האיש שלימד את נוער השוליים החרדי חשבון ואנגלית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שלימד את נוער השוליים החרדי חשבון ואנגלית

נערים חרדים שסולקו מישיבות והידרדרו לרחוב, שינו את חייו של הרב דב רוזמן ■ כך הוקם ביה"ס החרדי־ממלכתי הראשון בישראל

11תגובות

.

מדי בוקר, בדרכו למכון להוצאת ספרים שהקים ברחוב יפו בירושלים, נתקל הרב דב רוזמן בחבורת נערים חרדים שיושבים חסרי מעש על הברזלים. עם הזמן החל רוזמן לשוחח עם הנערים, שנפלטו מעולם הישיבות ולא נקלטו באף מסגרת אחרת. "בשיחות עמם גיליתי שיש להם קושי - עם התחושה לגבי עצמם, עם האגו שלהם", חוזר רוזמן לימים שבהם נקשרה נפשו בחיי הנערים. "זרקו אותם ממוסדות הלימוד ואין להם לאן להתקדם. הבנו שאם יעניקו להם משהו שייתן להם קצת הערכה עצמית, אפשר יהיה לעזור להם".

אמיל סלמן

באותם ימים העסיק רוזמן במכון להוצאת ספרים תורניים עשרה אברכים, שעמלו על הגהות פירושים של רבנים ופוסקי הלכות מלפני מאות שנים. בלא רקע או הכשרה בתחום החינוך, החליט רוזמן שהמכון "יאמץ" כמה מהנערים הנושרים. הוא עודד כל אחד מהאברכים, שגם להם לא היתה כל הכשרה כמחנכים, לקחת תחת חסותו נער ולהקדיש לו כמה שעות בשבוע. האברכים העסיקו את הנערים בעבודות הקלדה או עימוד - והנערים היו מאושרים.

אור ירוק ועמום מההנהגה החרדית

רוזמן הבין שהוא עלה על משהו. הוא גילה שיש לו יכולת לחולל מפנה בחייהם של בני נוער, ולכוון אותם לעבר עתיד מבטיח יותר - מה שגרם לרוזמן לעשות מפנה גם בחייו המקצועיים, ולעבור לתחום החינוך.

"ניסיתי לקדם הקמה של מוסד חינוכי לנוער חרדי נושר. פניתי לישיבות כדי להציע להן תוכן שיתאים לבני הנוער - אבל זה לא תפס", מספר רוזמן. בסופו של דבר התחבר רוזמן לרשת עמל, שהחליטה להקים מוסדות לימוד לחרדים, ויחד הם הקימו בית ספר בקרית יובל, שכונה ירושלמית רוויית עימותים בין דתיים לחילונים.

שם, מאחורי בית הספר התיכון החילוני של רשת עמל, הוקם לפני שבע שנים בית הספר "עמלנו", פרי חזונו של רוזמן. בית הספר הזה הוא חלוץ במגזר החרדים בישראל: הנערים רוכשים השכלה וכלים שיאפשרו להם להשתלב במעגל התעסוקה - 90% מהם משלימים בגרות מקצועית ו-30% מהם משיגים בגרות עיונית.

השלט שמקדם את פני הבאים לבית הספר אמנם מכריז כי מדובר ב"מסגרת הישיבתית" של עמל, אבל אין מדובר בישיבה חרדית שבה שוקדים התלמידים יום ולילה על לימוד תורה ותפילה. ב"עמלנו" הנערים החרדים מקדישים את מרבית זמנם למתמטיקה וללימודים מקצועיים וטכנולוגיים.

במושגי העולם החרדי, בית ספר כזה הוא מהפכה. על פי רוב, ההורים והקהילה דוגלים בהיבדלות מהעולם שסביבם ובהסתגרות בד' אמות של הלכה - גם במחיר הנשירה של בני הנוער. בית הספר שהקים רוזמן הוא אחת הסנוניות הראשונות לאור ירוק, אמנם עמום, שנותנת ההנהגה החרדית לכלול בתוכה גם מוסד שמספק כלים להשתלבות בעולם התעסוקה החילוני.

הגעתי ל"עמלנו" ב-11:00, שעת התפר בין שלוש שעות הלימודים התורניים והתפילות לתחילת לימודי החול, שנמשכים עד 17:00. המורים, כולם אברכים חרדים עם כיפה שחורה וחולצה לבנה, מאיצים ב-150 התלמידים להיכנס לכיתות. מכיוון שבית הספר הוא ממלכתי והמורים הם עובדי משרד החינוך, האברכים נדרשו לעבור הכשרה אקדמית והשתלמויות.

רוזמן, כדי שיוכל לשמש מנהל בית הספר, סיים תואר שני בחינוך. לדבריו, כיום הוא מקפיד על כך שסגל ההוראה יהיו חרדי: "אני בוחר את המורים לבד. כולם חרדים, למעט מורה למתמטיקה שהוא דתי לאומי".

למה לא להכניס גם מורה חילוני?

אוליבייה פיטוסי

"ניסינו. זה לא עבד. למישהו מבחוץ קשה להבין למה. יש הבדלי שפה בין שתי האוכלוסיות. גם נושאי השיחה לא תואמים. מורה חילוני יכול לדבר איתם על תכנים מהטלוויזיה או על בנות, אבל אני חייב לשמור על המסגרת הדתית של הילדים ולהיצמד לקודים החברתיים שלהם. הם עדיין צעירים ויכולים להתבלבל. צריך שתהיה להם מטרייה דתית־חרדית".

מסגרת בדיעבד

רוזמן, 47, נשוי ואב לתשעה ילדים, מתגורר בשכונה החרדית הר נוף בירושלים. אף שהמסגרת החינוכית שהקים היא פורצת דרך, הוא מבקש שלא נכנה אותו "חרדי חדש" או "מהפכן". נדמה שהוא לא רוצה לעורר דובים קיצוניים מרבצם. הוא מנהל אורח חיים חרדי ושלושה מתשעת ילדיו לומדים בישיבה גבוהה במושב תפרח בדרום, הידועה כמחמירה ואדוקה במיוחד. "אם כבר לומדים תורה, אז שילמדו עד הסוף. אני לא אוהב להיות באמצע", אומר רוזמן.

בהכשרתו התורנית רוזמן הוא דיין. אחת לשבוע הוא יושב בבית דין לענייני ממונות. באחרונה הוא הוציא ספר, "כללי הדיון", המסייע לבתי הדין הרבניים לקבוע כללים סדורים בנוגע לסדרי הדיון.

בשיחה עמו רוזמן בוחר לעתים לא להשיב ונזהר לא לבקר את התנהלות ההנהגה החרדית. הוא זקוק להסכמת הרבנים כדי להמשיך בפרויקט חייו. "זהו תיכון של נוער נושר או בסיכון - זה לא מקום מקביל לעולם הישיבות", ממהר רוזמן להבהיר. הוא מדגיש כי "עמלנו" גם אינו דומה לישיבות התיכוניות שקמות בשנים האחרונות ומספקות ל"חרדים החדשים" שילוב בין לימודים ישיבתיים ברמה גבוהה ובגרות מלאה. "זאת מסגרת בדיעבד, לכאלה שלא מסוגלים ללמוד תורה", הוא מסביר.

עד לפני כמה שנים, הרבנים החרדים לא היו מוכנים לקבל את האמירה שיש מישהו שלא מתאים לישיבה.

"כיום יש הרבה יותר מודעות לכך שיש תלמידים שלא מתאימים לישיבה. יש גם ישיבות גבוהות חרדיות שבאופן מוצהר לומדים בהן רק שעתיים ובשאר הזמן עובדים או לומדים מקצוע".

ועדיין, הרבנים לא מוכנים לקבל ישיבות שמעוניינות ללמד לבגרות ומחרימים אותן. הגישה צריכה להשתנות?

"אני לא הולך נגד העמדה של הציבור החרדי. אני בא מהציבור הזה. אני גם לא מחפש חרדים חדשים. אני הולך רק בהסכמה עם הציבור. זאת מסגרת של בדיעבד, שנועדה רק לנוער הספציפי הזה, שלא מעוניין להיות בישיבה".

אם באים אליך הורים ממשפחה רגילה, לא תקבל את בנם?

"כ–30% מהפונים אלינו אינם מתקבלים לבית הספר מכיוון שהם לא מתאימים למסגרת הזאת. הם לא נוער נושר. אנחנו לא מקבלים כאלה שיכולים להיות בישיבה".

ובכל זאת, יש התקדמות והרבנים מאפשרים לך להפעיל את המקום הזה. הם תומכים בך?

"אני לא רוצה להתייחס לזה. אנחנו לא עושים שום דבר בלי אישור מהם".

אם זאת לא ישיבה מדוע בכניסה יש שלט "המסגרת הישיבתית"?

אוליבייה פיטוסי

"אנחנו בית ספר תיכון חרדי. לא ישיבה. מצד שני, חשוב שהתלמידים ירגישו שייכים למסגרת החרדית שהם חלק ממנה. הילדים צריכים להרגיש חיבור לעולם החרדי, זה חשוב בקהילה שלהם".

מגיעים לחיל האוויר

משימת ההוראה ב"עמלנו" אינה פשוטה. "חלק מהתלמידים באים לכאן בלי לדעת את לוח הכפל", מספר רוזמן. "בבתי הספר שבהם למדו לא היתה מודעות לקשיי למידה, ולהורים אין יכולת תקציבית לממן לימודים פרטיים. הנערים הסתובבו כל היום ולמעשה מעולם לא למדו. כדי להתגבר על הפערים אנחנו עובדים בהקבצות, עושים המון עבודה פרטנית עם כל תלמיד - זה לא כמו בבית ספר רגיל שאפשר להכניס 20 ילדים לכיתה ולהעביר להם חומר".

היעד של רוב התלמידים הוא שירות צבאי מלא, כשהמוסד מנסה לנווט אותם לשירות בגדוד הנח"ל החרדי, בפרויקט שירות חרדים המספק כשרות גבוהה ושירות ללא בנות. באחרונה ביקרו את רוזמן נציגים מגבעתי שביקשו לגייס מבית הספר שבניהולו נערים ליחידה חדשה לחרדים שהם מקימים. "יש גם בודדים שממשיכים לישיבות", אומר רוזמן, ואפשר לשמוע את הגאווה בקולו.

שני אנשי צוות בבית הספר אחראים על שמירת קשר עם בוגרי בית הספר שמשרתים בצבא. שני מחזורים, כ–15 תלמידים בכל אחד, סיימו את בית הספר. "כשאני רואה איפה הם נמצאים ויודע שיש להם מקצוע ביד, זאת תחושה נפלאה", מתוודה רוזמן. "הצבא מסייע להם להתקדם במקצועות שהם למדו בבית הספר, וחלקם מתקדמים לתפקידים עם אחריות רבה בחיל האוויר".

בשעת צהריים מאוחרת מתאספים עשרות תלמידי "עמלנו" בחדר גדול. זהו בית הכנסת - בצדו המזרחי ארון קודש נייד עם פרוכת לבנה - שבשעות הצהריים משמש גם חדר אוכל. התלמידים מחכים בתור ליד שולחן צדדי עמוס מגשי אלומיניום עם אוכל. הארוחה ממומנת על ידי תרומות עצמאיות שמגייס רוזמן. "רשת עמל לא רוצה שנגיד שהם תלמידים נזקקים, אבל אם הם לא היו אוכלים פה לחלק מהם לא היתה ארוחת צהריים חמה", אומר אחד הרבנים במקום.

מדי פעם רוזמן מארגן שבת משותפת לתלמידים, שלדבריו "נותנת לתלמידים האלה המון". אחד המקורות התקציביים של בית הספר היא קרן ידידות טורונטו, שמעבירה תקציבים רבים גם לסטודנטים חרדים בישראל.

בית ספר עמלנו סלל את הדרך להקמת עוד מסגרות לאוכלוסייה חרדית חלשה - ברשת עמל וגם ברשת אורט - כמה מהן מיועדות גם לנערות חרדיות נושרות. במגזר החרדי הרוחות סוערות בכל תחילת שנה מחדש כאשר מתברר שמאות בנות עדות המזרח מופלות לרעה ולא מתקבלות למסגרות הלימוד היוקרתיים של האשכנזים. "המטרה שלנו היא להחזיר אותן לקהילה, שלא יהיו מנודות", מתייחס רוזמן למוסד לבנות שהוא סייע להקמתו.

הצעירים דורשים
 שינויים מהירים יותר

רוזמן הוא פורץ דרך בניסיון לשלב את החרדים בשוק העבודה. צעדים נוספים שנעשו בשנים האחרונות לא קצרו הצלחה משמעותית. שר החינוך לשעבר, שי פירון, הקים רשת חינוך ממלכתית־חרדית, אבל היא נתקלה בהתנגדות נחרצת של החרדים. מוסדות לימוד תיכוניים, המשלבים לימודי קודש וחול, זוכים לגינויים חריפים מרבנים ועסקנים חרדים.

רוזמן מנסה לנווט את דרכו תוך הסכמה עם הקהילה החרדית על קצב השינוי. אלא שיותר ויותר חרדים צעירים דורשים שינויים עמוקים ומהירים יותר, הכוללים שילוב של לימודי ליבה ותעודת בגרות בלימודי הקודש. בינתיים, קולם בקושי נשמע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#