תכנוני המס נחשפים: שרי אריסון רשמה את חברת המים בלוקסמבורג - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תכנוני המס נחשפים: שרי אריסון רשמה את חברת המים בלוקסמבורג

ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ חושף כיצד מאות חברות חסכו תשלום מסים במיליארדי דולרים באמצעות רישום בנסיכות האירופית ■ גם מיה של אריסון, שמנהליה ישראלים, נרשמה בלוקסמבורג ■ קבוצת אריסון: "החברה מעסיקה מאות עובדים בעולם - ובהתאם מבנה האחזקות שלה"

129תגובות

שנים ארוכות של מדיניות מס מקלה הפכו את נסיכות לוקסמבורג הקטנה לגן עדן לתאגידים, שביקשו לשלם מס נמוך ככל האפשר על רווחיהם. מסמכים שמתפרסמים כאן לראשונה, בשיתוף פעולה עם ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, מגלים כי גם שרי אריסון, האשה העשירה בישראל, רשמה חלק מעסקיה הגלובליים בלוקסמבורג, באופן שמאפשר לחברה שלה ליהנות מתשלום מסים נוח.

המדיניות של תכנוני המס זוכה לביקורת נוקבת בתקופה האחרונה. בזמן שבו ממשלות בעולם מתמודדות עם קשיים תקציביים וקיצוצים הפוגעים באזרחיהן, מאות חברות ענק בינלאומיות נהנות מנטל מסים נמוך במיוחד בעזרת שימוש בתכנוני מס מורכבים ומקלטי מס.

לוקסמבורג, שבה רשומות 50 אלף חברות אחזקות, רובן זרות, היא אחד המרכזים הבולטים לרישום של חברות בצורה כזאת. בין החברות הללו ניתן למצוא גם תאגידי ענק כפיאט־קרייזלר, איקאה, פדקס, פפסי ואמזון. תעשיית הפיננסים היא שהפכה את המדינה הזעירה, שלה 550 אלף אזרחים בלבד, לאחת מהעשירות בעולם, עם תמ"ג לנפש של 111,162 אלף דולר ב–2013.

ניר קידר

המבנים המיסויים שפיתחו החברות, באישור המדינה, היו כאלה שאיפשרו להם לחסוך תשלום מסים בסכומי עתק. הסכם המס של אמזון עם לוקסמבורג, למשל, עומד בחודשים האחרונים במרכז חקירה של רגולטורים מהאיחוד האירופי, שבודקים אם בכך שאיפשרה לחברה לפעול בפטור כמעט מלא ממס באירופה, הפרה המדינה את חוקי האיחוד. גם הסכמים שנערכו עם חברות שונות בהולנד ובאירלנד נחקרים.

חואקין אלמוניה, נציב האיחוד לנושא תחרות כלכלית, אמר השנה כי "דווקא בעידן של תקציבים ציבוריים דוחקים, חשוב במיוחד שתאגידים בינלאומיים ישלמו את חלקם במסים".

בחודשים האחרונים הגיעו לידי ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ רישומים מפורטים על יותר מ–340 חברות בינלאומיות שנרשמו בלוקסמבורג. החומר הזה, שהגיע לראשונה לידיו של העיתונאי צרפתי אדוארד פרין, כולל יותר מ–1,000 קבצים, בגודל של 4.38 ג'יגה־בייט, שבהם נחשף כיצד החברות חסכו תשלום של מיליארדי דולרים במסים בזכות רישומם במדינה.

את ניתוח החומר ביצעו 80 עיתונאים מ–26 מדינות שונות, שמפרסמים היום במקביל את ממצאיהם. מדובר במסמכים, לרוב מורכבים מאוד, שמפרטים בפני נציג הממשלה בלוקסמבורג מבנה מיסויי מוצע לחברה מסוימת. כל המסמכים שהודלפו ל ICIJ נכתבו על ידי אחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בעולם, PriceWaterhouseCoopers.

בלומברג

"זה בעצם לקחת את תכנון המס שלך לממשלה ולקבל את ברכתה מראש", הסביר ל–ICIJ ריצ'ארד פומפ, פרופסור בתחום משפט ומיסוי מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קונטיקט. ואכן, רוב ההסכמים שהוגשו לרשויות המדינה אושרו - כולל זה שהגישה חברת המים של שרי אריסון, מיה (Miya), מהחברות הפעילות והמרכזיות בקונצרן.

חברת רואי החשבון PwC מסרה בתגובה ל–ICIJ כי לכלי התקשורת אין יכולת "להבין במלואם" את המבנים שמציגים המסמכים. "איננו יכולים להתייחס ללקוחות ספציפיים שלנו, אך אנו דוחים כל רמיזה כאילו יש משהו לא ראוי בעבודת החברה".

דוברת קבוצת אריסון, מיכל גורביץ', התבקשה להעביר את פירוט מבנה הקבוצה ולהשיב על כמה שאלות, בכללן מהו תפקיד החברות בלוקסמבורג, גיברלטר ושווייץ, מדוע נרשמו שם, מהו שיעור המס שמשלמת מיה בלוקסמבורג ובישראל והאם לא ראוי שחברה המצהירה ש"ליבה בישראל" ושהנהלתה הבכירה יושבת כאן תשלם את המסים של מערך החברות של מיה בישראל. כל השאלות הללו נותרו ללא מענה.

גורביץ' מסרה כי "מיה הינה חברה בינלאומית המבצעת פרויקטי תשתיות מים ברחבי העולם ומחוץ לישראל. החברה מעסיקה מאות עובדים ברחבי העולם במסגרת הפרויקטים הבינלאומיים - ובהתאם מבנה ההחזקות שלה".

"האחזקות עברו עיצוב מחדש"

חברת מיה של אריסון השקעות הוקמה על ידי שרי אריסון ב–2008. לדברי אריסון באירוע שבו נחשפה החברה, החזון להקמתה נולד ב"מעמקי ליבה", והושקעו בה כ–100 מיליון דולר. מיה עוסקת בשימור מי שתייה "באמצעות ניהול יעיל של משאבי המים המתוקים הקיימים בעולם". החברה משתפת פעולה עם תאגידי מים מקומיים, כדי לשפר את יעילות התאגיד במספר מישורים: הפחתת צריכת האנרגיה, הורדת רמת המזהמים, שירות לקוחות ועוד.

עלוןֿ רשמי של החברה מפרט פרויקטים שונים שלה ברחבי העולם: בפיליפינים, בדרום אפריקה, בברזיל, בפורטו ריקו, בקולומביה, בקנדה, באיי הבהאמס ובסינגפור. מצויינים בו גם שני מיקומים של משרדיה האזוריים של מיה - בתל אביב ובשדרות ג'יי.אף קנדי 46A בלוקסמבורג.

בראשית המסמך שהוגש לרשויות בלוקסמבורג על ידי רואי החשבון נכתב כי "קבוצת אריסון היא קבוצת השקעות ופילנתרופיה גלובלית. הקבוצה מושקעת במיזם מים בשם מיה, והחזון הוא שהחברה תגדל בעצמה ובאמצעות רכישות של חברות אחרות. בנוסף, ייתכן שהחברה תיהפך לציבורית בעתיד". במסגרת הארגון מחדש של מחלקת המים בקבוצה, הוסבר במסמך, "האחזקות והמבנים הפיננסיים עברו עיצוב מחדש לטובת ניהול פיננסי אפקטיבי של פעולותיה." לפני הארגון מחדש, מסבירים רואי החשבון, קבוצת אריסון לא החזיקה יישויות בלוקסמבורג.

מס החברות הרשמי בלוקסבורג הוא 29%, אך קיימים מכשירים פיננסים רבים שמאפשרים להפחית אותו מאוד, למשל באמצעות הלוואות בין גופים שונים בתוך הקבוצה או יצירת חובות בתוך המבנה שהוקם. מסים מופחתים גם מריביות, דיווידנדים, תמלוגים ועוד (על המבנה שהוקם עבור מיה ראו מסגרת).

על המשמעות הפיננסית של ההפחתות הללו ניתן ללמוד מפרסום מ–2012 של קימברלי קלאוזינג, פרופסור לכלכלה מ–Reed College באורגון. קלאוזינג חישבה שממוצע מס ההכנסה האפקטיבי ששולם על ידי חברות אמריקאיות הרשומות בלוקסבורג היה 0.4%, לעומת 35% שהיו נדרשות לשלם בארה"ב.

רשומה בלוקסמבורג, המנהלים - ישראלים

מיה אמנם רשומה בלוקסמבורג, אך מנהליה ישראלים. היו"ר שלה הוא מאיר ויצ'נר, המנכ"ל הוא עמית הורמן, סמנכ"ל קשרים בינלאומיים־עסקיים הוא דיוויד אריסון (בנה של שרי אריסון) וכך הלאה. בשיחת טלפון למשרדי החברה בלוקסמבורג, שבה ביקשתי לשוחח עם נציג מההנהלה הבכירה של החברה, הופניתי למשרדים בישראל. אגב, בכתובת משרדיה של מיה בלוקסמבורג רשומות יותר מ–1,250 חברות.

דוברת רשות המסים, עידית לב־זרחיה, לא השיבה לשאלות ספציפיות על מיה, אך הסבירה כי "יש להבחין בין חבות המס של חברות זרות בבעלות של תושבי ישראל לחברות בבעלות אזרחי ישראל. מאחר וכלל חבות המס בישראל היא על בסיס תושבות, יש לבדוק אם החברה היא 'תושבת ישראל', כשאחד המבחנים לחברה כזאת הוא מבחן השליטה והניהול".

לדברי לב־זרחיה, "אם חברה זרה מוחזקת על ידי תושב ישראל, נשלטת על ידי תושב ישראל ומנוהלת מישראל, היא יכולה להיחשב 'תושבת' גם אם התאגדה מחוץ לישראל. חברות זרות 'תושבות חוץ' עשויות גם הן לשלם מסים בישראל, במידה שמקור ההכנסה מופק בישראל".

פחות מחודשיים לאחר הגשת המסמך, קיבלו רואי החשבון ומיה את התשובה שלה חיכו. מריוס קוהל, האחראי מטעם ממשלת לוקסמבורג על הסדרי מס של חברות זרות, אישר את המבנה החשבונאי המוצע. קוהל פרש מתפקידו לפני כשנה. בכתבה אודותיו שפורסמה בסוף אוקטובר השנה ב"וול סטריט ג'ורנל" נאמר שכינויו בחוגים הפיננסים בלוקסמבורג היה "הפוסק", שכן על פיו יישק דבר.

ריצ'ארד ברוקס, לשעבר בכיר במס הכנסה באנגליה שנשכר על ידי ICIJ כדי להעריך את מסמכי המס, אמר לארגון כי "זאת הפעם הראשונה שאנחנו ממש רואים מבפנים כיצד פועלת לוקסמבורג כמקלט מס. המדינות שמפסידות מכך לא מבינות איך זה עובד".

בלומברג

בכיר לשעבר ברשות המסים בישראל אמר כי הרשות מתקשה להתמודד עם תכנוני מס אגרסיביים מסוג זה. דוברת הרשות מסרה כי "בשל חובת הסודיות אנו מנועים מלהתייחס לשאלות על נישומים או חברות".

קרבות המסים של שרי אריסון

זאת אינה הפעם הראשונה שבה שמה של שרי אריסון נקשר בענייני מיסוי שונים. ב–2003 עזבה אריסון בפתאומיות את ישראל ועברה לארה"ב. העזיבה אירעה בימים שבהם נחקר בעלה דאז, עופר גלזר, במשטרה על מעשים מגונים ולוותה בהתקפה של מקורבי אריסון על יחס התקשורת אליה. עם זאת, חלק מהפרסומים מאותם ימים הצביעו על קשר בין העזיבה לבין החשש שילדיה יאבדו זכויות ירושה אם לא יתגוררו בארה"ב. אריסון שבה לישראל פחות משנה לאחר מכן.

החל מאמצע העשור שעבר מכרו בארה"ב אריסון ואחיה, מיקי אריסון, מניות בקבוצת קרניבל קרוז בשווי מאות מיליוני דולרים. לאחר מכן נכנסה אריסון למשא ומתן ארוך עם רשויות המס הישראליות על שיעור המס שעליה לשלם על העסקה. על פי דיווח בעיתון "מעריב" מ–2006, אריסון הציעה תחילה לשלם כ–9 מיליון דולר. בסופו של דבר, לאחר משא ומ תן שנמשך כשנתיים, שילמה בין 80–110 מיליון דולר. אגב, בתחקיר של רשת NBC שפורסם אשתקד בארה"ב נחשף כי קרניבל קרוז משלמת כ–0.6% מסים בארה"ב, משום שהיא רשומה בפנמה.

לפני כשנתיים עתרה אריסון לבית המשפט המחוזי נגד מנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב, בדרישה להפחית את שומת המס שנקבעה לפנטהאוז שרכשה במגדלי G ברחוב השופטים בתל אביב. אריסון טענה כי השומה נקבעה על סמך הנחה שמחיר הדירה יהיה 56 מיליון שקל, ואילו בפועל שולמו 51 מיליון. בסופו של דבר משכה אריסון את הערעור.

חברות בגיברלטר, שווייץ ולוקסמבורג - המבנה שהוקם עבור מיה

במסמך שהוגש לרשויות המס בלוקסמבורג, שהיקפו כ–100 עמודים, נכנסים נציגי מיה לפרטים טכניים שמשרטטים את הקונסטרוקציה הפיננסית־ניהולית שתבנה החברה.

כדי שתהיה כפופה לחוקי מס ההכנסה המקומיים, על חברה להיות רשומה בלוקסמבורג - וכך נעשה במקרה זה. "יתרה מכך", כותבים רואי החשבון, "לחברות יש משרדים בלוקסמבורג ופגישות בעלי המניות וחברי ההנהלה מתבצעות במדינה, כך שהחלטות הנהלה מרכזיות והצדדים הפיננסיים שלהן מתבצעות כאן, ושתי החברות צריכות להיחשב כחברות מקומיות לצורכי מיסוי".

בנוסף, מצהירים רואי החשבון כי לפחות פגישת הנהלה אחת ופגישת בעלי מניות אחת בשנה ייערכו בגיברלטר. הפגישות, בצירוף העובדה שחברת האחזקות של אריסון בגיברלטר תחזיק לפחות 10% ממניות מיה, יהפכו את הדיווידנדים שתעביר לחברה הגיברלטרית לפטורים ממס. במסמך מוסבר גם כי מיה החזקות שותפה בחברות במקומות שונים בעולם, ובהם ישראל, ברזיל ועוד. במידה שההחזקות עולות על 10%, כותבים רואי החשבון, מיה תהיה פטורה מתשלום מס על דיווידנדים שתקבל מהחברות הללו. החברה הישראלית שאליה מתייחס המסמך היא ככל הנראה מים מיה אחזקות, שיושבת באותה הכתובת של אריסון השקעות בתל אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#