המעקב, האזנות הסתר והפגישה הסודית: כך נחשפו חשבונות הישראלים בשווייץ

מאות חשודים ישראלים בפרשה, ביניהם בעלי רשת של עשרות מרפאות בחו"ל שהיקף פעילותן מסתכם ב-40 מ' יורו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בערב ה-26 ביוני 2013 נכנסו שני ישראלים לאחד מבתי המלון היוקרתיים בתל אביב. המטרה: להיפגש בחשאי עם בנקאי שוויצרי. מה שהם לא ידעו זה שהם נתונים באותה עת למעקב של חוקרי רשות המיסים שהטמינו במלון מצלמות ומכשירי ציתות.

חוקרי רשות המסים, שישבו מחוץ למלון והאזינו לפגישה, לא ידעו זה שזה עומד להיות יום המזל שלהם - והמעקב הזה יוליד את אחת החקירות החשובות של רשות המיסים בשנים האחרונות: זו שתניב רשימה של מאות ישראלים בעלי חשבונות בבנק הענק UBS – שרובם אינו מדווחים על כך בישראל.

החקירה הסמויה החלה בסוף 2013, בחשד ששני ישראלים מנהלים מחוץ לישראל רשת מרפאות לטיפול באין אונות מבלי לדווח על ההכנסות והרווחים בישראל. במסגרת המעקב אחר שני הישראלים, לרשות נודע כי הם צפויים להיפגש בחשאי עם הבנקאי שלהם בבית מלון יוקרתי בתל אביב.

במהלך הפגישה, כשהם נתמכים בפרקליט מלווה מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה, פשטו אנשי הרשות על המלון ועצרו את הבנקאי, בעל אזרחות ישראלית. בנוסף נערך חיפוש בחדר במלון בו שהה, במשרדים של UBS ישראל ובאתרים נוספים - וכך נתפס המחשב הנייד שלו, ורשימת החשבונות שהיו בו. בהנקאי נעצר, הרשות צפויה להתחיל לחקור את המאות הישראלים.

מטה בנק UBS בציריךצילום: בלומברג

מחשבו של הבנקאי הכיל אמנם רשימות של מאות חשבונות שהתנהלו בבנק, אך שמות בעלי החשבונות היו מקודדים. לדברי מקור ברשות המסים, צוות החקירה "השתמש באמצעים טכנולוגיים חדשניים", ובדרך זו הצליח לפענח עד כה חלק ניכר מהרשימה ולהגיע לשמותיהם של חלק מבעלי החשבונות.

עד כה נעצרו מלבד שני החשודים מרשת המרפאות ויועץ ההשקעות בבנק השווייצי, גם החשב של רשת המרפאות ועוד עשרה ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק בשווייץ. בשלב זה כל החשודים שוחררו בערבות. מהרשות נמסר כי החקירה בפרשה נמשכת בימים אלה וצפויים מעצרים נוספים.

כך, כנראה עם לא מעט מזל, ובמסגרת מעקב וחקירה אחר שני ישראלים החשודים בהעלמת מס - הצליחו חוקרי הרשות לשים את ידם על רשימות שיספקו לחוקרים עבודה רבה לעוד שורה ארוכה של חקירות. לפי גורם ברשות, מאז פענוח הרשימות מתבצעות מדי יום חקירות של בעלי חשבונות ורשימת הנחקרים מתארכת מדי יום.

לאחר מעצר הבנקאי לא ניתן היה לפרסם כל פרט אודות החקירה עקב צו איסור פרסום - שהוסר רק אתמול על ידי השופטת אורית קנטור מבית משפט השלום בחיפה. ברשות המסים בוחנים כעת את האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד הבנק השווייצי, בחשד כי לקח חלק בהעלמות המס כשסייע ללקוחות הישראלים להסתיר את המידע מרשויות המס.

מאות מיליוני יורו שאינם מדווחים

על פי הערכות, בנקים גדולים בשווייץ מנהלים חשבונות של אלפי ישראלים בהיקף המסתכם במאות מיליוני יורו, ורובם המכריע של הכספים המוחזקים בחשבונות אינם מדווחים לרשות המסים. מבחינת רשות המסים, אזרח ישראלי שחייב בהצהרת הון נדרש לדווח גם על כל נכסיו בישראל ובעולם. גם שכיר שלא מגיש הצהרות הון וירש למשל חשבון בנק בחו"ל שנושא תשואות, חייב בכל שנה להגיש דו"ח ולכלול גם את הרווחים מאותן הכנסות בחו"ל. הדיווח נדרש גם בשנה שבה נוצר לו הפסד ואף כדאי לו לעשות זאת, כדי שיוכל לקזז בשנים הבאות את ההפסד כנגד הכנסות הוניות מחוץ לישראל.

לדברי עו"ד ורו"ח איילת הלל־בירנצויג, שותפה בכירה במשרד שקל ושות' המתמחה במיסוי, פרסום החקירה והמעצרים יצר הרבה רעש בשוק הישראלי. "קיבלנו הרבה טלפונים מלקוחות שרוצים להסדיר את עניין הדיווח", אמרה הלל־בירנצויג. "רואים שרשות המסים, שפירסמה נוהל גילוי מרצון, לא ממתינה שיבואו אליה, אלא נוקטת יוזמות ומחפשת את מעלימי המס. יש כאלה שכבר פנו מרצונם לרשות ואפשר להניח שבעקבות החקירה יהיו עוד הרבה פניות להסדיר את המס".

אם אדם שמחזיק חשבון בנק בשווייץ, מבלי לדעת אם שמו נמצא ברשימה השחורה, יפנה כעת לרשות המסים - האם הדבר ייחשב כאילו פנה מיוזמתו?

הלל־בירנצויג: "אני רק יכולה לקוות שרשות המסים לא תפעל נגדו באופן פלילי. אלה לא המקרים שצריך לקחת לכיכר העיר, ואני מניחה שהם ישכילו לעשות את זה".

עו"ד ענת שביט, ראש מחלקת מסים במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', אומרת כי בסופו של יום לאנשים אין ברירה - והם צריכים להיחשף. לדבריה, "היו שמועות על הסיפור הזה, על רשימה שיש לרשות המסים, ועדכנתי בכך את הלקוחות. רשות המסים עושה את מה שהיא צריכה לעשות, היא חייבת לפתח איזו הרתעה. בעיניים שלהם זה צעד שהוא הכרחי כדי להראות שהם ענייניים בנושא החשיפה והולכים בכל הכוח".

"יש לבנקאים ממה לחשוש"

"בנקאים שמספקים שירות ללקוחות ולא פועלים מתוך מטרה לסייע להם להתחמק ממס או מתוך מטרה להוציא לפועל תוכנית כוללת של התחמקות ממס לא מבצעים כל עבירה", אומר עו"ד ירון ליפשס, שותף במשרד עורכי הדין כספי. "לעומת זאת, לבנקאים שלוקחים חלק במודע במהלך שמטרתו להתחמק ממס יש ממה לחשוש. סעיף 220 בפקודת מס הכנסה, למשל, קובע איסור סיוע לאחר להתחמק ממס. הסעיף הזה בדרך כלל מיושם ביחס לרואי חשבון בישראל, אבל באותה מידה הדבר יכול להיות מיושם גם לגבי בנקאים".

ליפשס מוסיף כי היה מייעץ לכל בנקאי לבחון היטב את המוּדעות שלו ואת הכוונות שבשמן הוא פועל. ככל שהוא פועל במסגרת מקצועית, ואך ורק כדי לספק שירות בנקאי ללקוחות, אין שום בעיה מצדו. לעומת זאת, אם הוא מבין שהלקוחות פונים אליו במטרה להתחמק ממס ואם הוא מבין שהכספים שמטופלים על ידו הם "כספים שחורים" וכל המטרה היא להסתיר אותם - אז הוא נמצא בבעיה.

"מפגשים בין בנקאים ללקוחות פנים אל פנים הם דבר שבשגרה, במיוחד בלקוחות בסדר גודל גדול. בפגישות האלה אין שום בעיה. לכן הפגישות לכשעצמן הן תקינות. השאלה היא מה עומד מאחורי הפגישות ומדוע הן התקיימו. אם היה מדובר בפגישות חשאיות שכל מטרת קיומן להימנע מהותרת עקבות בדרך של מיילים או תכתובות אחרות - אז יש פה בעיה".

ליפשס מותח ביקורת גם כלפי רשות המסים. לדבריו, "יש לא מעט צביעות בכך שמדינת ישראל, שנבנתה על השקעות של יהודים מחו"ל שמקורן היה בכספים לא מדווחים, תקיים כיום חקירות מתוקשרות ביחס לחשבונות לא מדווחים בשווייץ. הצעד הנכון וההוגן יהיה למסות את הכספים האלה במסגרת של גילוי מרצון, או כופר לכל היותר, ולהימנע מניהול חקירות פליליות".

גם רואה החשבון נעצר

חלק נכבד מהחשדות מיוחס לאותם בעלי מרפאות בחו"ל, שלפי החשד הפקידו כספים בחשבונות בנק בשווייץ שעליהם היו חייבים בדיווח בישראל. הרשות טוענת כי במסגרת תפקידו הכיר היועץ את חשבונות הבנק של בעלי רשת המרפאות ואת פעילותם בחו"ל, הכוללת שליטה בתאגידים המנהלים כ–60 מרפאות באירופה המזרחית והמאוגדים בחברות זרות הרשומות במקלטי מס בפנמה ובאיי הבתולה הבריטיים, תוך הסתרת הניהול והשליטה שמתבצעים מישראל. "רווחי הפעילות של המרפאות הועברו כולם לבעלי המרפאות והופקדו בחשבונות בנק סודיים שלהם ב–UBS בשווייץ ועל פי החשד, לא דווחו לרשויות המס בישראל", כתבה הרשות. לפי החשד, בחשבונות הצטברו 15 מיליון יורו לא מדווחים.

עוד נמסר מרשות המסים כי במסגרת החקירה נחקר ונעצר רואה חשבון ששימש חשב הקבוצה והפעיל את מבנה האחזקות. המבנה נרשם תחת תאגיד הולנדי הרשום בנאמנות, מתוך מטרה להסוות את הפעילות של הקבוצה בחו"ל, בהיקף של כ–40 מיליון יורו בשנה. "בחיפושים שנערכו בבתיהם של בעלי הרשת נמצאו חצי מיליון דולר במזומן", מסרה הרשות. "בנוסף מנהלת הרשות חקירה בעניינם של לקוחות נוספים, שפרטיהם נחשפו ברשימות שנמצאו אצל יועץ ההשקעות הבכיר וברשימות נוספות שנאספו בפעילות מודיעינית".

בין עשרת החשודים הנוספים שמחזיקים לפי החשד חשבונות ב–UBS שווייץ ונחקרו ושוחררו: בעל משרד עורכי דין מתל אביב, שעל פי החשד הסתיר חשבון ביתרה של מיליון דולר, תוך הסתרת קיום החשבון בהצהרות ההון שהגיש; מנהל ובעל שליטה בחברה, תושב צורן, המחזיק בחשבון כ–780 אלף דולר בלתי־מדווחים ("מהחיפוש בביתו עלה כי הוא רכש מהכספים שהחזיק בחו"ל דירה באנגליה, שגם על קיומה לא דיווח"); תושב צורן נוסף, המחזיק בחשבונות בנק בלתי־מדווחים בשני בנקים בשווייץ בהיקף של מיליון יורו; ושכירה תושבת תל אביב המחזיקה מזה 12 שנה חשבון בלתי־מדווח שיתרתו מיליון דולר.

עוד נחקרו ושוחררו תושבת שדה יעקב, המחזיקה כעשר שנים חשבון ביתרה של 800 אלף דולר; תושבת תל אביב נוספת, המחזיקה חשבון בלתי־מדווח בבנק בחמש השנים האחרונות שיתרתו חצי מיליון דולר; ותושב הרצליה המחזיק חשבון בלתי־מדווח שיתרתו כ–790 אלף דולר. עוד חשוד מחזיק בחשבון בבנק 250 אלף יורו ובחמש דירות בברלין. חשוד נוסף בפרשה הוא מהנדס ובעל שליטה בחברת תשתיות מים, אנרגיה וחקלאות, שנעצר בחשד שהחזיק בחשבון בבנק UBS ובבנק ברקליס בלונדון סכום של מיליון דולר בלתי־מדווחים, וכי הפיק הכנסות בסכום של 1.5 מיליון דולר מתיווך בעסקות בחו"ל והשמיט את ההכנסות האלה מהדו"חות שהגיש לפקיד השומה.

החקירה מנוהלת על ידי משרד פקיד שומה חקירות חיפה והצפון בליווי של פרקליטות מיסוי וכלכלה תל אביב ובסיוע של יחידת מודיעין מסווגת ברשות המסים להתמודדות עם פשיעה חמורה. בשלב זה אין לפרסם את שמות החשודים והחלטה בעניין תתקבל בהמשך.

מ-UBS נמסר בתגובה כי "בהמשך לדיווחים בתקשורת בנוגע לחקירות אזרחים ישראלים על ידי רשויות המס בישראל, יודגש כי UBS, הן UBS העולמית והן חברת הבת הישראלית, אינן נתונות תחת חקירות אלה, ומכאן שלחברה אין מה להוסיף מעבר לכך בנושא".

העולם נגד תכנוני המס

ההצלחה של רשות המסים בתפיסת הרשימות אמנם נקודתית, ואינה בהכרח מבשרת על חשיפת מקרית של רשימות נוספות של לקוחות בעתיד הנראה לעין, אך בהחלט ניכר לומר כי הדבר נעשה כחלק ממגמה של מדינות לכרסם בסודיות הבנקאית, כחלק בניסיון להעמיק את גביית המסים.

המדינה הראשונה שהכריזה על מדיניות של מאבק בהתחמקות ממס באמצעות בנקים זרים היתה ארה"ב ב–2008. באופן מקרי, גם ארה"ב סימנה את שינוי המדיניות על ידי פתיחת חקירה אגרסיבית נגד הבנק השווייצי UBS, שבסופו שילם הבנק קנס של 780 מיליון דולר. בהמשך הכריזה ארה"ב גם על חקירה נגד הבנקים לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות בגין אותם חשדות.

ב–2010 ארה"ב חוקקה והחלה ליישם את FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act), המחייב את כל הבנקים ברחבי העולם לדווח לרשויות האמריקאיות על חשבונות המנוהלים על ידי אמריקאים. בנקים שלא ישתפו פעולה עם החקיקה יסתכנו בסנקציות של ניכוי במקור של כ–30% מכל העברה בנקאית שתגיע לבנק זה ממוסד פיננסי אמריקאי. המשמעות המעשית של הדברים היא כי בנק שלא יענה על הדרישות האמריקאיות ינותק מקשרי מסחר וקשרים פיננסיים עם ארה"ב.

גרמניה וצרפת בוחנות כיום חקיקה דומה, ו–OECD מקדם מהלך נרחב יותר לחילופי מידע הדדיים על בעלי חשבונות שהם תושבים זרים. זאת, מתוך הבנה כי הדבר יסייע לכלל המדינות החברות בארגון להעמיק את גביית המסים ולהציע גבייה שוויונית וחברתית יותר. לפני שבועיים, משרד האוצר הודיע כי ישראל תצטרף למהלך החל מ–2018. הערכה היא כי גם מדינות G20 יצטרפו ליוזמה. האם לצעדים אלה תהיה השפעה משמעותית על היכולת לשמור על סודיות בנקאית? מוקדם לומר.

רשויות המס בארה"ב נכשלו במשפט נגד בכיר לשעבר ב-UBS

בנקאי בכיר לשעבר ב-UBS, שניהל את חטיבת ניהול העושר העולמית בבנק השווייצי, נמצא זכאי ביום שני השבוע, במשפט על קשירת קשר לסייע לאמריקאים עשירים להסתיר 20 מיליארד דולר בחשבונות סודיים מחוץ לארה"ב.

ראול וייל, הבנקאי השווייצי הבכיר ביותר שהועמד למשפט בפרשה בארה"ב, נשפט בבית המשפט הפדרלי של דרום קליפורניה בקשירת קשר להונאת רשות המסים האמריקאית (IRS). מומחים משפטיים אמרו כי אף שהממשל הציג שלל ראיות כי בנקאים ב–UBS הונו את רשות המסים - כולל כמה מהעדים בתביעה - התביעה לא הצליחה להוכיח כי וייל היה מודע לתוכניות אלה. במשפט ניצב וייל מול כמה עמיתים לשעבר ב–UBS שבחרו לשתף פעולה עם הרשויות בארה"ב בתמורה להקלה בגזר דינם. הם העידו על שימוש בטקטיקות ג'יימס בונדיות כדי שלא להיתפס בעת שהות בארה"ב וכדי לסייע ללקוחות בארה"ב להסתיר חשבונותיהם מרשויות המס.

תוצאות המשפט הן ההפסד השני בתוך פחות משבוע לרשויות המס בארה"ב נגד בנקים זרים. ביום שישי זיכה בית משפט פדרלי בלוס אנג'לס את ד"ר שוקרולה ברוואריאן, לשעבר סגן נשיא בנק מזרחי טפחות לוס אנג'לס, מהאישומים שלפיהם הוא סייע ללקוחות הסניף להתחמק מתשלומי מסים בארה"ב.

ב-2009 הודה UBS בסיוע למשלמי מסים אמריקאים להסתיר הון, ושילם קנס של 780 מיליון דולר. במאי הודה קרדיט סוויס באישומים פליליים, וצפוי לשלם קנסות של יותר מ–2.5 מיליארד דולר. UBS נחקר גם בצרפת ובגרמניה בשאלה אם סייע ללקוחות עשירים להתחמק מתשלום מסים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker