ועדת ששינסקי 2: כיל לחצה וקיבלה הקלות של 100 מ' ש' בשנה; לפיד: "אין מה להלך אימים בפיטורים" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת ששינסקי 2: כיל לחצה וקיבלה הקלות של 100 מ' ש' בשנה; לפיד: "אין מה להלך אימים בפיטורים"

(עדכון) הוועדה קבעה: מס רווחי היתר ידורג, והתמורה למדינה תהיה 48% מרווחיה במקום 53% ■ להמלצה התנגדו החשבת הכללית מנכ"ל משרד ואורנה הוזמן בכור ויוסי וירצבורגר ממשרד התשתיות ■ שר האוצר: "כל כסף שנכניס לקופה יילך להורדת יוקר המחיה"

58תגובות

(עדכון) "אני מודע לנסיונות להלך אימים ולאיים בסגירת מפעלים ובפיטורי עובדים", אמר היום שר האוצר, יאיר לפיד עם קבלת הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי 2 שעוסק בתקבולי המדינה בגין השימוש של גורמים פרטיים במשאבי הטבע. "אין סיבה לפטר ולו עובד אחד, ואני מציע (לכיל, א"ק) לרדת מהטון הזה. לאזרחים זכות ליהנות ממשאבי הטבע ולא רק למנהלים בכירים ולבעלי ההון".

לדבריו, "ההמלצות מתייחסות לרווחי יתר. עוד לא נולד איש עסקים שיסגור מפעל רווחי. המיסוי לא יפגע ביכולת המפעלים להרוויח ואפילו יפה. הוועדה עשתה איזון בין היכולת להרויח והזכות ליהנות ממשאבי הטבע". לפיד הוסיף כי ההמלצות מאוזנות ומבטיחות רווחים ליזמים לצד תמורה לאזרחי ישראל.

לפיד אמר גם כי "הקמנו את הוועדה, כי בישראל צריך להתנהל משחק הוגן וכדי להבטיח שהציבור יקבל מה שמגיע לו ממשאבי טבע שאינם נפט וגז. עשרות שנים הציבור לא קיבל מה שמגיע לו עד שיזמנו את הקמת הוועדה. בשנים 2012-2006 העבירה כיל לבעלי מניותיה כ-500 מיליון דולר בשנה ואילו למדינה העבירה תמלוגים בכ-60 מיליון דולר בשנה בלבד. זה נעצר כאן ועכשיו". לדבריו, הממשלה צריכה ליצור משק אטרקטיבי למשקיעים, אולם הוא צריך להיות הוגן. "כל כסף שנכניס לקופה יילך להורדת יוקר המחיה", הדגיש לפיד.

ששינסקי אמר כי הדו"ח כולל המלצות מאוזנות, שמבטיחות המשך פיתוח משאבים והבטחת תשואה נאותה ליזמים. לדבריו, המסקנות מקובלות על 10 מתוך 14 חברי הוועדה. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, אורנה הוזמן בכור, ומנהל מינהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומיות, יוסי וירצבורגר הגישו הסתייגויות. ההמלצות הסופיות משקפות הטבות של 100 מיליון שקל לחברת כיל, ביחס להמלצות הביניים.

ההמלצות הסופיות

מחצבים - הוועדה קבעה כי יש להטיל מס רווחי יתר על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור הסכום אותו מקבל הציבור ל-46%-55% מהרווחים. הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דו"חות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 14% על נכסיה. לאור כך, שיעור המס בגין שיעורי תשואה העומדים על 14%-20% יעמוד על 25% ואילו שיעור המס על שיעורי תשואה העולים על 20% יעמוד על 42%. המס ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוגים ומס חברות.

הסעיף יחול על כיל רק ב-2017, לאחר שתסיים את השקעותיה בקציר המלח מים המלח. המשמעות היא הטבה של כ-800 מיליון שקל לכיל. ההטבה תקוזז עם החלטה מקבילה להחיל על החברה הורדת תמלוגים מממוצע של 8% כיום ל-5%. הטבה זו תחל גם ב-2017 ותקזז את ההטבה לכ-400 מיליון שקל.

להמלצה התנגדו החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שסברה כי אין צורך במדרגת הביניים. מנגד, טען מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, כי יש להוריד את המס מ-42% ל-40% כדי להבטיח תעסוקה בנגב. לעמדתו הצטרפו מנכ"לית משרד התשתיות אורנה הוזמן בכור ויוסי וירצבורגר מאותו משרד.

הטלת תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט - שיעור התמלוגים כיום נע בין 2%-10% משווי המחצב (לאחר ניכויים שונים הקבועים בחוק). הוועדה ממליצה לקבוע שיעור תמלוגים אחיד על כלל משאבי הטבע בישראל אשר יעמוד על 5%.

פיקוח של רשות המסים על מחירי העברה - הוועדה המליצה להתמקד בפעילות הפקת המשאבים ולא להטיל את המס על פעילות ההמשך. לאור כך ממליצה הוועדה על מספר צעדים אשר יבטיחו כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך במחיר נמוך במיוחד. בעיה מיוחדת התעוררה עם מחירי ההעברה של הברום בתוך חברות בתוך הקבוצה. הוועדה גיבשה נוסחה לחישוב מחירי העברה ריאלים. לגישתה, כל תשואה העולה על 12% בברום תיחשב רווח יתר ותמוסה לפי המדרגות שנקבעו – 25% עד תשואה של 20% ו-42% על תשואה גבוהה יותר.

הוועדה המליצה להקים ועדה נוספת שתסדיר את נושא סיום הזכיון של כיל בים המלח, שיפוג ב-2013. כמו כן, המליצה הוועדה על הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים. לצורך שיפור הליך הגבייה והבקרה ממליצה הוועדה לבחון העברת הסמכות לגביית תמלוגים לגוף אחד אשר יתמחה בעניין.

בחינת התמלוג על חומרי חציבה - הוועדה החליטה לא לשנות את המיסוי של הענף וטענה, כי יש לפתור את הבעיות בענף הריכוזי באמצעות הגברת התחרות. כמו כן ציינה, כי  חלק המדינה הראוי בסקטור זה, הוא כזה אשר ישקף שלושה מרכיבים: היטל על ההשפעות החיצוניות השליליות של פעילות החציבה; דמי שימוש בקרקע המשקפים את הערך האלטרנטיבי של הקרקע; תמלוג המשקף את הגריעה של חומרי החציבה (נדירות המשאב).

אמיל סלמן

מים מינרלים - הוועדה אינה ממליצה לשנות את המצב בו חברות המים המינרלים משלמות על פי "תעריף מים לתעשייה.

ועדת ששינסקי 3 בדרך

ועדת ששינסקי 2 כללה בין המלצותיה הקמת ועדת המשך, שתדון עם כיל על סיום הזיכיון שלה. זאת, לאחר שחברי הוועדה הבינו מכיל כי חלק משמעותי מהבעיות שיש לה עם המלצות ועדת ששינסקי 2 קשור לחוסר הוודאות שלה לגבי הזכיון, שתוקפו יפוג ב-2030. בכיל ציינו, כי ההשקעות הן לטווח ארוך ולכן חלק מהסיבות להחלטתה להקפיא השקעות נובע מחוסר הוודאות לגבי המשך הזכיון.

על פי החוק הנוכחי הזכיון יפוג ב-2030, המדינה תפרסם מכרז חדש לזכיון וכיל תוכל להתמודד בו. אם לא תזכה, המדינה תרכוש ממנה את נכסיה. עם זאת, החוק לא קובע, כיצד יחושב ערך הנכסים.

ועדת ששינסקי 2, שעיקר המלצותיה בתחום התמורה למדינה בגין השימוש במשאבי הטבע שלה, נערכת להתנגדות מצד כיל, כולל בבג"ץ. על רקע זה הודיעה היום הוועדה כי היא ממליצה להקים ועדת המשך, בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר, שתדון עם כיל בעתיד הזכיון. בין השאר מציעה הוועדה להציע לכיל לקצר את מועד הזכיון, כדי שאם תזכה בזכיון ההמשך, תהיה לה ודאות גבוהה יותר לגבי עתיד השקעותיה.

"אין מנוס מוועדת חקירה פרלמנטרית על שערוריית הפקרת משאבי הטבע"

יו"ר ועד עובדי מפעל המגנזיום, אבי בן שושן, מסר בעקבות פרסום מסקנות הוועדה: "אנו לומדים לעומק את מסקנות הדו"ח, על ההחרגות שנעשו בו ביחס לפעילות מפעל המגנזיום והשלכותיו על עתידו של המפעל ועל עתידנו ועתיד משפחותינו, ונגיב אליו בהמשך בהתאם. על פניו, נראה כי השינוי במסקנות הועדה משמעותי. לאור הכיוון המסתמן, פנינו להנהלה בקריאה לחזור בה מיידית מהודעתה לבורסה ב-28 באוגוסט 2014 ולהודיע על ביטול הכוונה לסגירת מפעל המגנזיום ופיטורי מאות עובדיו, ואנו מצפים לתגובתם".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי "חובה וזכותה של
מדינת ישראל להשתמש במשאביה ואוצרותיה לרווחת התושבים בעיקר על מנת להוריד את יוקר המחיה. אין לפחד מאיומיה של חברת כיל - החברה מרוויחה בסכומים גבוהים וגם חילקה דיווידנדים בסכומים גבוהים, ואין חשש אמיתי שהיא תעזוב, ואם אכן היא
תעזוב אין לי ספק שחברות רבות ירצו להכנס במקומה".

יו"ר משותף של השדולה הסביבתית חברתית בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר כי "לחצי כיל הצליחו לרכך עוד יותר את המלצות הוועדה. אין מנוס מוועדת חקירה פרלמנטרית על שערוריית הפקרת משאבי הטבע".

בלומברג

לדבריו, "היום הוכח פעם נוספת שאין מנוס אלא לבצע חקירה מעמיקה ורחבה של שערוריית ההפקרה של משאבי הטבע של ישראל לידי טייקונים. לחצי כיל הצליחו לרכך עוד יותר את מסקנות ועדת ששינסקי 2, והתוצאה - במקום העלאה חדה של התמלוגים הנמוכים על משאבי הטבע שלנו - הפחתה של התמלוגים לשיעור ריאלי של פחות מ-5% תוך ריכוך וצמצום של מס רווחי היתר שנועד להחליף את התמלוגים ומאפשר פתח לתכנוני מס. כמו כן, רווחי הפוספטים לא ימוסו בצורה ראויה ולא יוטלו תמלוגים על מים מינרלים (שהחברות רוכשות במחיר מוזל של מים לתעשייה)".

חנין הודיע כי עם פתיחת כנס החורף בשבוע הבא, בכוונתו "להביא להצבעה את הדרישה שהעליתי להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן גם את השאלות הרבות שנותרו ללא מענה, כולל את שאלת עלויות הנזקים הסביבתיים, הבריאותיים והחברתיים מהפקת המשאבים המוסיפה להיות מוטלת על הציבור הרחב. אבל לשאלה אחת של שר האוצר כבר מסתמנת תשובה: איפה הכסף?".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, אמר כי "זה המבחן של לפיד. מדובר במאות מיליונים לתקציב המדינה. 'איפה הכסף?' במיסוי על משאבי הטבע. בחלוקה הוגנת של ההכנסות מאוצרות הטבע ששייכים לכולנו. די לרדיפת הבצע של כיל, אני קורא ללפיד לעמוד במבחן הזה ולהעדיף את טובת הציבור על טובת הטייקונים".

ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה), יוצר הסרט "שיטת השקשוקה" על האחים עופר, אמר כי
"אסור לממשלה להיכנע לאיומי כיל. מדוע הציבור צריך לוותר על חלקו במשאבים הלאומיים? החברה הפכה את הבכיינות למדיניות. האיום של כיל בפיטורים המוניים בנגב הוא כמעט כמו לקחת בני ערובה במהלך שוד בנק". רוזנטל הוסיף כי "אסור לממשלה להיכנע לאיומי כימיקלים לישראל. לא רק ים המלח משמש מכרה זהב לחברה. גם ים הדמעות מכניס לכיל מיליארדים.

עוד אמר רוזנטל כי "כיל הרוויחה בשנה החולפת כ-3 מילארד שקל. לבעלי המניות חילקה החברה מיליארד ו-850 מיליון שקל דיווידינד. למה על הציבור לוותר על חלקו? בגלל איומי סרק מוותרת המדינה על לפחות 100 מיליון שקל בשנה? (הפער בין המלצות הביניים של ועדת ששינסקי, כ-550 מיליון שקל מס שנתי למדינה, לבין ההמלצות הסופיות - כ-450 מיליון שקל)".

ח"כ רוזנטל הוסיף כי "האיום של כיל בפיטורים המוניים בנגב הוא כמעט כמו לקחת
בני ערובה במהלך שוד בנק. והאיום לעזוב את הארץ? אם התנהלות בריונית כזו,
ייתכן שאנחנו צריכים לעודד את משפחת עופר לצאת מפה. שיחזירו לנו את ים המלח
וילכו. הם לא עושים לנו טובות. בינתיים, אנחנו עושים להם הרבה יותר. הערך של
כיל טמון במחצבים שהיא כורה והרבה פחות בהשקעות שלה. אסור לממשלה לטבוע שוב בים הדמעות".

עמותת "ישראל יקרה לנו" מסרה בתגובה להמלצות "ועדת ששינסקי 2" כי "שר האוצר שכח את הבטחותיו למצוא איפה הכסף – הוועדה נתנה לכיל מתנה על חשבון חלקו של הציבור ושנים נוספות של פטור ממס". דובר ישראל יקרה לנו, אייל עופר, אמר כי "כיל הרוויחה שנים על חשבון נכסים ששייכים לציבור הישראלי כולו - ושילמה מס מזערי. במקום להטיל עליה חובת תשלום שבע שנים אחורה – כפי שהחוק מאפשר, החליטה וועדת ששינסקי 2 לתת לחברה מתנה נוספת של  מיליארדי שקלים על חשבון הציבור ולהחיל על כיל את המסקנות רק מ-2017.

נויברג תומר

עופר הוסיף כי "הבטחת התשואה של 13% שניתנה לכיל בטרם יוטל עליה 'מס רווחי יתר' וכן חלוקת הכנסות התמלוגים ביחס של 95% לכיל ו-5% בלבד למדינה הם לעג לרש ויביאו לכך שבתנאים מסוימים תשלם החברה פחות מהמס המזערי שהיא משלמת היום. כל אזרח ישראלי שחוסך לפנסיה יכול רק לחלום על כך שתובטח לו תשואה כזו וכי המע"מ שהוא משלם על מזון ומחיה בסיסית יהיה נמוך כמו ה-5% שמקבלת המדינה מהכנסות כיל".

"ההתמקדות בהיבט הפיסקאלי בלבד פגעה באינטרס הציבורי"

ארגון "אדם טבע ודין" והתנועה לאיכות השלטון קראו לחברי הכנסת להצטרף ליוזמה של ח"כ דב חנין להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לניהול כולל של השימוש במשאבי הטבע וגביית תקבולים לציבור. מנכ"ל 'אדם טבע ודין', עו"ד עמית ברכה, אמר: "ועדת ששינסקי חטאה לתפקידה פעמיים: בפעם הראשונה כאשר התמקדה אך ורק בהיבט הפיסקאלי של משאבי הטבע מבלי לבחון את המדיניות הכוללת של ניהול המשאבים ובפעם השנייה - כאשר גם בתחום הצר הזה שוב נכנעה ללחצים של כיל שאחראית לחלק גדול מהנזקים האדירים שנגרמו בשנים האחרונות לים המלח".

לדברי עו"ד נילי אבן-חן, מנהלת המחלקה הכלכלית בתנועה לאיכות השלטון, "לא ניתן להידרש להיבטים פרטניים של משאבי הטבע בישראל ללא מדיניות כוללת ומעמיקה לניהולם הכללי בפרט כאשר הציבור נדרש לשאת בעלויות הכלכליות של הנזקים הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים ובעלויות נוספות הכרוכות בהפקת המשאבים".

בפנייה של הארגונים נכתב: "ההתמקדות בהיבט הפיסקאלי בלבד חטאה ואף פגעה באינטרס הציבורי מכיוון שקבלת החלטות מושכלות, ענייניות ואפקטיביות בתחום הפיסקאלי יכולה להיעשות אך ורק מתוך הבנה שקביעת חלקי המדינה במשאבי הטבע נגזרת מהשאלה מי מנהל את משאבי הטבע וכיצד הם מנוהלים".

"ועדת חקירה פרלמנטרית תוכל לחקור ולהעמיק, בין היתר, בהיבטים שהועלו בדו"ח האמור ואשר לא באו לידי ביטוי במסקנות של ועדת ששינסקי 2 כגון: בחינה מקיפה של כלל ההיבטים של סוגיית ניהול משאבי הטבע בישראל, אי עדכון תמלוגי החצץ במחצבות הפטור והיעדר אמצעי בקרה של אמיתות הדיווחים של כמויות הפוספטים הנכרה והיעדר פיקוח על כמויות חומרי החציבה הנכרים ועוד ותיתן המלצות להסדרה מקיפה של ניהול משאבי הטבע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#