12 גרפים שמסכמים את ההישגים והכשלונות של ראש הממשלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כלכלת נתניהו

12 גרפים שמסכמים את ההישגים והכשלונות של ראש הממשלה

אחרי כמעט שש שנים רצופות כראש הממשלה, עם שני שרי אוצר שונים, בנימין נתניהו מבקש שוב את אמון הציבור ■ האם יש לו קבלות?

61תגובות

כלכלת נתניהו:

הצמיחה / מוטי בסוק

לאחר שנים של צמיחה נאה, המשק נקלע למשבר

המשק הישראלי צמח בצורה נאה במשך רוב התקופה שבין הקמת ממשלת בנימין נתניהו השנייה, באפריל 2009, לימים האחרונים, שבהם החליטה הכנסת ה-19 על התפזרותה, ודה פקטו על סיומה של כהונת של הממשלה. עם זאת, היו בתקופת הכהונה של שתי ממשלות נתניהו גם ימים של האטה בצמיחה - ואפילו צמיחה שלילית, ברבעון השלישי של 2014, בשיעור שנתי של 0.4%. הפעם הקודמת שבה נרשמה בישראל צמיחה שלילית היתה ברבעון הראשון של 2009, לפני הקמת ממשלת נתניהו השנייה - אז התכווץ המשק בקצב שנתי של 2.5%.

מעניין לשים לב למספרים של תוצר המשק. ברבע השלישי של 2014 הגיע תוצר המשק ל-273.7 מיליארד שקל במחירים שוטפים, לעומת 192.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2009. אכן, המשק צמח בצורה נאה מאוד בחמש השנים האחרונות.

בממשלה הקודמת, ממשלת נתניהו השנייה, עם נתניהו כשר על כלכלי ויובל שטייניץ כשר אוצר, קצב הצמיחה הממוצע היה גבוה מבימי ממשלת נתניהו השלישית, עם יאיר לפיד כשר אוצר שחוסם את דלתות משרדו בפני ראש הממשלה. מאז הרבעון השני של 2013, הכיוון הכללי של המשק הוא האטה בצמיחה, עד לצמיחה השלילית ברבעון השלילי של השנה, הרבעון של צוק איתן.

הצמיחה לנפש בישראל (הגידול בתמ"ג מחולק למספר התושבים) נעה באופן דומה לצמיחה - הן של המשק הישראלי והן של המדינות המדינות המפותחות בכלל. כלומר, היא מציגה גידול נאה ברוב חמש השנים האחרונות. אף שקצב הצמיחה לנפש בישראל גבוה מהממוצע במדינות OECD, התוצר לנפש, במונחי שוויון כוח קנייה, עודנו נמוך יותר - 32.7 אלף דולר בישראל ב-2013, לעומת 37.7 אלף דולר בממוצע במדינות OECD.

סחר החוץ /  מוטי בסוק

כמו כלכלת ישראל, גם היבוא והיצוא ידעו טלטלות

ממשלת נתניהו השנייה הוקמה ב-2009, בימים קשים לסחר העולמי - על רקע המשבר הכלכלי שהכה בכלכלות המפותחות. כך, יבוא הסחורות לישראל ויצוא הסחורות ידעו ירידות עמוקות ברבע הראשון והשני של 2009.

ביבוא נרשמה התאוששות ברבעון השלישי של אותה שנה, אך בסך הכל יבוא הסחורות ירד ב-2009 במידה דרמטית - 21.6%. ב-2010 נרשמה התאוששות והיבוא גדל ב-20.6%.

היבוא משקף את מצב המשק בכללותו - ויש לזכור שלישראל מיובאים לא רק מוצרי צריכה, אלא גם חומרי גלם לייצור וחומרי דלק.

גרף יבוא הסחורות לישראל בשנים האחרונות מציג עליות וירידות תכופות. גם בשנים של עליות, הן היו צנועות מאוד: בעוד שב-2011 הסתכם יבוא הסחורות לישראל ב–246.9 מיליארד שקל, ב-2012 הוא גדל מעט ל-251.7 מיליארד שקל, וב-2013 - ל–252.0 מיליארד שקל. לאחר כמה רבעונים של נסיגה, יבוא הסחורות התחיל להתאושש ברבע השלישי והרביעי של 2014.

היצוא - שהוא מקטרי הצמיחה החשובים של המשק - ידע גם הוא טלטלות בשנים האחרונות,  בעיקר בהשפעת המתרחש בשוקי העולם ובשערי החליפין של המטבעות. הירידה ביצוא בתחילת 2009, עם הקמתה של ממשלת נתניהו השנייה, נהפכה ברבע האחרון של אותה שנה לגידול מרשים.

בימים אלה מנסה המשק להתאושש מנתוני יצוא לא טובים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2014. ההערכה היא כי היצוא יצליח להתאושש ברבע הנוכחי ובתחילת 2015, בין היתר בזכות העלייה בשער הדולר.

דיור / נמרוד בוסו

הממשלה משאירה אחריה ביקוש גבוה, היצע מוגבל, ויוזמת מחיר מטרה אחת

בקדנציה הקצרה של יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר, כיו"ר קבינט הדיור, הרבו הוא ועמיתו, שר הבינוי אורי אריאל, להבטיח כי במשך 2014 ייעצרו מחירי הדירות "בחריקת בלמים", וכי ב–2015 תתחיל ירידה במחירים. השניים אף הגדילו לעשות כשהמליצו בשנה החולפת לציבור להמתין עם רכישת הדירות, שכן המחירים צפויים לרדת.

במשך כחצי שנה, בין מארס לספטמבר, הציבור המתין, והמחירים נראו כעומדים במקום. ואולם זו היתה אשליה. עצירת המחירים נבעה מההאטה בענף הבנייה, שבתורה נגרמה מההמתנה להתממשות הבטחות הממשלה בתחום הדיור, ובראשן איפוס המע"מ לרוכשי דירה ראשונה מקבלן.

מבצע צוק איתן ביולי־אוגוסט אף החמיר את ההאטה, ואולם עם סיומו, וביתר שאת בימים האחרונים, עם קריסתה של יוזמת מע"מ 0% - חזרו הקונים למשרדי המכירות, וככל הנראה הענף נמצא עתה שוב בפני עליית מחירים.

יוזמת מחיר מטרה שהוביל משרד השיכון אכן אושרה השבוע, וכבר בימים הקרובים אנו צפויים לראות את ראשוני המכרזים שיפורסמו בעקבותיה, לבניית אלפי דירות מוזלות בראש העין ובמודיעין. לכאורה, יש בכך כדי להוות גורם מרסן לעליות המחירים - אך הצלחתם של המכרזים תלויה בראש וראשונה בהיצע הדירות המוזלות שיצליחו לספק, לעומת התפרצות הביקוש הצפויה בשוק הדירות בחודשים הקרובים.

לצד הגידול בביקוש, מספר התחלות הבנייה - הפרמטר המשקף את מצב היצע הדירות, שהגדלתו היא הצעד החשוב ביותר לשם בלימת מחירי הדיור - נפגע עקב ההאטה שיצרו יוזמות הממשלה המתוכננות בתחום הדיור, על רקע אווירת האי־ודאות בשוק. ברבע השני של 2014, מיד לאחר הכרזת שר האוצר לפיד על יוזמת מע"מ 0%, נרשם מספר התחלות הבנייה הנמוך ביותר מאז אמצע 2012.

אם כן, הממשלה היוצאת משאירה אחריה מציאות בעייתית, של ביקוש גבוה והיצע מוגבל. רק יוזמת מחיר מטרה עשויה להוות גורם מרסן למשיכת מחירי הדיור מעלה - אך השפעתה של זו צפויה להיות מוגבלת.

מזון / עדי דברת-מזריץ

השוק נשאר חולה

עליית מחירי המזון לא התחילה בימיה של ממשלת נתניהו,  אולם היא לא עשתה כמעט דבר כדי לשנות את המבנה הבעייתי והחולה של שוק המזון בישראל.

ב-2001–2005 נשארו מחירי המזון נמוכים יחסית עקב התנגדות הממונה על ההגבלים להצעת החוק להפיכת ענף החלב לקרטל, והתחרות העזה בין רשתות השיווק שיצרה קלאבמרקט, שניסתה לשרוד. ב-2006, לעומת זאת, החל מדד מחירי המזון לעלות - בקצב מהיר מזה של מדד המחירים הכללי.

לעלייה תרמו קידום חוק החלב, צמצום התחרות בין רשתות השיווק בעקבות רכישת קלאבמרקט על ידי שופרסל, התפישה של היצרנים הגדולים שבמחירי מוצרים בעלי ביקוש קשיח אפשר להשתולל (כפי שקרה עם הקוטג') ואכיפה רופפת של הצו המוסכם, שקבע כללי התנהגות בין רשתות השיווק לספקים.

מחירי המזון עלו גם בחו"ל, עקב עלייה במחיריהם של חלק מחומרי הגלם, אך בחו"ל העלייה נעצרה - ובישראל לא. בסך הכל, מ–2006 עד כה, עלה מדד מחירי המזון ב–32%, בעוד שמדד המחירים הכללי לצרכן טיפס רק ב-21%.

בעקבות המחאה החברתית, המחירים ירדו ב-2.2% מיוני 2011 עד יוני 2012.  גם ב–2014 ניכרת ירידה קלה, של 1.5% בממוצע, ואולם היא נובעת מהתגברות התחרות בין הרשתות, כתוצאה מההאטה בצריכה מתחילת השנה, ולא למדיניות הממשלה.

במשך כל השנים, הממשלות ומשרדי האוצר, הכלכלה (לשעבר התמ"ת) והחקלאות לא פירקו את הפקעת של ענף המזון הריכוזי והחולה, שבו המחירים נשלטים על ידי כמה קבוצות יצרנים מונופוליסטיות, רשתות השיווק הגדולות וקרטלים של חקלאים ומשווקי תוצרת חקלאית שמתקיימים בחסות המדינה. אפילו חוק המזון, שייכנס לתוקפו בינואר, לא יפתור את הבעיות בענף - שכן הוא אינו משנה את המבנה הבעייתי שלו.

הבורסה / עמי גינזבורג

למשקיעים נוח עם נתניהו

אחד המדדים הבולטים והפומביים להצלחתה של מדיניות כלכלית ממשלתית הן תשואות האג"ח הממשלתיות. ככל שהן נמוכות יותר, כך הממשלה יכולה לגייס חוב בריבית נמוכה יותר, ועלויות המימון שלה לשנים הבאות פוחתות. תשואות אג"ח נמוכות מלמדות שהמשקיעים בעולם סבורים שהממשלה מתנהלת באחריות, ושהסיכון לכסף שהם מלווים למדינה נמוך.

הגורמים המשפיעים על תפישת הסיכון של המשקיעים הם היקף החובות של הממשלה והיכולת שלה לשלוט בהוצאותיה השוטפות ובגירעון התקציבי, ודרכו בגובה החוב בעתיד. אם כלכלת המדינה צומחת, הממשלה יכולה להגדיל את ההוצאות מדי שנה מבלי להגדיל את הגירעון, מאחר שהכנסותיה ממסים יגדלו גם הן. ויש עוד פרמטרים שמשפיעים על תשואת האג"ח, ובראשם שיעור האינפלציה.

על פי המדד של תשואות האג"ח, נראה שהשווקים מעניקים לשתי הממשלות האחרונות שהוביל בנימין נתניהו ציון גבוה למדי. אם בסוף 2009 עמדה התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתית שקלית שנפדית ב–2026 על 4%, כיום התשואה היא 2.7% בלבד. בסוף נובמבר האחרון אף ירדה התשואה על אג"ח זו ל–2.4% בלבד, רמת שפל היסטורית.

ייתכן שהעלייה שנרשמה בתשואות באחרונה (ונובעת מירידת מחירי האג"ח, הנעים בכיוון הפוך לתשואה) נובעת גם מהטלטלה הפוליטית ומהקדמת הבחירות. תרומה גדולה יותר ניתן לייחס לחשש מפני הפחתת דירוג האשראי של ישראל מצד סוכנות הדירוג פיץ', שהצביעה באחרונה על התרופפות במשמעת התקציבית של הממשלה.

את הנתונים שמגיעים מהשווקים חשוב לסייג מעט. ירידת תשואות האג"ח הממשלתיות היא תופעה כלל־עולמית. היא נובעת במידה רבה מההאטה הכלכלית במדינות המערב, משיעורי הצמיחה הנמוכים, מהיעדר לחצים אינפלציוניים, ובעיקר מהריביות האפסיות שמנהיגים הבנקים המרכזיים וההתערבות הבוטה שלהם בשוקי האג"ח.

עם זאת, חשוב להזכיר שהממשלה בישראל תרמה גם היא לתחושת הביטחון של משקיעי האג"ח. הממשלה הצליחה לשמור בשנים האחרונות על שיעורי גירעון נמוכים יחסית, והיחס בין החוב הממשלתי לתוצר נותר ברמה סבירה של כ–75% - נמוך במידה ניכרת מיחסי החוב־תוצר ברבות ממדינות המערב, לרבות ארה"ב, גרמניה ובריטניה. חלק מכך נובע גם מהעובדה שהתוצר בישראל צמח בשנים אלו בשיעור נאה בהשואה למדינות המערב.

גם שוק המניות נותן לשתי הממשלות של נתניהו ציונים לא רעים. מדד תל אביב 100 טיפס מאז אפריל 2009 ב–97%, או כ–12.5% בשנה בממוצע. המדד מצוי בתקופה האחרונה ברמות שיא חדשות.

עם זאת, התשואה הגבוהה בשוקי המניות הושגה בזכות נקודת התחלה נמוכה מאוד, שכן ממשלת נתניהו השנייה הוקמה בעיצומו של המשבר הפיננסי והכלכלי בשוקי העולם. מאז דצמבר 2009, התשואה הכוללת שרשם תל אביב 100 מסתכמת ב–26% בלבד, או 4.7% לשנה בממוצע.

שוק העבודה / חיים ביאור

האבטלה יורדת, השכר אמור לעלות

שיעור הבלתי־מועסקים נמצא בירידה מתונה מאז תחילת 2013, והוא מהנמוכים במדינות המפותחות. בשנתיים האחרונות הוא חווה ירידות ועליות, אבל המגמה הכללית אופטימית.

באוקטובר 2014 היה שיעור הבלתי־מועסקים 5.7% - הנמוך ביותר מאז נובמבר 2013, אז היה 5.6%. מבצע צוק איתן, שפגע בעסקים בדרום ובמידה מסוימת גם ביתר חלקי המדינה, לא גרר עמו גל פיטורים יוצא דופן.

"מצב התעסוקה בישראל לא רע בכלל, אם מבודדים את שיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה של החרדים והנשים הערביות, מגזרים שגם בהם ניכר שיפור מה", אומר רובי גינל, לשעבר הכלכלן של התאחדות התעשיינים.

להערכתו, מצב התעסוקה ישתפר עוד, לפחות בטווח הקרוב, משתי סיבות: הבחירות לכנסת שהוקדמו, ותמיד מייצרות מקומות עבודה, ולו גם זמניים; והתחזקות הדולר, המעודדת את היצוא ומביאה לגיוס עובדים לחברות המייצאות.

ואולם לטווח הבינוני או הארוך, גינל אינו בטוח שתמונת המצב החיובית בתחום התעסוקה תישאר על כנה, בשל סימני ההאטה בביקושים למוצרי צריכה ומזון בישראל, אירופה וארה"ב.

באשר לשכר במשק, בשנים האחרונות הוא שומר על יציבות. בספטמבר השנה (החודש האחרון שלגביו יש נתונים), השכר הממוצע הגיע ל–9,256 שקל ברוטו.

"השכר הממוצע נשאר פחות או יותר יציב, בדומה לנתוני התעסוקה, מאחר שיש קשר בין השניים", אומר גינל. לדבריו, בשנה הקרובה תהיה ככל הנראה עלייה בשכר הממוצע, בשל ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים על העלאת שכר המינימום שייכנס לתוקף באפריל, שיביא גם להעלאת שכרם של עובדים ברמת שכר גבוהה יותר.

תחבורה / דניאל שמיל

התחרות בענף הרכב תופסת תאוצה

הגברת התחרות בענף הרכב היתה אחת המטרות שהציב לעצמו שר התחבורה ישראל כ"ץ בעת כניסתו לתפקיד ב-2009. בתחילה הוסדר יבוא מקביל, אך כשלא הצליח הוקמה ועדת זליכה להגברת התחרות בענף, וכן ועדה בין־משרדית ליישום המלצותיה. לבסוף, הוצג חוק לרישוי שירותי הרכב.

באותו זמן, בעוד שר התחבורה קורא שלא לרכוש מכוניות, כי מחיריהן יירדו ב-20%,  שוק הרכב גדל והלך, וגם נהפך תחרותי יותר. אבל לא שר התחבורה אחראי לכך. שתי רפורמות של רשות המסים, העלאת שווי השימוש והמיסוי הירוק, עזרו לענף הרכב לגדול, ולמחירים לרדת.

העלאת שווי השימוש בלמה את ענף הליסינג והקטינה את כוחן של החברות הפועלות בו. כך, היבואנים עברו לחזר אחרי הצרכן הפרטי ולהעניק לו הנחות. במקביל, המיסוי הירוק איפשר לצמצם את שיעור המסים על מכוניות קטנות ומזהמות פחות, ותרם להורדת מחיריהן ולהגדלת התחרות - והמכירות. ערוצי היבוא האלטרנטיביים שמשרד התחבורה ניסה להרחיב, כמו יבוא מקביל ואישי, הם רק בשולי השוק.

גם בתחום התחבורה הציבורית ניכרים שינויים. ב-2012 נחתם הסכם בין הממשלה להסתדרות ולוועד עובדי הרכבת, ואחרי שנתיים של מאבקים, הרכבת החלה לחזור לפסים. כ"ץ הפגין נחישות במאבק מול הוועד, והרכבת נהפכה לכלי תחבורה אמין ואף דייקן במרבית הקווים. בבקרים, כשהכבישים לתל אביב סתומים, כלי התחבורה המהיר ביותר הוא הרכבת, והשימוש בה גובר.

מרבית הזרעים להצלחה של הרכבת נזרעו בקדנציה הקודמת של כ"ץ, ואת התוצאות מתחילים לקצור היום. עד סוף העשור, עם פתיחתם של קווים חדשים, השימוש ברכבת צפוי לגדול עוד יותר.

תיירות / רינה רוזנברג

היעד של 5 מיליון תיירים בשנה נדחה ל-2017

במשרד התיירות אוהבים להציב מדי פעם יעד חשוב - כניסת 5 מיליון תיירים לישראל בשנה אחת - ולקבוע אותו לשנה מסוימת. כאשר מבחינים במשרד כי לא יגיעו ליעד בזמן שננקב במקור, פשוט מזיזים אותו כמה שנים קדימה.

כך למשל, ב-2009 העריכו במשרד כי עד 2015 ישראל תוכל לרשום לזכותה 5 מיליון תיירים. זה לא קרה, ובימים אלה היעד הועבר ל–2017.

בגלל מבצע צוק איתן שהתרחש בקיץ השנה, התיירות הנכנסת לישראל נמצאת כיום בירידה. אבל גם אלמלא המבצע הצבאי, ספק גדול אם יעד ה–5 מיליון היה מתממש במציאות, לאור העובדה שהעלייה הממוצעת בתיירות הנכנסת לישראל ב–2008–2013 היתה כ–2.5% בשנה, ואילו ב-2013 - שהיתה שנת שיא בתיירות הנכנסת, ובה הגיעו לישראל כ-3.4 מיליון מבקרים - נרשמה עלייה של 0.5% בלבד לעומת 2012.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#