחשוף את השימושים המתוכננים במאות מיליוני השקלים המועברים אליהם - ופעם אחר פעם, סירבו בחטיבה לספק לח"כים את תוכנית העבודה.

"החטיבה לא כפופה לחוק חופש המידע, תקציב התמיכות שלה לא מפורסם ואם יו"ר ועדת הכספים לא לוחץ, היא לא מרגישה מחויבת להסביר לאן היא מעבירה את כספי הציבור שהיא מקבלת", אומרת שפיר. "אמרתי להם: 'אתם רוצים שנאשר את ההעברה, תגידו לנו מה אתם מתכוונים לעשות עם הכסף'. התגובה המיידית היתה התקפה. 'אנחנו מפתחים את הפריפריה, את באת מהמחאה החברתית, איך את מעזה לבוא עם השאלות האלה'. שאלתי אותם מדוע, אם אתם גאים במה שהם עושים, אתם לא רוצים לספר לנו איפה ומה אתם בונים. מי שמסתיר מידע מהציבור, כנראה שיש לו מה להתבייש".

לדברי שפיר, החטיבה להתיישבות היא רק אחד מצינורות התקצוב הנסתרים שבהם משתמש הימין הדתי כדי לתקצב את הגרעינים התורניים. כך, למשל, לפני כשבועיים נערך דיון בוועדה בהעברת כמה מיליוני שקלים לסעיף הנוגע לשיקום שכונות של משרד הבינוי, שגם הוא התברר בהמשך כשם קוד להעברות תקציביות שמגיעות, בין היתר, לגרעינים תורניים.

אמיל סלמן

ניסיונותיה של שרת המשפטים עד לא מזמן, ציפי לבני, להחיל את תקנות חופש המידע על החטיבה להתיישבות, נתקלו במכשול בלתי עביר בדמות יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, שאף הסביר במהלך אחד הדיונים כי אין בכוונתו להעלות היוזמה לאישור הוועדה, שכן החטיבה עוסקת רבות בבנייה ביהודה ושומרון והפיכת פעילותה לשקופה עשויה לגרור פניות לבג"ץ. ואולם ייתכן שאפילו ח"כ רותם לא היה מודע כי עשרות מיליוני שקלים מתקציב החטיבה מועברים מדי שנה למטרות שבינן להתיישבות אין כל קשר.

ניתוח של תקציב החטיבה, שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת לקראת הישיבה, העלה כי בכל אחת משלוש השנים האחרונות היה בסיס התקציב שלה עשרות מיליוני שקלים בלבד, אך לאורך השנה, על רקע העברות תקציביות חוזרות ונשנות ממשרדים אחרים, הוגדל תקציב החטיבה במאות אחוזים. לפי ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב-2012 קפץ תקציב החטיבה מ-77.7 ל-458 מיליון שקל (גידול של כ-590%); ב-2013 גדל תקציב החטיבה מ-82.8 ל-653.5 מיליון שקל (790%); ואילו ב-2014 נשבר השיא עם גידול של קרוב ל-1,000% בתקציב הביצוע העומד על כחצי מילארד שקל, לעומת בסיס תקציב מצומק של 52.8 מיליון.

עוד עלה מהניתוח כי מי שנהנה מעיקר הגידול התקציבי הם "מרחב מרכז" - כלומר יהודה ושומרון והר חברון, שב-2013 היה שיעור הגידול בתקציביהם 2,300%, ו-2,500%, בהתאמה. מרחבי הצפון והדרום - הגליל והנגב, בהתאמה, הגדילו תקציביהם בשיעור נמוך משמעותית. ואכן, לפי נתוני דו"ח מולד, נכון ליוני זכו היישובים שמעבר לקו הירוק ב-74% מהתמיכות שהועברו לרשויות המקומיות, כשבית אל לבדה זוכה בתמיכה של 51.5 מיליון שקל - יותר מכל יישובי הגליל והנגב גם יחד (49.5 מיליון שקל)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#