הכסף הגדול של הנדל"ן עובר 
לידי ראש העיר ומקורביו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכסף הגדול של הנדל"ן עובר 
לידי ראש העיר ומקורביו

טוהר המידות הועלה קורבן על מזבח הגברת היעילות של האישור הנדל"ני בוועדות התכנון

18תגובות

ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', עד לאחרונה ראש אגף החקירות במשטרה, היה האיש שהוביל את חקירת פרשת הולילנד. בדיעבד, הוא מכה על חטא מדוע לקח לו כל כך הרבה שנים לפתוח בחקירה הזו, ואיך הוא לא הבין קודם — קודם לכך שעד המדינה שמואל דכנר הופיע במשרדו וביקש לדבר — שמשהו בפרויקט הזה היה לא תקין.

עם זאת, בדיעבד גם הוא יכול להבין את הטעות שלו: עולם הנדל"ן בישראל הוא כה סבוך, מורכב ולא שקוף, שגם לשוטרים מנוסים כמוהו לקח זמן להבין אותו. "הנדל"ן הוא כלי חלוקת העושר החזק בישראל", אומר סגלוביץ'. "זה משאב אדיר, שמעורב עם כסף ענק, ושכל ההחלטות בו מתקבלות על ידי פוליטיקאים מקומיים. אנו יודעים שהרשויות המקומיות פגיעות במיוחד לגילויי שחיתות, ראינו זאת בחקירות משטרה ובדו"חות מבקר המדינה, וכעת כל סמכות ההחלטות בנדל"ן עברה לידי הרשויות המקומיות".

סגלוביץ', ללא ספק השוטר הבולט והחשוב בישראל בעשור האחרון, מכוון למה שמצטייר בעיניו כפתח השחיתות העתידי של ישראל — הרפורמה בתכנון ובבנייה. צוות של כנס אלי הורביץ (לשעבר כנס קיסריה), בהשתתפות סגלוביץ', ראש עיריית רעננה זאב ביילסקי, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר יגאל בן שלום, סגניתו לשעבר של סגלוביץ' ורדה שחם וחוקרים מתחומי השחיתות והניהול — ד"ר טלי איכנולד־דביר, ד"ר יוסי בולס וד"ר דורון נבות, עסק בבדיקת השחיתות החוקית בישראל. משמע, שחיתות שאינה נובעת מתאוות בצע או מרוע של פקידים ונבחרי ציבור, אלא שחיתות שהיא פועל יוצא של בעיות מבניות וארגוניות. לעתים שחיתות שהיא בלתי נמנעת כי המבנה הארגוני הוא כזה שאינו מאפשר לפוליטיקאים לשרוד בתפקידם בלי לשרת אינטרסים זרים.

את הדוגמה הבולטת ביותר למבנה ארגוני שגוי, הפותח פתח לשחיתות חוקית, מצא הצוות ברפורמה החדשה בתכנון ובבנייה. זאת, למרות שעל פניה הרפורמה עושה את המהלך החשוב והנכון למלחמה בשחיתות חוקית — הפחתת הביורוקרטיה בנדל"ן, באמצעות ההחלטה להעביר את מרבית החלטות התכנון והרישוי בנדל"ן משש הוועדות המחוזיות של משרד הפנים ל–123 הוועדות המקומיות של הרשויות המקומיות בישראל.

מדובר בביזור סמכויות עצום, שמתלווה להצבת לוחות זמנים הדוקים לוועדת המקומיות למתן מענה לאישור תוכניות או היתרי בנייה, למתן פטורים אוטומטיים לחלק גדול מתהליכי הבנייה בישראל (פרגולות למשל), ושמתלווה גם לתקציב עצום של כ–900 מיליון שקל שנועד להגדיל את כוח האדם בוועדות המקומיות, וגם להכשיר אותו.

אחת הבעיות השכיחות של שחיתות חוקית היא השימוש במאכערים כדי לקדם את עניינו של הציבור. המאכערים היו נפוצים עד היום מאוד בתחום הנדל"ן בישראל, בגלל שמדובר בתחום ביורוקרטי להחריד — ישראל מדורגת במקום 151 בעולם במשך הזמן שלוקח בה לרשום נכס, ובמקום 140 בעולם במשך הזמן שלוקח לקבל היתר בנייה — וסבוך להחריד. משמע, בלי עזרת המאכער לא היה עד היום סיכוי לאיש לצלוח בשלום את משוכות ועדות התכנון או רשות מקרקעי ישראל. את זה בדיוק באה הרפורמה לפתור, באמצעות קיצור התורים לקבלת היתרים ואישורי תכנון בוועדות המקומיות.

אייל טואג

על אף זאת, סגלוביץ' והצוות של כנס אלי הורביץ מודאגים. "זמן רב מופעל לחץ כבד מצד הדרג הפוליטי לפשט ולהאיץ תהליכים", נכתב בנייר העמדה של הצוות. "לחץ זה יוצר מתח גדול בין תומכי המשילות, המצדדים בהאצת הליכים, לתומכי טוהר המידות, המתנגדים ל'עיגול פינות' שעלול לתת יתרון לחזקים ולמקושרים". להערכת הצוות, האיזון בין משילות לבין שמירה על טוהר המידות הופר ברפורמה החדשה, כאשר השמירה על טוהר המידות הועלתה במידה רבה קורבן על מזבח הגברת היעילות של האישור הנדל"ני בוועדות התכנון המקומיות.

העומס צפוי לגדול ב–70%

החשש הבסיסי נובע מחוסר האמון שרוחש סגלוביץ' ליושרה של הפוליטיקאים בשלטון המקומי — חוסר אמון שנובע כמובן מהניסיון הייחודי שלו בחקירות בשלטון המקומי — שהם אלה המקבלים את ההחלטות בוועדות המקומיות (להבדיל מהוועדות המחוזיות, המאוישות בידי אנשי מקצוע). "התכנון הוא כסף ענק", אומר סגלוביץ', "למשל, ההחלטה אם נותנים לי להוסיף שתי קומות, ולאחר לא. מי בדיוק מקבל את ההחלטות האלה? אלה הם אותם אנשים שיושבים כיום בוועדות המקומיות, ואנחנו יודעים שהוועדות המקומיות היום הן בעייתיות. אז אמנם הוסיפו שני אנשי מקצוע חיצוניים, נציגי משרד הפנים, לכל ועדה מקומית כזו, רק שלא בטוח שבכך יהיה די".

הניתוח של הצוות של כנס אלי הורביץ מצביע על כמה נקודות תורפה ברפורמה המוצעת. ראשית, הליכי הרישוי הופרטו למכונים פרטיים. המכונים אמנם יהיו תחת בקרה, והם גם אמורים להתחרות אלה באלה בטיב השירות שלהם, אבל כמו במקרה של מכוני הרישוי לטסט לרכב — קשה מאוד לתקוע כף ליושרה של מי שיפעלו באותם מכונים.

בנוסף, עומס העבודה על הוועדות המקומיות צפוי לגדול ב–70%, בשעה שהיקף כוח האדם לא גדל באותו שיעור, בוודאי שלא באופן מיידי. "מסתמן מחסור של ממש בכוח האדם בוועדות", נכתב בדו"ח הצוות. "ניתן לשער כי אם מרבית הוועדות לא עומדות כיום בלוחות הזמנים, האצלה וביזור סמכויות רבות לאותן ועדות בלי להוסיף להן כוח אדם, לא תייצר התייעלות בלוחות זמנים. הסכנה הטמונה בכך היא שלא רק שתופעת המאכערים לא תיעלם, אלא שהיא עלולה לגבור. כך עולה הסכנה שיאושרו יותר תוכניות המיטיבות עם בעלי העניין החזקים".

עם זאת, נקודת התורפה הקשה ביותר היא עצם האצלת הסמכויות להעניק הטבות כספיות אדירות לפוליטיקאים המקומיים, בלי להדק מספיק את הבקרה עליהם. "האכיפה היא עקב האכילס של הוועדות המקומיות", נכתב בדו"ח. "האכיפה היא באחריות מהנדס העיר (הכפוף למנכ"ל העירייה), ואילו התביעה היא באחריות היועץ המשפטי של הרשות (גם הוא כפוף למנכ"ל העירייה). מיעוט אכיפה או אכיפה סלקטיבית היא תופעה רווחת ברשויות המקומיות. אחת הסיבות לכך היא חוסר רצון של ראש הרשות להתמודד עם עבירות בנייה של תושבים, או לחלופין הרצון להתמודד בנוקשות גדולה עם יריבים פוליטיים".

הצוות וסגלוביץ' מציינים כי הרפורמה כוללת לא מעט צעדים חשובים לאכיפה ובקרה: חיזוק מעמדו של מהנדס העיר, שלא ניתן לפטרו בקלות, השקיפות גדלה מאוד עם החובה לפרסם כל תוכנית שמוגשת לוועדה באינטרנט, תקציבים שניתנו להגדלת כוח האדם (רק שמימושם נעשה בעצלתיים) והקמת יחידת בקרה חדשה במשרד הפנים על עבודת הוועדות.

ועדיין, במתח בין ביזור לבקרה, החשש הוא מהפרת איזון. "ישראל רוצה תכנון טוב יותר", אומר סגלוביץ', אבל במציאות מורכבת כמו שלנו — אין לנו את הלוקסוס רק לבזר סמכויות. חייבים גם לבקר ולפקח באופן שיטתי. המשטרה אינה יכולה להיות מענה לשחיתות שיטתית, בוודאי שלא לשחיתות חוקית. את זה רק בקרה ואכיפה יכולות לעשות".

במשרד הפנים ובקרב גורמי התכנון והבנייה הגיבו בביטול לחששות שמביעים סגלוביץ' ואנשי הכנס. לדבריהם, הרפורמה היא מהלך נכון בהפחתת השחיתות באישורי הנדל"ן בישראל, בהיותה מפחיתת ביורוקרטיה. כמו כן, לדבריהם, בכל העולם מקובל כי אישורי התכנון נעשים ברמה המקומית, על ידי פוליטיקאים מקומיים — שתכנון העיר הוא חלק מהותי מתפקידם. לדבריהם, הרפורמה התמקדה במתן כלים מתאימים לוועדות המקומיות לבצע את תפקידן. בין השאר, היא עושה זאת באמצעות העמדת תקציבים להגדלת כוח האדם בוועדות, תקציבים לשיפור המחשוב והארכיונים שעומדים לרשות הוועדות, הכשרות מיוחדות שנעשות לכל חברי הוועדות המקומיות — לרבות מסלול צוערים מיוחד בטכניון, המכשיר בוגרי תואר שני לתחום התכנון והבנייה, כאשר משרד הפנים מממן את הלימודים בתמורה להתחייבות בוגרי המסלול לעבוד בוועדות המקומיות בערי הפריפריה.

בנוסף טוענים במשרד הפנים וגורמי התכנון, הרפורמה כוללת בקרות רבות, כמו העובדה שכל תוכנית המוגשת לוועדה המקומית מפורסמת באינטרנט. לאחר אישור התוכנית היא מועברת לבקרה בלשכת התכנון המחוזית. בכל ועדה יושב משקיף של הוועדה המחוזית, וכן יש שני חברים קבועים שהם אנשי מקצוע מטעם משרד הפנים. כמו כן, כל ועדה מחויבת בבניית מדיניות אכיפה, ורשות אכיפה חדשה המוקמת במשרד הפנים — הרשות לאכיפת דיני מקרקעין — גם תפקח על כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#