"תמיכה במפעלים קטנים ובינוניים היא הפתרון 
ליוקר המחיה"

ליאור לוי, בעלי יצרנית הסוכרזית ביסקול: "אם נאפשר למפעל הקטן להתייעל על ידי החלפת ציוד, היכולת שלו להתחרות מול המפעל הגדול תאפשר הורדת מחירים"

אורה קורן
אורה קורן

יש סיבות רבות לפערי המחירים במזון בין ישראל לאירופה, אך אחת מהבולטות שבהן היא תחרות לא מספקת מצד מפעלים קטנים ובינוניים בחברות הענק - כך אמר היום ל–TheMarker ליאור לוי, בעלי יצרנית הסוכרזית ביסקול, העומד בראש האיגוד למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים.

לדברי לוי, בשנים האחרונות ניסתה הממשלה לבצע שורת צעדים להורדת מחירי מוצרי המזון, שלא הניבו תוצאות, ובהם הורדת מכסים ומגבלות על חברות המזון הגדולות. "ממשלת ישראל מנסה להשפיע על רמת התחרות דווקא באמצעות עידוד היבוא או הרעת תנאי המפעלים הגדולים או רגולציית יתר של שוק המזון הקמעונאי", אמר לוי.

צילום: אליהו הרשקוביץ

לטענתו, "צעדים אלה יובילו רק ליותר אבטלה ופחות כסף לצרכנים, מכיוון שעובד שמפוטר לא יכול להגדיל רכישות - גם של מזון. על פי הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום השישי בעולם (מתוך יותר מ–100 מדינות שנבדקו) בחופש היבוא".

עוד אמר לוי כי "מפעל קטן ובינוני מייצר שליש ממפעל גדול. אם נאפשר למפעל הקטן להתייעל על ידי החלפת ציוד, כך שיוכל ליצר כמויות גדולות יותר משמעותית, היכולת שלו להתחרות מול המפעל הגדול או היבוא תהיה אמיתית ותאפשר הורדת מחירים".

לדבריו, פעולות כמו הורדת מע"מ על מוצרי מזון יכולות להוריד את יוקר המחיה רק בשוליים. השינוי טמון בתחרות, וזו יכולה להתפתח רק מעסקים קטנים ובינוניים, כפי שקורה באירופה. "באירופה יש כ–300 אלף מפעלי מזון קטנים ובינוניים, המספקים את רוב צריכת המזון בגוש האירו ומחזיקים בכ–55% מכלל השוק. אלה מחייבים את כל השוק לפעול ביעילות ולהפחית מחירים. מנגד, בישראל יש כ–500 יצרני מזון זעירים, קטנים ובינוניים, המהווים כ–25%–30% בלבד משוק המזון", אמר לוי.

"הפתרון להגדלת התחרותיות במשק אינו בהגדלת היבוא, אלא ביצירת התנאים להגדלת התחרות מבית - יצירת התנאים להגדלת חלקה של התעשייה הקטנה והבינונית בפעילות המשקית", הוסיף.

לוי דחף בשנה האחרונה בעיקר את התוכנית להקמת קרנות השקעה למימון הון צמיחה בחברות קטנות ובינוניות, הון שיאפשר לחברות לרכוש קווי יצור חדישים, להגדיל שוקי יצוא, לגוון מוצרים, לחדש ולבצע כל פעולה שיכולה לתרום לצמיחתן. לדבריו, כלי מימון ייעודיים לצד הקלות רגולטוריות יאפשרו להגדיל את הפריון לעובד מכ–400 אלף שקל כיום לכ–900 אלף שקל (לעומת פריון של יותר מ–1,000 שקל לעובד בחברות גדולות), ולשפר את יעילות ורווחיות החברות הקטנות והבינוניות.

באחרונה הודיע שר האוצר, יאיר לפיד, על תוכנית שמגבשים משרדי האוצר והכלכלה להקמת שתי קרנות השקעה בעסקים קטנים ובינוניים, בהיקף כולל של כ–800 מליון שקל - סכום גבוה יחסית, גם ביחס לציפיות התעשיינים. לפי התוכנית, הממשלה תשקיע רבע מהסכום ותתמרץ משקיעים נוספים להצטרף להשקעה, המיועדת להון צמיחה של העסקים הללו.

בהתאחדות התעשיינים הגיבו בזהירות להודעת השר, וציינו כי הם ממתינים לראות שהקרנות אכן מוקמות ושהתנאים בסעיפים הקטנים שלהן לא יטרפדו את מימוש הרעיון שמאחוריהן.

לדברי לוי, "בתקציבים נמוכים יחסית, הממשלה יכולה לשפר משמעותית את יכולתה של התעשייה הקטנה והבינונית לצמוח ובכך להביא להפחתת מחירים ולנטוע את זרעי הצמיחה והתעסוקה העתידיים.

"צבא המפעלים הקטנים הוא כוח ענק, שיכול ליצור הבדל ממשי ופתרון לטווח ארוך לבעיית יוקר המחיה. כיום הם עסוקים מחוסר ברירה בהישרדות מתמדת, במקום להניע תהליכי חדשנות וצמיחה. יש לי תוכנית שהצגתי לממשלה, ואם תאושר - תביא באופן מיידי להורדת יוקר המחיה בכלל ומחירי המזון בפרט".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ