המלצות ועדת ששינסקי אושרו פה אחד בקבינט הכלכלי חברתי - לאחר שני תיקונים

כיל אמורה להגדיל תשלומים למדינה בכ-400 מליון שקל בעקבות ההמלצות ■ ההמלצות כוללות: הטלת מס רווחי יתר על משאבי הטבע; הטלת תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט; פיקוח של רשות המסים על מחירי העברה; הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים; בחינת התמלוג על חומרי חציבה ועוד

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

המלצות ועדת ששינסקי 2 אושרו היום פה אחד הקבינט הכלכלי חברתי בראשות שר האוצר, יאיר לפיד. מקורבים לדיונים אמרו, כי להמלצות הוכנסו שני תיקונים "מינורים".

הוועדה עסקה בהגדלת התשלומים למדינה בגין הפקת אוצרות טבע כאשר עיקר התוספת למדינה תהיה מרווחי כיל. המלצותיה כוללות מס רווחי יתר מדורג והאחדת התמלוגים על משאבי טבע. כיל אמורה להגדיל תשלומים למדינה בכ-400 מליון שקל בעקבות ההמלצות.

צילום: אמיל סלמן

בנוסף להמלצות המקוריות, הקבינט החליט להכיר בהוצאות מחקר ופיתוח של החברות המפיקות בחישוב מס רווחי היתר. כמו כן, בשל עבודתה של ועדת בלינקוב לבחינת הקצאות הזכות לכריית חומרי חציבה, הוחלט שלא להנחות את רשות מקרקעי ישראל בעניין זה.

הוועדה מצאה כי מבנה מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל כיום אינו מבטיח כי לציבור חלק ראוי מהרווחים הנובעים ממשאבי הטבע המצויים בישראל. בחינת הנתונים על ידי הוועדה העלתה כי חלק מפעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות הגבוהים בצורה משמעותית משיעורי רווחיות נורמליים וכי הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן החברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במחצב, בעוד שהציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המחצבים, זאת בשונה ממצב הדברים במשאבי הגז והנפט. הוועדה מצאה כי חלק הציבור ברווחים הנובעים מהמחצבים בישראל (שיעור ה-GT) עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על למעלה מ-50%.

לפיכך, הוועדה המליצה על הטלת מס רווחי יתר על משאבי הטבע. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור ל-46%-55%.  הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דו"חות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 14% על נכסיה. הוועדה בחרה להבחין בשיעורי המס בין השקעות המניבות תשואות שבין 20%-14% לבין השקעות המניבות שיעורי תשואה גבוהים במיוחד העולים על 20%. לאור כך, שיעור המס בגין שיעורי תשואה העומדים על 20%-14% יעמוד על 25% ואילו שיעור המס על שיעורי תשואה העולים על 20% יעמוד על 42%. המס ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות.

הטלת תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט - שיעור התמלוגים כיום נע בין 2%-10% משווי המחצב (לאחר ניכויים שונים הקבועים בחוק). הוועדה ממליצה לקבוע שיעור תמלוגים אחיד על כלל משאבי הטבע בישראל אשר יעמוד על 5%. הוועדה סבורה כי שיעור תמלוג זה עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם וכי הוא יבטיח זרם הכנסות יציב למדינה אך לא יהווה נטל כבד על החברות המפיקות את המשאבים. בהתאם לכך, הוועדה ממליצה כי לאחר החלת מודל המיסוי המוצע, המדינה תגבה תמלוג של 5% בעבור כל כמות אשלג שנכרית. לדבר יש חשיבות רבה בהחלת מודל שיוכל לסייע לחברות בזמנים בהם מחירי הסחורות יורדים.

פיקוח של רשות המסים על מחירי העברה - הוועדה ממליצה להתמקד בפעילות הפקת המשאבים ולא להטיל את המס על פעילות ההמשך. לאור כך הוועדה ממליצה על מספר צעדים אשר יבטיחו כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך והציבור יוכל ליהנות מרווחים אלו. הוועדה מצאה כי במשאב הברום ישנו קושי לערוך הפרדה בין פעילות ההפקה לפעילות ההמשך וגיבשה מנגנון ייחודי לקביעת מחיר העברה עבור ברום.

מפעלי ים המלחצילום: Bloomberg

הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים - לצורך שיפור הליך הגבייה והבקרה ממליצה הוועדה לבחון העברת הסמכות לגביית תמלוגים לגוף אחד אשר יתמחה בעניין.

בחינת התמלוג על חומרי חציבה - הוועדה מצאה כי קיימים רווחי יתר בפעילות הפקת חומרי החציבה בישראל הנובעים מהיצע מוגבל של אתרי חציבה ומציפייה כי מצב הדברים באשר לזמינות חומרי החציבה צפוי אף להחריף. הוועדה סבורה כי המהלך הנכון ביחס לענף החציבה הוא מהלך רגולטורי אשר יגדיל את היצע חומרי הגלם ובכך ישנה את מצב הדברים בשוק, ועימו את רווחי היתר הקיימים בענף, ולא מהלך מיסויי שתכליתו למסות את רווחי היתר. בעיני הוועדה חלק המדינה הראוי בסקטור זה הוא כזה אשר ישקף שלושה מרכיבים: היטל על ההשפעות החיצוניות השליליות של פעילות החציבה; דמי שימוש בקרקע המשקפים את הערך האלטרנטיבי של הקרקע; תמלוג המשקף את הגריעה של חומרי החציבה (נדירות המשאב).

השארת מערכת המיסוי הנהוגה בתחום המים המינרלים על כנה - הוועדה אינה ממליצה לשנות את המצב בו חברות המים המינרלים משלמות על פי "תעריף מים לתעשייה" מהסיבות הבאות: לא מדובר במשאב מתכלה; כל יזם אשר יבקש להקים מפעל יוכל לקבל רישיון הפקה אם יעמוד בדרישות החוק; המים המסופקים לחברות המים המינרליים אינם מים ייחודיים והם מסופקים גם לצרכנים הביתיים, למגזר החקלאי ולמגזר התעשייתי; בחינת רווחיות החברות בתחום לא העלתה שיעורי רווחיות חריגים. יחד עם זאת, בקשת חברות המים המינרליים לקבל מים ממקור ספציפי יכולה להטיל עלויות על כלל צרכני משק המים. לפיכך, קוראת הוועדה לרשות המים לגבש עד פרסום הדו"ח הסופי מתווה הכולל את התשלום הייחודי לצרכנים הדורשים מים ממקור ספציפי ודרכי יישומו.

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי "זהו יום חשוב לציבור הישראלי בו בוצע השלב הראשון בתהליך להחזרת השליטה על התמורה ממשאבי הטבע השלו. כל כסף שנכניס לקופת המדינה מהמהלך ילך להורדת יוקר המחיה, כי זו מטרת העל שלנו. אנחנו לא רוצים לפגוע במפעלים אלא לדאוג למשחק הוגן שבו הכסף לא נשאר אצל בעלי הון מעטים, אלא חוזר לציבור".

שר התשתיות הלאומיות והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שהיה ממתנגדי ההמלצות, אמר כי "מדובר בחוק חשוב שמסדיר את תשלומי התמלוגים למען אזרחי ישראל ולרווחתם אני מקווה שבכך יישמרו מקומות העבודה לתושבי הנגב אני שמח שההערות שביקשתי הוכנסו והתקבלו בנוסח החוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום