רשתות השיווק נכשלו: בנט ישאיר את שיטת סימון המחירים על כל המוצרים

שר הכלכלה: "סימון המחירים על גבי המוצר מסייע לצרכן להשוות מחירים ומקשה על הקמעונאים להעלות מחירים"

נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

יום חג לצרכן: לאחר בחינת נושא סימון המחירים במשך כמה חודשים החליט אתמול נפתלי בנט, שר הכלכלה, שלא לשנות את השיטה הקיימת - ולהמשיך בסימון מחירים מלא על גבי כל מוצר ומוצר.

זו לא היתה החלטה פשוטה. בחודשים האחרונים התנהל מאחורי הקלעים מאבק איתן, שבו רשתות השיווק עשו הכל כדי לשכנע את בנט להחליף את שיטת הסימון הקיימת בשיטה "מתקדמת" יותר, "דיגיטלית" יותר. אף שמאחורי המלים הגדולות הללו הסתתר אינטרס פשוט: להעלות מחירים ולהרוויח יותר.

רשתות השיווק ניסו לשכנע את בנט באמצעות רעיון "תמים" של "פיילוט", אך המטרה שלהן היתה חיסול החוק. הרשתות אינן רוצות שציבור הצרכנים יידע ויפנים את מחירו של כל מוצר ומוצר, הן בסופרמרקט והן בבית. ולכן, הן רוצות להחליף את שיטת הסימון הקיימת בשיטת קודים, שבה המחיר יוצג רק על גבי המדף, באופן "דיגיטלי", בלי שתהיה מדבקת מחיר על גבי המוצר עצמו.

זהו בעצם ניסיון לחזור לשיטה שהיתה נהוגה בשנות ההיפר־אינפלציה, בראשית שנות ה-80 — אלא שאז המחיר היה מוצג על גבי המדף בעזרת מדבקה עם קוד של 10 ספרות, ועכשיו אותה מדבקה היתה אמורה ליהפך ל"דיגיטלית", עם אותן 10 ספרות מבלבלות. כלומר, מדובר בעצם באותה שיטה פסולה, שלא איפשרה לצרכן להכיר את המחירים ולהשוות בין מחירי מוצרים שונים בביתו. השיטה הפסולה הזו היתה אחת הסיבות להתמשכות ההיפר־אינפלציה בראשית שנות ה-80.

במכתב שמפנה בנט לעו"ד תמר פינקוס, הממונה על הרשות להגנת הצרכן, הוא כותב: "נושא סימון המחירים על גבי המוצר הוא נושא חשוב, שיש לו יתרונות וחסרונות. בין היתר נטען נגדה (השיטה, נ"ש) שהיא גורמת לייקור מחירים...מנגד נטען בין היתר כי היא מסייעת לצרכן להשוות מחירים הן בעת בחירת המוצר והן בבית, ומקשה על הקמעונאים להעלות מחירים".

ובנט מוסיף: "חוות הדעת של הרשות, כמו בדיקות נוספות שערכנו בלשכתי, מלמדות כי העת טרם הבשילה לשינוי חוק סימון המחירים, וכי במצב השוק כיום, התועלות מהסימון עולות על העלות...לאור האמור לעיל, אני מבקש להפסיק את בחינת האפשרות לשינוי החוק".

ההחלטה של בנט נשענת על מחקר מקיף שמסוכם בחוות דעת מעמיקה, בת 11 עמודים, שהגישה לו הרשות להגנת הצרכן לפני כשבועיים. על חוות הדעת חתומה פינקוס, הממונה על הרשות.

חוות הדעת קובעת ששיטת הצגת המחיר הדיגיטלית על גבי המדף לא מאפשרת "לשמר את רמת הנגישות, הזמינות והבולטות בהצגת המחיר כפי שקיימת כיום בשיטת הצגת המחיר הידני על גבי כל פריט...המעבר לשיטת הצגת מחיר דיגיטלית יהווה פגיעה ויקשה מאוד על ציבור הצרכנים להשוות מחירים לאורך תהליך הרכישה וגם לאחריו, ולפיכך נפגעת זכותו של הצרכן לכלכל את צעדיו ולרכוש מוצר על בסיס השוואת נתונים".

כמו כן מוסיפה פינקוס שלאור הניתוח הכלכלי שביצעה הרשות, "לא צפויה ירידת מחירים משמעותית (אם בכלל) או מיידית כתוצאה מהמעבר לשיטה הדיגיטלית", והרשות מסכמת: "לפיכך ממליצה הרשות בשלב זה שלא לפעול לשינוי שיטת הצגת המחירים הנהוגה כיום".

16 שנה של מאבק

המאבק נגד סימון המחירים המלא על גבי כל מוצר ומוצר בסופרמרקט ובשווקים נמשך כבר שנים רבות. בכל פעם שמתמנה שר תעשייה חדש (ועכשיו שר כלכלה) מנסות רשתות השיווק, בגיבוי פוליטי וכספי של לשכות המסחר בתל אביב, לחסל את שיטת הסימון הקיימת.

הן מגייסות "מומחים" ומגישות "מחקרים" זה 16 שנה, מאז שחוק סימון המחירים המלא עבר בכנסת ב-23 באוגוסט 1998, על ידי שר התעשייה נתן שרנסקי. מאז הן באות במחזוריות קבועה, בניסיון לחסל את החוק הצרכני החשוב הזה.

התוכנית של הרשתות היא לחזור לימים שבהם המחיר לא היה מסומן על גבי המוצרים, ואז הלקוחות לא היו יכולים להפנים ולזכור את מחירו של אף מוצר, וכך הרשתות היו יכולות להעלות מחירים בלי חשבון.

הרי כאשר המחיר אינו מודבק על גבי המוצר, לא על הקוטג' ולא על קופסת התירס - ברגע שהוא נלקח מהמדף, המוצר נהפך לחסר מחיר. מאותו רגע כבר לא תוכל לדעת אם מה שהוקש בקופה כמחיר, מתאים למה שראית על גבי המדף. וכאשר תשב בשקט בבית, לא תוכל להשוות מחירים בין מוצרים זהים שרכשת בחנויות שונות, או בין מוצרים מתחרים, ולכן אי אפשר יהיה לעבור למוצרים זולים יותר.

מכאן נובע ששיטת סימון המחירים הנוכחית, המלאה, היא היחידה שפועלת לטובת הצרכן. היא היחידה שמספקת לו מידע מלא ומאפשרת קנייה חכמה וחסכונית. היא היחידה שאיפשרה את מחאת הקוטג' ביוני 2011, כי הציבור ראה לפתע, בשקט, בבית, שמחיר הקוטג' המריא ל-7.1 שקלים, והוא התקומם. לכן הרשתות והיצרנים שונאים כל כך את השיטה הקיימת, ורוצים כל כך לשנותה, כדי שיוכלו להעלות מחירים ולהרוויח יותר על חשבון הצרכן. ראוי גם להוסיף שהמעבר ב-1998 לסימון מחירים מלא על גבי כל המוצרים היה אחת הסיבות למיגור האינפלציה, ולהורדתה לרמת נמוכה, החל ב-1999.

כלומר, חזרה לשיטת הקודים, הקרויה כיום "דיגיטלית", היתה גורמת שוב לאינפלציה, ולפגיעה קשה בצרכנים. לכן טוב שבנט לא נכנע ללחצים, והשאיר את שיטת הסימון המלאה הקיימת על כנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker