הממשלה חונקת את המשק: מי צריך 197 רגולטורים? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה חונקת את המשק: מי צריך 197 רגולטורים?

רפורמה חדשה של משרד ראש הממשלה מבטיחה להקל על הרגולציה הממשלתית, לאחר שנחשף מספרם העצום של הרגולטורים ■ כך למשל, שבעה מפקחי משרד החקלאות עוסקים בווטרינריה, ובמשרד הכלכלה יש מפקח על ההלבשה, על חוק הספרים ועל משקאות משכרים

20תגובות

משרד הכלכלה פירסם השבוע כתב אישום חריף לגבי התנהלותה של ממשלת ישראל. דו"ח הוועדה להסרת החסמים בתחום היבוא, בראשות מנכ"ל המשרד עמית לנג, מצא כי ממשלת ישראל יוצרת במו ידיה את בעיית יוקר המחיה בישראל, בשל חסמים בלתי עבירים שהיא מציבה בפני יבוא מתחרה למדינה.

"תהליך חוקיות היבוא", נכתב בדו"ח, "כולל קבלת אישורים ורישיונות מ–37 רשויות במשרדי הממשלה השונים, המתנהלים עצמאית. כל רשות מוסמכת לקבוע לעצמה את דרישות היבוא הנגזרות מרמת הסיכון שהיא מגדירה לעצמה עבור בטיחות מוצרים, בריאות הציבור, איכות הסביבה ועוד. קביעת הדרישות בכל רשות נעשית ללא התאמה לרשויות המוסמכות האחרות, וללא ראייה כוללת של יעדי מדיניות שונים, בפרט שיקולי התחרות ויוקר המחיה. מצב זה מתאפשר בהיעדר גורם ממונה מוסמך האחראי על מדיניות חוקיות היבוא, שבאפשרותו לראות את תמונת היבוא הכוללת".

הוועדה לא מתקשה להסביר את פשר הכשל בתחום היבוא: יותר מדי רגולטורים (37 במקרה של היבוא); שכל אחד מהם מסתכל רק על הגזרה הצרה שלו; שאינם מתואמים ביניהם; שאינם מביאים בחשבון שיקולים של נזק כולל למשק - כמו הנזק ליוקר המחיה כתוצאה מהגיהנום שצריך לעבור כדי להצליח לייבא לישראל - ושגם אינם מוכנים להתגמש, מאחר שהם מודדים את עצמם רק במונחים של ההגנה על התחום שלהם.

פרשת רמדיה, שבה הרגולטורים האחראים על יבוא המזון במשרד הבריאות ספגו האשמה בעבירה פלילית, רק החריפה את הפרנויה של הרגולטורים בישראל. מאז אותה פרשה, כל אחד מהרגולטורים דואג רק שאצלו במשמרת לעולם לא תהיה תקלה, ומדיניות משקית כללית מעניינת אותו כקליפת השום (עצם ההעמדה לדין בפרשת רמדיה, אגב, היא דוגמה נוספת לרגולטור ממשלתי - משרד המשפטים במקרה הזה - שראה רק את הצד שלו, והתעלם מהנזק ארוך הטווח שגרם בכך למשק).

אסף עברון

פירות מחאת 2011

מאיר עיניים ככל שיהיה, דו"ח ועדת לנג מדכא - מאחר שהוא מעיד עד כמה הממשלה לכודה בתוך הסבך של עצמה, עד כמה היא בלתי יעילה, ועד כמה כל אחד מפקידיה עובד לבד עבור עצמו, בלי שום שיתוף פעולה וראייה כוללת. מדכא עוד שגם ועדת לנג, וגם ועדת קדמי בתחום המזון שקדמה לה, ניתחו את ביורוקרטיית היבוא והמזון לרוחבה ולעומקה. רק שגם לאחר הניתוח המעמיק הזה, קשה מאוד להתגבר על הבעיות שזוהו בו - מאחר שמדובר בבעיות שמושרשות עמוק בתוך תרבות העבודה של הממשלה.

מדכא עוד שעבודת העומק המרשימה הזו נולדה מלחץ הציבור - אלה הם פירות ברורים של מחאת קיץ 2011 - ולא מאחר שעבודת המטה של הממשלה זיהתה כי מדובר בנקודות תורפה שיש לטפל בהן. והדבר המדכא יותר מכל הוא השאלה עד כמה איומה הביורוקרטיה הממשלתית בתחומים נוספים, שעדיין לא זכו לניתוח מעמיק כזה, כמו רישוי עסקים, תכנון ובנייה ומערכת המשפט.

דוגמאות יש למכביר - רובן היו יכולות להיות משעשעות, לולא היו עצובות כל כך. היתר לפתיחת מסעדה, למשל, מחייב בדיקה של משרד הבריאות - אלא שהמשרד עורך ביקורת רק כשהמסעדה כבר פועלת, וניתן לבדוק את המטבח שלה. גננות שרצו לפתוח גן בתוך דירת מגורים גילו שמשרד החינוך דורש מהן להקים גדר גבוהה, אך העירייה אוסרת על הקמת גדר גבוהה בבתים למגורים.

עוד דוגמאות? בבקשה. חברות המייצרות מוצרי מזון המכילים אספרטיים מתמודדות בימים אלה עם תביעות ייצוגיות - לאחר שמשרד הבריאות שינה את דרישות אחסון המזון (מקום קריר ומוצל), אבל שכח לבטל את הדרישות הישנות (איחסון במטפרטורה של עד 20 מעלות). תעשיין שביקש להקים מתקן לאיחסון של חומרים רעילים, לפי הדרישות של המשרד לאיכות הסביבה, גילה שאינו יכול להקים את המתקן בזמן - מאחר שהרשות המקומית מעכבת את הענקת היתר הבנייה. את פקחי המשרד לאיכות הסביבה, שאיימו עליו בקנס, זה לא עניין.

ההערכה המקובלת היום בממשלה היא שהרגולציה הממשלתית עמוסה בהוראות סותרות מעין אלו, מלאה בהוראות שאבד עליהן הכלח אבל מישהו שכח לעדכן אותן, וסובלת מעודף רגולטורים שמתעלמים לחלוטין מהדרישות של העמיתים שלהם.

כך, בדיקה שנעשתה במשרד לאיכות הסביבה גילתה כי מפעלי תעשייה היוצרים שפכים מסוכנים נדרשים לנטר את השפכים בשלוש דרכים שונות. משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ותאגיד המים האזורי - כל אחד מאלה דורש מהמפעל לבצע דגימה של השפכים במקום אחר ובזמן אחר, ולמקד את הבדיקה בחומרים אחרים. במקום דגימה אחת של השפכים עבור שלוש זרועות הממשלה יחד, בעלי המפעלים מוצאים את עצמם מבצעים את הדגימות שוב ושוב, בכל פעם כדי להשביע את רצונו של רגולטור אחר.

באופן אבסורדי, חוסר התיאום המשווע של הרגולטורים הממשלתיים מתרחש אפילו בתוך אותו משרד. המשרד להגנת הסביבה, למשל, גילה שכל מפעל הזקוק לאישורו נדרש לקבל אישור מלא פחות מחמישה מפקחים שונים בו (נציג המשרד לרישיון עסק, היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים, אישור לסילוק פסולת מסוכנת, היתר הזרמה לים). כל אחד מהמפקחים העמיד דרישות שונות ונתן היתר לתקופות זמן שונות, שבין שנה לשבע שנים. כתוצאה מכך, מפעלים החשודים בזיהום נדרשו לעלות למשרד לאיכות הסביבה אחת לחצי שנה לערך, בכל פעם כדי לחדש היתר אחר שניתן להם על ידי אחד מאגפי המשרד.

למעשה, הרגולציה בישראל כל כך מבורדקת, שעד לאחרונה לממשלה אפילו לא היה מושג מי הם הרגולטורים שלה עצמה, ומה כל אחד מהם עושה. אפילו עבור מדינת ישראל, המקדשת את השלוף, זה כבר היה יותר מדי - ובאחרונה התניע משרד ראש הממשלה מהלך של סריקת כל הרגולטורים בממשלה. התוצאה היא ספר הרגולטורים, שחשף בפני הממשלה כי פועלים בקרבה בדיוק 197 כאלה. חלקם רגולטורים מפורסמים וחשובים. חלקם, לעומת זאת, רגולטורים משונים מאוד.

כך למשל, במשרד הכלכלה יש מפקח על חומרי נפץ ובטיחות בספורט, וגם מפקחים מיוחדים לחוק הספרים, לתחום ההלבשה ולמשקאות משכרים; ובמשרד התיירות יש מפקח על גילוי נאות של חבילות תיירות. יש גם לא מעט רגולטורים חופפים. במשרד החקלאות, למשל, יש מפקח על רישוי וטרינרי, מפקח על תכשירים וטרינריים, מפקח על שירותים וטרינריים בשדה ומפקח על מחלות בעלי חיים. זאת לצד מפקחים לתחומים של מזון לבעלי חיים, בריאות העוף ופיקוח מוצרים מן החי. בסך הכל יש במשרד החקלאות לא פחות מ-25 מפקחים שונים, והוא אפילו אינו שיאן המפקחים בממשלה.

מבחן עלות־תועלת

עם זאת, הספר שמגלה לנו סוף סוף מי הם הרגולטורים שלנו הוא כבר צעד חשוב קדימה, תולדה של הרפורמה לטיוב הרגולציה הממשלתית בישראל. הרפורמה הוכרזה לפני כחודש, לאחר עבודת מטה ארוכה במשרד ראש הממשלה בהובלת מנכ"ל המשרד הפורש, הראל לוקר, יחד עם ראש האגף למדיניות במשרד, אודי פראוור.

הרפורמה תדרוש מכל מנכ"לי משרדי הממשלה, וכל 197 הרגולטורים בה, להכין תוכנית חומש לשינוי הרגולציה הממשלתית. כל משרד נדרש להכין תוכנית שנתית, למשך חמש השנים הבאות, להפחתת עלות הביורוקרטיה שלו ב–25% במצטבר. בשלב ראשון מדובר בדרישה מהרגולטורים להקטין את עלות הדרישות הקיימות שלהם ב–25%. בשלב הבא ייעשה ניסיון גם להקטין את כמות הדרישות עצמה, כלומר להתחיל ולבטל הוראות פיקוח מיותרות.

כל החלטת פיקוח חדשה תצטרך לעמוד במבחן עלות־תועלת - המפקח יצטרך לקבוע מהי תכלית ההוראה שלו, האם ההוראה היא מחויבת המציאות, והאם עלותה של ההוראה למשק עולה על נזקה. לשם כך יצטרכו גם הרגולטורים להתחיל להסתכל על העלות המשקית - כלומר, להתחשב בהשלכות הרוחב של ההחלטות שלהם, ולוודא שאין חפיפה ואין סתירה בין ההוראות שלהם לאלו של מפקחים אחרים בממשלה. ההליך יבוצע בשיתוף הציבור, ובפיקוח הדוק של משרד ראש הממשלה.

חלוץ הרפורמה היה המשרד להגנת הסביבה. לפני חצי שנה הכריז השר הפורש להגנת הסביבה, עמיר פרץ, על מעבר להיתר "רישיון ירוק". זהו היתר כולל שיינתן על ידי כל המפקחים במשרד, ויהיה תקף לשבע שנים. במקום חמישה היתרים, שניתנים בנפרד ולתקופות זמן שונות, המפעלים בישראל יוכלו מעתה לקבל לידם רישיון אחד כולל, לתקופה ארוכה. זאת התחלה מבטיחה בהחלט למה שיכול להיות אחד השינויים החשובים בתפקודה של מדינת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#