פיקוח מחירים הוא לא הפתרון - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיקוח מחירים הוא לא הפתרון

המפקחת לשעבר על מחירי המזון: "יצירת תנאי שוק תחרותיים יעילה יותר מפיקוח"

84תגובות

>> שר האוצר, יאיר לפיד, הגיב ערב סוכות על "מחאת ברלין" באמפתיה נדיבה. "אני שותף לזעם הציבורי", אמר.

"הישראלים שואלים למה בברלין זול יותר. אם יסתכלו על התקציב הנוכחי", הוסיף לפיד בהתייחסו לתקציב 2015 ולחוק ההסדרים הנלווה לו, שאושרו בממשלה, "יראו שיש יותר ויותר מוצרים בפיקוח. נמשיך להכניס עוד מוצרים (לפיקוח מחירים - מ"א) בלי לשאול את היצרנים".

האמפתיה של שר האוצר מרגשת, אבל לפני שהשר מציע את הפתרון האולטימטיבי ליוקר המזון בישראל - פיקוח על מחיריהם של מוצרי המזון - כדאי לו לקרוא מסמך אחד. המסמך, מ–11 ביוני, מגולל על פני כמה עשרות עמודים את העדות של צביה דורי במשפט הפלילי המתנהל נגד מאפיות הלחם האחיד בגין עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. רשות ההגבלים העסקיים האשימה את המאפיות ואת מנהליהן בכך שתיאמו ביניהם את ההנחות שניתנו על המחיר המפוקח של הלחם האחיד - הנחות לרשתות השיווק, וכן במכרזים גדולים שונים.

אילן אסייג

דורי היתה המפקחת מטעם משרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת) על מחיר הלחם האחיד גם בשנים שבהן, על פי האישום, תיאמו ביניהן המאפיות את ההנחות. דורי שימשה מפקחת על המחירים במשרד התמ"ת ב–1995–2011, במשך 15 שנים ברציפות, מה שהופך אותה בעליל לאחת המומחיות הגדולות בישראל לפיקוח על מחירי המזון. מעניין אפוא לשמוע את דעתה על הפיקוח, שהיא עצמה ניהלה.

"אחרי 15 שנה בפיקוח", אמרה דורי לבית המשפט, "אני לא מאמינה שפיקוח הוא דבר יעיל. אני מאמינה שיצירת תנאי שוק תחרותיים יעילה הרבה יותר מפיקוח. זוהי עמדתי העקרונית, וזה נכון גם לגבי הלחם".

לא הרבה פעמים שומעים רגולטור מעיד, בשבועה, שהרגולציה שלו אינה שווה הרבה. יש סיבות נוקבות להודאה הזאת של דורי, והן נחשפו בחקירת רשות ההגבלים ובכתב האישום שהוגש בעקבותיה נגד ראשי המאפיות. ראשית, משום שהפיקוח לא באמת מפקח, ובעיקר לא באמת יודע מה קורה אצל המפוקחים.

דניאל בר און / ג'ינ

בעדותה אישרה דורי כי הבדיקה של המפקח על המחירים את מחירי הלחם האחיד (וכך זה בכמעט כל המוצרים המפוקחים האחרים) מתמצה בבדיקה של כמה מדדי מחירים הקשורים בעלות הלחם - מחירי אנרגיה, קמח ושכר עבודה. כל תזוזה חריגה באחד משלושת אלה תביא לשינוי המחיר המפוקח של הלחם. רק אחת לכמה שנים - דורי לא מסרה בדיוק כמה - טורח המפקח לקחת את הדו"חות הכספיים של המפוקחים ולבדוק את הרווחיות המדווחת בהם. גם הבדיקה הזאת היא בעליל מוטה, מאחר שהיא מסתמכת על הדו"ח המבוקר של המאפייה, שנכתב בידי רואה החשבון של המאפייה.

לעתים יוצאות דופן בלבד - דורי הודתה שלא היה מקרה כזה במאפיות - המפקח טורח לערער על המספרים המופיעים בדו"חות, ולדרוש הקצאת עלויות שונה מזו המופיעה בדו"ח הכספי (הקצאת העלויות קריטית אצל חברות שמייצרות מוצרים שחלקם בפיקוח וחלקם לא, היות שליצרן יש אינטרס להעמיס עלויות רבות ככל האפשר על המוצר שבפיקוח כדי להוכיח שהמוצר הפסדי, ושצריך להעלות את מחירו).

"השתגעת? עוד יסירו מאתנו את פיקוח"

על חולשת הפיקוח, ועל חוסר הידע של המפקח בכל הנוגע לעלויות האמיתיות של ייצור הלחם האחיד, תעיד העובדה שבמשך העדות הוצגו בפני דורי מסמכים לגבי תמחירים פנימיים שעשו המאפיות בנוגע למחיר הלחם האחיד, וכן מחירים שהן דרשו במכרזים של גופים גדולים. לא היה כל קשר בין המחיר המפוקח למחיר שתימחרו המאפיות. במכרזים הגדולים הלחם האחיד נמכר כנראה בכמחצית מהמחיר המפוקח. לדורי לא היה מושג ירוק מכל זה.

המגוחך הוא שעל ההנחות שניתנו לרשתות השיווק דורי ידעה גם ידעה. המאפיות הציגו בפני דורי את המחיר האמיתי שבו מכרו את הלחם האחיד לרשתות השיווק, מחיר נמוך מהמחיר המפוקח לצרכן, כדי להוכיח עד כמה הרווחיות שלהן על הלחם האחיד נמוכה - כלומר עד כמה הן מפסידות על ייצורו. הטענה הזאת שימשה אותן כדי ללחוץ על דורי להעלות את מחיר הלחם המפוקח, ולפחות בחלק מהמקרים הן גם קיבלו את מבוקשן. במלים אחרות, הפיקוח על המחירים במשרד התמ"ת ידע שהמאפיות נותנות הנחות על המחיר המפוקח - ובמקום להסיק שהמחיר המפוקח כנראה גבוה מדי ויש להורידו, הוא ראה בכך סיבה להעלות את המחיר דווקא.

צריך להדגיש שההנחה במחיר שהעניקו המאפיות לרשתות השיווק לא התגלגלה כמעט מעולם לכיס הצרכנים - הלחם האחיד נמכר לצרכנים תמיד במחיר המפוקח המלא. ההנחות שהעניקו המאפיות רק הגדילו את מרווח הרווח של רשתות השיווק - אולי על חשבון רווחי המאפיות, אבל בוודאי על חשבון רווחת הצרכן, ששילם מחיר מפוקח גבוה מדי. אלא שבשום שלב המציאות הזאת, שהיתה ידועה ומוכרת, לא גרמה לפיקוח על המחירים לשנות את מדיניותו ולהפחית את מחיר הלחם האחיד בגובה ההנחה שניתנה עליו.

תומר אפלבאום

עם זאת, אי־אפשר לזלזל בדורי. היא היתה בהחלט ערה לכך שעובדים עליה, וכל הזמן. לכן כלל לא הופתעה כשהשמיעו לה הקלטות סתר של מנהלי המאפיות, בפגישות שבהן תיאמו ביניהם את ההנחות הניתנות לרשתות השיווק, והחשש הגדול ביותר שעלה מן הפגישות האלה הוא שמא הלחם האחיד ייצא מפיקוח. "אתה השתגעת, עוד יסירו מאתנו את פיקוח המחירים", נשמע אחד המנהלים אומר למנהל מאפייה אחרת בהקלטת הסתר שערכה רשות ההגבלים.

"זה נכון", אישרה דורי בעדותה בבית המשפט. "להערכתי, המאפיות חוששות כנראה שאם לא יהיה פיקוח, רשתות השיווק לא יאשרו העלאת מחיר. כלומר, הפיקוח עוזר להן, למאפיות, להעלות מחיר. לכן אני תומכת מאוד בהסרת הפיקוח, מה שיכול רק להגביר את התחרות". דורי הסבירה כי רשתות השיווק אינן נוטות לאפשר למאפיות לייקר את הלחם האחיד, שהוא מוצר יסוד בולט מאוד, וכי הדרך היחידה של המאפיות לכפות העלאה במחיר הלחם על רשתות השיווק היא באמצעות ההחלטה המינהלתית של הפיקוח.

"ברמן ממש התחנן", היא סיפרה בעדותה, בהתייחסה למנהל של אחת המאפיות הגדולות, "שלפני הסרת הפיקוח נאשר העלאת מחירים. אם הוא היה יודע שהוא יכול לממש העלאת מחירים גם כשאין פיקוח, הוא לא היה מבקש את זה. זאת עוד הוכחה לכך שהפיקוח מאוד נוח לו, כי הפיקוח מאפשר לו להעלות מחירים. הוא פחד שאחרי שנסיר את הפיקוח תהיה תחרות, ויהיה לו קשה".

לחמים במאפיות אנג'ל
אלון רון

שיטה עלובה 
להוזלת מחירים

העובדה שהמפוקחים רוצים את הפיקוח משום שרק הפיקוח מאפשר להם להעלות מחירים, מעידה כמובן עד כמה נואלת ההצעה של שר האוצר לפתור את בעית יוקר המחיה באמצעות פיקוח על המחירים. יש מקום כבד לחשד שלפחות בחלק מהענפים, הפיקוח על המחירים מביא בעיקר לחיסול התחרות ולהעלאות מחירים, במקום לעשות את ההפך המוחלט מכך. לדברי דורי, היה עוד ענף מפוקח שביקש מאוד להישאר בפיקוח.

הבעיה היא שהעובדות נוטות לא לבלבל את הפוליטיקאים. אחד הדברים הנוספים שנחשפו בעדותה של דורי הוא ההתעקשות של שרי התמ"ת רן כהן ודליה איציק לעוור את עיני הציבור בנוגע למחיר הלחם המפוקח. איציק התעקשה לא לייקר, בשום פנים ואופן, את הלחם האחיד - גם כאשר הפיקוח קיבל את טענת המאפיות על הפסדים והמליץ על העלאת המחיר. כפשרה אישרה איציק לייקר את הלחם הפרוס, ובתנאי שמחירו של הלחם האחיד שאינו פרוס יישאר נמוך. התוצאה היתה פער מחירים מגוחך בין הלחם האחיד (2.32 שקלים לכיכר ב–2002) ללחם האחיד הפרוס (3.80 שקלים לכיכר) - פער ארביטראז' של 1.5 שקל, שכמובן הביא לכך שהמרכולים רכשו מכונות לפריסת לחם כדי לאפשר לרכוש את הלחם האחיד בזול ולפרוס אותו. דורי אינה מסתירה שזו היתה החלטה פוליטית, מנותקת מכל שיקול מקצועי וכלכלי, ושהדרג המקצועי התנגד לה. "ההחלטה לא נבעה מפערי עלויות", היא מודה. "זה היה בגלל השיקול של להשאיר את הלחם האחיד זול, כך שאנשים משכבות חלשות יוכלו לקנות אותו".

הניהול הפוליטי הזה של פיקוח המחירים הביא לכך שהמאפיות חגגו על מחיר הלחם הפרוס. "עם כל הפלצנות שלנו", הוקלט אחד המנהלים אומר, "הלחם האחיד הפרוס הוא הלחם המרכזי שעוזר למאפיות לשמור על רווחיות".

העדות המביכה של דורי כבר עוררה את המדינה לפעול. מחיר הלחם האחיד נמצא כיום בבדיקת עומק כדי להעריך את העלות האמיתית של ייצורו. המדינה גם החליטה לערוך שינוי מקיף בדרך הפעולה של המפקחים על המחירים. הצעה ברוח זו נכללה בטיוטת חוק ההסדרים ל–2015 - ולפיה המדינה תפסיק להכיר בהנחות הניתנות לרשתות השיווק במסגרת המחיר המפוקח. בראשונה גם מתחילה המדינה לבצע בדיקת עומק של המרווח המוכר לרשתות השיווק. מסקנה נוספת של המדינה היא עד כמה נואל לקיים פיקוח מחירים במקום שבו יש סיכוי לתחרות - בלחם האחיד פועלות כחמש מאפיות, שבלי העזרה של הפיקוח היו נאלצות להתחרות ביניהן - ועד כמה חשוב למקד את הפיקוח רק במוצרים שבהם יש חשד לכשל שוק אי־תחרותי.

זאת גם המסקנה העיקרית, שדורי היתה הראשונה להודות בה: בסופו של דבר, פיקוח על המחירים הוא שיטה עלובה במיוחד להוזלת מחירים, והדרך האמיתית להוזיל מחירים היא לפתח תחרות. על סמך דבריו של שר האוצר, קשה להניח שהפוליטיקאים עומדים להפנים את המסר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם