"ב-30 השנים האחרונות הפכנו למדינה שממוקדת בתהליכים ולא בתוצאה" - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פורום קיסריה

"ב-30 השנים האחרונות הפכנו למדינה שממוקדת בתהליכים ולא בתוצאה"

מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר: "ללא שינוי יסודי, לא נוכל לתת מענה לאתגרי העתיד"

תגובות

"בשלושים השנים האחרונות אנחנו מדינה שממוקדת בתהליכים ומאבדת את הקשר עם התוצאה ובעיית הליבה של מדינת ישראל שמאפילה על שאר הבעיות כמו פערי ויוקר המחיה", כך אמר מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר, בדיון בנושא המשילות בכנס אלי הורביץ (פורום קיסריה) של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בחיפה.

האוזר אמר כי "תוכנת ההפעלה לפיה מתנהלת מדינת ישראל בעת הזו איננה תואמת לאתגרי העתיד העומדים בפני המערכת המדינית הזו שנקראת ישראל באזור ובזמן הזה".

איליה מלניקוב

לדברי האוזר "אם בשלושים השנים הראשונות של המדינה בנינו מדינה, ומה שקבע היה מבחן התוצאה, כלי העבודה שהובילו את ההוויה הישראלית היו תפיסות עולם, אידיאולוגיות, שיקול דעת, שכל ישר וסדרי עדיפויות, פתרונות נקודתיים. אלה סוג הכלים שהיוו את המציאות.

"בתקופה זו הגורם שהוביל את המדינה מנקודה א' ל-ב' היה הדרג הנבחר. בעידן החדש, הנוכחי, כלי העבודה שמעצבים את המדיניות הם כלים אחרים, מסוגים אחרים, הם הלכות רוחב, תקדימים, תנאי סף ותבחינים. הם מעצבים את הוויה שלנו ומי שקובע אותם זה הדרג הבירוקרטי".

"האתוס הופך להיות מכלי מסייע למשקולת מאזנת, כאשר הדרג הנבחר הוא נחשב כזמני, שמונע שיקולים זרים ונטול מומחיות. הסמכויות של הדרג הנבחר הולכות ומצטמצמות והאחריות שלו הולכות וגוברות.

"כשזה השיח בתוך המערכת הבירוקרטית, אנחנו מעצבים בעצמנו משולש ברמודה שלא מאפשר להביא לתוצאות אפקטיביות. ללא שינוי יסודי, לא נוכל לתת מענה לאתגרי העתיד".

בועז רקוץ' מנכ"ל המשמר החברתי בכנסת אמר בתגובה "מזה שני עשורים מעמדה הציבורי של הכנסת נשחק בהדרגה. הממשלה רואה בעצמה את הילד המחונן של המגזר הציבורי, ואילו הכנסת נתפשת בעיניה כחסם איטי ומיותר בדרך לניהול 'יעיל' יותר של המדינה. מבחינת הממשלה, במשוואת המשילות הכנסת היא לא יותר ממשתנה חסר משמעות".

לדבריו, "לממשלה יש נטייה לקיים מחוץ לכנסת התייעצות עם גורמים מקצועיים, רובם פרטיים, שלא בהכרח רואים לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי". נוח לממשלה לגבש בעצמה רפורמות ולהנחיתן על שולחן הכנסת כהצעות מחליטים לצורך אישור בלבד

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר בכנס כי "הבעיה המרכזית של מדינת ישראל היא חוסר אמון. הממשלה לא מאמינה לכנסת הכנסת לא מאמינה לממשלה והאזרחים לא מאמינים לא לכנסת ולא לממשלה. בישראל המציאו שיטת ממשל חדשה. זה המקום היחיד שאני מכיר שברגע שבו הפרלמנט בוחר את את הנציגים שלו ומעצים אותם הוא מיד נהיה לעומתי כלפיהם והם כלפיו. הפרלמנט בישראל לא רוצה להיות הרשות המחוקקת אלא הרשות המבצעת אחרת אי אפשר להסביר שזהו המקום היחיד בעולם שבו עולים 4,000-5,000 חוקים פרטיים בכנסת מדי שנה.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר "יש אזורים שלמים במדינה שלא מיוצגים בכנסת. בכנסת הנוכחית אין בכלל ייצוג לכל אזור הצפון. לכנסת יש אמירה רק בתקופה של אווירת בחירות. כשיש קואליציה חזקה אז אין שום השפעה לחבר הכנסת הבודד. עד שלא יהיה שינוי דרמטי בשיטת הממשל לא תהיה אינטראקציה בין הכנסת לממשלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם