בנק ישראל לא קונה את תחזית האוצר: הגירעון - לפחות 3.6%

קיים חשש לפגיעה באמינות הממשלה, אמרה נגידת בנק ישראל בדיון על תקציב המדינה ■ הממשלה תהייה חייבת להעלות מסים או לבטל פטורים ב-2016 ■ לפי פלוג, הסיבה לשגיאה - הערכת יתר של האוצר בנושא גביית המסים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הגירעון בתקציב 2014 יגיע ל-3.5 אחוזי תוצר, שהם כ-40 מיליארד שקל, ולא 3.4% כפי שטוען האוצר. הסיבה לשגיאה - הערכת יתר של האוצר בנושא גביית המסים, כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בדיון בממשלה על תקציב המדינה ל-2015.

הנגידה, שהיא היועצת הכלכלית של הממשלה לפי חוק, מתחה ביקורת קשה על תקציב השנה הבאה. תקציב שהובא היום לאישור הממשלה, ע"י שר האוצר, יאיר לפיד. הנגידה ציינה כי האתגר שעמד בפני משרד האוצר בהכנת התקציב ל-2015 היה גדול במיוחד לאור הגידול בצרכי הביטחון על רקע אירועי "צוק איתן". עם זאת, הדגישה כי הצעת התקציב ל-2015 טומנת בחובה סיכונים רבים.

לדבריה, יעד הגירעון המוצג בהצעת התקציב, 3.4 אחוזי תוצר, גבוה בהשוואה ליעד הקיים ל-2015, של 2.5 אחוזי תוצר. אלא שהגירעון בפועל צפוי להיות 3.6 אחוזי תוצר. היעד החדש של האוצר. גירעון של 3.4% תוצר אינו מאפשר, לדברי פלוג, את המשך הפחתתו של יחס החוב תוצר. ירידה אשר הממשלה מחוייבת לה. "נבקש להדגיש", אמרה הנגידה, "כי על פי אומדני בנק ישראל, הגירעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6 אחוזי תוצר. יתרה מזאת, בנק ישראל סבור כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוגצילום: אמיל סלמן

הנגידה ציינה כי "בנק ישראל סבור שחלק מהצעדים שננקטו על מנת להתכנס ליעד הגירעון ב-2015 דוחים את הטיפול בבעיית הגירעון המבני של הממשלה. לכן, על הממשלה יהיה לנקוט בצעדים חדים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, על מנת לעמוד בהתחייבות להעמיד את הגירעון על 2.75 אחוזי תוצר בשנת 2016".

הנגידה פירטה כי הנחת האוצר, כי הגירעון בתקציב ל-2015 צפוי להסתכם בכ-3.6 אחוזי תוצר, מתבססת על הנחה שתקרת ההוצאה של 328 מיליארדי שקל בתקציב 2015 תישמר, ושיבוצעו כל הצעדים המלווים את הצעת התקציב. הנחות שלא ברור כי יתממשו.

לדבריה, תחזית ההכנסות של בנק ישראל ל-2015 נמוכה מזו של האוצר בכ-2.5 מיליארד שקל, בין היתר בשל פערים בהערכת התקבולים שינבעו מהעמקת הגביה ובאומדן העלות של תוכנית "מע"מ אפס" על דירות חדשות בשנת 2015.

בנוסף, קיימת אי-ודאות לגבי מימושם של חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את העמידה ביעד הגירעון, וחלק מהצעדים המוצעים להשגת יעד הגירעון המוצע מבטאים הסטה של הוצאות, או רישום הכנסות בסעיפים שאינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה. לדוגמא, החלפת סעיף ההוצאה על פיתוח תשתיות לרכבת על ידי הנפקת אג"ח של חברת הרכבת, שאינה חברה רווחית ונתמכת על ידי סובסידיה ממשלתית, יוצרת חבות לממשלה למימון תשלומי הריבית (הגבוהה מזו של החוב הממשלתי) על אג"ח אלה בצד ההכנסות. ההיתכנות של קבלת דיווידנדים בשנת התקציב הנוכחית מחברות מממשלתיות שמניות מיעוט שלהן יונפקו היא קטנה, לנוכח אופיים המתמשך של תהליכים אלו, בפרט לגבי חלק מהחברות המוצעות שבהן יש צורך להגיע להסכמים עם העובדים. כמו כן, חלק מהצעדים מקדימים הכנסות מהשנים הבאות או דוחים הוצאות, ומשמעותם דחיית נטל ההתאמה לשנים 2016 ו-2017.

לדברי הנגידה, הגירעון המוצע בתקציב 2015 יביא לעלייה מסוימת ביחס החוב לתוצר. בהינתן שתחזית הצמיחה לשנת 2015 אינה נמוכה במיוחד, חריגת הגירעון מהרמה הדרושה לצורך הפחתת החוב אינה תוצאה של המצב המאקרו כלכלי, ולכן הוא משקף ברובו גירעון מבני. כל סטייה מהיעד תגדיל את יחס החוב עוד יותר. 

הנגידה ציינה כי על רקע השינויים התכופים בתוואי הגירעון, שאליו התחייבה הממשלה - ובכלל זה העלאת התקרה בתקציב המוצע, הערכת יתר של ההכנסות הצפויות, אופי הצעדים המוצעים, הסיכון באי מימוש חלק מהצעדים והסיכונים הנשקפים מאי הוודאות הכלכלית המקומית והגלובאלית העלולים להביא לחריגה נוספת מיעד הגירעון - קיים חשש שחריגה מהיעד תפגע באמינות המחויבות של הממשלה ליעדיה הפיסקאליים. לכך יכולות להיות השלכות על עלות המימון של החוב ועל מרחב התמרון של המדיניות לטפל בזעזועים בלתי צפויים.

המגמות המסתמנות לתקציב 2016

פלוג הדגישה כי בנק ישראל רואה בחיוב את הכוונה להפחית את הגירעון ב-2016 ל-2.75 אחוזי תוצר, ולהחזיר את תוואי הגירעון לרמות שיאפשרו את הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר בהמשך העשור הנוכחי. בהקשר זה יש לדעתה לברך על העובדה שהצעת התקציב מציגה את מתווה ההוצאות, המתבסס על מערכת נתונים חדשה ומפורטת. פרסום שוטף של מתווה זה יאפשר דיון ציבורי מושכל לגבי השלכות ההחלטות התקציביות בטווח הארוך.

לדבריה, בהנחה שהממשלה לא תחרוג מתקרת ההוצאות ב-2016, כפי שנגזר מכלל ההוצאה ובהתבסס על שיעורי המס הקיימים, הגירעון הצפוי, על בסיס אומדני ההכנסות של בנק ישראל, הוא 3.4 אחוזי תוצר. זהו פער של כ-8.5 מיליארדי שקל במחירי 2014 מתקרת הגירעון המוצעת לשנת 2016, שיחייב להערכת בנק ישראל ביטול פטורים ו\או העלאת מסים בתקציב 2016.

הנגידה ציינה כי להערכת בנק ישראל, על בסיס ההחלטות שכבר התקבלו, הממשלה תידרש להפחית כ-3.5 מיליארדי שקל מתוכניות ההוצאה שלה ב-2016. זאת מעבר להפחתות שכבר נעשו בתקציבי תשתית התחבורה ביחס לתוכניות קודמות, בהנחה שהממשלה לא תחליט על שום תוספת להוצאה מעתה ועד סוף 2016, ובהנחה שתקציב הביטחון יקטן ב-2016 ב-1.3 מיליארד שקל בהתאם להחלטות הקיימות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker