הצצה לתקציב "החברתי" של לפיד: קיצוץ תוכניות חינוך ופגיעה בזכאי הדיור הציבורי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצצה לתקציב "החברתי" של לפיד: קיצוץ תוכניות חינוך ופגיעה בזכאי הדיור הציבורי

בתקציב "הבשורה החברתית" שהציג אתמול שר האוצר אין כלל בשורה חברתית ■ פרויקטים מתבטלים, ועדת העוני מתמסמסת, הסיוע לשכר דירה למעוטי יכולת אוזל וקופות החולים סופגות פגיעה נוספת במקורות ההכנסה ■ ומעמד הביניים? הוא עוד מחכה לפתרון

18תגובות

בתקציב "הבשורה החברתית" שהציג שר האוצר, יאיר לפיד, ל–2015 אין שום בשורה חברתית. בשנה שעברה הנחית שר האוצר מכה כואבת על מדיניות הרווחה בישראל ועל השירותים החברתיים בכלל, על ידי קיצוץ עמוק במשרדי הממשלה ובקצבאות. הוא הדגיש אז שאין ברירה אחרת לאור המצב הכלכלי וציין שמדובר ב"תקציב של תקווה" ו"תקציב שמכריח לשנות סדרי עדיפויות בישראל".

הקיצוצים, שפגעו בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, מומשו באופן מיידי — אבל הפתרונות שלפיד הבטיח עדיין לא. בערב ראש השנה, כש–532 אלף משפחות שסובלות מאי־ביטחון תזונתי ורעב עדיין לא זכו לסיוע שלפיד הבטיח במסיבת עיתונאים חגיגית כבר בינואר, ו–1.8 מיליון עניים ממתינים ליישום דו"ח ועדת אלאלוף, שממוסמס בימים אלה, מתברר שבתקציב 2014 דווקא נמצאו 7–8 מיליארד שקל לתוספת לתקציב מערכת הביטחון, בנוסף לתוספת של מיליארדי שקלים לתקציב המשרד ב–2015 ובשנים הבאות.

דו"ח ועדת העוני לא ייושם/ ליאור דטל

בתקציב הנוכחי אין שינוי מגמה, וההוצאה של ישראל לשירותים חברתיים תישאר מהנמוכה ביותר במדינות המערב. התקציב יכלול שינויים קוסמטיים, וייתכן שהתוכנית לביטחון תזונתי תמומש השנה. בנוסף, התקציב יכלול פתרון שיפחית באופן סטטיסטי בלבד את שיעור העוני בקרב קשישים.

בסך הכל, תקציב הרווחה יגדל ב–2015 בכ–630 מיליון שקל. גידול משמעותי, שיכלול את תקצוב התוכנית לביטחון תזונתי, שתיושם כנראה רק בשנה הבאה, ב–230 מיליון שקל.

עופר וקנין

בעקבות הקיצוצים בקצבאות והגזירות הכלכליות, בתחילת השנה מינתה הממשלה את הוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף, שהציגה תוכנית להפחתת העוני בישראל — שהוא הגבוה במערב — ב–40%, הכוללת שינוי במדיניות הרווחה בכל משרדי הממשלה. משרד האוצר לחץ על חברי הוועדה לצמצם את מסקנותיהם תוך כדי עבודה — וחברי הוועדה אכן צמצמו מסקנות — אבל מתברר שבכל מקרה אין לממשלה כוונה ליישם את הדו"ח ב–2015. במשרד הרווחה העריכו כי עלות מסקנות הוועדה תסתכם בכ–7.8 מיליארד שקל, שמתוכם תקציב שנתי של 4 מיליארד שקל ותוספת חד־פעמית של 3.8 מיליארד שקל שניתן לפרוש עם התקדמות יישום הדו"ח.

באוגוסט הבטיח שר הרווחה, מאיר כהן, כי הממשלה תאשר את דו"ח הוועדה בספטמבר כתוכנית רב־שנתית, בדיוק כפי שאישרה את מסקנות ועדת טרכטנברג, שרובן הגדול קוצצו או לא יושמו מעולם. הדו"ח עדיין לא הגיע לאישור הממשלה, וככל הנראה היא תאשר אותו בקרוב.

בכל מקרה, הממשלה מתכננת ליישם רק חלק קטן מהדו"ח. ככל הנראה, בשלב זה תיושם ההמלצה להגדיל את קצבאות הקשישים בכ–200 שקל לקשיש, בעלות של כ–600 מיליון שקל. מדובר בהמלצה קלה לביצוע בעלת תוצאות מיידיות, אך לא ב"בשורה חברתית", שכן היא תאפשר להוציא את הקשישים ממעגל העוני רק מבחינה סטטיסטית, מכיוון שהכנסתם תעלה מעט מעבר לקו העוני, ולא באמת תשפר את איכות חייהם. במשרד הרווחה בוחנים יישום של כמה המלצות נוספות מהדו"ח, אך רוב ההמלצות שבו יישארו על הנייר.

ועדת אלאלוף הגישה את מסקנותיה לממשלה ביוני, ומאז היתה אמורה להיערך פגישה בין כהן, לפיד ואלאלוף כדי לדון בדו"ח. הפגישה עדיין לא התקיימה.

לפיד כינה את יישום המלצות אלאלוף להגדלת קצבאות הקשישים כתוכנית בשם "להזדקן בכבוד". בנוסף, לפיד ציין כי יעלה את מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) עם דגש על אמהות יחידות, באופן דומה למסקנות ועדת אלאלוף, אך בעשירית מהתקציב (80 מיליון שקל במקום 800 מיליון שקל). לפיד ציין כי תוספת התקציב לרווחה תינתן כדי לתקצב תוכנית ליווי למשפחות נזקקות, ולמימון חוק האוטיסטים.

הפרויקטים הגדולים ניצלו מקיצוץ/ דניאל שמיל

במשרד התחבורה נוקטים טקטיקה אחרת מזו של משרד הביטחון. במקום להתעמת בתקשורת עם האוצר, הם היו הראשונים לגבש תוכנית קיצוצים מוסכמת. לפני כעשרה ימים התגאה שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ואמר כי "אנחנו המשרד הראשון שחתם עם משרד האוצר. מצאנו את הדרכים איך לעשות את זה. אמרתי לפקידי האוצר — אם להפסיד אז לפחות שזה יהיה מולנו. אנחנו עושים דברים חשובים שמניעים את המשק ומגבירים פעילות".

הדרך של המשרד להימנע מקיצוץ היא על ידי הקדמת הביצוע של פרויקטים, מתוך תפישה כי "כשהדחפורים עובדים אי־אפשר לקצץ בפרויקט". כך ניצלו מקיצוץ השדרוג של הכבישים 65 ו–85 בצפון ("הזרוע המזרחית" של כביש 6) והקמת מסילות הרכבת החדשות לכרמיאל ולבית שאן. מהלך אחר שמונע קיצוצים הוא בניית כבישים על חשבון תקציבי דיור, כמו פרויקט "נתיב לדירה" שמקיף 45 פרויקטים מקומיים ואזוריים, שמסייעים לנגישות במכונית למתחמי דיור חדש, ובהם גם שדרוג כביש 3, בין אשקלון לקרית מלאכי.

יש גם פרויקטים שניצלים מקיצוץ בזכות הדחיות המתמשכות בהם. בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן אמנם יתפרסמו מכרזים לכריית מנהרות והקמת התחנות התת־קרקעיות של הקו האדום, אך הביצוע צפוי להתחיל רק בסוף 2015, לכל המוקדם.

אז מה בכל זאת יקוצץ? השינוי העיקרי הוא שכביש הכניסה החדש לירושלים, כביש 16, יועבר לביצוע בידי זכיין פרטי, שיפעיל ויתחזק את הכביש, תמורת תשלומים קבועים מהמדינה. העלות המשוערת של סלילת הכביש, שיימתח בין גשר מוצא החדש לכביש בגין, היא 1.5 מיליארד שקל. בנוסף יידחו גם פרויקטים עירוניים שונים.
במשרד האוצר טוענים כי הפרטים של הקיצוץ טרם נקבעו, ומסרו בתגובה כי "ההחלטה על מסגרת התקציב הכללית התקבלה שעה קלה לפני כניסת החג, צוותי אגף התקציבים ישלימו בימים הקרובים את ההתאמות בתקציבי כלל משרדים." ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.

מעמיקים את הפגיעה בתלמידים ובהורים/ ליאור דטל

תקציב משרד החינוך כבר קוצץ ב–2.4 מיליארד שקל ב–2013–2014. כעת, בעקבות נאומו אתמול של לפיד, במערכת החינוך נערכים לקיצוץ כבד נוסף בתקציב המשרד, שצפוי לפגוע שוב בתלמידים ובהוריהם ולהכביד על מאמצי משרד החינוך לפתור את הבעיות הקריטיות במצב החינוך בישראל.

לפיד אמר אתמול כי תקציב החינוך יגדל ב–2015 ב–1.8 מיליארד שקל. למעשה מדובר בגידול שנועד רק לממן את "הטייס האוטומטי", כלומר את הגידול הטבעי במספר התלמידים במערכת ואת המשך יישום הסכמי העבודה עם ארגוני המורים — אופק חדש ועוז לתמורה והתוכנית לחינוך חינם בגיל 3–4.

הגידול הזה לא לא מותיר תקציבים נוספים למערכת החינוך — שכבר כיום לא מצליחה לספק מענה סביר לתלמידיה — כדי ליישם את החוקים שעל בסיסה היא פועלת. הוא לא מותיר אפילו מספיק כדי לספק מענה הוגן לאלפי ילדים חירשים ולקויי שמיעה, עיוורים וכבדי ראייה, שמשרד החינוך לא הצליח להנגיש עבורם את כיתות הלימוד — וגם יביא לקיצוצים בשאר תקציבי המשרד.

לפי הדגיש כי בשנת הלימודים הנוכחית תוכנית הקייטנות המסובסדות שהפעיל המשרד בחופש הגדול בכיתות א'־ב' תורחב עד לכיתות ד', ואמר כי הוא שוקד יחד עם שר החינוך, שי פירון, על תוכנית להארכת יום הלימודים. ב–1997 נחקק חוק יום חינוך ארוך, אלא שמאז משרד האוצר והחינוך דוחים את יישומו – וגם ב–2013 לפיד ופירון דחו שוב את יישומו המלא. לכן, לפיד מתכנן ככל הנראה תחליף לחוק.

ב–2012 אישרה הממשלה את תוכנית הצהרונים לילדים עד לגיל 9 בסבסוד הממשלה. עם זאת, ב–2013 פירון ולפיד ביטלו את רוב התוכנית והיא יושמה רק ביישובים המוחלשים ביותר. כעת משרד החינוך מקצץ אותה שוב, ומתכנן להטיל על ההורים תשלום של 90 שקל לחודש לילד עבור השתתפות (ראו ידיעה בעמוד 12). לפיד גם חזר על הבטחת משרד הכלכלה והאוצר מאוגוסט ליישם את התוכנית לבניית 400 מעונות יום חדשים מסובסדים לפעוטות. תוכנית שכבר קיים מזה כמה שנים תקציב ליישומה בסך 1.2 מיליארד שקל במשרד הכלכלה, שטרם נוצל.

מסתמן כי משרד החינוך יבחר שלא לקצץ בשעות הוראה — צעד שיוביל לפיטורי מורים. במקום זאת הוא ייאלץ לקצץ בתחומים ותוכניות המיטיבות עם התלמידים וההורים — בדומה לקיצוץ האחרון בתקציבי הצהרונים, ובדחייה נוספת של תוכניות שהוא מוביל.
ב–2013–2014 קיצץ המשרד 2.4 מיליארד שקל מתוכניותיו, ביטל בניית מאות כיתות, שפגעו בסיכוי להפחית את הצפיפות הקשה בכיתות הלימוד, קיצץ תוכניות חינוכיות, הדרכות למורים, את התוכנית לתקשוב מערכת החינוך, לא יישם את התוכנית להפחתת הצפיפות בכיתות וביטל את התוכנית להפחתת תשלומי הורים.

כ–37 מיליון שקל מהקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא מתקציב הפיתוח של משרד החינוך — ובעקבות זאת צפוי המשרד לקצץ את בניית הכיתות בשנה הקרובה.
במקביל לקיצוץ ב–2013–2014 התווספו למשרד החינוך תקציבים בהיקף של כ–8.5 מיליארד שקל. לכן, בעוד שהמשרד קיצץ באופן משמעותי תוכניות חינוכיות וביטל בניית מאות כיתות חדשות, ומנגד תיגבר תקציבים בתוכניות אחרות. בעשר השנים האחרונות גדל תקציב משרד החינוך ב–50% — גידול ריאלי של 16 מיליארד שקל.

פוגעים בסיוע בשכר הדירה למעוטי יכולת/ נמרוד בוסו

במשרדי האוצר והשיכון נעשו מאמצי־על שלא לפגוע בתוכניות הדגל של הממשלה בתחום הדיור, ובראשן תוכנית מע"מ 0%, שמקדם באגרסיביות לפיד, בחצי השנה האחרונה. ואולם, ל–TheMarker נודע כי יש מי שבכל זאת צפוי לשלם את מחיר הקיצוץ: אחת האוכלוסיות החלשות בחברה — הזכאים לסיוע בשכר הדירה.

כיום מעניקה המדינה סיוע בשכר הדירה בשיעור כזה או אחר לכ–140 אלף משקי בית, בהיקף כולל של כ–1.3 מיליארד שקל בשנה. בסיוע המקסימלי, שבעקבות המלצות ועדת טרכטנברג מ–2011 הועלה ל–3,000 שקל בחודש, זוכים כ–2,400 משקי בית — זכאי משרד השיכון לדיור ציבורי שטרם נמצאה עבורם דירה. רובם הגדול של מקבלי התמיכה מסתפק בכמה מאות שקלים בשנה, ומשתייכים לשכבות החלשות ביותר בחברה.

ואולם בעקבות הקיצוץ שהושת על משרדי הממשלה צפויה אוכלוסייה זו להיפגע. במכתב שהעבירה אתמול עמותת ידיד לראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, ביקשה ממנו העמותה להימנע מהקיצוץ בתקציב רגיש זה. "לאחרונה הגיע אלינו מידע, כי במסגרת הקיצוץ הרוחבי המתוכנן במשרדי הממשלה קיימת כוונה להשית את הקיצוץ גם על תקציב הסיוע בשכר דירה, תקציב המיועד לסייע לאוכלוסיות מוחלשות במיוחד", נכתב בפנייה שעליה חתום סמנכ"ל העמותה, רן מלמד.

עוד נכתב כי "מהמידע שהגיע אלינו עולה עוד כי מכיוון שנשארו שלושה חודשים בלבד עד סוף שנת התקציב, הקיצוץ עצמו יתבצע בחישוב שנתי ועל כן יהיה 2% בלבד אלא יותר. מדובר בפגיעה אנושה בציבור קשה יום, שעלול למצוא עצמו ללא קורת גג (...) נדמה לי כי הנחייתו של שר האוצר כי תקציב הרווחה יגדל מכוונת גם למנוע קיצוץ תקציבי ממי שברוב המקרים הוא אדם או משפחה עובדים ושהסיוע בשכר דירה היא דרכם היחידה להתמודד עם הכנסה מעוטה ויוקר מחיה גבוה".

במשרד השיכון אישרו את הדברים, אך ציינו כי הנושא עוד בדיונים. "באוצר מבקשים שנעשה קיצוץ שווה מכלל הפעילויות", אמר גורם במשרד, "הבעיה היא שלמשל בתחום של הסיוע בשכר דירה, יש מי שכבר התחייבנו בפניו על רמת סיוע מסוימת על סמך חוזה שכירות שחתם, ונסיגה מההתחייבות עלולה להביא לחוסר יכולת לשלם את שכר הדירה ואולי אף לפינויו מהדירה. אם נקצץ רק למי שלא ניתנו לו התחייבויות, מדובר יהיה בפגיעה קשה יותר מאשר 2% ברמת הסיוע, והיא עשויה להגיע ל–5% עד 10%".

תחומים נוספים שעשויים להיפגע הם תקציבי התכנון ותקציבי הפיתוח, המשמשים את המדינה בעיקר לשיווק קרקעות באזורי הפריפריה, שבהם הקרקע זולה ואינה מכסה בעלותה את הוצאות הפיתוח של הקבלנים.

יש לציין כי בישיבת הממשלה בה אושר הקיצוץ הרוחבי הצהיר ראש הממשלה נתניהו בפני השרים כי משרדים שלא יצליחו להגיע להסכמות עם אגף תקציבים, יוכלו לפנות אליו להכרעה במחלוקות ולפיכך לא מן הנמנע שהנושאים יגיעו לבחינה של מנכ״ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. במשרד השיכון שוקלים בחיוב פנייה ללוקר על מנת שלא לפגוע בתקציב הסיוע בשכר הדירה.

מנועי הצמיחה כנראה לא יתוגברו/ אורה קורן

בתקציב 2015 לא צפוי קיצוץ בבסיס התקציב של משרד הכלכלה - כך מסרו מקורות במשרד האוצר. עם זאת, לא ברור אם יתוגברו תקציבים מחוללי צמיחה, והאם תגבורם יגיע מקיצוץ בסעיפי תקציב אחרים.

מקורות במשרד הכלכלה ציינו כי מנכ"ל המשרד, עמית לנג, פועל לשמירת התקציבים של 2014 גם בתקציב 2015. אחד התקציבים הנחשבים מחוללי צמיחה, שחשובים לאוצר, הוא תקציב המדען הראשי. לשכת המדען קיבלה בשנים האחרונות תוספת תקציב באמצע השנה או לקראת סופה, ולא ברור אם תקציב 2015 יהיה 1.2 מיליארד שקל או 1.3 מיליארד שקל, הפרש שיכול להיות משמעותי לתעשיית ההיי־טק.

לפיד הבהיר אתמול במסיבת העיתונאים כי משרדו יחזק פעילויות מחוללי צמיחה במשרד הכלכלה, אך רוב הדוגמאות שציין הן מיחזור של מהלכים ידועים. כך, בהתייחסו לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים לפיד לא הזכיר תוספת תקציב, והתייחס בעיקר לדברים שעליהם כבר סוכם, כמו הגדלת אשראי באמצעות קרן הלוואות קיימת ותמיכה ביצוא במסלול שכבר פורסם.

מקורות בענף העסקים הקטנים והבינוניים העריכו אתמול כי ייתכן שבשנה הקרובה תוקם בנוסף קרן השקעות לעסקים אלה, שעובדים עליה לפחות שנה, שתשקיע בצמיחתם. משרדי האוצר והכלכלה דנים בקרן בהיקף של כ-400 מליון שקל, שמהם 100 מליון שקל יהיו כסף ממשלתי, או ערבות ממשלתית להלוואות, שימונפו על ידי משקיעים נוספים. ההבטחה המפורשת החדשה היחידה בהקשר זה היתה לגבי הקלות במס, שטיבן לא פורט.

במשרד האוצר ציינו כי לא יפגעו במנועי צמיחה, אך הפרשנות של מנועי צמיחה משתנה בין משרדי הכלכלה והאוצר. ככל הנראה הסכימו שני המשרדים על המשך המימון לשילוב נשים ערביות וגברים חרדים בעבודה, ועל המשך חיזוק היצוא לסין ולהודו בעזרת קרן ייעודית ופעילות ממוקדת נוספת המתנהלת כבר כשנתיים. בנושא זה קיימת הכוונה ישירה ממשרד ראש הממשלה.

מנגד, לא ברור מה יהיה על תוכניות להרחבת הקמתם של מעונות היום, שחשובים למשרד הכלכלה ומאפשרים לנשים לצאת לעבודה. גם עתידם של מענקי ההשקעות בתקציב מרכז ההשקעות לא ברור, כיוון שמשרד האוצר נוטה לקצץ בסעיף זה. גם נושא נוסף שחשוב לצמיחת המשק - חידוש פעילות בתי הספר המקצועיים, לא ברור.

לא נוגעים בגרמן — פוגעים ברפואה מונעת/ רוני לינדר־גנץ

משרד הבריאות הצליח לצלוח את הידוק החגורה התקציבי בשלום, יחסית. אמנם כמעט 50 מיליון שקל (49.3) קוצצו מתקציב המשרד, אך הסכומים הגדולים שהובטחו לו במסגרת הישגי ועדת גרמן (מיליארד שקל לקיצור תורים למשך שלוש שנים) נשארו ללא פגע ועדיין מתוקצבים. במשרד האוצר יודעים כי פגיעה בהישג המרכזי של הוועדה יחזיר מיד לשולחן את הדרישה לשר"פ בבתי החולים הציבוריים, שכן אם אין כסף ציבורי לקיצור תורים — לא תהיה ברירה אלא לפנות שוב לכיסים הפרטיים ולתעשיית הביטוח.

בנוסף יש לשער כי מפלגת יש עתיד, השולטת במשרדי האוצר והבריאות, תרצה לרשום על שמה את נושא קיצור התורים ברפואה הציבורית כאחד מהישגי הקדנציה הנוכחית בתחום החברתי.

ובכל זאת, קיצוץ של 50 מיליון שקל הוא לא ענין של מה בכך: את המחיר ישלמו קופות החולים הגירעוניות ,שיפסידו כמה מיליוני שקלים מכספי התמיכות. בנוסף יופחתו 25 מיליון שקל מסעיפי מטה ותקציבי פיתוח של המשרד, ומתקציבי בתי החולים הממשלתיים.

במסגרת קיצוץ זה יבוטלו פרויקטים מתוכננים מתחום חינוך וקידום בריאות בהיקף של 3.3 מיליון שקל — רפואה מונעת היא תמיד הראשונה להיפגע בזמנים של קיצוץ. גם מחקר חשוב שאמור למדוד ולהעריך את תחום השיקום בבריאות הנפש יבוטל, תוך קיצוץ של 1.8 מיליון שקל. בתי החולים הממשלתיים יצטרכו לגייס עוד יותר תרומות מבעבר, כי תקציבי הפיתוח וההצטידות שלהם ייפגעו השנה ביותר מ–9 מיליון שקל.
במשרד הבריאות מבהירים כי "ההפחתה היא ל–2014 בלבד. במהלך בניית התקציב ל–2015 יוחלט על פריסת הקיצוץ הסופית לבסיס התקציב" — אמירה שלא ברור אם היא מעוררת תקווה על ביטול הקיצוצים או חרדה מהעמקתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#