מה בדיוק עושים בקק"ל רנית קירשנבאום וחתנה של פאינה קירשנבאום? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה בדיוק עושים בקק"ל רנית קירשנבאום וחתנה של פאינה קירשנבאום?

חור שחור במסווה של ציונות: כך מנהלת קק"ל מיליארדים ללא פיקוח ציבורי

74תגובות

רנית קירשנבאום, בתה של סגנית שר הפנים, ח"כ פאינה קירשנבאום, עובדת בקרן קיימת לישראל (קק"ל). קירשנבאום מחזיקה בתואר "ממונה על פיתוח פרויקטים כלכליים במכלול לפיתוח כלכלי".

לפי דוברת קק"ל, בתפקידה אחראית קירשנבאום הצעירה על "ניתוח מיזמים במישור הפיננסי הכלכלי, נושא פיצוי ההשבה ביערות, ניתוח כלכלי של מטעים, תפוקת העץ והגזם ביערות לרבות שינוע, ובדיקת היתכנות למיזמים כלכליים אופציונליים". כל זאת בחטיבת מכלול החדשה, שעוסקת "בהסדרת השימושים העסקיים במקרקעי קק"ל".

מתוך עמוד הפייסבוק רנית קירשנבאום

החטיבה הזאת, אגב, קלטה הרבה מאוד עובדים חדשים בשנים האחרונות. דוברת קק"ל הקפידה להדגיש את הרקע המקצועי של קירשנבאום - תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במינהל עסקים ו"ניסיון מוכח (שלא פורט; מ"א) בחברות ממשלתיות".

לא רק רנית קירשנבאום עובדת בקק"ל. גם לרם פרנק, שנשוי לבת אחרת של פאינה קירשנבאום, יש תפקיד חדש שם. פרנק, לדברי דוברת קק"ל, משמש רכז "למיזם הציוני המשותף לקק"ל ולשומר החדש, שמטרתו הטמעת ערכים ציוניים בקרב בני נוער וחיילים משוחררים". מדוע יש צורך ברכז שיעבוד עם עמותה קטנה כדוגמת השומר החדש? דוברת קק"ל הסבירה זאת ב"צורך מערכתי, בהתאם לצורכי מרחב צפון בקק"ל".

במענה לפניית TheMarker הסבירה דוברת קק"ל כי עובדי קק"ל נבחרים כולם במכרזים, בדרך דומה לזו שבה נבחרים עובדי המדינה - קודם מכרזים פנימיים, ובהמשך מכרז חיצוני. כלומר, העובדים מתמנים בדרך תקינה ופומבית. זה מוביל למסקנה כי העובדה ששני בני משפחה קרובים של ח"כ קירשנבאום - שנחקרת בימים אלה בחשד לקבלת שוחד אישי בתמורה להטיית כספי תקציב המדינה לגופים שונים - התחילו להיות מועסקים באחרונה בידי קק"ל, היא מקרית בהחלט.

בהתאם, נראה כי אך מקרה הוא ששמה של קק"ל ממשיך לעלות בהקשר של רבים מהגופים הנחקרים כיום בנוגע לחשדות לשחיתות בישראל ביתנו - המועצה האזורית תמר, המועצה האזורית שומרון ועמותת איילים. גופים אלה, שנחקרו בחשד לתשלום שוחד לפאינה קירשנבאום, קיבלו תקציבים מקק"ל בשנים האחרונות.

וכמובן, זה אך מקרי שהמפלגה שהובילה את המאבק בהעברת כספי קק"ל לידי משרד האוצר ובחשיפת קק"ל לביקורת ציבורית היתה ישראל ביתנו, לרבות מעורבות אישית של אביגדור ליברמן בהגנה על האינטרסים של קק"ל.

אליהו הרשקוביץ

מעמד של עב"ם

המקריות הזו, שנוטה לחזור על עצמה, מחייבת הבהרה. קק"ל אינה נחקרת כיום בידי המשטרה - אף שרנית קירשנבאום היתה בין העצורים - בין השאר, מאחר שהיא אינה יכולה להיחקר. הדגם החשוד של העברת כספי תקציב בתמורה לאתנן אישי לנבחר הציבור מטעם ישראל ביתנו שדאג להעברת הכסף, אינו תופס במקרה של קק"ל, שאינה מקבלת תקציב מהמדינה.

במקום זאת, קק"ל מקבלת מדי שנה כמיליארד שקל, אמנם כהעברה מהמדינה - אבל כתמורה למכירת קרקעות של קק"ל על ידי המדינה. מאז שנות ה–60, קרקעות קק"ל מנוהלות כחבילה אחת יחד עם קרקעות המדינה, וקק"ל רק מקבלת מהמדינה את ההכנסות בגין מכירת הקרקעות.

העובדה שקק"ל אינה מקבלת תקציבים מהמדינה סייעה לה לזכות במעמד העב"ם שלה. קרקעות קק"ל מנוהלות ביחד עם קרקעות המדינה. השימוש בקרקעות נעשה רק למטרות ציבוריות שהמדינה בוחרת. הכספים המתקבלים תמורת הקרקעות מועברים גם הם למטרות ציבוריות כמו ייעור ופיתוח השטחים הפתוחים בישראל.

גם הניהול של קק"ל הוא ציבורי לחלוטין - דירקטוריון קק"ל מורכב מנציגי המפלגות בכנסת ובקונגרס היהודי, לפי מפתח פוליטי. מנהלי קק"ל נבחרים גם הם על פי מפתח פוליטי. במהלך השנים קק"ל אפילו קיבלה סמכויות שלטוניות מהמדינה - חלק מפקידיה החזיקו בסמכויות של פקיד יער, והיא נהנית ממעמד של רשות מקומית לעניין פקודת הקרקעות.

למעשה, כל נכסיה של קק"ל הם ציבוריים: קרקעותיה נקנו בכספי תרומות העם היהודי, וחלקן הועברו לידיה על ידי המדינה עם הקמתה. אין מחלוקת שמעמדה ההיסטורי של קק"ל נבע מהיותה חלק מהמוסדות הלאומיים - כלומר גוף ציוני ציבורי לכל דבר.

קק"ל מנופפת במעמדה הלאומי כשהיא מגייסת תרומות מיהודי העולם; אבל המעמד הציבורי־לאומי מתאייד לו כשקק"ל נדרשת לבקרה ולשקיפות ציבורית. או אז טוענת קק"ל שהיא חברה פרטית, שלמדינה אין כל זכות עליה.

מוטי מילרוד

שימו לב: קק"ל אינה מפרסמת דו"חות כספיים, ולכן כלל לא ידוע כיצד היא מחלקת את מיליארדי השקלים שקיבלה לאורך שנים מהמדינה בתמורה למכירת קרקעותיה. קק"ל אינה כפופה לביקורת חשבות המדינה וגם לא לביקורת מבקר המדינה - רק עתה היא התירה למבקר המדינה להתחיל בביקורת בתחום צר אחד של פעילותה. קק"ל כמובן אינה כפופה גם לחוק חופש המידע. קק"ל למעשה אינה כפופה לדבר. היא גוף פוליטי, המגלגל מיליארד שקל של כספים שהם במהותם כספים ציבוריים לכל דבר, אך איש אינו יודע מה נעשה בתוכה ומה נעשה בכספיה.

הביקורת היחידה שקק"ל כפופה לה היא פנימית - של מבקר פנים של קק"ל, ומבקר הפנים של המוסדות הלאומיים. עבור גוף שמנהל מיליארדי שקלים בשנה, לשימושים ציבוריים, ונשלט באופן מלא על ידי קומץ פוליטיקאים - אין ספק שהביקורת הזאת אינה ראויה.

"למרות ההיבט הציבורי המהותי של פעילותה", כתב על קק"ל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, "כמעט ואין פיקוח חיצוני על התנהלותה ואין גוף מדינתי המפקח על התנהלותה. הציבור אינו חשוף לדו"חות הכספיים ואין כל ערובה לכך שפעילותה משרתת בצורה מיטבית את אינטרס הציבור.

"לכך יש להוסיף את הקשר ההדוק של קק"ל למערכת הפוליטית בנושא מינויים בקק"ל. קשה לראות במנגנוני הביקורת הפנימיים כמנגנונים מספקים לאור אופי פעילותה של קק"ל, ומבנה האורגנים שלה", הוסיף ליכט.

התוצאה היא "חור שחור במסווה של ציונות". כך הגדירה שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, את קק"ל בישיבה סוערת של ועדת השרים לחקיקה במאי 2014, שבה נדחתה הצעת החוק של לבני להכפיף את קק"ל לביקורת מבקר המדינה. השרים הנכבדים, בראשות שר הפנים דאז גדעון סער, דחו את הצעת החוק בשל הצעת פשרה של ראש הממשלה. בנימין נתניהו הציע כי יוקם צוות משותף עם קק"ל, בראשות מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, שיגיע להסכמה עם קק"ל על ביקורת בה.

אלא שהשבוע נאלצה מזכירות הממשלה להודות כי הצוות לא הצליח, כמה מפתיע, להגיע להסכמות עם קק"ל, ופוזר בלי לקבל החלטות. כך, הביקורת של מבקר המדינה על קק"ל תישאר מוגבלת ביותר.

אז אמנם הדו"חות הכספיים של קק"ל אמורים להתפרסם סוף־סוף בשנה הבאה - אחרי שמאבק אחר של החברה, למנוע את הכרזתה על ידי משרד המשפטים כחברה לתועלת הציבור, נחל כישלון.

ספק, עם זאת, אם פרסום הדו"חות ישפוך אור על חלק מהתעלומות שאופפות את קק"ל היום. למשל, מהם 22 מיליוני השקלים שמשקיעה קק"ל כל שנה ב"פרויקטים עירוניים" - שם מכובס לכספים שקק"ל מעבירה לרשויות מקומיות שונות, על פי מפתח שאיש אינו יודע מהו. למשל, מהם 48 מיליוני השקלים שמשקיעה קק"ל כל שנה בארגונים אחרים.

עמותת איילים, עמותת עזרא לעידוד עלייה של רוסים לישראל ועמותת נפש בנפש הן בין העמותות שזכו לקבל תקציבים מקק"ל במסגרת זו. חלקן, כאמור, צצו גם בחקירות המשטרה וישראל ביתנו. מהם המנגנונים בקק"ל שבחרו בהעברת הכספים לעמותות אלו דווקא, ואיזו בקרה ופיקוח יש על כך? אלה עדיין תעלומות.

בלי חשב של המדינה, בלי ביקורת של מבקר המדינה, וכשמיליארדים ממשיכים להתגלגל במחשכים, תחת ניהול פוליטי אינטרסנטי וללא שמץ של ביקורת חיצונית - לא נתפלא אם נמשיך לשמוע על בנים של, ועל עמותות מקושרות, שמקבלים תפקידים וכספים דווקא מקק"ל. ככה זה כשמשאירים את החור השחור פתוח.

מדוברת קק"ל נמסר בתגובה: "הפרויקטים העירוניים נבחרים בהתאם לשיקולי מדיניות כגון פיתוח הנגב והגליל, פיתוח הפריפריה החברתית והמצב הסוציו־אקונומי של הרשות המקומית. הפרויקטים מאושרים על ידי ועדת הפרויקטים, בהתאם לתקנון קק"ל. יש מערך של פיקוח ובקרה הנמצא דרך קבע בשטח, ומטרתו לבחון את התנהלות העבודה בפרויקטים. הדיון בתקציבי הארגונים האחרים מתקיים בהנהלה הנבחרת, שהמלצותיה עוברות לאישור ועדת הכספים של החברה, לאישור הדירקטוריון ולדיון באסיפה הכללית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#