תקציב הביטחון גדל בכ-25% מדי שנה - בגלל תוספות והעברות עודפים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב הביטחון גדל בכ-25% מדי שנה - בגלל תוספות והעברות עודפים

חלק מהתוספות אושרו לתקציב הביטחון במהלך השנה, חלקן מתוכננות, חלקן בגין צרכים שהתעוררו במהלך השנה וחלקן הן העברות עודפי תקציב משנה קודמת - כך עולה ממסמך על התפתחות תקציב הביטחון שהוכן לבקשת יו"ר ועדת הכספים

10תגובות

בין 2009 ל–2013 גדל תקציב הביטחון נטו המקורי ב-14% - מ-46 מיליארד שקל ל-52.4 מיליארד שקל. בכל אחת מהשנים הללו, נוספו לתקציב הביטחון המקורי סכומים שהגדילו אותו בשיעור של 23%–27% מדי שנה. חלק מהתוספת היה תוספות שאושרו לתקציב הביטחון במהלך השנה - חלקן מתוכננות וחלקן בגין צרכים שהתעוררו במהלך השנה - וחלקה הגיע מהעברת עודפי תקציב משנה קודמת. כך עולה ממסמך על התפתחות תקציב הביטחון שהוכן על ידי אליעזר שוורץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

ביום שלישי תדון ועדת הכספים בהגדלת תקציב הביטחון ל-2014 ב-1.75 מיליארד שקל, כאשר הכספים מתוכננים להגיע מקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה, על פי הסכם עם מערכת הביטחון להגדלת תקציבה השנה.

אמיל סלמן

מהמסמך עולה כי תקציב הביטחון על שינוייו גדל בין 2009 ל–2013 בכ–10%, עלייה נומינלית של כ–5.7 מיליארד שקל, ואילו התקציב שבוצע גדל בתקופה זאת בכ–13%, כ–6.9 מיליארד שקל (מ–55.1 מיליארד שקל ל–62 מיליארד שקל).

בשלב זה עדיין לא ידוע מה יהיה תקציב הביטחון הסופי ב–2014. התקציב שאושר היה 57.7 מיליארד שקל, ירידה של כ–3% לעומת התקציב המקורי נטו ב–2013, אך בעקבות תוספות שדורשת וקיבלה מערכת הביטחון בגין מבצע צוק איתן הוא עשוי להגיע ל–73 מיליארד שקל.

לפי בדיקה שערך בעבר מרכז המחקר של הכנסת, התוספות לתקציב הביטחון במהלך השנה - שהיו 8.1–10.3 בין 2009 ל–2013 והיוו 16%–18.6% מתקציב הביטחון המקורי - הן בגין מרכיבי ביטחון ידועים מראש, ורק חלק קטן יחסית מהן היה בגין צרכים ביטחוניים חדשים.

לדברי סלומינסקי, "תקציב הביטחון אינו בן יחיד, וגם הרווחה והבריאות הם נושאים מרכזיים בחיינו. לכן, נצטרך לוודא שמדינת ישראל ממשיכה לדאוג גם לנושאים החברתיים ולהיאבק ביוקר המחיה".

גידול של 37% בתקציב הבלתי מסווג

החל מ-2007, נחלק תקציב הביטחון שמוגש לאישור הכנסת לחלק מסווג ולחלק בלתי מסווג. התקציב הבלתי מסווג כולל שלושה תחומים "זוללי תקציב": תקציב אגף משפחות והנצחה, תקציב אגף השיקום ותקציב הגמלאות המשולמות ליוצאי צבא הקבע ומשרד הביטחון.

"כל מאבק בהון השחור יש בו בהכרח פגיעה בפרטיות". ניסן סלומינסקי
אמיל סלמן

מניתוח שביצע מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי ב–2009–2014 גדל תקציב הביטחון הבלתי מסווג ברוטו בכ–37%, שיעור גבוה מהגידול בכלל תקציב הביטחון. עוד מתברר כי משקל התקציב הבלתי מסווג מסך תקציב הביטחון גדל בשנים אלה, והוא מהווה כיום כ–25% מסך התקציב לעומת 22% ב–2009 ו–20% ב–2010–2012.

סך התקציב של אגף המשפחות ההנצחה, אגף השיקום והגמלאות גדל בשנים שנסקרו ב–46% לעומת עלייה של 19% בתקציב הביטחון. כתוצאה מכך, משקלם של תקציבי שלושת התחומים הללו מהתקציב הבלתי מסווג עלה מכ–77% ב–2009 ל–82% ב–2014. משקלם של שלושת הסעיפים הללו מסך תקציב הביטחון עלה מ–17% ב–2009 ל–21% ב–2014. יוצא איפוא שמשקלו של יתר תקציב הביטחון, לרבות התחומים המסווגים הנוגעים לאימונים והצטיידות, קטן ביחס לסך תקציב הביטחון.

התקציב ברוטו של הגמלאות המשולמות לפורשי צה"ל ומשרד הביטחון גדל ב–2009–2014 ב–68% - מ–4.1 מיליארד שקל ב–2009 ל–6.9 השנה. התקציב נטו גדל ב–71%. משקלו של תקציב הגמלאות ברוטו בכלל תקציב הביטחון הבלתי מסווג גדל מכ–39% ב–2009 ל–48% ב–2014. גידול זה השפיע גם על משקל תקציב הגמלאות בכלל תקציב הביטחון, שגדל מ–8% ב–2009 ל–12% ב–2014. אגב, שיעור הגידול בתקציב ברוטו בשנים אלה של מנהלת הגמלאות במשרד האוצר, המטפלת בגמלאות המשולמות לרוב עובדי המדינה, היה 26%.

תקציב אגף השיקום גדל ב-2009–2014 בשיעור של 25% - מ-2.7 מיליארד שקל ב-2009 ל-3.4 מיליארד שקל ב-2014. משקלו של תקציב האגף מסך תקציב הביטחון לא השתנה באופן משמעותי בשנים הללו, והוא כ–6%. תקציב אגף המשפחות וההנצחה במשרד הביטחון, האחראי על הנצחת חללי צה"ל ועל הטיפול והתמיכה במשפחות השכולות, גדל ב–2009–2014 ב-21% - מ-1.4 ל-1.6 מיליארד שקל. משקלו מסך תקציב הביטחון הוא כ–3%. חלק מהעלייה בתקציב האגף מוסברת משינויים שבוצעו בשנים האחרונות בזכאות לגמלאות המשולמות למשפחות שכולות.

"הגידול השנתי בתקציב הביטחון מסכן את הביטחון החברתי של האזרחים. יש קשר ישיר בין תקציב הביטחון ליוקר המחיה - כספי המסים של מעמד הביניים נבלעים בתקציב הביטחון המפלצתי במקום לממן שירותים לאזרח", כך אומרת  יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בהתייחסה לנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

גלאון סבורה כי "משמעות הנתונים היא שנתניהו הפך את ישראל לצבא שיש לו מדינה. כניעתו התמידית לדרישות מערכת הביטחון שמתמחה בסחיטת כסף באיומים מרוקנת את הקופה הציבורית ופוגעת אנושות בשירותים הבסיסייים שהממשלה אמורה לספק לאזרחים". לדבריה, "בשם 'האיום הביטחוני', ביטחונם האישי, התעסוקתי, הבריאותי והסביבתי של אזרחי ישראל מופקר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#