החשד: כך ניהלו בכירים בישראל ביתנו מערכת שוחד משומנת - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשד: כך ניהלו בכירים בישראל ביתנו מערכת שוחד משומנת

לפי החשד, שיטת הפרוטקציה והמקורבים שודרגה לשיטת הפרוטקציה בתשלום

142תגובות

פרשת השחיתות הגדולה שנחשפה הבוקר והביאה למעצרם של כשלושים חשודים היא תוצאה של עבודת חקירה מאומצת הנמשכת כבר יותר משנה. רשימת החשודים כוללת בין היתר את סגנית השר ח"כ פאינה קירשנבאום, השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, מנכ"ל משרד ממשלתי, ראשי מועצות מקומיות ובכירים רבים אחרים.

הרשימה אינה מותירה מקום לספק – החשד הוא למערכת שוחד משומנת שמרכזה מפלגה אחת, ישראל ביתנו. מפלגה שהחקירה הזו מטילה עליה כתם של שחיתות. בישראל ביתנו דחו כבר הבוקר את הטענות והאשימו את מערכת אכיפת החוק ברדיפה פוליטית. פרשה חדשה, אבל אין חדש תחת השמש.

החקירה נולדה מצירוף של הרבה פיסות מידע, תלונות, דיווחים ומודיעין שהצטברו במשטרה עד לרגע שבו "נפל האסימון". ביחידת החקירות להב 433 הצליחו לחבר את פיסות המידע לתמונה אחת גדולה של מה שנראה כמו אופרציית שוחד לאומית. לפי הדיווחים, מדובר על חשדות לשוחד והפרת אמונים בהיקפים של מיליוני שקלים. הכל על חשבון כספי ציבור, שנותבו על פי החשדות למטרות שונות משיקולים לא ענייניים אלא בהחלטות מוטות-שוחד.

אמיל סלמן

לב החשדות הוא שפוליטיקאים ובעלי תפקידים בכירים גזרו לעצמם הטבות בדרך סיבובית כאשר פעלו לטובת בקשות של גופים שונים ועמותות שונות לקבלת כספים והקצבות מהמדינה. לפי החשדות, הבכירים קיבלו כספים, סידרו מינויים ודאגו לג'ובים למקורבים. שיטת הפרוטקציה והמקורבים שודרגה לשיטת הפרוטקציה בתשלום.

לשרים, סגני שרים, ח"כים ויושבי ראש ועדות בכנסת יש יכולת השפעה על קביעת מבחני תמיכה תקציבית בגופים השונים. אפשר לתפור את המבחנים הללו באופן שהכללים ייראו אובייקטיביים אבל בסופו של דבר יתאימו דווקא לגוף מסוים שהגורם הפוליטי רוצה בטובתו. החשד המרכזי בחקירה הנוכחית הוא שכספים ציבוריים הוטו ליעדים מסוימים תמורת שוחד שהועבר בסופו של דבר לפוליטיקאים. הפוליטיקאים יטענו מן הסתם שהכספים ממילא יועדו למטרות הללו, שלא היתה סטייה מהשורה וינסו להציג חזית חוקית לקבלת הכספים או הצדקה חוקית למינויים שניתנו למקורבים שלהם.

מרגע שפיסות המידע הצטרפו לפסיפס אחד, הפך היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לגורם מרכזי וחשוב בקידומה של החקירה הזו. במשטרה מדווחים כי החקירה נמשכה כשנה. בחקירה כזו אין מנוס מפיקוח צמוד של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות כי היא מחייבת קבלת אישורים לביצוע פעולות חקירה רגישות במיוחד וברמות הגבוהות ביותר.

מיכל פתאל

חקירה כזו מחייבת גם מידור פנימי בתוך הפרקליטות ומשרד המשפטים כי מעורבים בה משרדי ממשלה ובכירים בשירות הציבורי המתנהלים כמעט מדי יום ביומו מול המערכת המשפטית ומול בכירי משרד היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.

בחקירה מהסוג הזה אסור להסתכן במצב שבו בכיר במשרד המשפטים יושב מול מנכ"ל שהוא יעד לחקירה ופולט בטעות מידע שיסגיר את דבר החקירה ליעדה. לכן, סביר להניח שהחקירה הזו נוהלה בפיקוח אישי של וינשטיין ושי ניצן. הזרוע המרכזית בפרקליטות המטפלת במקרים מהסוג הזה היא המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד דן אלדד. את החקירה מלווה צוות של פרקליטים שבראשו עומד סגן מנהל המחלקה, עו"ד ד"ר מאור אבן-חן.

המחלקה הזו למשל הובילה את חקירת פרשת רשות המסים שנחשבה בשעתה לפרשת השחיתות החמורה ביותר בתוככי שירות המדינה בגלל החשש להשחתת מנגנון המסים של המדינה. לפרשה הנוכחית רמת חומרה לא פחותה מפרשת רשות המסים כי במוקד שלה מדובר בהשחתת מנגנוני התקצוב של עמותות, רשויות ומינויים ברמה הלאומית והמוניציפלית.

ההחלטה לעצור את המעורבים הבוקר ולעבור לשלב חקירה גלוי היא החלטה אישית של היועץ המשפטי לממשלה, במיוחד נוכח העיתוי הפוליטי הרגיש. אין ספק כי היועץ היה מודע לרגישות המועד לקראת הבחירות.

מדוע נבחר העיתוי הנוכחי? תמיד זה קורה. החקירות הרגישות והמשפיעות ביותר נחשפות בדיוק כשיש בחירות. כשזה הכי לא נוח, כשזה נראה כמו חיסול חשבונות פוליטי, כשזה נראה כאילו מערכת המשפט משרתת את הימין, השמאל, המרכז, המועמד ההוא לנשיאות, המועמד הזה לראשות הממשלה וכיוצא באלה אינטרסים פוליטיים.

במירוץ לנשיאות התגלתה התופעה הזו בצורה מובהקת אבל הומחשה גם העובדה שמערכת המשפט התנהלה באופן חף מאינטרסים פוליטיים. במירוץ לנשיאות בדיקת החשדות השונים הביאה לפרישה מהמירוץ של סילבן שלום מהליכוד, וגם של בנימין בן אליעזר מהעבודה כאשר האחרון הפך לחשוד בחקירה שטרם התקבלה בה החלטה כנראה בגלל בריאותו הרופפת של הנחקר הראשי.

פרשת השחיתות הנוכחית היא בהיקף כה גדול המחייב חקירה של קבוצה גדולה של נחקרים בו זמנית. אפשר להמר שההחלטה לחשוף את הפרשה בעיתוי הנוכחי היא שילוב של הבשלת תיק החקירה לכדי צבר מספק של ראיות מפלילות, יחד עם הצורך לעצור את כל החשודים בו-זמנית כדי לחקור אותם יחד באופן שימנע תיאום עדויות. אנחנו כבר יודעים מההאזנה הציבורית להקלטות של אהוד אולמרט ושולה זקן, שחשודים מתוחכמים בתפקידים פוליטיים יודעים לבנות גרסאות מזכות כשצריך.

חקירה מסוג זה מחייבת למשל האזנות לחברי כנסת, לשרים, חיפושים במשרדים של פוליטיקאים ובמפלגות. יותר מכך, חקירה כזו מחייבת הבנה של מערך הכוחות הקואליציוני: כיצד חולקו העברות כספים, ההקצבות, מי אישר אותן, מדוע וכיצד התקבלו החלטות קואליציוניות כאלה על רקע שיחות אחרות והסכמות אחרות שהתנהלו בין החשודים מאחורי הקלעים.

התפוצצות החקירה הזו תמשיך בהכרח ללוות את מערכת הבחירות בתקופה הקרובה. במישור הפוליטי, לא בטוח שהיא תזיק למפלגה שבמוקד החקירה. להיפך. ניסיון העבר מלמד שדווקא פוליטיקאים שמצויים במוקד שחיתות מצליחים לנצל את החקירות כדי להטיח רפש בגורמי החקירה ובמוסד היועץ והפרקליטות, לטעון לרדיפה ולקבל כך קולות אוהדים.

את החקירה מלווה צוות של פרקליטים שבראשו עומד סגן מנהל המחלקה, עו"ד ד"ר מאור אבן-חן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#