הבור של נתניהו ולפיד: גירעון של 
38 מיליארד שקל בתקציב

הצעת התקציב שהפיץ האוצר היא העתק כמעט זהה של תקציב 2014, ללא רפורמות משמעותיות - למעט תוספת נדיבה 
של 6 מיליארד שקל לביטחון ■ מערכת הביטחון מתכננת להיאבק על תוספת גדולה יותר ■ הגירעון יגדל ל-3.4% מהתוצר

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

"כשנכנסתי לתפקידי כשר האוצר", אמר השבוע יאיר לפיד, "מצאתי משק עם תחזית גירעון של יותר מ–5%. הבור התקציבי היה קרוב ל–35 מיליארד שקל". כעת מתברר כי הגירעון בתקציב 2015, שאותו הפיץ משרד האוצר אתמול, גבוה אף יותר מאותו בור שציין לפיד - 38 מיליארד שקל.

עם זאת, הגירעון בתקציב המדינה מחושב כשיעור מהתוצר, ומכיוון שהתוצר גדל מכ–993 מיליארד שקל ב–2012 ליותר מ–1.1 טריליון שקל ב–2015 (על פי התחזיות), באופן יחסי הבור בתקציב קטן מעט.

תקציב המדינה ל–2015 שהוצג אתמול על ידי בכירי האוצר אינו נושא בשורות ואינו כולל רפורמות משמעותיות להגדלת הצמיחה במשק או להקטנת העוני והפערים בחברה. זהו העתק כמעט זהה של תקציב 2014 - למעט תוספת נדיבה של 6 מיליארד שקל לביטחון. האוצר הקפיד שלא לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, לפי הנחיית לפיד, ואם בוצעו קיצוצים הם נעשו בסכומים נמוכים מאוד, לעתים זניחים. בתקציב החדש אין מסים חדשים - תופעה לא אופיינית להיסטוריית תקציבי המדינה החדשים של ישראל.

מסיבת עיתונאים במשרד האוצרצילום: עופר וקנין

תקציב 2015 יהיה 323.7 מיליארד שקל (במחירי 2014). בנוסף תינתן תוספת חד־פעמית ("קופסה") של 4.3 מיליארד שקל לכיסוי דרישות מערכת הביטחון. הסעיפים הגדולים ביותר בתקציב המדינה הם תקציב משרד הביטחון - 52.9 מיליארד שקל (לא כולל ה"קופסה"); תקציב משרד החינוך - 45.5 מיליארד שקל; ותשלומי ריבית בהיקף של 39.6 מיליארד שקל. הרזרבה הכללית לתקציב היא 7.8 מיליארד שקל. תחזית האוצר להכנסות ממסים בשנה הבאה היא 256.4 מיליארד שקל, והצפי להכנסות נוספות מסתכם ב–29.8 מיליארד שקל.

שרי הממשלה קיבלו אתמול את התקציב, וכבר ביום שלישי תקיים הממשלה דיון ראשון - וכנראה גם אחרון - שבסיומו ככל הנראה יאושר התקציב. לפני ישיבת הממשלה, ביום ראשון או שני, תתקיים ישיבה של הקבינט המדיני־ביטחוני, שבה יציגו משרד הביטחון וצה"ל את דרישתם לתוספת של עוד 6 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנה הבאה.

התקציב החדש נולד לאחר ייסורים רבים, בתחילת אוקטובר ולא בסוף יולי כנהוג. אגף התקציבים באוצר, בראשות אמיר לוי וסגניו, קיים מרוץ קשה נגד השעון כדי להגיש את התקציב לשרים ביום שלישי בלילה. כשלא עמד במשימה, התחלף היעד בלהגיש את התקציב לשרים אתמול. בסופו של דבר הונח התקציב על שולחן השרים אתמול בשתיים אחרי הצהרים - וכעבור שעתיים נערך תדרוך לעיתונאים.

לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, תקציב חדש חייב להיות מונח על שולחן השרים לכל המאוחר שבוע לפני ישיבת התקציב בממשלה. בפועל התקציב הונח אתמול, שישה ימים לפני ישיבת הממשלה. נראה כי הפעם היועץ יעצום עיניים ויתעלם מהאיחור.

התאמות תקציביות ב–7 מיליארד שקל

תקציב 2015 יגדל בהתאם לכלל גידול ההוצאה בשיעור ריאלי של 2.61% ביחס לתקציב 2014, כלומר תוספת של 8.2 מיליארד שקל ועוד תוספת לכאורה חוץ־תקציבית (ה"קופסה" של 4.3 מיליארד שקל). הגירעון החזוי לשנה הבאה הוא 3.4% תוצר, שהם 38 מיליארד שקל - בהנחה שהמשק יצמח ב–2015 בקצב של 2.8%.

לאחר העלאת יעד הגירעון בתקציב בחדות - מ–2.5% תוצר ל–3.4% תוצר - הממשלה מתכננת להוריד אותו שוב בעתיד, ולקבוע זאת בחקיקה בתקציב המדינה בשנים הבאות. כך, לפי תיקון שיגיש לפיד, יעד הגירעון ב–2016 יהיה 2.75% תוצר, ב–2017 הוא יירד ל–2.25% תוצר, ב–2018 ל–1.75% תוצר, ב–2019 ל–1.25% תוצר, ומ–2020 ואילך יהיה יעד הגירעון המקסימלי 1% תוצר בלבד.

בהסבר להחלטה להפחית את יעד הגירעון נאמר כי "מחד תישמר מחויבותה של הממשלה להמשך הפחתת יחס החוב־תוצר, ומאידך ימותן הצורך בביצוע צעדי התכנסות בשנים הקרובות. השינוי המוצע במתווה הגירעון מאפשר את המשך הפחתת יחס החוב־תוצר לשיעור של כ–60% ב–2020". בסוף 2013 היה יחס החוב־תוצר של ישראל 67.4%. יעד מאסטריכט, שהוא היעד שנקבע לקבלת מדינות חדשות לאיחוד המוניטרי האירופי, קובע יחס חוב־תוצר מקסימלי של 60%.

לוי הדגיש במהלך התדרוך כי אם תשלומי הריבית מהתוצר היו זהים כיום ליחס שלהם ב–2002, ב–2015 הם היו גבוהים ב–41.5 מיליארד שקל ומסתכמים ב–80.1 מיליארד שקל.

לדברי לוי, "בשל העבודה כי צבר ההתחייבויות של הממשלה ל–2015 גבוה מהגידול המותר על פי החוק, הממשלה היתה מחויבת בביצוע התאמות בסעיפי ההוצאה השונים ובפעילותה, כדי להביא להתכנסות למגבלות הגידול בהוצאה והגירעון. ביצוע ההתאמות ושמירה על הכללים הפיסקליים הקבועים בחוק מביא לחיזוק היציבות התקציבית ולשמירה על אמינות המדיניות הפיסקלית - החיוניים לצמיחה העתידית של המשק ולהגברת עמידתו מפני זעזועים בלתי צפויים כלכליים, גיאו־פוליטיים ואחרים.

"כמו כן, ההתאמות מאפשרות לממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות הכלכליים והחברתיים, וזאת על ידי ביצוען באופן מושכל וצופה עתיד, שהינו הנכון ביותר לעמידה ביעדי המדיניות הממשלתיים. היקף ההתאמות הנדרש ב–2015 לצורך עמידה בכללים הפיסקליים הוא 3.7 מיליארד שקל עבור התחייבות עודפת בצד ההוצאה ו–3.3 מיליארד שקל עבור צעדים בצד ההכנסה". כלומר סך ההתאמות הנדרשות הוא 7 מיליארד שקל.

שורת תוכניות - 
כולל מע"מ 0%

בניגוד לשנים קודמות, משרד האוצר לא הכין השנה חוברת מיוחדת לחוק ההסדרים, שכן תקציב 2015 כולל רפורמות ושינויים מבניים מעטים שכבר פורסמו ברובם, וגם הם אינם משמעותיים ומחוללי מפנה. לפי החלטת לפיד, האוצר הסתפק השנה בחוק הסדרים דק, כששינויים מבניים ורפורמות, אם יהיו כאלה במגירות האוצר, יועברו במהלך 2015 במסגרת חקיקה רגילה בכנסת בשלוש קריאות.

עם זאת, התוכנית הכלכלית של האוצר ל–2015 כוללת שורה ארוכה של תוכניות, ובהן הגדלת היצע הדיור במסגרת תוכנית מע"מ 0%, הסכמי גג מול רשויות מקומיות, הקמת הותמ"ל (הוועדה הארצית המיוחדת לתכנון ובנייה) של מתחמים מועדפים לדיור, "דירה להשכיר", הסכם נתיב לדירה ועוד.

לפי לפיד, בתקציב 2015 תפעל המדינה לעידוד חדשנות, לעידוד הצמיחה והפריון, לחיזוק הרפואה הציבורית, להקטנת העוני ברוח המלצות ועדת אלאלוף, לחיזוק התחבורה הציבורית, לניצול מיטבי של משאבי הטבע, לייעול החברות הממשלתיות ולהעמקת גביית המסים על ידי הרחבת בסיס המס בצורה שוויונית ויעילה.

הסובסידיה לתחבורה הציבורית תגדל

התוכנית הכלכלית של האוצר ל–2015 מציעה גם התייעלות במבנה פונקציית המדען הראשי במשרד הכלכלה, שכולל ריכוז של כל "שרשרת הייצור" של המדען בזרוע ביצוע גמישה ויעילה. עוד כוללות התוכניות עידוד השקעה בחברות צעירות (תיקון חוק האנג'לים); התחדשות עירונית; הנפקת חברות ממשלתיות; יישום המלצות ועדת שישינסקי 2; עידוד העסקת חרדים וערבים; הרחבת היצע מעונות היום; פיתוח רב־שנתי לחיזוק המכללות הטכנולוגיות; הגברת הנגישות של החרדים והערבים להשכלה גבוהה; סיוע במענקי מו"פ למגזרים החרדי והערבי; וקידום שיתוף הפעולה האקדמי עם הודו וסין.

במסגרת עידוד הצמיחה והפריון, האוצר יפעל ב–2015 להגדלת הסובסידיה לתחבורה הציבורית ולהוספת קווי שירות, וגם לקידום פרויקט הרכבת מתל אביב לירושלים ופרויקט הרכבת הקלה בתל אביב. בתחום התקשורת יפעל האוצר להכנסת דור רביעי בסלולר, לקידום מיזם הסיבים ולקידום נושא השוק הסיטונאי בתל אביב.

מנתוני תקציב 2015 עולה כי תקציב המגזר הציבורי יפחת ב–2015 ב–1.65 מיליארד שקל, בשל הפחתות שכר במשרדי הממשלה בהיקף כולל של 330 מיליון שקל, העברת פרויקטים בתחבורה לביצוע על ידי המגזר העסקי - שתקטין את הוצאות המגזר הציבורי ב–600 מיליון שקל, וצעדי התייעלות במגזר הציבורי בהיקף של 720 מיליון שקל.

החלטה חשובה של האוצר במסגרת תקציב 2015 שהוצנעה, היא דחיית חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה משנת הלימודים הבאה (תשע"ו) ב–5 שנים, לשנת הלימודים תשפ"א. זאת, בניגוד להחלטת ממשלה מ–8 בינואר 2012 ליישום המלצות ועדת טרכטנברג. בפעול, מדובר בגניזת חוק יום לימודים ארוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker