הכנסת מוצרים לפיקוח מחירים? המדינה עוד לא החליטה - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכנסת מוצרים לפיקוח מחירים? המדינה עוד לא החליטה

אם כל מוצר שנראה יקר מדי צריך להיות מפוקח - כנראה שרוב המשק ייכנס לפיקוח

14תגובות

תרשו לנו לבלבל לכם את המוח עם שאלה פילוסופית: בשביל מה קיים פיקוח מחירים? אנחנו מרשים לעצמנו לבלבל לכם את המוח עם השאלה הזו, כי אנחנו ממש לא בטוחים שמי שצריך להתעסק בשאלה הזו - משרד האוצר בכלל, ושר האוצר בפרט - עוסק בה.

כך לפחות אנחנו חושדים בעקבות הודעתו הדרמטית של שר האוצר, יאיר לפיד, מאתמול - לפיה פנה לאנשי משרדו כדי שיבחנו הכנסה לפיקוח על המחירים של כמה מוצרים: שמן קנולה, לחם מחיטה מלאה, יוגורט, מעדני חלב, חלב סויה, ירקות קפואים ונייר טואלט.

הרשימה הזו מעוררת תהיות. כך, תחת הכותרת של "מעדני חלב" מסתתר כמובן המילקי, ההוא ממחאת המילקי, שאחרי שרבבות ירדו לברלין בגללו, המדינה בוחנת אם להכניסו לפיקוח מחירים. המילקי, כדאי להזכיר, היה בפיקוח מחירים עד לפני עשור. אז הוא הוצא מהפיקוח, ביחד עם עוד מוצרי חלב ומזון רבים, והוא נמצא ברשימה של מוצרים שהמדינה עוקבת אחר הרווחיות שלהם.

מסף בסופרמרקט של חלב תנובה
דן קינן

המילקי, כלומר, נמצא תחת עינה הפקוחה של המדינה כבר שנים ארוכות, ולפחות עד שעלה לכותרות כסיבה לירידה מישראל, המדינה בחרה שלא להכניס אותו לפיקוח על המחירים. האם מפלס הכותרות הוא זה שקובע את מדיניות הפיקוח על המחירים בישראל?

המילקי, חייבים להודות, הוא חשוד מיידי לפיקוח מחירים. ראשית כי הוא מוצר ריכוזי להחריד - החברה המייצרת אותו, שטראוס, אפילו הוכרזה מונופול בתחום מעדני החלב. שנית, כי הוא יקר להחריד, כפי שלמדנו ממחאת המילקי (ובדומה לרוב המוחלט של מוצרי החלב בישראל). שלישית, כי הוא מוצר גדול וחשוב, שנמכר בהיקפים גדולים מאוד, ולכן יש למדינה סיבה להתאמץ ולפקח עליו. רביעית, כי בענף מעדני החלב אין אף מוצר אחר בפיקוח, כך ששכבות חלשות יתקשו מאוד לצרוך את המוצרים היקרים הללו.

על אף כל אלה, עד למחאת המילקי האחרונה המדינה לא חשבה לפקח עליו, ואפילו ההחלטה שנפלה לפני חצי שנה, להוסיף כמה מוצרי חלב לפיקוח, לא כללה את המילקי בתוכה. יש לכך כנראה מספר סיבות. ראשית, המילקי הוא מוצר מאוד לא בריא, והמדינה לא ששה לעודד צריכה - באמצעות פיקוח מחירים - של מוצרים לא בריאים. זאת כנראה הסיבה העיקרית לכך שמונופול נוסף, קוקה קולה ישראל, לא נמצא תחת פיקוח מחירים עם הקוקה קולה שלו.

סיבה נוספת היא שענף מעדני החלב משגשג וצומח בישראל, עם הרבה מאוד מוצרים תחליפיים למילקי. במקום מילקי אפשר לקנות יוגורט מתוק, שבכל זאת עולה מעט פחות, רק שהציבור מתעקש לצרוך דווקא את המילקי היקר יותר והבריא פחות.

ולבסוף, המדינה חוששת שאם היא תיכנס עם פיקוח מחירים לענף מעדני החלב, היא עלולה לקטוע את היזמות והחדשנות המאפיינות את הענף הזה, כי לרוב ענפים מפוקחים נוטים להיות גם ענפים דלי יוזמה ומשעממים. "אין דבר נוח יותר למנכ"לים עצלנים מאשר פיקוח מחירים", נוהגים להגיד במדינה. "הם לא צריכים להתאמץ, להתחרות או לחדש - הרווחיות שלהם מובטחת להם על ידי המדינה".

למה המדינה לא מתערבת בקוקה קולה

הנימוקים נגד הכנסת המילקי לפיקוח תקפים לגבי מוצרים אחרים שנמכרים בישראל במחיר גבוה. קוקה קולה, כאמור, היא מונופול ברור ויקר להחריד - אבל מדובר במוצר לא בריא, והשוק גם מלא בתחליפים זולים יותר, כך שהציבור, אם רק יתחיל להיות צרכן נבון יותר ומפונק פחות, יכול להסתדר מבלי להזדקק לצעד המורכב של התערבות המדינה במחיר הקוקה קולה.

גם במוצרים ללא גלוטן, למשל, אין ספק שהמחירים בישראל גבוהים מאוד, אבל המדינה מהססת מלהכניס מוצרים אלה לפיקוח, מחשש שהדבר יפגע בהתפתחות שידע הענף בשנים האחרונות ובגידול הניכר במגוון שבו. תחום נוסף שהמדינה מתלבטת לגביו הוא של תרכובות מזון לתינוקות - תחום שהוא ריכוזי ולא תחרותי, אבל איכשהו רמות המחירים בו אינן חריגות בהשוואה עולמית, בין השאר כי רשתות השיווק מרבות להשתמש בו במבצעי השיווק שלהן (loss leader).

שיקול נוסף הוא עד כמה הפיקוח עשוי להיות אפקטיבי - הטלת פיקוח על מחיר של לחם מקמח מלא, למשל, יכולה לגרום למאפיות להתחכם ולעבור מייצור לחם מקמח מלא בלבד לקמח מלא עם תוספות של שיפון או חמניות, כדי לחמוק מהפיקוח.

הלבטים הללו מחזירים אותנו לשאלה הפילוסופית שפתחנו בה - מהי בדיוק המטרה של פיקוח מחירים? התשובה המיידית - פיקוח מחירים נועד להפחית מחירים - היא כמובן שגויה. סובסידיה נועדה להפחית מחיר, ומדינת ישראל חדלה מזמן ממדיניות הסובסידיות שלה (ואף אחד לא חולם לחזור לשם). תשובה חלופית היא שפיקוח מחירים נועד להתמודד עם כשלי שוק. הפיקוח, כלומר, לא נועד להוריד מחירים, אלא רק למנוע הפקעת מחירים כשיש מונופול שיכול לנצל את כוחו לרעה. בהגדרה הזו המילקי, כאמור, עומד - שטראוס אפילו מוכרזת מונופול.

אם נסתכל על שאר הרשימה שביקש שר האוצר לבדוק, נגלה עוד מוצרים שככל הנראה סובלים מריכוזיות חשודה: הירקות הקפואים, ענף שסנפרוסט שולטת בו ללא מיצרים, או נייר הטואלט, שחוגלה־קימברלי מחזיקה ביותר מ–50% מנתח השוק בו. רק שכאן גם נגמרים החשדות: שמן הקנולה והלחם המלא כלולים גם הם ברשימה, אף שאלה ענפים שאינם חשודים בריכוזיות. אין לנו סיבה מיידית לחשוד בקיומו של כשל שוק בהם, ובכל זאת, שר האוצר מבקש לבדוק הטלת הפיקוח עליהם.

ההסבר של משרד האוצר הוא שהרשימה כוללת מוצרים שנבדקו באחרונה, ושהתגלו בהם לפחות שניים מהסימנים החשודים הבאים: המחיר שלהם עלה בשיעורים חדים, הם יקרים בהרבה מהמקובל בחו"ל, ויש בהם ריכוזיות. כל מוצר שבלט בלפחות שניים מתוך שלושת התחומים, נכנס לרשימה הנבדקת. זה אומר, אם כך, שמוצרים שהם יקרים בישראל בהשוואה לעולם, ושאין לנו הסבר לכך, יכולים להיות מועמדים לפיקוח מחירים - גם אם אין סיבות לחשוד בריכוזיות או בקיומו של כשל שוק בהם.

הצד האפל של פיקוח המחירים

מתברר, אם כך, שכשל שוק אינו הסיבה להטלת פיקוח מחירים, מאחר שגם מוצרים ללא כשל שוק מוכח יכולים להיות מפוקחים. מה שמחזיר אותנו לשאלה הפילוספית: בשביל מה קיים הפיקוח על המחירים?

לצערנו, אין לנו תשובה על כך, ומעיון במדיניות משרד האוצר, כנראה שגם לאוצר אין תשובה על כך. אם הכלל קובע שכל מוצר שנראה לנו יקר מדי, ושאין לנו הסבר מדוע הוא יקר, צריך להיות מפוקח - כנראה שחלק גדול מהמשק הישראלי צריך להיכנס לפיקוח בקרוב.

נזכיר שפיקוח מחירים הוא מדיניות שנזק רב בצדה: החברות המפוקחות נוטות לעשות מניפולציות למדינה, ולסחוט ממנה העלאות מחירים מוגזמות. הפיקוח פוגע ביזמות ובחדשנות בענפים, ובמקרים רבים מסייע להעלאות מחירים, במקום להוזלתם.

צביה דורי, שהיתה המפקחת על המחירים במשך 15 שנה, הודתה בבית המשפט שזה היה המצב לגבי הפיקוח על הלחם האחיד. והגרוע מכל, פיקוח על המחירים מונע מאתנו להתמודד עם הסיבות האמיתיות למחירים הגבוהים בישראל: ביורוקרטיה ממשלתית מנוונת, פריון נמוך וחוסר תחרות.

כפי שהודתה דורי בפני בית המשפט, הפיקוח על המחירים הוא אמצעי מאוד לא יעיל להורדת מחירים, והדרך היחידה להוריד מחירים בעקביות היא תחרות. אלא שבמקום להתמקד בתחרות, המדינה מתמקדת בפיקוח מחירים - מבלי שהיא אפילו הגדירה לעצמה מהי מדיניות הפיקוח הרצויה. ספק אם זאת הדרך להוריד את יוקר המחיה בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#