הסוד הגדול: כך הועברו במחשכים חצי מיליארד שקל

על מה סערה ועדת הכספים בשבוע שעבר? מה הקשר לפרשת השחיתות של ישראל ביתנו? ולמה דרש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית תשובות אישיות מראש הממשלה בנמין נתניהו

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

לפני שבוע, זמן קצר לפני שנודע על החקירה נגד ראשי מפלגת ישראל ביתנו, התחוללה סערה בישיבת ועדת הכספים של הכנסת. מחוללת המהומה היתה שוב ח"כ סתיו שפיר ממפלגת העבודה, וחצי הביקורת שלה כוונו שוב נגד שניים - יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי מסיעת הבית היהודי, ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר. סיבת המהומה הפעם היתה ההעברות התקציביות הרבות של סוף השנה. לבעייתיות הרגילה של ריבוי ההעברות האלה בשבועות האחרונים של השנה נוספה הפעם הרגישות המיוחדת של תקופת בחירות.

החשד של חברי הכנסת מהאופוזיציה שמא הממשלה מנצלת את העברות סוף השנה לקניית קולות פוליטיים, זכה לאישור לכאורה לנוכח הבקשה החריגה לאשר העברה של 13 מיליון שקל לבניית מרכז מבקרים באזור התעשייה ברקן שבשטחים.

שפיר, בדרכה הלא דיפלומטית, הטיחה בסלומינסקי כי הוא שיקר כשאמר כי היועץ המשפטי לממשלה אישר את העברת הכסף בתקופת בחירות (סלומינסקי הודה בהמשך שטעה, והתנצל על כך) — ואמרה כי מדובר בהעברה תקציבית ש"מטרתה לסייע לחבריך בפריימריס". יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, עצר 
בהמשך את העברת הכספים ודרש תשובות אישיות על כך מסלומינסקי ומראש הממשלה, בנימין נתניהו.

סתיו שפירצילום: אמיל סלמן

הפתח המושחת 
היה אמור להיסגר

האירוע של מרכז המבקרים בברקן אינו קשור, ככל הידוע, לחקירות נגד ישראל ביתנו — אבל ייתכן בהחלט שהוא קצה חוט בולט לפרשה. הכסף שהיה אמור לעבור למרכז המבקרים מעלה חשד לכסף קואליציוני — והכספים הקואליציוניים משחקים, כנראה, חלק מרכזי בחשדות נגד בכירי ישראל ביתנו.

רק שיש כאן בעיה אחת: לכאורה לא אמורים להיות יותר כספים קואליציוניים, לפחות לא בצורה כזאת של העברה פרטנית לגוף מסוים. הפתח המושחת של כספים אלה לא היה אמור להתקיים יותר. במשרד האוצר, אגב, טוענים שההעברה לברקן אינה העברה קואליציונית, אלא כסף שמשרד התיירות (שנמצא בשליטת ישראל ביתנו) ביקש להעביר במסגרת תקצוב רגיל.

באוצר לפחות גאים בחסימת הפתח של ההסכמים הקואליציוניים השנה, בעקבות החלטה היסטורית של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, להכשיר את הכספים הקואליציוניים. לפיד בחר להלבין את השרץ — להכניס את הכספים הקואליציוניים באופן רשמי לתקציב המדינה, במסגרת החלטת הממשלה על אישור תקציב 2015. בכך, לכאורה, הכספים הקואליציוניים אמורים להיהפך שקופים, גלויים ופתוחים לביקורת ציבורית.

לקח מפרשת דרעי

אך לטענה כי הכספים הקואליציוניים הולבנו באמצעות שקיפות תקציבית אין אחיזה של ממש. החלטת הממשלה האמורה, אחת מעשרות החלטות שהתקבלו בערב אישור התקציב, מסתתרת תחת השם המטעה של "תגבור משרדי הממשלה".

מי שיפתח את ההחלטה (החלטה 2088), יגלה שורה של הקצאות תקציביות שהתקבלו במסגרת סיכום בין המפלגות החברות בקואליציה — למשל, 25 מיליון שקל לנושאי שנת שמיטה ושירותי דת; 25 מיליון שקל לחיזוק הזהות היהודית; 30 מיליון שקל לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון; 125 מיליון שקל למיזמים בתחומי הציונות ותחומים נוספים; 40 מיליון שקל לחיזוק השלטון 
המקומי ועוד.

בסך הכל, כוללת ההחלטה העברות בסך 530 מיליון שקל, המוקצים תחת סעיפים כלליים מאוד, שכלל לא ברור לאילו פעולות ממשלה הם מיוחסים. ההחלטה אינה כוללת גם אזכור של המפלגה שתבעה את הסעיף התקציבי והמשרד שהכסף עומד לעבור אליו. במלים אחרות, בהחלטה כולה רב הנסתר על הגלוי. שקיפות ציבורית של ממש אין כאן. ובהיעדר שקיפות, הפרצה של הכספים הקואליציוניים נראית כמכשול לפני עיוור. לפי חשדות המשטרה, העיוורים — בכירים בישראל ביתנו — אכן כשלו בה.

יתרה מכך, בשום מקום אין הסבר כיצד נקבעים הכספים הקואליציוניים, אם יש להם מסגרת כלשהי (אין להם), ואיך הם מוקצים בין המפלגות. אלה סכומי כסף שנקבעים במשא ומתן בין המפלגות, לפי רצונן הטוב ולפי כישורי המשא ומתן שלהן — וללא כל 
שקיפות ציבורית.

המגבלה היחידה היא זו של תקציב המדינה — כל כסף שמוקצה בתקציב לסעיפים קואליציוניים, יצטרכו למצוא לו מקור כספי בתקציב. המעט שידוע שנעשה כדי להסדיר את הנושא הוא האיסור שכספים קואליציוניים יופנו לכתובת ספציפית. מותר להפנות כסף קואליציוני לתחום מסוים — אבל לא לעסק ספציפי.

כך, המפלגות החרדיות יכולות להפנות כספים קואליציוניים למוסדות תורניים. במקרה כזה, התקציב יופנה למשרד החינוך, ו־ועדת התמיכות של המשרד תקצה את הכסף למוסדות תורניים שונים לפי מבחני התמיכה המקובלים של המשרד. זאת, להבדיל מהמצב שבו הכסף מוקצה מראש לישיבה מסוימת אחת — הקצאה כזאת היא אסורה.

הכלל הזה הוא לקח מפרשת דרעי, והוא נועד למנוע את התמריץ לשחד את נבחר הציבור: אם הכסף עובר לישיבות כולן אבל לא לישיבה מסוימת אחת, אין תמריץ לאף ישיבה לשחד את השר לשם כך. עם זאת, החשדות בנוגע לבכירי ישראל ביתנו מלמדים שייתכן כי הכלל הזה לא נשמר, והמקרה של מרכז המבקרים בברקן (אם אכן יש לו קשר לכספים קואליציוניים; הדבר מצוי בבדיקה כעת) מחזק את החשד הזה.

ניסן סולומינסקיצילום: אוליבייה פיטוסי

עבודה פגומה של משרד האוצר

שאלת הכספים הקואליציוניים נמצאת כעת בבחינה על ידי המדינה — שמנסה להבין אם התופעה ממשיכה להתקיים ואיך. נדבך מרכזי באי־בהירות נובע מעבודה פגומה של משרד האוצר, שאינו טורח ליידע באופן ברור לגבי העברות תקציב קואליציוניות.

אם העברת הכספים לברקן היא אכן חלק מהסכם קואליציוני, הרי שלמשרד האוצר אין ברירה אלא לאשרה בכנסת. המעט שמשרד האוצר עושה הוא לדאוג להביא את סעיפי התקציב האלה לאישור ספציפי של ועדת הכספים — בין השאר כדי שעינה הפקוחה של חברת כנסת זריזה כמו שפיר תצוד את הסעיפים האלה, ואולי תביא לטרפודם.

רק שזה ממש המעט שמשרד האוצר עושה. נתונים לגבי סכומי הכספים הקואליציוניים והשימושים שיועדו להם אינם מתפרסמים באופן שקוף (אלא אם כן יש ידע מוקדם שהכותרת "תגבור משרדי הממשלה" אכן מתייחסת להסכמים קואליציוניים). למעשה, משרד האוצר גם אינו מבהיר — כשהוא מביא את הסעיפים הקואליציוניים לאישור ועדת הכספים — שמדובר בסעיפים כאלה.

זהו כשל חמור, משום שפרשת ישראל ביתנו חידדה את החשד כי הכספים הקואליציוניים הם פרצה בעייתית ביותר. משרד האוצר אומנם אינו יכול למנוע את העברת הכספים — הממשלה היא זאת שהחליטה עליהם; אבל הוא יכול להפנות תשומת לב אליהם — גם כדי שחברי הכנסת בוועדת הכספים יהיו ערניים יותר, ובעיקר כדי שמערכי הבקרה של הממשלה יידעו לבדוק זאת בקפדנות רבה יותר.

13 מיליון שקל שהועברו לברקן חשודים פחות אם מדובר בהקצאה תקציבית שגרתית של משרד התיירות, וחשודים יותר אם אלה כספים קואליציוניים — כאלה שמפלגות ספציפיות ונבחרי ציבור ספציפיים יכולים להיות משויכים להם. נזכיר שמוקד החשדות בפרשת ישראל ביתנו היה יכולתם של פוליטיקאים מסוימים להטות כספי תקציב לעמותות או גופים מסוימים — דבר שיצר תמריץ לעמותות הספציפיות לשחד את אותם פוליטיקאים. חוסר השקיפות של הכספים הקואליציוניים והקשר הישיר שלהם למפלגות מסוימות, הופכים אותם פרוצים בדיוק לכשל מזמין שוחד שכזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker